ארכיון פוסטים מהקטגוריה "על חוויית משתמש"

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב

יום ראשון, 27 בנובמבר, 2011

לי ול-ynet יש טקס חורפי חמוד. כל בוקר לפני היציאה לעבודה אני פותח אותו כדי לראות את התחזית להיום. אני עושה את זה די מוקדם, לכן התחזית המוצגת בעמוד הראשי היא בד"כ נכונה לאתמול. אני בד"כ תוהה היכנשהו על גבול המודעות מדוע אי אפשר לעדכן את התחזית בחצות, ואז, בכניעה מתורגלת, עובר לתפריט שמציג תחזית לפי ערים – כך אפשר להגיע גם לימים הבאים. או, במקרה שלי, לימים הנוכחיים.

בתפריט המועיל הזה יש שני פריטים מאוד חשובים, כי הם עוזרים לי להתעורר בבוקר ולהיזכר שכנראה שהיום אני שוב אתקל בכמה אתרים ישראלים שמנהליהם בדיוק מתחבטים בשאלה האם כדאי לשדרג את האתר כך שיתמוך באינטרנט אקספלורר 7, או שאפשר לחכות עוד כמה שנים. הנושא השני על סדר יומם של אותם מנהלים הוא האם כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין משהו בממשקים. תשובתם בשני המקרים היא לא.

(המשך…)

פוסטים קשורים

רכבת ההפתעות

יום שבת, 12 בנובמבר, 2011

לפני שנים מספר רכבת ישראל רכשה בקול תרועה מספר קרונות חדשים, אבל לא ממש מיהרה להכניס אותם לפעילות. הקרונות ישבו להם במוסכים, או איפה שקרונות יושבים, חודשים רבים. בסוף התפרסמו כמה כתבות שמסבירות את הסיבות לכך. הסיבה שעשתה עליי הכי הרבה רושם הייתה שמרחק הבלימה של הקרונות החדשים הוא ארוך יותר בנסיעה צפונה מאשר בנסיעה דרומה. בהמשך הכתבה מוסבר שזה לא באמת קשור לכיוונים גאוגרפיים, אלא להבדל במיקום הקטר – אם הוא דוחף את הרכבת או מושך אותה. במקרה הזה זה כבר נשמע קצת יותר הגיוני.

אני זוכר שכשקראתי על זה לראשונה, ולפני שהגעתי להסבר האמיתי, חשבתי לעצמי: "אוקיי, איך עולים על דבר כזה ב-QA? מי יחשוב להשוות את מרחק הבלימה בנסיעה צפונה לעומת נסיעה דרומה? למה שתהיה לזה חשיבות? איזה מין דבר הזוי זה?". אבל אז נזכרתי שאני לא מבין חצי דבר ברכבות, ואולי עבור מישהו שכן מבין, זה יהיה הדבר הראשון שהוא יבדוק, לך תדע. לכן מי שעושה QA לרכבות זה בן אדם שמבין ברכבות, ולא אני.

בתחנות הרכבת עומדות מכונות למכירת כרטיסים. אני מדבר ספציפית על המכונות האלה:

image

בהתחלה המכונה מבקשת ממך לבחור את היעד, אח"כ את סוג הכרטיס (מבוגר, סטודנט, חייל וכו'), אח"כ את סוג הנסיעה (חד-כיווני או דו-כיווני), ואז את מספר הכרטיסים, ואז אתה יכול לשלם. יש שם דברים שהייתי שוקל לשנות, אבל בגדול המנגנון הזה עובד בסדר גמור, למעט העובדה שאני נוסע ברכבת כבר בערך עשור, ועדיין לא מצליח להעביר את כרטיס האשראי עם הצד הנכון על הפעם הראשונה. אבל מהיכרותי עם עצמי, יכול להיות שזה לא אשמתם.

גם למכונות האלה עשו QA באיזשהו שלב. ונראה שמי שעשה את זה זה אותו הבחור שמבין ברכבות. לא יודע אם זה היה אותו האדם פיזית, אבל מה שבטוח זה שזה לא היה מישהו שמבין במכונות למכירת כרטיסים. אם אתה מנסה לשלם בשלב מוקדם מדי, ומעביר את כרטיס האשראי למשל בשלב בחירת סוג הכרטיס, אתה מקבל הודעת שגיאה. ההודעה הוא גדולה ובולטת, היא מופיעה במרכז המסך בגופן ברור בתוך תיבה אדומה, ואין שום חשש לפספס אותה. לשון ההודעה היא "כרטיס אשראי לא מוכר". בפעם הראשונה שנפלתי על זה זה גרם לי לנסות להעביר את הכרטיס עוד כמה פעמים, מה שהקפיץ לי את אותה ההודעה בדיוק (טוב, לפחות הם עקביים ולא מקפיצים הודעות אקראיות), ואז לגשת לקופה, לעמוד בתור, ולהסביר לקופאית שהכרטיס שעד עכשיו עבד ללא בעיות, פתאום השתנה ללא היכר וכעת אינו מוכר.

יש מצב (לא באמת), שההוא שעשה את ה-QA למכונות יקרא את הפוסט הזה. וגם הוא בטח יחשוב לעצמו "אוקיי, איך עולים על דבר כזה ב-QA? מי יחשוב להשוות את תוכן הודעת השגיאה לפעולת המשתמש שהקפיצה אותה? למה שתהיה לזה חשיבות? איזה מין דבר הזוי זה?"

פוסטים קשורים

אתרים מבוססי סלוטייפ

יום שני, 7 בנובמבר, 2011

בתגובות לפוסט הקודם הפנה אותי דני לאתר ביה"ח אסותא. דני התעצבן מטופס הפנייה האישית במרכז המסך, שבו תוויות השדות נעלמות ברגע שנכנסים לתוך השדה, ואין דרך להחזיר אותן לבד מלרענן את העמוד. דני כמובן צודק, וזה אכן מעצבן. מי שעיצב את האתר כנראה חשב שהוא יכול לחסוך 15 פיקסל אם הוא יוריד את שורת התוויות ויכניס אותן לתוך השדות. זה כשלעצמו לא רעיון טוב, כי נעדיף שהמשתמש יוכל לקרוא את התווית תמיד, אבל אם כבר עושים  זה, צריך לפחות לפרט שבמידה ויוצאים מהשדה מבלי שהוזן בו תוכן, התוויות חוזרות.

(המשך…)

פוסטים קשורים

יש מצב לפוסטינור

יום שבת, 5 בנובמבר, 2011

אנשים עושים הרבה טעויות. אין מה לעשות עם זה. ליתר דיוק, אפשר לתת להם שוקים חשמליים, אבל זה פאסה. לכן חלק גדול מהעבודה של אנשי ממשק היא להתמודד עם הטעויות העתידיות של המשתמשים שלהם. זה חשוב. ולהתמודדות שלנו עם טעויות המשתמשים יש שני היבטים – מניעת טעויות והתאוששות מטעויות. הראשון אומר שעד כמה שאפשר, צריך להשתדל למנוע מהמשתמש לבצע את הטעות, והשני אומר שאם הוא כבר ביצע אותה, אז צריך שהיא לא תעלה לו יותר מדי ביוקר ושיוכל לתקן אותה בקלות.

לדוגמא, ניקח טופס הרשמה לשירות כלשהו. נגיד שהטופס מכיל עשרה שדות, ובסוף יש כפתור "שלח". אני יכול לתת למשתמש להזין את כל השדות, להגיש את הטופס, ואח"כ לבדוק האם השדות עומדים בכללי התקינות שהגדרתי (למשל, ששדה כתובת האימייל אינו מכיל רווחים וכן מכיל את התו @). אם כל השדות בסדר, אני ממשיך, ואם אחד מהם לא בסדר, אני צועק קצת על המשתמש עם הודעת שגיאה, ומחזיר אותו למלא את הטופס מחדש, כשכל השדות ריקים. כאן לא מנעתי טעויות, וגם לא ממש נתתי לו דרך התאוששות טובה.

(המשך…)

פוסטים קשורים

ניווטים

יום שישי, 30 בספטמבר, 2011

יש ביפו מקום מאוד מעניין שנקרא "בלאק אאוט". זוהי מסעדה שמאפשרת לסועדים להתנסות בחוויותיהם של העיוורים, כי במסעדה שורר חושך מוחלט, ובצוות המלצרים כולם עיוורים או כבדי ראיה. כדי להגיע לבלאק אוט מגיעים לכיכר השעון מכיוון ת"א, לוקחים ימינה, יורדים לכיוון הים, ואז עולים קצת עד למרכז "נא לגעת" שמפעיל את המסעדה. לחילופין, אפשר להמשיך ישר בכיכר, ואז לבוא מהצד.

למרכז "נא לגעת" יש אתר, ובו עמוד המוקדש למסעדת בלק אאוט. הנה, כך נראה תפריט האתר:

image

(המשך…)

פוסטים קשורים

רגע הבאטמן שלי

יום שבת, 17 בספטמבר, 2011

גות'הם סיטי. לילה סוער וגשום (טוב, בגות'הם סיטי זה תמיד לילה סוער וגשום. אין הרבה עבודה לחזאים בגות'הם סיטי). סמטא צרה וחשוכה (טוב, זה גות'הם סיטי, זה מוקד הפעילות היחיד בעיר). משפחת ויין יוצאת מהצגת תיאטרון, כשלפתע תוקף אותם שודד. הוריו של ברוס ויין הצעיר נרצחים לנגד עיניו. ברוס מזדעזע, וגומר בלבו להפוך להיות לוחם בפשע ולעקור אותו מן השורש.

באר שבע. יום חם ואביך (גם בבאר שבע אין הרבה עבודה לחזאים… בעצם גם לא לאף אחד אחר). אוניברסיטת בן גוריון (מוקד הפעילות… נו, הבנתם). בקורס בפסיכולוגיה ניסויית חושפים את הסטודנטים לתוכנת Statistica. ויטלי הצעיר… אהם… הצעיר יותר מהיום, בכל אופן, פותח את התוכנה לראשונה, מזדעזע, וגומר בלבו להפוך להיות מאפיין ממשקים ולמגר תוכנות כאלה מן העולם.

גם באטמן הוא גורו חוויית משתמש

(המשך…)

פוסטים קשורים

שימור לקוחות

יום חמישי, 25 באוגוסט, 2011

דמיינו שאתם נמצאים במערכת יחסים עם אתר מסוים. וביום מן הימים אתם מחליטים שהגיע הזמן להיפרד, ומודיעים לו על כך חגיגית. ואז האתר מתחיל להגיד לכם נו, אולי תשאר? אולי בכל זאת? מה רע לך? פליז? מה, אתה חושב שה-footer שלי גדול מדי? אבל יש לי mega menu, מה, זה כבר לא נחשב?

קיצר, לא סיטואציה נעימה. ומילא זה, יש גם אתרים שעושים לך ריגשי, מבקשים לתת להם עוד צ'אנס, ומציעים ללכת יחד לטיפול זוגי. המטפל הזוגי במקרה הזה הוא המאפיין. הוא מודע לזה שהמשתמש בגדול בא ליהנות, אבל גם האתר יש לו צרכים מסוימים, ולכן האתגר הוא לראות איך אפשר לספק את הצרכים העסקיים של האתר, מבלי להבריח את המשתמש.

לרוב, אני חייב להודות, תהליך כזה לא נראה טוב. אומרים לך דברים בסגנון של "אבל רגע, אתה תאבד את כל אנשי הקשר שלך! כל העבודה שעשית פה – הולכת לפח, לא חראם? ברגע שתלחץ על הכפתור, זהו, אתה כבר לא תוכל לחזור, תזכור את זה טוב טוב! אנחנו מוחקים את המייל שלך, ושם המשתמש הולך לקטגוריית הפנויים!". בשפת בני אדם זה נראה כמו "דיר באלק את עוזבת אותי" וידוע בשם "גישת הבעל המכה".

(המשך…)

פוסטים קשורים

שלחי לי תחתונים וחלונות

יום ראשון, 7 באוגוסט, 2011

מושג חשוב בממשקולוגיה הוא "חלון מודאלי". חלונות מודאליים הם בדרך כלל חלונות דיאלוג, והם לא מאפשרים לבצע פעולה מחוץ לדיאלוג הזה לפני שסגרתם אותו. מה שבווב נקרא Lightbox. חלון יכול להיות מודאלי יחסית לכל מערכת ההפעלה, ואלו בדרך כלל התרעות חשובות שמחייבות את התייחסות המשתמש – כמו הודעה על בטריה שהולכת להיגמר במחשב הנייד – או שהוא יכול להיות מודאלי רק לאפליקציה שהקפיצה אותו. במקרה כזה  נוכל לעבור לאפליקציה אחרת ולעבוד בצורה חופשית, אבל מה שלא נוכל לעשות זה להמשיך  לעבוד באותה האפליקציה – בשנייה שנחזור אליה, היא תקפיץ לנו את הדיאלוג ותסרב להגיב לפני שסגרנו אותו. אם ננסה להקליק מחוץ לדיאלוג, הוא ישמיע צליל קטן, יהבהב, ויגיד הלו הלו קודם תצטרך לעבור דרכי. אפשר לראות דוגמא לזה אם תפתחו למשל וורד ותכנסו לחלון האופציות שלו – זה חלון מודאלי לאפליקציה, כי נוכל לעבור לכל תוכנה אחרת בקלות דרך שורת המשימות או ב-alt+tab או בכל דרך אחרת.

(המשך…)

פוסטים קשורים

איזה שעון בן חיל?

יום שבת, 30 ביולי, 2011

יש בארץ חוברת פרסום לשעונים יוקרתיים לגברים, שיוצאת פעם בחודש. כדי שהשעונים לא יתמזגו כולם אחד עם השני, בין עמודי פרסום השעונים מפרידות תמונות של בחורות, רכבים וספורטאים, ופה ושם משובצות גם כתבות. יכול להיות שנתקלתם בחוברת הזו או שראיתם אותה בדוכנים – רשום להם "בלייזר" על השער, למרות שלא מייד מבחינים בזה.

אחד השעונים שפורסמו בבלייזר בחודש שעבר עשה לי קצר במוח. הסתכלתי עליו, וידעתי שמשהו פה לא הגיוני, כי אני לא מבין מה השעה. מצד אחד, השעון מראה עשר ועשרה (כמו הרוב המוחלט של השעונים בפרסומות). מצד שני, מחוג הדקות בבירור מצביע על אפס. שזה בכלל לא מספר שאמור להופיע על השעון. ולא רק שהוא מופיע שם, אלא שאחריו מופיע עוד אפס, ואחר-כך יש אחת. אבל זה לא האחת היחידה, כי יש עוד אחת. כלומר, יש עוד אחת אחת. עכשיו, לפני האחת הראשונה יש משהו שנראה כמו החלק התחתון של אפס. אבל ממש לא נראה כמו 12. ואחרי האחת האחרונה יש משהו שנראה כמו 17 מעוות אם מסתכלים עליו מצד אחד, או כמו 4 אם מסתכלים עליו מצד שני. וחוץ מזה נראה שאין יותר ספרות על הצג.

כן, התיאור אולי קצת מבלבל. זה נראה ככה:

השעון המקצר

(המשך…)

פוסטים קשורים

מה זה חוויית משתמש

יום שבת, 23 ביולי, 2011

בערך פעם בחודש הבלוגוספירה הממשקולוגית, ובמיוחד חטיבת הטוויטר שלה, מתעוררת לבוקר של יום חדש וברור: מישהו צייר תרשים, שמבהיר אחת ולתמיד מהי חוויית משתמש, מה היא מכילה, ומה מכיל אותה. תקציר החודשים הקודמים:

image

image

אנשים שלא מהתחום עשויים לתהות מדוע צריך כל-כך הרבה דיאגרמות, ולמי יש את הזמן לצייר אותן. כמובן שאין ממש זמן, אבל חייבים לצייר – אחרת איך נראה לעולם ולקולגות שאנחנו גם חכמים וגם מגניבים? וחוץ מזה, אם לא נצייר, איך נדע מה זה באמת חוויית משתמש? לכן יש לנו תורנות – כל חודש מישהו אחר מצייר. למשל החודש זה התור שלי.

(המשך…)

פוסטים קשורים