ארכיון פוסטים עם התג "כלים"

ראש גדול וראש קטן

יום שלישי, 13 ביולי, 2010

Mondial finals countdown

זה צולם באתר של ערוץ 1, בערך כאשר חצי מאוכלוסיית כדור הארץ עצרה את נשמתה בזמן ההארכה של משחק הגמר של המונדיאל.

מי אחראי על זה? לא, אני באמת שואל. התשובה הטיפוסית היא שה-QA פיספסו באג. העניין הוא שאין כאן באג, הכל מתפקד כהלכה. יש תאריך ושעה מוגדרים מראש, ויש רכיב שסופר את הזמן מהרגע הנוכחי ועד אותה שעה. התוכנה עושה בדיוק את מה שהיא הייתה אמורה לעשות. אז אם אין כאן באג, נראה שגם המתכנתים היו בסדר. ואם זה לא באג, אבל זו בהחלט בעיה מובהקת, מה שנשאר זה פער באפיון. אז האם המאפיין אשם? לא יודע. המאפיין אמר "למעלה יהיה כיתוב, ומתחת לזה יוצג הזמן שנותר עד שעת ה-ש'. הזמן יוצג בפורמט XX:XX:XX:XX ומתחת לכל חלק תהיה רשומה יחידת המידה הרלוונטית". הוא בטח גם צייר את זה, אבל אחסוך מכם את הציור. הסיפור הזה עם הספירה ההפוכה שייך לסוג הדברים שהם כל-כך מובנים מאליהם שלא חושבים עליהם. באותה מידה אפשר לשאול מדוע המאפיין לא ציין שייעשה שימוש דווקא בספרות הודיות-ערביות, ולא בספרות לטיניות, ערביות מודרניות, או בגימטריה. גמר המונדיאל אי"ה בעוד א' ימים, א' שעות, ל"ד דקות ו-ז' שניות בלי נדר. כתבתי בעבר על דברים מובנים מאליהם. אז מי אחראי? לא יודע. אולי כל מי שהיה מעורב, ולא הגדיל ראש קצת. בטוח שבסוף מנהל המוצר/הפרויקט אחראי, אבל זה רק מתוקף תפקידו כזה שאוסף את כל מה שנופל בין הכיסאות של המוצר שלו. אבל מאיזה כיסא בדיוק זה נפל אני לא יודע להגיד. בכל מקרה, תודה לברק דנין על הצילום :) .

אוקיי, ונגיד Last.fm. אתר רציני ומכובד לכל הדעות. היום הוא שימח אותי בכפתור קטן שנקרא Go. תראו בעצמכם:

Last.fm password reset form

רואים את הכפתור ההוא למטה שהולך להיחנק עוד שניה? כן, עליו אני מדבר. זה ההבדל בין חוסר הגדלת ראש, כלומר חיפוש מכוון של בעיות פוטנציאליות לא צפויות, לבין הקטנת ראש קיצונית. הרי בטוח שהדבר הזה עבר לא מעט אנשים בדרכו אל המסך שלי. ואף אחד לא חשב שזה נראה טיפה מוזר? מה עשה לכם ה-Go הזה שהלבשתם עליו כפתור שקטן עליו בשתי מידות? או שזה פשוט "לא התפקיד שלי"? ולפני שתגידו שזו בעיית תאימות דפדפנים – בדקתי בשלושת הגדולים. זה צולם בכרום. ב-IE ובפיירפוקס באמת יש יותר מרווח. עוד שני פיקסלים שלמים. אבל מבחינת מרחק השדות מהלייבלים – לא, זה אותו מרחק בדיוק. אני שוקל לפתוח תנועה חדשה: "תנו לשדות לחיות!". אגב, הסתכלתי בקוד המקור של הדף. חיפשתי הערה שאומרת "הטופס הזה מעניין לי את התחת, אני רק רוצה ללכת הביתה". היא לא הייתה שם.

וכמה מילים על אפיונים באופן כללי.

האפיונים הראשונים שעשיתי, עוד בלי לדעת שזה מה שאני עושה, היו ב-Frontpage. זו התוכנה הראשונה ברשימת "התוכנות הבאמת נוראיות של מיקרוסופט".

לאחר מכן הייתה תקופה קצרה עם ויזיו. לאחר מכן פאורפוינט. אחר-כך VB. שוב פאורפוינט. כמובן שכל זה לווה בהרבה וורד. אחר-כך, לא תאמינו, היה פוטושופ. בסוף גיליתי משהו, שאדם נבון יותר היה מבין הרבה יותר מוקדם, כנראה. מסתבר שכל תוכנה מיועדת למשהו!

יש תוכנות שמיועדות לבניית אתרים, לכתיבת תוכנה, לעריכה והצגה של מצגות, ולעריכה ויצירה של תמונות. יש גם כאלה שמיועדות ליצירת תרשימים, דיאגרמות ושרטוטים למיניהם, שזה די קרוב למה שאנחנו צריכים. הפונקציונאליות של התוכנה ותהליכי העבודה בה בד"כ תומכים בייעודה, כלומר אם התוכנה אופיינה היטב. אבל הקטע המעניין הוא שקיימות תוכנות שמיועדות לאפיון תוכנות! יש המון המון המון תוכנות כאלה, בשלל פלטפורמות, יכולות ומחירים – החל מחינמיות, עבור בסבירות, וכלה בתוכנת iRise שעולה שבע אלף דולר לפני שפצורים. כן, גם אני אמרתי WTF.

לכל אחד מהכלים שציינתי היו יתרונות וחסרונות לעומת הכלים האחרים. בחריקת שיניים אודה שאפילו לפרונטפייג' היו יתרונות, אם כי לא בטוח שיש הצדקה לשימוש שלי בצורת רבים. אבל התוכנה העיקרית שאני משתמש בה בחודשים האחרונים היא Axure RP, והיא היחידה ביניהן שבאמת נועדה לאפיון מסכים. נראה שהיא המובילה בתעשייה, וכשמתחילים להשתמש בה, מהר מאוד מבינים מדוע. אני לא הולך לשווק אותה כאן מעבר למה שאמרתי (אלא אם יהיה לי התקף התלהבות בלתי נשלט באחד הימים). ההמלצה שאני כן רוצה לתת היא להגיע למפגש של UXI שהולך להתקיים בסוף החודש, והוא מוקדש לבניית אבות-טיפוס. לפי התוכנית, הולכים לדבר שם גם על Axure וגם על כלים נוספים, ולסקור את היתרונות והחסרונות של הכלים הנפוצים. לכל חוואיי המשתמש – במוקדם או במאוחר תיאלצו להתמודד עם דילמת בחירת כלי האפיון שלכם. ליתר דיוק, הדילמה הזו חוזרת פעם בכמה שנים – עם התקדמות הטכנולוגיה, שינויים במקומות העבודה (ולמען הפסיכולוגים שביננו – גם within וגם between), שינויים בדרישות הלקוחות, וגם כי לפעמים פשוט נמאס מהכלי. המפגש הוא הזדמנות מצוינת לעשות את זה.

אני גם מוכר רישיונות ל-Axure ללא מע"מ, הנחה לחיילים במדים, המבצע עד סוף החודש או עד גמר המלאי.

פוסטים קשורים

שונות

יום שישי, 14 במאי, 2010
  • סרטון חזון מעניין של קבוצת חוקרים מגרמניה. הקבוצה חוקרת את השילוב של טכנולוגיית מעקב עיניים עם טקסטים דיגיטליים, ושואלת את השאלה "כיצד אפשר היה לשפר את חוויית הקריאה אילו הספר היה יודע על מה בדיוק מסתכל הקורא בכל רגע נתון".
  • אבל לא רק באקדמיה עוסקים בניסיונות להחיות את הטקסט היבש. בחטיבת המחקר של המגזין פלייבוי (אני מניח שאמורה להיות להם, לא?) הגו את הרעיון המעניין של לפרסם תמונת אמצע תלת-מימדית של נערת השנה, ולצרף את המשקפיים המיוחדות לגיליון יוני. איזה באסה, עכשיו לא תהיה לי ברירה אלא לרכוש את גיליון יוני מסיבות של מחקר ממשקולוגי. טוב, מישהו חייב לעשות את זה.
  • ואם כבר מדברים על טקסטים דיגיטליים ואחרים: ישנה תוכנה מצוינת לעבודה עם קבצי PDF, שנקראת Foxit Reader. אני מאוד אוהב אותה. לפני כמה גרסאות של Acrobat Reader, האקרובט היה איטי פי כמה מאשר הפוקסיט. כשהאקרובט השתפר, ההבדל הצטמצם במידה ניכרת, אבל עדיין הפוקסיט מהיר בהרבה, וצורך הרבה פחות משאבים. המפתחים של הפוקסיט רידר הם אנשים חכמים. למשל, ברור למדי שהם יודעים שבעברית כותבים מימין לשמאל. כנראה שהם לא יודעים שגם האותיות נראות טיפה שונה מאשר באנגלית, והצגת תמונת מראה של הטקסט באנגלית עוד לא הופכת אותו לטקסט עברי, אבל אי אפשר לדעת הכל, נכון? כך נראה סרגל הכלים של הפוקסיט רידר כשהוא מותקן באקספלורר.

Foxit Reader toolbar on IE

פוסטים קשורים

CAPTCHA

יום חמישי, 26 בנובמבר, 2009

אני מת על פתרונות שגם עושים את העבודה ועל הדרך גם עוזרים למטרה טובה.

נזכרתי בזה בגלל שבעת הרישום לאתר מסוים נתקלתי במנגנון CAPTCHA שעושה את שני הדברים האלה – גם מגן על האתר מפני כניסות אוטומטיות ודואר זבל, וגם עוזר להעביר ספרים ישנים לפורמט דיגיטלי. העיקרון הוא פשוט – הספרים נסרקים ועוברים עיבוד OCR – optical character recognition, כלומר המחשב מנסה לזהות את המילה המופיעה בספר. אבל כידוע המחשבים אינם יכולים לעשות זאת במאה אחוז דיוק (אחרת ה-CAPTCHA לא הייתה עובדת כמנגנון הגנה). ואז לוקחים את המילים שהמחשב אינו בטוח לגביהן, ומציגים אותן למשתמשים בתור מילת המטרה.

ורק היום גיליתי תוספת נחמדה למנגנון הזה. מנגנוני CAPTCHA רבים מציעים גם חלופה לאנשים בעלי מוגבלויות ראייה – קובץ אודיו שעליהם להקשיב לו ולהזין את הטקסט שהם שומעים. אז גם זה יכול לשרת מטרה דומה – כשם שמנסים להעביר ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי, עושים את זה גם עם תוכניות רדיו ישנות. התהליך הוא דומה, והמחשב מנסה לפענח אותן באמצעות מנגנוני S2T – speech to text. וגם כאן, כשהמחשב מתקשה לפענח קטע מסוים, מעבירים את הקטע למשתמשים בתור CAPTCHA.

למי שרוצה להשתמש בזה – המנגנון נקרא reCAPTCHA וניתן להשיג אותו באתר המקושר.

למי שרוצה לדעת קצת יותר על הפילוסופיה שמאחורי העברת ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי – מומלץ לקרוא את הפוסט ולצפות בוידאו בבלוג של ברק דנין שמראיין את שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה.

ולמי שרוצה לדעת מדוע  נצטרך כנראה להפרד בקרוב ממנגנון ה-CAPTCHA – מומלץ לבקר באתר הזה שמציע לפרוץ את המנגנון במחיר שווה לכל נפש (2 דולר עבור אלף פתרונות נכונים), עצוב ככל שזה יהיה. למרות ש"פריצה" זה לא המונח הנכון כאן – הפיתרון מתבצע ע"י בני-אדם שיושבים כל היום ופותרים קאפצ'ות, ומקבלים עבור זה כמה גרושים.

פוסטים קשורים