אני די מחבב את האתר yad2. הוא לא מושלם, אבל זה בסדר, גם אני לא . זו אחת מנקודות הדימיון ביני לבין האתר. יש עוד כמה כאלה. ויש גם כמה נקודות שבהן אני מאוד שונה מהאתר yad2. לדוגמא, אישתי אומרת שהוא מועיל. אבל זו דווקא לא הנקודה שאני רוצה להתמקד בה היום. אני רוצה לדבר על כך שאני, בגדול, אינני מוטציה. בואו אחריי.
אם ניכנס ל-yad2, לאזור הנדל"ן, נראה סרגל חיפוש שנראה כך:
אפשר לראות שלמעלה יש שלושה טאבים. "חיפוש רגיל" ו-"חיפוש מתקדם" הם לכאורה בסדר, ואילו הטאב "הצג על גבי מפה" פותח שער לעולם שהוא המקבילה הממשקולוגית לציורים של אֶשֶר או של דאלי. ולא, אני לא מדבר על זה שבעברית הטאבים אמורים להיות מימין (רמז: בצד שבו המשתמש מתחיל את התהליך).
לחצו עליו בבקשה. כעת חפשו את הלשונית שלו. אתם לא תמצאו אותה כי היא לא קיימת. לטאב רגיל יש שני מצבים – פעיל ולא פעיל. במצב הפעיל רואים את כולו, הלשונית והתוכן, ובמצב הלא-פעיל רואים רק את הלשונית הקטנה למעלה שמציצה מעל הטאב האחר, זה שפעיל כרגע. אבל כאן יש לנו עסק עם מוטציה – טאב שנעלם מתוך עצמו! במקום להפוך לפעיל ו"לעלות" מעל האחרים, הוא רק משנה את התצוגה של אחד הטאבים האחרים, והלשונית שלו מתאדה, ומשאירה רק את שתי הלשוניות הראשונות.
בעצם לא, סליחה, הטעתי אתכם, המשפט הקודם אינו נכון. זה רק נראה שמה שנשאר הוא שתי הלשוניות המקוריות. למעשה אלה הם טאבים אחרים, שרק נראים דומה למקוריים. איך אני יודע? פשוט מאוד. אם הייתם לוחצים על אחד משני הטאבים הראשונים לפני שלחצתם על השלישי, הייתם רואים אותו שם מימין, כפי שאפשר לראות בצילום המסך העליון. ואילו עכשיו, אחרי שלחצנו פעם אחת על השלישי, לא משנה כמה נשחק עם שני הראשונים, הוא כבר לא יופיע. במילותיו של מרסלוס וואלס, When you're gone, you stay gone.
תחשבו על המקבילה של הטאבים בעולם הפיזי – מקור המטאפורה – קלסר עם חוצצים. דמיינו שפתחתם את הקלסר בעמוד הראשון, ואז עברתם לחוצץ האחרון, ובשניה שאתם פותחים אותו, הוא פשוט נעלם לכם מול הפנים. וכשאתם חוזרים לתחילת הקלסר, אתם רואים שהעמודים שם התחלפו. אחלה טריק, לא?
ונניח שאנחנו בכל זאת רוצים לחזור לתצוגה המקורית (המקורית). מה אפשר לעשות, חוץ מלרענן את העמוד? אול יש איזה כפתור שיבוא לעזרתנו? בעניין הזה יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שהכפתור קיים. החדשות הרעות הן שגם הוא מוטציה.
אם תסתכלו על צילום המסך השני (למעלה), תראו מימין צ'קבוקס שרשום עליו "חזרה לתצוגה רגילה". בואו נסמן אותו. מיד לאחר שסימנו אותו, אנחנו מקבלים את המסך הבא:
שלא כמו בפוסט על הממשק האבסורדי, אני לא מצפה שתשחקו "מצא את ההבדלים", ואם זה נראה לכם דומה באופן מחשיד לצילום המסך העליון, אז זה בגלל שזה אותו אחד. כמצופה וכמשתמע מהכיתוב, סימון הצ'קבוקס מחזיר אותנו לתצוגה המקורית. ואפשר לדעת שזה בדיוק מה שקרה ע"פ הצ'קבוקס המסומן. רגע, איפה הוא נמצא בדיוק?
כידוע, מוטציות זה דבר תורשתי. משהו נדפק באחד הגנים, ומתקבלת מוטציה. ומאחר והצ'קבוקס והטאב שניהם שייכים למשפחת "הפקדים המעוותים של yad2", אני לא מתפלא שגם הצ'קבוקס לא מתנהג כדרך הטבע. למזלנו הצלחנו לבודד את הגן הדפוק. מדובר בגן הבינאריוּת – זה גן שמשותף לטאב ולצ'קבוקס והוא דואג לזה ששניהם תמיד יתקיימו באחד מתוך שני מצבים – פעיל או לא פעיל במקרה של הטאב, ומסומן או לא מסומן במקרה של הצ'קבוקס (יש צ'קבוקסים שיודעים להיות גם במצב "מסומן למחצה", אבל הם עוברים הכשרה מיוחדת). במקרה של הטאב המוטציה מתבטאת בזה שהוא יודע להיות רק במצב "לא פעיל". והצ'קבוקס – ניחשתם נכון – יודע להיות רק במצב "לא מסומן". בשניה שלוחצים עליו, הוא מעביר אותנו לתצוגה אחרת, בה הוא פשוט לא קיים. אין לו מצב מסומן, כי הוא מעלים את עצמו כשמסמנים אותו. אח, אילו רק היה קיים פקד כזה שאינו כמו הטאב והצ'קבוקס, ושיש לו רק מצב אחד. מעין משהו כזה שמבצע פעולה חד-כיוונית ברגע שלוחצים עליו, ואז הוא יכול להיעלם מבלי להפר את חוקי הטבע. משהו שלא מספק חיווי באשר למצבו, אלא רק אומר "תלחצו עליי". למען הבהירות, אפשר אפילו לקרוא לו "לחצן", או משהו כזה… טוב, אם זה היה הגיוני אז בטח היו חושבים על זה לפניי.
בכל אופן, מספיק עם התיאוריה, הפוסט ארוך והמלאכה מרובה. כפי שיודע כל מי שראה X-Men, ברגע שמתחילים לצוד מוטציות, חשוב לתפוס את כולן, אחרת יש צרות. אז ליתר ביטחון בואו ננסה לאבחן גם את שני הצ'קבוקסים שנותרו: "הצג מודעות עם תמונות בלבד" ו-"הצג כגלריית תמונות".
יש לי שאלה. במידה ואלחץ על "הצג כגלריית תמונות", האם האתר יציג לי את כל המודעות, או רק את אלו עם התמונות? בעיקרון אם לא סימנתי "עם תמונות בלבד" אז כנראה שאת כולן. אבל כיצד הוא יכול להראות לי את אלו ללא התמונות, אם הוא מראה לי אותן כגלריית תמונות? אז כנראה שהוא כן יציג לי רק את אלו עם התמונות, ויסמן אוטומטית את האופציה הזו. בארסנל הממשקולוגי קיימות דרכים פשוטות ונפוצות להראות קשר כזה בין שני צ'קבוקסים, אבל כאן החליטו שלא לנקוט בהן. זה לא טוב, וזה חבל, אבל זה לא אסון ברמה הגנטית. אז הצ'קבוקס השני יסמן גם את הראשון, לא נורא. נלחץ ונקבל את הסרגל הבא:
א-אה! החשדות שלנו היו נכונים! גם הצ'קבוקס הזה לא מסוגל להתקיים במצב מסומן! לא הוא ולא החבר שלו "עם תמונות בלבד", שהיה אמור לקבל סימון פסיבי מחמת ההגיון הבריא. גם הם – פשוט נעלמים כשמסמנים אותם.
מה נשאר לנו? נשאר הכפתור הכתום "הצג על גבי מפה". רגע! כפתור! זה כמעט כמו "לחצן"! נראה לי שזה בדיוק מה שחיפשנו – הוא מבצע פעולה חד-כיוונית, הוא לא חייב לספק שום חיווי, והוא לא חייב להשאר בסביבה כשהוא סיים לעבוד. אז ב-yad2 כן מודעים לקיומם של כפתורים! אז למה הם מתעקשים ליצור פקדים מוטנטיים שיבצעו בדיוק את התפקיד של הכפתור, אבל בצורה מבלבלת ומעוותת? לא ברור. אגב, זה כפתור די שנון – הוא גם חץ, שמרמז על פעולת ניווט, הוא גם בית, מה שמתקשר למפה, והוא גם מצביע על פקדי הגדרת החיפוש. שאפו לכפתורן.
הכפתור עושה בדיוק את מה שעושה הטאב המוזר שממנו התחלתי, לא יותר ולא פחות. והוא באמת היחיד שאמור להיות בערך איפה שהוא נמצא, ולהתנהג כפי שהוא מתנהג. ההתנהגויות האבנורמליות של הטאב והצ'קבוקסים נגזרות מהתפקידים שהוקצו להם, וברור לי שבתפקידים האלה הם לא ממש יכולים להתנהג בצורה המקובלת. וזה בגלל שמכריחים אותם לשחק תפקידים שהם לא נועדו עבורם.
ואיך אפשר היה לפתור את כל הבלאגן הזה? זו דרך אחת:
זה רק מודל ניווט קונספטואלי. במקום כפתורי הרדיו יכול להיות כמעט כל דבר, כל עוד זה יתנהג לפי אותו הגיון – אלה יכולים להיות כפתורים רגילים שרק אחד מהם יהיה לחוץ תמיד, או קישורים, או כפתור תלת-מצבי, או כל דבר גראפי. אולי אפילו שוב טאבים. אבל אלה לא יכולים להיות צ'קבוקסים, אפילו כאלה שמתנהגים כמו רדיו, כי אני חייב לבחור את אחת האופציות, אני לא יכול לכבות את כולן. אפשר כמובן ליצור צ'קבוקס שלא ניתן לכבות אותו, אבל סיכמנו שאנחנו משתדלים להימנע ממוטציות.
פוסטים קשורים
