UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר

המעצבת והמאפיין – התסריט המלא

טוב, אני הולך לחלוב את הפרה הזאת כמה שאני יכול (ולקוראיי הטבעוניים – "…לסחוט את האשכולית הזאת…").

בכנס שהיה השבוע הקרנו את הסרטון "המעצבת והמאפיין" – גרסת הריאליטי של עולם ה-UX.

מסתבר שהפקת סרטון "שלא יראה כמו סרט של ילדים בבי"ס, או סרט דחקות לחתונה", כלשון הבריף של ברק,  עולה לא מעט כסף בכלל. לכן בסרטון שלמעלה ישנן חמש דמויות על שלושה שחקנים (בממוצע שלוש חמישיות שחקן פר דמות, חשוב להביא נתונים סטטיסטיים).

אבל התסריט המקורי היה קצת יותר יומרני וכלל לא פחות מתשע דמויות שלמות.

כעת, כשמובטחת לנו תהילת עולם, אני מתכבד לפרסם את התסריט המקורי והמלא – באופן בלעדי לקוראי הבלוג. רק היום.

מספר דיסקליימרים נדרשים:

1. כל דמיון למציאות או לדמויות אמיתיות הוא מקרי בהחלט.

2. כפי שניתן לראות, במקור בשני המקצועות היו נציגי שני המינים (כאשר הבנו שנשתמש בשחקן אחד ובשחקנית אחת עבור ארבעת הדמויות, חששנו שלהחליף להם גם זהות וגם מקצוע יהיה מבלבל מדי, לכן בסוף היו שתי מעצבות ושני מאפינים).

3. יובל, זה נכתב לפני שסיפרת איך תראה החתונה שלך 🙂

–המשך קריאה–

יוני 21, 2014 אין תגובות

UX בישראל – שאלות נפוצות

—הכתבה מעודכנת לשנת 2020—

בערך פעם בשבועיים אני מקבל מייל או פניית פייסבוק מאנשים שגילו את תחום ה-UX ויש להם שאלות.  אני באמת שמח לענות, במיוחד שהשאלות תמיד חוזרות על עצמן, אז יש לי כמה מיילים עם תשובות שמלווים אותי כבר שנים, ואני רק צריך למחוק מהם חלקים לא רלוונטיים ולשלוח. אה, ולכתוב "אהלן <שם>" בהתחלה, ולערוך את המין של כינויי הגוף והפעלים (על שמות התואר אני מוותר – יבינו לבד).

בהיותי אדם די עצלן, אני תמיד אומר לעצמי שאני צריך לפרסם את זה כפוסט  אחד מרוכז של שאלות ותשובות, מה שיפתור אותי מהצורך להוציא חלקים ולרשום "אהלן <שם>" בהתחלה. בהיותי אדם די עצלן, מעולם לא עשיתי את זה. החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו פשוט כי כרגע יש לי דברים יותר חשובים שצריך לעשות קודם. כל בוגר של מוסד אקדמי ייזכר איך דווקא ביום שלפני המבחן הוא חש צורך בלתי נשלט לשטוף את הדירה (שנשטפה פעם אחרונה על-ידי השוכרים הקודמים), ויבין למה אני מתכוון.

כמובן שהתשובות למטה משקפות את דעתי האישית בלבד, והן מושפעות מהמסלול שאני עברתי. אנשים אחרים עשויים לתת תשובות אחרות, אולי טובות יותר. התשובות מדברות על תפקיד של מאפיין חוויית משתמש (להבהרה לגבי שמות התפקידים פנו לשאלה המתאימה למטה).

אני מקווה להרחיב את הרשימה בעתיד עם שאלות נוספות, אז תרגישו חופשי להציע כאלה. ואתם מוזמנים להציע תיקונים ושיפורים אחרים. והפוסט הזה צבר כבר לא מעט פז"ם, אז למרות שאני מקפיד לעדכן אותו, ייתכנו לינקים שבורים. תגידו לי אם אתם מוצאים כאלה!

אז אהלן <שם>.

1. איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת? האם הבוגרים מוצאים עבודה?

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה בעצם עובדים.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום.

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את זה כאילו הייתי ילד בן 5

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים?

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?  

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

12.סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

13. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה?!

 

–המשך קריאה–

אפריל 15, 2014 תגובה אחת

המילים של בית UX

 

בשבוע האחרון של 2013 ניר אייל פירסם את הספר המעולה שלו חינם להורדה באמאזון (חינם רק באותו שבוע), בפורמט kindle cloud. בהתחלה התבאסתי שלא אוכל לקרוא את הספר כי אין לי קינדל, אבל אחר-כך מישהו ביטא את באסתנו המשותפת בקבוצת הפייסבוק של חוויית משתמש ישראל, ונשמה טובה גילתה לנו שאפשר להשתמש בגירסא הוובית גם אם אין לך קינדל. וכך אנחנו כמעט ופיספסנו את הספר, ואמאזון יחד עם ניר אייל כמעט ופיספסו אותנו רק בגלל שם מטעה (ולבטח כן פיספסו קוראים רבים נוספים) אבל זה לא משנה כרגע, סוף טוב הכל טוב.

קינדל קלאוד זה מוצר מאוד נחמד לקריאת ספרים דיגיטליים. אתה יכול להתחבר אליו מהמחשב, הטאבלט או הטלפון והוא תמיד יהיה מסונכרן ותוכל להמשיך מאיפה שהפסקת. גם בלי קשר לזה די כיף להשתמש בו. ואפשר גם לקרוא ספרים שאינם בפורמט של אמאזון, אלא בכל פורמט נפוץ.  לאחר שסיימתי את הספר של ניר ועברתי לקרוא ספר אחר, שהיה ב-PDF רגיל, שמתי לב למשהו מוזר – קינדל כיפף קצת את חוקי הפיסיקה, או ליתר דיוק חוקי המטאפורה, כדי לאפשר לי לקרוא בצורה זורמת יותר.

כידוע, הקריאה בספר מתרחשת בערך בסדר הזה (באנגלית):

כאשר אנחנו מגיעים לסוף העמוד השמאלי, אנחנו קופצים ישר לראש העמוד הימני ולא חושבים על זה פעמיים. בטאבלט קטן, שבו רואים עמוד אחד בתצוגה אנכית או חצי עמוד בתצוגה אופקית, זה קצת יותר קשה מאשר בספר אמיתי, וממש מרגישים פיזית עד כמה החזרה למעלה היא פעולה מיותרת ומעיקה. לכן בקינדל החליטו לבוא לקראתנו ולדאוג שכאשר אנחנו גוללים ימינה, אנחנו מגיעים ישר לראש העמוד הימני, כאילו שהספר בנוי כך:

זה כמובן שובר לחלוטין את מטאפורת הספר הפיזי, ומה שעוד יותר גרוע זה שזה ממש דורס את מבנה הקובץ. זה כמו לקחת תמונה של שני אנשים עומדים ליד השני, לעשות zoom in על אחד מהם, לרדת לכיוון הרגליים שלו, ואז לגלול הצידה ולגלות שם את הראש של האדם השני – ואז לעשות zoom out בחזרה ולראות שהם עומדים אחד ליד השני ומקשקשים כאילו כלום.

–המשך קריאה–

מרץ 14, 2014 2 תגובות

מקורות התסכול

מיכאל בעבודה בא ושאל: "תגיד, למה כל הפוסטים שלך הם כאלה…"  – כאן עצר והתחיל לחפש את המילה הנכונה. אני רציתי להתנדב ולעזור לו עם "שנונים, מעניינים, מרחיבים את הדעת" או לכל הפחות "מתנשאים ועילאיים", אבל לא רציתי לפגוע בטוהר הניסוי. הוא הלך על "מתוסכלים", מה שממש לא התקרב לאזור הסמנטי שבו חיפשתי אני.

התחלתי לחשוב מדוע באמת הפוסטים שלי מצטיירים, מיכאל, כמתוסכלים. והתשובה היא פשוטה – כי זה המקצוע. מה שמעסיק אותנו רוב הזמן זה מניעת תסכולים אצל המשתמש. בחלק מהמקרים זה הופך די מהר למניעת תסכולים דווקא אצל הלקוח, ולצערי זה לא תמיד אותו הדבר, אבל אין מה לעשות. אז אנחנו מתרגלים לשים לב לכל ממשק גרוע שאנחנו נתקלים בו – וזה קורה על בסיס די קבוע. אדון בשם ראנדאל מונרו, האיש מאחורי הקומיקס המופלא XKCD, היטיב לבטא את זה כך:

 

XKCD 1015

(למי שלא יודע מה זה קרנינג, יש כאן הסבר קצר וטוב בעברית. ואל חשש, רק מלדעת מה זה אומר, לא מפתחים רגישות לקרנינג גרוע, אז רמת התסכול הכללית בחייכם לא צפויה לעלות).

–המשך קריאה–

ינואר 25, 2014 אין תגובות

זו לא את, זו מישהי אחרת.

ממש אתמול רשמתי בדיון בפייסבוק ועל פייסבוק את המשפט הבא: "בכל אופן אני ויתרתי מזמן על לנסות להבין מה עומד מאחורי החלטות ממשקיות ספציפיות של פייסבוק, כי יום למחרת הממשק משתנה ואין לך מושג למה…". והנה היום באה דנה טל והזכירה לי שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בקבוצת הפייסבוק של חוויית משתמש ישראל הופיע לו הפוסט האמין הבא:

 

כמובן שבתור אחד שמתעסק באינטרנט היה לי נורא מעניין ללמוד יותר על עבודה מהבית דרך האינטרנט ללא צורך בידע באינטרנט. מי יודע, אולי הגיע הזמן לשינוי קריירה. ובמקרה אני גם אישה או גבר מגיל 18 ומעלה, אז נשמע שהתפקיד תפור עליי.  אז המשכתי ונכנסתי לפרופיל של הגברת. ושם נחשפתי לתמונות הקשות הבאות:

כלשון המשורר, פה חשדתי.

–המשך קריאה–

ינואר 4, 2014 אין תגובות

קישור דה-ז'ור – מוסיקת נסיעות

פרויקט מעולה של פלקסוואגן – אפליקציה לסמארטפון שמתחברת למחשב הרכב ויוצרת מוסיקה שמושפעת מהנהיגה בזמן אמת. כשאומרים שחוויית משתמש זה הרבה יותר מהממשק, מתכוונים לדברים כאלה.

 

ינואר 2, 2014 אין תגובות

תזכור, סנדלר חכם לא הולך יחף

מוקדש לליהי ,על שהעירה את הבלוג משנת החורף.

שמעתי השבוע את החדשות המעולות שנטקראפט – שממנה נפרדתי לפני כשנתיים, אבל רק במובן המשעמם שאני לא עובד שם יותר – מועמדת לשני פרסים של המגזין המקוון UX Magazine:  אחד על תוכנית ההכשרה הטובה ביותר לאנשי חוויית משתמש, ואחד על עיצוב מוצר. המון ברכות על המועמדות, וכולי תקווה שתזכו.

לאחר שקיבלתי את הידיעה, מצאתי בגוגל את עמוד התחרות ונכנסתי כדי ללמוד יותר, ולבדוק אם במקרה אנשים שהסתובבו בין הרגליים והפריעו בעת העבודה על המחזורים הראשונים זכאים גם הם לאיזה פרס מיוחד (התשובה היא "לא").  לשם זה נכנסתי לאתר התחרות והתחלתי לחפש את רשימת הקטגוריות. יש לי מושג טוב די כיצד נראות רשימות ולכן סרקתי את העמוד מבלי לקרוא את הטקסטים. וראיתי את הרשימה מיד, שם למטה :

 

UX Magazine awards

–המשך קריאה–

דצמבר 21, 2013 אין תגובות

למעבר שאולה, לחץ כאן.

פעם היינו צריכים לאפיין מערכת שתחליף מערכת קיימת ודי שנואה על משתמשיה. בפגישת ההתנעה מנהלת המוצר אמרה לי שאסור בתכלית האיסור שיהיו טאבים במוצר החדש. "כי המשתמשים שלי שונאים טאבים". אני הסבתי את תשומת לבה בעדינות לעובדה שבני אדם בריאים בנפשם אינם נוהגים לפתח יחסים אמוציונאליים עם פקדי ממשק. אף אחד לא קם בבוקר ואומר לעצמו "איך אני שונא צ'קבוקסים, בא לי להרוג את כולם אחד-אחד" (זאת הייתה לקוחה פנימית בארגון לכן היא לא יכלה להרים טלפון ולבקש שישלחו לה מישהו שיודע לשמור על הפה שלו). בעודה המומה מהטענה הפסיכולוגית המפוקפקת הזאת, מיהרתי להסביר שאני בהחלט מאמין לה שהמשתמשים שלה חושבים שהם שונאים טאבים, אבל בפועל הם רק שונאים את השימוש שהמערכת הנוכחית עושה בהם. הם שונאים את זה שהמידע שהם צריכים מפוזר במסכים שונים והם צריכים לקפוץ כל הזמן הלוך וחזור בין כמה מסכים במקום לראות את כל המידע בבת אחת. ויכול להיות שאם רק נסדר את המידע אחרת, כולם יהיו מרוצים – וייתכן מאוד שדווקא טאבים הם האמצעי שיאפשר לנו לעשות את זה בצורה הכי טובה. היא אמרה בתגובה שאין בעיה שנסדר את המידע הכי טוב שאפשר כל עוד לא יהיו שם טאבים, כי המשתמשים שלה כן שונאים אותם. באופן אישי אין לי בעיה להניח שלמישהו מהמשתמשים שלה הייתה טראומת ילדות שקשורה בטאבים (אולי הוא תפס את אבא משתמש באקספלורר), אבל אני בספק שהם כולם כאלה. את זה כבר לא אמרתי לה. בסוף פשוט עיצַבנו אותם אחרת, אמרנו לה שאלה לא טאבים אלא מודולים, וכולם היו מרוצים פחות או יותר.

–המשך קריאה–

אוקטובר 19, 2013 אין תגובות

שינויים בתפריט

לפעמים אני מתקשר לאישתי. כזה אני, רומנטיקן. בשנתיים האחרונות אני עושה את זה מגלקסי SII. עד לפני כחודשיים זה היה מאנדרואיד 2.3 הידוע בכינויו Gingerbread ולאחרונה שדרגתי אותו לגרסת 4.1 Jelly Bean.

מאחר ואני כאמור רומנטיקן גדול, אבל בעיקר פשוט כי אני עצלן, יצרתי במסך הבית widget של איש קשר, שחוסך ממני ללכת לחפש אותה בספר הטלפונים. הווידג'טים זה דבר נורא נוח, וכאשר יגיע תורם ברשימת "פיצ'רים של אנדרואיד לשילוב בגרסת iOS הבאה כי גם ככה אפשר להפעיל אותם במכשירים פרוצים", גם בעלי האייפונים הלא-מחוללים יוכלו להיווכח בזה בעצמם.

אם הייתי יוצר ווידג'ט כזה עבור עצמי לשם ההדגמה, בגרסה הישנה זה היה נראה כך:

 Contact widget - Android Gingerbread

כשהייתי לוחץ על התמונה, היה נפתח לי תפריט קטן ששואל מה אני רוצה לעשות, הייתי לוחץ על האייקון הירוק של הטלפון וזה היה מחייג אליי (וזאת לא תהיה הפעם הראשונה בתולדות הבלוג שאני מנסה להתקשר לעצמי).

–המשך קריאה–

ספטמבר 28, 2013 תגובה אחת

קישור דה-ז'ור–ויזואליזציות הזויות

בלוג שמפרסם ויזואליזציות הזויות. פרייסלס.

 

 

ופוסט ישן שלי באותו נושא: עוגות תלת-מימדיות אינן כשרות.

אוגוסט 30, 2013 אין תגובות
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
UXtasy
ויטלי מיז'יריצקי


מאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב.

חלק מצוות ההקמה של UXI -- חוויית משתמש ישראל.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress