המקצוע

אחת השאלות העיקריות שמטרידות אנשים שמנסים להכנס לתחום ללא רקע בעיצוב, היא האם יש מספיק ביקוש לתפקידי UX נטו. הנושא הזה מצית אינסוף דיונים בתדירות מטרידה בכל פלטפורמה אפשרית. לשמחתי רן לירון החליט לגשת לעניין בצורה מסודרת וערך סדרה של סקרים שמנסים לתאר את המצב הנוכחי. מומלץ לקרוא כאן את הדו"ח המלא.

חיתוך מסקרן אחד שלא נכלל בדו"ח המקורי בוחן את הקשר בין סוג החברה לאופי חלוקת התפקידים, בהסתכלות על ההבדל בין חברות ייעוץ לחברות מוצר. זה מעניין מכיוון שקיימת טענה שרק חברות ייעוץ הן אלה שנשארה בהן ההפרדה החזקה בין התחומים, מה שעשוי לגרור מצב בו אנשים שכבר עשו כמה שנים בתור UX נטו בחברות ייעוץ ועכשיו מעוניינים לעבור לחברת מוצר, נתקעים כביכול. למען האמת, זו גם הייתה ההרגשה שלי. ובכן, מחקר הוא תמיד אחלה תזכורת מדוע אסור להסתמך על ההרגשות שלנו. להלן פילוח החברות שהעידו שמתקיימת בהן הפרדה ברורה בין תפקידי אפיון ועיצוב. ממש לא רק חברות ייעוץ. למעשה, רחוק מאוד מזה.

המון תודה לרן לירון על המחקר!

 

 

 

 

 

 

 

(הקדמה: העירו לי, ובצדק, שלא ממש ברור על מה מדובר בעצם. אז מדובר בסקר שבניתי והפצתי, שעוסק בגיוס יואקסים ג'יוניורים. כאן אפשר לקרוא טיפה רקע (בחלק ב' של הפוסט), יותר מאוחר פירסמתי גם מעין ניתוח מתודולוגי של הסקר עצמו, והמאמר הנוכחי מרכז את התוצאות)

ובכן.

דבר ראשון, תודה ענקית לכל מי שענה והפיץ את הסקר. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, התקבלו 58 תשובות, שזה משמעותית יותר ממה שחשבתי שאשיג, ולדעתי זה בהחלט יכול לייצג את נושא הגיוס של יואקסים ג'יוניורים בארץ.

אני לא יכול לדבר על אחוזי היענות מכיוון שפרסמתי את זה בכל מקום אפשרי ברשת, ולא רק בקבוצות ייעודיות של מגייסים – כי אני לא חושב שיש כאלה, ומספר קבוצות של מנהלים/בכירים שאני כן מכיר, אינן מקיפות מספיק. כלומר פניתי לקהל שהוא מראש הרבה יותר רחב מאשר קהל היעד האמיתי. אני כן יכול להגיד שהיו 253 לחיצות על הלינק – ואני מאמין שרובן הגיעו מאנשים שהיו סקרנים לראות את הסקר בלי למלא אותו.

אזכיר כי בתחילת הסקר הגדרתי שהשאלות מתייחסות ל:

• 5 השנים האחרונות בלבד (למה לא פחות? למה לא יותר? כל זאת ועוד – בחפירה המתודולוגית שמאחורי הסקר)
• משרות אפיון בלבד, כלומר כאלה שמרכיב האפיון בהן הוא 70% מהמשרה לפחות
• ג'יוניורים בלבד, כלומר משרה עם דרישת ניסיון של 0-3 שנים

*את רוב צילומי המסך אני עושה ישירות מגוגל פורמז שאינו מתמודד היטב עם RTL, אז סליחתכם מראש על הפיסוק ההפוך. נגיד שזה מוסיף אותנטיות :). 

* מתוך 58 משיבים, 40 (59%) גייסו 1-3 ג'יונירים בחמש השנים האחרונות.

* סה"כ מתוארים כאן 324 תהליכי גיוס. חלקם בוודאות מתייחסים לאותם המועמדים, כאלה שעזבו מקום ראשון אחרי פחות משלוש שנים (לפי ההגדרה שלנו של ג'יוניור) ואז חיפשו מקום חדש. אני משער גם שחלקם מתייחסים לאותם התהליכים, כאשר מספר אנשי UX היו מעורבים בתהליך מהצד המגייס וכל אחד מהם מילא את הסקר. עם זאת, אני משער שמהמספרים האלה אינם באחוזים גבוהים, בשני המקרים.

* המספר 86 מאוד מוזר בעיניי. אני יכול להעלות בדעתי רק חברה אחת בארץ שיש איזה סיכוי שגייסה כזאת כמות של יואקסים ג'יוניורים בחמש שנים האחרונות, אבל אינני מכיר אותה מקרוב כדי להיות מספיק בטוח. ההשערה החלופית שלי היא שהמשיב כאן התייחס למס' המועמדויות שהוגשו ולא למספר המגויסים בפועל. אם הייתי מחשב איזשהם ממוצעים על המספרים האלה, זה היה יכול להטות מאוד את התוצאות והייתי צריך לחשוב אם אני מתחשב במספר הזה בכלל. אבל אין לי ממוצעים, אז הוא מבחינתי מייצג עוד מגייס אחד ספציפי שחולק את ניסיונו, והכל טוב.

רוצה להזכיר כאן עובדה ידועה, שבדיעבד הייתי צריך לתקף אותה עם שאלה ייעודית בסקר: ברוב חברות הייעוץ בארץ, אם כי לא בכולן, מתקיימת החלוקה בין עיצוב (UI design) לבין אפיון (UX design). בהרבה מאוד חברות מוצר זה לא המצב, לא יודע להעריך באחוזים. רוב המקומות שמציעים תפקידי UX נטו לג'יוניורים הם חברות ייעוץ. זה גם חד-משמעית המקום הכי טוב להתחיל בו את הקריירה.

אוקיי, זה כבר מתחיל להיות מעניין. החלק הירוק היה אמור להיות אדום, זה התפצל בגלל ששיניתי "UX" ל"יואקס" בגלל בעיית הRTL, והכלי מחשיב את זה כשתי תשובות שונות. אז בפועל יש לנו 58.6% סינון ע"י אנשי UX/פרודקט. שני האנשים שאמרו "אני" הם כנראה אנשי UX/פרודקט, כי זו הייתה תפוצת הסקר, אז נוסיף גם אותם ונגיע ל62% "אדום". את הורוד נוסיף לכחול מכיוון ששאלתי כאן על הקו"ח, ונגיע ל-34.5% "כחול", מה שישאיר לנו עוד 3.4% של "תלוי". כן, ביואקס גם זה תלוי.

הסיבה ששאלתי את זה היא שהמקצוע שלנו הוא לא סופר נפוץ בנוף הכללי של התעסוקה ושל ההיי-טק בפרט, ולכן מגייסות HR לא תמיד שולטות בחומר כשזה מגיע אלינו. הן גם עוברות על הקו"ח בצורה הרבה יותר שטחית. כפי שאתם רואים מהתוצאות, כנראה שזו תופעה די ידועה אם יותר מ-60% מעדיפים לעבוד יותר קשה ולעבור על הקו"ח בעצמם. לכן המסקנות הן:

• השתדלו להגיש שלא דרך האתר, הלינקדאין, או כל פלטפורמה ציבורית כזו, אלא ישירות למנהלים המגייסים או לחברי הצוות. בחלק מהמקומות זה אמנם יגיע ישירות לאנשי המקצוע גם מפלטפורמות גיוס, אבל אין לנו דרך לדעת זאת מראש, ואנחנו רוצים להקטין את הסיכוי שזה יגיע לHR. לא שיש לנו משהו נגד HR חס וחלילה :). 
• ההמלצה הזו נכונה תמיד, אבל היא נכונה שבעתיים אם אתם כן מוצאים את עצמכם מגישים דרך HR או פלטפורמת גיוס – התאימו את הקו"ח לכל משרה ספציפית. הדגישו את ההיבטים שהוזכרו בדרישות. אם הקו"ח מגיעים לאנשי HR שלא בהכרח יודעים לקרוא בין השורות של UX, חשוב שהשורות יכילו את מילות המפתח שהם מחפשים. 

פייר – הופתעתי. הייתי בטוח שהרבה יותר אנשים יקפצו ישר לעבודות. כשסייגתי לגבי "כשיש גישה ישירה" ניסיתי לנטרל את התופעה שבהמון מקרים הלינק לפורטפוליו נמצא בתוך הקו"ח, אז ברור שפותחים את הקו"ח קודם – ואני לא מאמין שהצלחתי לנטרל אותה לגמרי. 

• תיק עבודות לוקח :). 
  • בהזדמנות זו – פרסומת אחת וחזרנו – רוצים תרגיל נחמד של אפיון מערכת מורכבת? אולי תתעניינו במסמך הדרישות שפירסמתי.
    
• התרשים מאוד מעודד אותנו להתמקד בפער, ולהגיד "הנה, היו 34 מגייסים שאצלם קו"ח מרשימים מעולם לא הצילו מועמד עם תיק עבודות חלש, לעומת רק 24 שאצלם כן, אז זה פער של 10", כאילו שזה 10:0. אבל בעיניי זו לא הדרך הנכונה להסתכל על זה (ואולי הייתי צריך לבחור בתרשים אחר. אבל איזה?). הפרשנות המעניינת יותר בעיניי היא שוואללה, היו 24 מגייסים שמעידים שקו"ח חזקים הצילו אצלם מועמדים עם תיק עבודות חלש. בעיניי זה ממש לא היה מובן מאליו, והופתעתי לראות את זה.
• כנ"ל לגבי תיאור איכותי של תהליכי עבודה, אפילו שהעבודות חלשות (27:31)
• אותו כנ"ל אבל מכיוון אחר – העבודות פחות "מדברות בעד עצמן" ממה שחשבתי, 26 מגייסים אומרים שהם לא התקדמו עם מועמדים בעלי עבודות חזקות עקב תיאור לא מספק של תהליך העבודה.
• הנקודה האחרונה היא קצת מתעתעת. אמנם מספר המגייסים שקידמו מועמדים חלשים יותר בזכות היכרות עם עולם התוכן היא רק 19, אבל זה לא 19 מתוך 58 אלא 19 מתוך 44 – כי זה רלוונטי רק לחברות מוצר, שהרי חברות ייעוץ לא נוהגות להתמחות בעולמות תוכן ספציפיים בצורה בלעדית. שזה מספר אחר לגמרי.
• רוב ההמלצות העולות כאן לא יפילו אף אחד מהכיסא:
  
  • השקיעו בכל המרכיבים. נסו לכפר על הנקודות החלשות שלכם באמצעות היתרונות שלכם. תמיד מדובר בסט של שיקולים, למרות שתיכף נגיע לעניין הdeal breakers.
  • אמנם אי אפשר לרכוש בין לילה התמחות באיזשהו עולם תוכן, אבל המון אנשים הולכים לUX בתור קריירה שניה, רבים מהם מתוך ההיי-טק. ניסיון העבר שלכם הוא הנכס הכי גדול שלכם והיתרון המוחלט שלכם על מועמדים "כלליים" שאולי יש להם עבודות יותר יפות, אבל ייקח להם מלא זמן לקלוט את עולם התוכן. אתם לא מבינים כמה נקודות פוליטיות זה מוסיף למגייס כאשר המאפיינת החדשה שהוא הביא יכולה to hit the ground running בפגישותיה עם המפתחים ושאר בעלי העניין. את זה שהיא אולי קצת פחות מבטיחה ביואקס – רק הוא יודע, אבל את זה שהיא מכירה את הביזנס – כל הארגון יודע. וגם במקרה של קריירה ראשונה – יש בארץ סטארטאפים שעוסקים בכל נושא אפשרי בעולם. מה שעשיתם בצבא, מה שעשיתם כתחביב, מה שעשיתם בקיבוץ, מה שבני הזוג שלכם עושים, מה שלמדתם. השתמשו בנטוורקינג שיש לכם בתעשיות הקרובות אליכם, ונסו להגיע מבפנים. מה שמתקשר גם לסוגיית הHR.

הזכרנו deal breakers… פייר – הופתעתי מכמות ה"כן". 

לאף אחד (למעט שני אנשים) לא באמת קריטי אם אתם לא שולטים בסקאץ' או שבחיים לא ראיתם פיגמה ואתם מגיבים ב"לבריאות" אם מישהו לידכם אומר "אקשור".

למרות שאי אפשר לקבוע על סמך התוצאות שהיצירתיות משתלמת, בוודאות אפשר להגיד שאין סיבה לדכא אותה לטובת פתרונות מוכחים יותר. 

אמנם תמונה שווה אלף מילים ואנימציה שווה אלף תמונות, אבל את החלק השני המצאתי הרגע. זיקוקי דינור באקשור לא הביאו חוזים, אף שהם מתחרזים (סליחה).

תראו.. אמנם ההשאלה הקודמת מלמדת אותנו שזה לא כזה משנה אם נתתם רק תמונות או שפיתחתם מוצר אינטראקטיבי שלם, אבל אם כבר פיתחתם, שווה שהמגייס לפחות יוכל להתרשם ממנו. הבעיה עם זה היא שלחקור פרוטוטייפ כזה יכול להיות ממש מעיק – לעיתים קרובות אין דרך לדעת מה אמור לעבוד ומה לא, ואיך מתקדמים בתהליך, ולא קל לרדת לסוף דעתו של המאפיין. השוטטות העיוורת הזאת בתוך פרוטוטייפ גדול היא נורא מתסכלת. אני מאמין שהעובדה הזו מסבירה מדוע הכחול הוא פחות מרבע.

אז מה עושים? פשוט – מקליטים וידאו. את הוידאו מטמיעים ישירות בפורטפוליו בצורה בולטת. ובו עוברים על כל הפלואו, עדיף עם קריינות, ועדיף עם קריינות ברורה, בטוחה בעצמה, לא מגומגמת, שיודעת את החומר ועשתה מלא חזרות וטייקים. הוידאו חייב להיות קצר, בהחלט לא יותר מחמש דקות, ועדיף לכיוון השלוש. זה משרת גם את המגייס בזה שהוא לא צריך לעבוד קשה ולשבור את הראש אלא יכול להתרווח בכיסא ופשוט לראות סרטון, וגם אתכם בכך שאתם יכולים להציג את הפרויקט בצורה הטובה ביותר, ולוודא שהמגייס נחשף לכל האוצרות ועומק המחשבה שלכם ולא מוותר בדף הראשון כי הוא לא מבין איפה התכוונתם שילחץ.

די אותו סיפור כמו עם הפרוטוטייפ. אנשים כותבים מגילות שלמות, עמודים של טקסט, שאינו תמיד סוחף או אפילו קוהרנטי, ושמרגיש לפעמים כמו buzzwords bingo עם מילות קישור. זה לא יוזבילי. זה לא UX חכם. תכתבו קצר, תמציתי, וברור. נכון שאתם נורא מתלהבים ממיקרוקופי במוצרים? אז בתור תרגול, תתחילו מכתיבה ברורה ויעילה בסיפורי המקרה שלכם. וגם אם הספר של כנרת יפרח הוא התנ"ך של המיקרוקופי, בכל מה שקשור לכתיבה יעילה אני מאוד ממליץ על כל דבר שהוא פרי מקלדתו של צפריר בשן. 

שאלות פתוחות 

המלצות למועמדים – מה כן לעשות

קיבלתי 48 תשובות, מביא אותן כלשונן, קופי פייסט. יש יותר מ-48 בולטים כי חלק מהתשובות היו מחולקות לפסקאות בעצמן, אז הן יצרו כמה בולטים. אני לא בטוח למה התכוונו ב"לא תמיד" ו"בוודאי" – אני משער שחשבו שאני שואל האם כדאי לבקש המלצות לגבי המועמדים.

• לא תמיד
• לכתוב מכתב מקדים ממוקד, ספציפי למעסיק,
• להכין תיק עבודות מעולה
• אם מסתדר – להגיע דרך ממליצים
• לעצב גם את קורות החיים
• בקורות החיים – לכלול קישור לתיק העבודות כלינק לחיץ
• לוודא שיש לכם נוכחות חיובית ברשתות החברתיות. לפחות פייסבוק ולינקדאין.
• להכין שאלות טובות לראיון שמראות על הבנה ועל מוטיבציה
• להיות זמינים ונגישים
• גם בראיון עבודה – להיות פתוח לביקורת ולענות באופן ענייני ולא מתגונן
• לנסות להציג בעבודה הראשונה משהו שלא נראה אצל כל בוגרי הקורס האחרים מאותו בי"ס. משהו יזום מומצא (או אמיתי אם יש אפשרות), עם תיאור מפורט (אבל לא מפורט מדי) של תהליך העבודה, עם תוצרים בדרך ופוקוס על החלטות דיזיין משמעותיות, תגליות מהותיות מתהליך המחקר וכו'.
• בוודאי
• להשקיע בכמות קטנה של פרויקטים אבל עם נפח משמעותי. לא אתר שיווקי. מערכת או אפליקציה מורכבת.
• להשקיע באסטטיקה של הפרוטוטייפ. לא מעוצב אבל אסטטי.
• להציג 2-3 עבודות עם תאור נאמן של התהליך ושל התוצאות שלו. להראות שלמדת במקום רציני. להיות מוכנ/ה לשיחה מעמיקה ורצינית על העבודות בתיק.
• לזכור שלא רק אתם נבחנים. אתם מחפשים חונך/ת מיקצועי שתוכלו ללמוד ממנו/ה כמה שיותר.
• ללמוד תואר בעיצוב
• לעשות פרויקטים אמיתיים ככל האפשר. לקחת מוצר שאנשים משתמשים בו ולעשות ראיונות ותצפיות ועל בסיסם להציע שיפורים. זה יכול להיות מוצר יום-יומי כמו מכונת כביסה או מיקרו.
• להשקיע בתיק עבודות טוב ועדיפות מוחלטת להסברים, אבל בלי להגזים
• להשתמש בטיפוגרפיה טובה! גם לכתיבה ולא רק בעבודות!!
• לתאר היטב את תהליך החשיבה והעבודה, להקשיב באמת בראיונות עבודה, להתכונן ולהיות מוכנים לראיון, לשתף במחשבות תוך כדי שיחה, לספר על התלבטויות
• להסביר לגבי תהליך שעושים , לעשות הגהה לקורות חיים, ללמוד על הארגון אליו באים, לשאול את המעסיק מה חשוב לו , שקורות החיים יהיו יפים אך לא מעוצבים יותר מדי, להראות התלהבות מהמשרה והחברה
• להיות אתם ולהיות חכמים. אני מחפשת אנשים חכמים, מוכשרים ויעילים. תיק העבודות הכי חשוב: אם הוא לא טוב, הפתח בשער מצטמצם ואם אתם חלק מתהליך עם הרבה מועמדים, תאבדו את הסיכוי להגיע לפגישה איתי.
• תשאפו תמיד להגיע לפגישה פנים אל פנים עם הגורם המקצועי המגייס. הפגישה הזאת תכריע את גורלכם בתהליך.
• בחירת שלושה פרוייקטים מעולמות שונים ולהראות בהם חשיבה מערכתית, היכרות עמוקה עם עולם התוכן, יכולת התמודדות עם כל שאלה על הבחירות שלהם בפרויקט.
• להדגים תהליכים, לא לזרוק סתם מונחים, להצדיק את תהליך הפתרון. לעיתים נדירות אני רואה הצדקות והוכחות לתהליכי פתרון שהם לא "אינטואיציה" או "חוק היקס". מועמדים שאני שוקל ברצינות מבינים לעומק ומדגימים את תהליך הפתרון שלהם.
• להקל עליי בתור מגייסת להבין *מהר* למה המועמד רלוונטי אלי – הכי טוב לחקור קצת על החברה והמוצרים, ולכתוב פסקה על למה זה מץ׳ טוב.
• לשמור על פשטות בהצגת העבודות, פירוטכניקות לא יעלימו כשלים בסיסיים רק יעצימו אותם.
• להתמקד בתהליכים ולהיות סופר ממוקדים
• להיות אמיתיים. לא להעמיד פנים שאת יותר ממה שאת. לא פחות. לגלות התלהבות מהחברה, מהפרויקטים שלה ומהאנשים שיעבדו איתך
• לשתף גם בקשיים ואילוצים שהיו בדרך, לשקף הצעה של אפיון שעשו ולהקוח/בוס בחר לשנות ומה היתה תוצאה הסופית וממה נבע השינוי ואפילו לציין את תחושתם לגבי זה. לא תמיד אנחנו מרוצים מבקשת הלקוח, אבל להציג את זה מנקודת מבט אפיונית מה הסיבה, מה התפספס לדעתנו וגם איך התנהלו מול הלקוח. במידה והכל פרוייקטים של לימודים אז מנקודת מבט של התפתחות החשיבה, זה היה הוויירפריים, הראשון ובעקבות 123, התחדדתי ושיניתי והגעתי ל Y. מבחינתי זה לא רק להציג פרסונות, תרשים היררכיה, קצת הסבר על ווירפריים סופי ואולי עיצוב. אנחנו לא קולעים בול על הפעם הראשונה. המסקנות שלנו הן חלק מהתהליך.
• ספרו לי סיפור. הדגימו תהליך. לא חייבים מוצר שלם, אפשר גם פיצ׳ר אחד מורכב שפתרתם.
• תנו קרדיט אם לא עשיתם הכל לבד. זה עולם קטן ושקרים, גם לבנים, מתגלים מהר. להיות כנים ושקופים.
• לייצר 2 3 עבודות עם סיפור מעניין ומורכב (גם אם אין ברירה והן ביוזמה עצמאית לחלוטין)
• להביא דוגמא קונקרטית פחות תרגילים מקורסי אפיון
• להראות תהליך עבודה וחשיבה
• תיק העבודות צריך להיות מאורגן היטב. כל תיק עבודות מקבל דקות בודדות של התייחסות, אני אקרא היטב ואשקע בפרטים רק של תיקי עבודות מבלבלים, כאלו שקשה לי לאמוד את טיב המועמד.ת
• סקיצות ופרוטוטייפים הם הדבר הראשון שאסתכל עליהם, אחפש רמת גימור, רמת מורכבות, וחשיבה עצמאית.
• מתן קונטקסט לעבודות זה החלק המהותי בעיני, ובעיקר לראות את יכולות ההבעה (האם זה טקסט פילר, או שהמועמד.ת הצליח.ה לנסח בבהירות ובעניין מה הסוגיה והתהליך), טקסטים שקל ונעים לקרוא נותנים אינדיקציה טובה למועמד.ת חזק.ה.
• לתאר במדוייק את הבעיה שהמסך פותר. לתאר במדוייק את חלקך בתהליך. לתאר באופן ברור את הפתרון. לבחור את הפתרונות הכי נבונים שלך. רצוי גם להוסיף דוגמאות לעבודת מחקר, והסקת מסקנות ממנו. אם יש הרבה עבודות, כדאי להתאים את העבודות לתפקיד שאליו אתם ניגשים.
• אני סורקת עשרות תיקי עבודות, תשקיעו בלהתבלט
• אין טעם בפרוטוטייפ אינטראקטיבי בלי להסביר למגייס מה תסריט השימוש. ולכן, עדיף להראותמסכים סטטיים שמדגימים את השלבים האלה (אפשר להדגים את זה בפגישה)
• שאלו שאלות על התהליך אצלנו ותראו למה זה דומה במה שעשיתם
• תראו למה אתם אוהבים לאפיין. מה מעניין אותכם בזה.
• קחו כוס מים לראיון.
• עדיף להפגין סקרנות מאשר לשדר שאתם יודעים הכל
• לפרט על התהליך המלא ולהראות כמה שיותר שלבים (מחקר, מסע משתמש, אבטיפוס, עיצוב, מחקר שמישות…)
• לעשות שיעורי בית לגבי החברה שבה מתראיינים – מה עושים בה, מה גודלה; לשכנע שיהיה ערך מוסף בקליטה; להיות חבר בפורומי UX; להראות שמעבר ללימודים שהיו לפני כך וכך היתה למידה עצמאית – קריאת חומרים, אתרים וכו.
• לבוא מוכנים עם העבודות שהם מציגים. לדעת הקשרים עיסקיים, לתאר את עולם התוכן הרלוונטי אבל בקצרה. לספר גם על שיקולים של פיתוח ומגבלות שהיו, לספר על תובנות ממשתמשים, על חלופות שנבחנו, על תהליך.
• להסביר את תפקידם הספציפי בפרוייקט
• לתת הסברים לגבי הבעיה שניסו לפתור והפתרון
• אסתטיקה של מסכים וקריאה נוחה של המקרים שהם מוסיפים
• לגבי הראיון – לדעת לספר את סיפור המוצר, להגיע מוכנים אחרי שהתאמנו על המצגת שלהם
• להשקיע בעבודות איכותיות ופחות בזיקוקים של התיק עצמו. הפלטפורמה להפצת התיק פחות רלוונטית. אם אין מספיק עבודות איכותיות אז לנסות לאפיין פרוייקט כתרגיל ולציין זאת. לא לוותר על פיקסל-פרפקט, שגיאות כתיב וכו'. זה מראה על גישה רצינית. להוסיף לתיק מגוון יכולות: אפיון, עיצוב, אילוסטרציות, מיקרו-אנימציות.. לנצל את הזמן של חיפוש העבודה ללימוד התוכנות המתקדמות בשוק שהן חינמיות, כמו פיגמה/XD .אפשר להפיץ באמצעותן גם עבודות/פרוטוטייפינג. זה יתרון.
• להשקיע בתיק עבודות מסודר/ברור ויפה ויזואלית (גם אם זה לתקיד איפיני) זה המדד המרכזי בעני שמעיד על היכולות של מי שעשה את תיק העבודות – אובר מלל על תהליכי עבודה בעני רק מפריעה. לרוב מספיק מעבר זריז על קורות החיים להבין מה הרקע והנסיון של המועמד ולהסיק מזה מה היכולות הלוגיות שלו.
• לשים לינק ישיר לתיק העבודות במייל, להשקיע בעבודות בודדות אך איכותיות.
• להקפיד שהתהליך ייצג סדר הגיוני כרונולוגי. להקפיד לפרט על הממצאים תוך פירוט הדרך בה הם הושגו. לתאר בתמציתיות.
• לאפיין את המידע שיהיה מונגש גם לנייד.
• להציג גם התלבטויות ולא רק את הפתרון הסופי.שהטקסט יהיה קריא כותרות ברורות כותרות משנה(תמצית)

1. להוסיף אימג'ים של תהליכי חשיבה. סקאצ'ים, היי-לבל מוקאפ, פתרונות שנפסלו.
   

2. לכלול מעט פרוייקטים ואיכותיים שונים. 'להאכיל בכפית' וחומר לי למה בחרת את הפרוייקט הזה. מה מעניין בו, מה האתגר.
3. להוסיף הסברים טקסטואליים, אבל… לא ארוכים. מגייס מותש.
4. לשים פרוייקט מהלימודים זה ממש אחלה.
5. כל פורמט הוא אחלה מבחינתי. סקרינשוט, פידיאף, אפילו איפיון בפאוורפוינט לא גרם לי לא לשקול מועמד.
6. להראות ידע/ניסיון בתהליכים מסוגים שונים במידה ויש. להראות שעשה תהליך יצירת פרסונה, מיפה פלואו, אם השתמש במתודולוגיות מעניינות, יוזר ג'רני…
7. לספר בראיון למה המקצוע מרגש ומעניין ולמה ואיך הגעת אליו. עבורי זו נקודה שממש עושה לי את זה המועמד. רואים שם ניצוץ כשיש עניין אמיתי, וזה עושה את העבודה.

• לראיין גם את המראיין ולהבליט כישורי הקשבה והסקת מסקנות.
• להראות לפני ואחרי, להסביר מה היתה תרומה ספציפית, להגיד כאשר מדובר על פרויקט מומצה( תרגיל מחשבתי ולא פרויקט שבוצע מול לקוח אמיתי)
• לבחור תואר או קורס שאכן מספקים התנסות אמיתית ומכינים את הסטודנט לחיים בתוך חברה.
• לתת מסגרת לאופי העבודה בחברה, להסביר לעומק את המוטיבציה והתהליכים ולבחור עבודות מעניינות
• להציג הן את החוזקות שלהם והן את מה שהם לא יודעים עדיין (כי עצם המודעות היא כבר שלב חשוב בתהליך האפיון)
• קישור לתיק עבודות בגוף המייל
• כנות ושקיפות בתיק עבודות. מה המועמד עשה או לא עשה (לדוגמה איורים וצילומים), האם היו מעצבים בודדים בתהליך או חלק מקבוצה וכו.
• מועמדים צריכים להראות מגוון בתיק עבודות שלכם לרמה שתייצג נאמנה את שלל היכולות שלהם
• לזכור שראיון הוא אירוע דו כיווני, כמו שהם נבחנים לפוזיציה כך גם החברה נבחנת, ברגע שמבינים ששני הצדדים מתחילים הקשרות בתקווה להעסקה השיח יותר שיוויוני ובגובה העיניים

 

המלצות למועמדים – מה לא לעשות

שוב 48 תשובות, שוב עושה קופי-פייסט פלוס בולטיזציה:

• לפעמים
• לא לשלוח קורות חיים סתם במייל בלי לכתוב כלום
• לא לשכוח לצרף תיק עבודות
• לא לשלוח כמה פעמים לאותו מעסיק בטווח של יומיים
• להזריק אטרופין
• בהחלט
• לא לעצב את הפרוטוטייפ אם אתה לא מעצב.
• לא לשים בתיק העבודות דוגמאות לא איכותיות.
• לא להציג תמונות רדודות בלי "סיפור הפרויקט". לא ללכת לעבוד במקום שבוא לא יהיו לך חונכים מקצועים טובים. אם זאת העבודה הראשונה שלך, את/ה לא יכול/ה להיות ה-UX/UI של סטרטאפ גם לא ה-UX של הסטרטאפ.
• קורסים
• לא להראות לי אפליקציות מובייל שעשו בקורס UX. זה לא אומר כלום.
• לא למרוח, לא לשעמם, לא להתעצל
• לשים עבודות אמיתיות בלי תוכן של כתיבה
• לא לשקר, לא להיות יהירים או דפינסיביים,
• לא להיות יותר מדי ״חברותיים״ (בדיחות לא במקום, לקרוא למראיין ״אחי״ וכו) אלא לשמור על יחס מקצועי אך נעים, לא לתת יותר מדי דגש לפרסונות (תמונות, תיאור מפורט מאוד שלהם)- בסוף זה כלי בסל הכלים,

1. לא ליצור קו״ח מפונפנים: זה מוצאהאתכם סאחים ומתמקדים בתפל.
2. לא לחפור בתיק העבודות: תיאור תהליך זה נהדר, חפירות – לא. תהיו ממוקדים ותמציתיים. אין לי את כל השבוע בשבילכם וזה מציג אתכם כאנשי מקתוע שלא יודעים להתמקד בעיקר.
3. לא לכלול עבודות שאין לכם חלק משמעותי בהן ואם יש לכם רק כאלה, אז לציין את חלקכם ולוודא שיש לכם משהו משמעותי לומר על החלק הזה (אחרת למה הוא שם?!)
4. בראיון- לשמור על צניעות בלי להמעיט מערככם. זה עובר מצויין (לפחות אותי). לזכור שהשמש לא זןרחת לאף אחד משום מקום ושלאדם מולכם יש הרבה יותר ניסיון משיש לכם. (מה שלא אומר בהכרח שיש לו יותר ידע, אבל לכו תדעו…)

• לא לשים מסכים בודדים ללא יכולת של המגייס להבין את התהליך. מנסיוני, הדבר הטוב ביותר, זה לשים כמה מסכים עם הסבר קצר על הפרויקט ומשם אם המגייס מעוניין ניתן לצלול לאפיון המלא, המקורי. חשוב להראות גם באיזו דרך ועד איזה רמת פירוט מגיעים התוצרים שמגיעים לפרודקט ולפיתוח.
• לא לשים עבודה וחצי בתיק העבודות, מובייל וחצי אתר כאשר הן לא "אפויות". ולהפסיק לשים סתם טמפלטים מומצאים של פרסונות.
• מסמכים שלא נפתחים במובייל, קובץ קוח בלי הלינקים לפורטפוליו ולסושיאל, עמודי סושיאל בלי הלינקים לפורטפוליו
• קו"ח "מעוצבים". קשה לקרוא את זה וזה מציק.
• לא לרמות
• לא לנסות לנכס את הכל לעצמך. את/ה עובדים בצוות, מקבלים פידבקים מלקוח, בוס, מנטור. חשוב לי להבין איפה ועד כמה באמת השתלבת בתהליך. זה לא מפחית מהעשייה וכן מצביע על יחסי אנוש.
• לקחת קרדיט על משהו שלא עשיתם.
• להתחמק מקלישאות ושימוש יתר במונחים מקצועיים. עדיף לספר סיפור אישי חוויתי.
• להביא משהו שהמציאו ולדבר עליו כאילו הוא פרוייקט אמיתי
• לתמצת את נסיון העבר (אם יש), לתהליך עצמו, הרקע (המוצר שעבדת עליו בעבר) פחות חשוב
• אל תכללו בתיק העבודות המון עבודות קטנות ודומות זו לזו. כל פריט בתיק העבודות צריך לייצג דבר מה עליכם, הוא לא צריך לכלול את כל העבודות שעשיתם.
• עזרו למגייסים להבין מה העבודות הרלוונטיות, מה פרוייקט מובייל ומה מערכת מורכבת. חשבו איך אתם מייצגים את המידע הזה בתפריט הבחירה.
• שימו תמונות גדולות, עם עדיפות לכאלו שאפשר לפתוח ולהגדיל.
• אם יש לכם כמה עבודות אמיתיות (כלומר ללקוחות עם אילוצים אמיתיים) אז תורידו את שלל התרגילי לימודים. זה בסדר לפני שיש לכם ניסיון, אבל מערפל את המסר אם כבר יש לכם ניסיון.
• לא למלא את תיק העבודות ביותר מדי עבודות, שימו רק את מה שמדגים יכולת ברורה. לא לכתוב באריכות יתרה. לא לשים המון מסכים מאותה עבודה, רק כדי להראות שעשיתם הרבה
• מכיוון שאני סורקת עשרות תיקי עבודות, אני מזהה בקלות טמפלטים, שבלונות מקורסי UX או השראות ממקומות אחרים…
• אל תזלזלו בכלום. לא במקום העבודה הקודם, לא במנהלת הקודמת שלכם (אולי היא אחותי?) לא בכל האחרים בשוק שלא מבינים שום דבר (גם אם זה נכון)
• אל תאחרו. בטח לא בלי להודיע. אם אתם לא שם רבע שעה לפני הזמן – תודיעו.
• אל תשתו משקאות מוגזים בראיון
• לא להניח שמישהו מתמקד לעומק במה שאתם מגישים בשלבים הראשוניים. לתת לחומר לדבר בעד עצמו בצורה פשוטה וממוקדת
• לא לקפוץ ישר לפיתרון, אם יש אילוצים שהיו על פרויקט, לציין את זה
• לא להגיד שלא שמעת על החברה המראיינת; לא להגיד שבאת לזמן קצר;
• היו קשובים למראיינים. לדעת מתי להרחיב ומתי לקצר, לאפשר שאלות, לא להיות פאסיבים יתר על המידה. לנסות להוביל את הדיון.
• לא להגיש תמונות של מעצבים בכל מיני זוויות, ללא מלל שמסביר מה נעשה שם
• לא לשלוח קורות חיים בלי תיק עבודות או הסבר
• לא לוותר על מבחני בית, אפילו אם הם נראים מאיימים. כל התנסות חשובה. והרבה פעמים למראיין לא חשובה השלמות של הפתרון, אלא יכולת ניתוח הבעיה, העלאת השאלות הנכונות, הצעת פתרונות יצירתיים, דיון משמעותי שמראה הבנת צרכי משתמש ומוטיבציה.
• לא להעמיס בתאור תהליכים – בעני זה מאוד משעמם שורה 1 או 2 של תאור תעשה את העבודה
• לא לשלוח תיק עבודות כpdf, לא לזלזל בנראות קורות החיים אבל גם לא להגזים בעיצוב מקושקש מדי
• לא לייצג תהליך שלא נעשה. לדוגמא עם לא חקרת פרסונות מתוך אגריגציה של ניתוח נתונים. על תמציא.

1. להמנע מלהראות מוקאפים מעוצבים. או מממש במסורה ורק במידה ומגיע אחרי אימג' של הווירפריימס.
2. לא לחפור בטקסטים.

• לא להראות לי תמונות מבוימות בהן רואים את המסך מודבק בתוך סצינה
• לא לפחד להציע את עצמך, להעיז, להראות ראש גדול ונחישות
• לא שקר בשום אופן או לנסות למכור את עצמך
• לא לסלף פרטים על ניסיונכם או להגזים. כי בסוף עלולים לקחת אתכם ולהתאכזב מהתחלה. עדיף תיאום ציפיות הוגן
• לפנות בלי תיק עבודות
• לאחר לראיון 😉
• לא להתבייש לשאול שאלות או להגיד שלא יודעים את התשובה

 

אם ברצונך להוסיף משהו, או לסייג את תשובתך לשאלה סגורה, זו ההזדמנות שלך

קיבלתי 20 תשובות, אחת מהן אני מוריד כי היא התייחסה לשאלה שהייתה בפיילוט וירדה (הזכרתי אותה בקצרה בסוף החפירה המתודולוגית). עוד כמה פונות אליי ואותן אני לא מוריד כי הן מפרגנות 🙂

• עדיף פרויקט אחד עם תהליך מפורט מאשר הרבה פרויקים לא מעמיקים. התוצר הסופי פחות חשוב משמעותי מהתהליך
• לרוב תיאורי העבודה פחות מעניינים אותי לקרוא כי זה מעייף וגם כך אם זיהיתי ב-ux פתרון מעניין אשמח לשמוע על התהליך לעומק בראיון.
• אין דבר כזה UX/UI
• כל הכבוד על היוזמה.
• לבדוק וללמוד מאחרים. הכל נמצא באינטרנט. לא להתעצל, לעשות עבודת מודיעין והכנה לקראת כל משרה שפונים אליה, במיוחד אם זומנתם לראיון
• אני תמיד מחפשת אנשים לכמים, צנועים וחרוצים. טאלנטים זה מצויין, אבל בלתי ניתן לניהול. אל תהיו פרימדונות אבל גפ אל תמעיטו בערך עצמכם. תבואו כמו שאתם ואם תתקבלו- זה בזכות מי שאתם. בהצלחה!!!
• אם כבר יוצרים דמו למוצר, אני חושבת שדווקא להציג מוקלט ומלווה בהסבר (לא מה רואים אלא מה רצינו להשיג כאן) כמו שמציגים ללקוח או בפני הכיתה, יעניין מאוד. יאפשר לבחון גם סופט-סקילס וגם הרבה פעמים יותר נעים מקריאה (במיוחד כשהרבה שולחים) ובדיבור קל להעביר רעיון מורכב יותר ופיצוח מעניין.
• תמיד יש יוצאים מן הכלל לכל אחת מהשאלות הסגורות
• כלי העבודה, לכאורה זה לא חשוב בכלל אבל יש שלבים בהם אתה רוצה שילוב מיידי, ואז זה חשוב
• אחלה יוזמה. בהצלחה
• הלינקדאין שלכם חשוב. קחו בחשבון שהמראיינת הסתכלה לפני זה גם שם וגם בפייסבוק.
• ויטאלי אתה אלוף
• בתרגיל (בין אם בבית או פרונטלי) – לדעת לשאול את השאלות הנכונות כדי להכיר את המשתמשים ולא לנסות לנחש את הפתרון שאני מכוונת אליו
• המראיינים יודעים היטב מה הם מחפשים. במשרת UX רוצים לראות שיש למועמד צניעות ואמפתיה למשתמשים, הוא לא יודע הכל. עד כמה שזה נשמע ברור מאליו, הוא חייב לשדר שהמשתמשים בראש מעייניו ועבודת צוות היא מנטרה קדושה. אין כזה דבר יואיקסר סוליסט.
• רוצים לראות את הניצוץ בעיניים, רצוי להראות גם דוגמאות מורכבות, כמובן.
• בהצלחה!
• תיק עבודות שנשלח מטרתו היא לשים רגל בדלת. מועמדים רבים משקיעים בו רבות אבל לא מצליחים להציג אותו היטב. מועמדים שלקחנו בסופו של דבר היה להם תיק עבודות מסקרן מספיק בשביל להזמין לראיון (2 פרויקטים זה מספיק), אבל ידעו להציג היטב. לעשות חזרות על ההצגה.
• בנוסף חלק מרכזי שלא נכלל בשאלון – תרגילי whiteboard או תרגיל בית/במשרד. בנוסף לעבודות עצמן על המועמדים להפגין כישורי אפיון כמו לשאול שאלות ולהגדים מיסגור וחשיבה אינטגרטיבית ולדעת לתקשר את השיקולים שלהם בבחירת פתרונות
• הקוים האלו מלווים אותי גם בגיוס של אנשים יותר בכירים.
• להציג עדויות לכל השלבים בעבודה שלך, מקונספט ראשוני, דרך ויירפריימס מתקדמים עד לעיצוב הסופי, ואם אפשר צילומי מסך מהאפליקציה העובדת. להראות כיצד היית מעורבת בכל שלבי העבודה. לדעת לספר מה עבד ומה היית צריכה לשנות ושוב – לתמוך בדוגמאות ממשיות. לדעת לרדת לפרטים. וגם לזכור שאנשי UX אחרים מכירים את הפרוסס ואת המתודולוגיות ולכן אין צורך להסביר מה זה למשל DESIGN THINKING אלא להראות, הלכה למעשה, איך מימשת. בהצלחה!
• אצל ג׳וניורים הדגש או לא על הכלים או עבודות עבר אלא יכולת לקלוט מהר ולנתח בעיות

סיכום

האמת שאין איזה סיכום מיוחד. אני לא פרשן גדול – זה היה הסקר ואלו הם הנתונים. אני באופן אישי למדתי כמה דברים ששינו חלק מהתפיסות שהיו לי. מקווה שגם לכם זה היה מועיל.

ושוב – פירסמתי רשומה מפורטת לגבי הרקע התיאורתי/מתודולוגי מאחורי מבנה וניסוח הסקר, מזמין אתכם להעיף מבט.

ושוב המון תודה לעונים ולעונות ולמפיצים ולמפיצות.

אולי תתעניינו גם בתוצאות הסקר הקודם שהרצתי בנושא קשור –  השתלבות בוגרי קורס UX בתעשיה (אני סקרתי ספציפית את בוגרי הקורס של הטכניון, כי יש לי גישה ישירה אליהם).

פתאום קלטתי שלא עניתי על הסקר בעצמי! פדיחה. ואני לא הולך להכין עכשיו את כל התמונות והחישובים מחדש. בכל אופן התשובה ה-59 לא תשנה כאן את התמונה. נו שויין.

כשפונים אליי אנשים שמתעניינים בקורס שלנו (למי שלא עקב, קורס אפיון חוויית משתמש בביה"ס ללימודי המשך של הטכניון). אחת השאלות הכי נפוצות (והכי טבעיות, וכזו שמהיום תצורף לפוסט השאלות הנפוצות), היא "איזה אחוז מהבוגרים שלכם מצליח להשתלב בתעשיה", ואצלי ברוב המקרים היא מלווה בסייג – "במיוחד כשלא באים מרקע עיצובי". להלן התשובה שלי מאחת הפעמים האחרונות:

לגבי אחוז הסטודנטים – את שואלת שאלה מורכבת :). אנחנו מרוצים מקצב ההשתלבות של הבוגרים בתעשייה, אבל קשה לכמת את זה מפני שלא כולם מחפשים עבודה אחרי הקורס, ומתוך מי שמחפש, לא כולם משקיעים באותה מידה.. מגיעים אלינו הרבה אנשים שמחפשים להרחיב אופקים, לפתח יכולות חדשות בתפקידים/מקצועות הנוכחיים שלהם, או להרחיב את ההיצע שלהם בתור מעצבים פרילאנסרים. כל אלה – לא מחפשים עבודה אחרי הקורס. מתוך מי שנשאר, חלק באמת עושים את זה ברצינות – ממשיכים ללטש את תיק העבודות אחרי הגשות הגמר, נעזרים בנו המרצים, ממשיכים להתפתח עצמאית ובאמת "עובדים בזה". הם בד"כ משתלבים תוך כמה חודשים. יש כאלה שלוקחים את זה באיזי ומחכים שתיפול עליהם איזו משרה, או באים בדרישות מוגזמות לתפקיד גיוניור. הם… פחות מצליחים.

התשובה הזו, על מגוון ניסוחיה במהלך הזמן, התבססה על תחושת בטן ועל רסיסי מידע שאנחנו מקבלים מאותם בוגרים שממשיכים לעדכן. אבל אנחנו הרי מלמדים לא לסמוך על תחושות בטן אלא לחקור. אז החלטתי לשמוע לעצת עצמי ולחקור. 

אם כך, השאלה המחקרית היא – האם אכן "ההשקעה משתלמת". או במונחים יותר אופרציונאליים, האם מי שמשקיע בחיפוש העבודה מצליח להשתלב, והאם מי שלא הצליח להשתלב, אולי לא השקיע בזה מספיק.

יש לנו קרוב ל-100 בוגרים. הפצתי ביניהם סקר (אנונימי), נידנדתי טיפה, קיבלתי 55 תשובות (בהזדמנות הזו – תודה ענקית לכל מי שענה! 🙏❤) , ואחרי שעברה יממה ללא תשובות חדשות, התיישבתי לנתח אותן. הממצאים נראו לי מאוד מעניינים עבור כלל התעשיה בארץ, ורצינו לשתף אותם עם הציבור.

–המשך קריאה–