UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר

.Nokia. Confusing people

לוקליזציה היא לא דבר פשוט בכלל. למי שלא מכיר, הכוונה היא לתרגום תוכנה (או מוצרים אחרים בעלי מרכיבים טקסטואליים) והתאמתה לארץ היעד. מקצוע התרגום הוא מדע וגם אמנות כשלעצמו, והעניין לא הופך לפשוט יותר כשהמתרגם נאלץ לפעול תחת מגבלות טכניות כמו רוחבו של כפתור שחוּשב ועוצב לפי אורך המילה בשפת המקור, ועכשיו על המתרגם למצוא מילה שהיא גם בעלת אותה המשמעות, וגם בעלת אורך דומה בשפת היעד. זה מסתבך עוד יותר כשמדובר בלוקליזציה מאנגלית לעברית, משום שבעברית יש מורפולוגיה הרבה יותר עשירה מאשר באנגלית, כלומר בעברית ע"פ צורת המילה לרוב ניתן לדעת האם מדובר בפועל או בשם עצם, לדעת את הגוף והמין הדקדוקי של המילה, ולהבחין בין צורת רבים וצורת יחיד. ניתן למצוא לא מעט חפיפות בין הצורות השונות, אבל זה לא המצב הטיפוסי.
לעומת זאת, באנגלית המצב יותר בעייתי, שלא נאמר קטסטרופה. המין הדקדוקי פשוט אינו קיים, הגוף והמספר משפיעים על צורת הפועל רק במצבים מאוד מסוימים, ועבור המון מילים את ההבחנה בין פועל לשם עצם ניתן לעשות רק על-פי ההקשר – כשהמילה מופיעה במשפט. לדאבונו של איש הלוקליזציה, אצלו המילה מופיעה בדרך כלל לא במשפט אלא בפקד.
על מנת להמחיש על מה לעזאזל אני מדבר, נקח את המסך שאני רואה לפניי ברגע זה. אני רואה 17 מילים שמופיעות בפקדים או סעיפי תפריט, ושיכולות לשמש גם כפועל וגם כשם עצם. 16 מתוכן הן: file, view, help, post, search, tag, upgrade, link, comment, draft, save, move, screen, code, cancel, finish. הפירוש של חלקן הוא ברור וחד-משמעי – מן הסתם שהמילה File כשהיא מופיעה בתפריט, צריכה להיות מתורגמת כ"קובץ" ולא כ"תייק". ואכן, במקרים רבים פירוש המילה נקבע ע"י צורת הפקד (קטגוריה דקדוקית שלא הייתה ידועה בבלשנות עד כה). אם זה מופיע בכפתור פעולה, אז זה בטח פועל בצורת ציווי, אם זה סעיף תפריט אז הופכים אותו לשם עצם (view – תצוגה, help – עזרה) ואם זה פריט בתוך התפריט, אז זורקים מטבע.
אבל לפעמים זה לא מספיק טוב. האם כפתור Cancel הוא "ביטול" או "בטל"? במקרים כאלה מקובל לשפוט לפי שאר האופציות באותה קבוצה, אבל ספציפית Cancel הוא בעייתי מהבחינה הזו – לעיתים קרובות הוא מופיע יחד עם Continue שהוא בכל מקרה יהיה "המשך" (אחת החפיפות שהזכרתי מעלה), או עם Finish שהוא בעצמו בעייתי מאותה הסיבה בדיוק, ולפיכך לא ממש עוזר לנו.
המילה ה-17 היא אולי הדוגמא המפורסמת ביותר לבעיות לוקליזציה אנגלית-עברית, ואנו רואים אותה כל יום, או לפחות אלה מאיתנו שעדיין לא שדרגו את ה-XP שלהם. הכוונה היא לכפתור Start. אני ממש סקרן לדעת כמה ימי אדם הושקעו במיקרוסופט בדיונים לגבי התרגום הנכון של הכפתור – האם המשמעות הנכונה היא "המקום שממנו מתחילה העבודה שלי עם המחשב" – "התחלה", או שמא זו צריכה להיות הנעה לפעולה – "התחל". התוצאה ידועה לכולם. למזלנו, מיקרוסופט החליטו לחסוך מאיתנו את כאב הראש ובגרסאות החדשות של מערכת ההפעלה פשוט שמו שם תמונה.

אני כבר שומע את השאלה שלכם: "מה הקשר עכשיו לוקליזציה על הבוקר/צהריים/ערב (הקף בעיגול)"? אז התשובה היא פשוטה. הכל באשמת בזכות אישתי, כמובן. היא התארגנה על מכשיר נייד חדש, מבית נוקיה. באופן לא מפתיע, עליי הופקדה המשימה של להביא אותו למצב ראוי לשימוש. אבל זה לא יהיה מעניין אם אני אהנה מהמשימה, כמו חנון טוב. לכן נצתוותי להעביר אותו לעברית. וכך קרה שקיבלתי את ההודעה הזו:

Nokia error message

מה זה? מה "לא"? לא להציג? לא "לא להציג"? כן "לא להציג"? כן להציג או לא להציג?

ברור שבמקור השאלה הייתה בסגנון של "Never show the message in the future"? ואז אכן התשובות "כן" ו-"לא" הן הגיוניות. וכנראה שגם כאן היו מגבלות טכניות – הכפתורים יודעים לקבל ערכים מתוך רשימה, שמכילה בין השאר גם את הערכים "כן/לא", ובמקום להתאים את המלל לכל סיטואציה ספציפית, הרבה יותר קל וחסכני במשאבים פשוט להשתמש בערכים האלה  בכל פעם שזה נראה מתאים בקירוב של "נו, בסוף יבינו, מה כבר יכול לקרות". העובדה שמדובר ב"כפתורים רכים", כלומר כאלה שכל ייעודם בחיים הוא להיות מותאמים לקונטקסט, זה פרט די שולי.

אבל אלה הם שיקולים טכניים, וזה ממש לא התחום שלי. הטענות שלי הן כלפי המתרגמים. כל העניין במגבלות, טכניות או אחרות, הוא לדעת להסתדר איתן ולהתגבר עליהן. ואם אין לכם שליטה על הכפתורים, בוודאי שיש לכם שליטה על הטקסט עצמו – בשביל זה הביאו אתכם. אז באמת היה כזה קשה לכתוב "האם להציג את ההודעה בעתיד"?"

פברואר 5, 2010 3 תגובות

ipad

התחלנו…

סטיב ג'ובס חושף לראשונה את מחשב הלוח של אפל, האייפאד.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yU6isGR3PaM]

ינואר 27, 2010 אין תגובות

היו זמנים

Windows 3.11

האתר המגניב הזה נראה ומתנהג כמו ווינדוז 3.11 הישן והטוב. לפי מה שרשום בו, כל היישומים אמורים לעבוד, למרות שאני לא הצלחתי להפעיל חלק מהם.

ינואר 24, 2010 2 תגובות

אז מה קרה למייל שהומצא מחדש?

נזכרתי פתאום בגוגל וייב. מה קרה לו? אף אחד כבר לא מבקש הזמנות, לא מחלק הזמנות, גוגל עצמה לא מייצרת יותר הזמנות, ופשוט לא שומעים עליו יותר. רציתי לבדוק האם זה באמת נכון או שרק נדמה לי, נכנסתי לgoogle insights ובדקתי. קיבלתי את הגרף הבא:
Google insights for search - google wave

הגרף מתאר את מספר החיפושים אחרי הביטוי "google wave" ב-12 החודשים האחרונים. הנקודה F מציינת את השקת השירות. מאוד משעשעת הנקודה B – היא מציינת את היום בו התפרסם שגוגל רכשה את חברת АppJet "במטרה להגביר את העניין בגוגל וייב". מאחר והכותרת הזו עצמה הביאה את העניין בוייב לרמה הגבוהה ביותר מעולם, הייתי אומר שזה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. אבל כנראה שבזה הסתכמה תרומתה להעצמת הוייב.

אז מה קרה למייל שהומצא מחדש? האם הגיע הזמן לעדכן את רשימת הכשלונות המהדהדים של גוגל? בינתיים הערכים הבולטים ברשימה הם google checkout – הגרסה הגוגלית של פייפאל, orkut – הרשת החברתית של גוגל, שמשום מה נחלה כשלון חרוץ בארה"ב אבל די מצליחה בהודו ובברזיל, ו-google answers, שהייתה אמורה לספק שירות הדומה ל-yahoo answers (רק שתשובות טובות היו מזכות את המשיבים בתמורה כספית מצד מציב השאלה), אבל פשוט לא הצליחה ונסגרה בסוף שנת 2006.

ינואר 23, 2010 6 תגובות

שינויים ביוטיוב

באתר יוטיוב התחילו לשלב HTML5. לצורך העניין אסביר רק שהגרסה החדשה של השפה תאפשר לנגן קבצי וידאו ואודיו ללא הצורך בתשתית חיצונית כגון פלאש או סילברלייט. מי שרוצה לדעת יותר על הנושא, מוזמן לקרוא את הפוסט של ברק דנין, המסכם את הרצאתו של ד"ר ישע סיוון שפירט על זה ביום השימושיות האחרון.

כרגע הפונקציונאליות החדשה זמינה רק לבעלי הדפדפנים כרום וספארי (אבל לא פיירפוקס… מבולבלים? גם אנחנו), ולצורך השימוש בה יש להרשם ל"תוכנית הניסוי". מסתבר שביוטיוב יש סוג של google labs משלהם, וגם שם ניתן להרשם לניסויי פיצ'רים חדשים באתר. התור מתחיל מכאן.

לא יודע אם זה קשור לחידוש הנ"ל, אבל יחד איתו יוטיוב הכניסה שינויים נוספים בממשק, וכעת הוא מאפשר לצפות בסרטונים מסוימים באיכות של 360 נקודות, 480 נקודות, ועבור חלקם גם באיכות של 720 נקודות. זאת במקום הכפתור שהיה רשום עליו HD.

אבל עושה רושם שמישהו חיפף שם באפיון הפיצ'ר החדש. הכפתור החדש ממוקם לצד כפתור הווליום, ושניהם מצמיחים תפריט נפתח (האם זה עדיין נקרא דרופדאון כשהוא נפתח כלפי מעלה?) במעבר העכבר עליהם. ומשום מה תפריט הרזולוציה הוא רחב הרבה יותר מהכפתור עצמו, ומכיל די הרבה שטח מת. מה שגורם למצבים כגון זה:

בעיית ממשק ביוטיוב

תפריט הרזולוציה מסתיר את פקד עוצמת השמע. לדעתי אם הם היו ממקמים את שני הכפתורים בצדדים שונים של הכפתור עם החיצים למטה וימינה, הבעיה הייתה נפתרת.  כמובן שהיא הייתה נפתרת גם אילו היו עושים את התפריט ברוחב הכפתור – מה שלא אמור להוות בעיה מאחר והכפתור מכיל בדיוק את המידע שיש בתפריט (כלומר, אותו אורך ביטוי – ונקודת הבחירה).

אגב, תפקידו של הכפתור החדש עם החיצים הוא די תעלומה בעיניי. נראה שהוא מעביר את נגן  הוידאו לגודל בינוני ובחזרה, בעוד שהכפתור עם החיצים לארבעת הכיוונים מעביר את הנגן לתצוגת מסך מלא. לא ברור לי מדוע הוחלט לשים שני כפתורים שמעבירים בין שלושה מצבי מסך. וכשיהיה מצב רביעי – יוסיפו עוד כפתור, עם עוד אייקון תמוה?

לבסוף, ובנושא לא ממש קשור, רציתי לציין את הסרטון שמופיע בצילום המסך למעלה. הוא לקוח מתוך תוכנית סאטירה בטלויזיה ההולנדית. הדבר המעניין לגביו הוא שלא מדובר בכפילים, אלא אלו הם באמת ג'ורג' בוש וביל קלינטון. הדבר המעניין השני הוא שכפי שהנחתם, הם לא באמת הצטלמו למערכון די מפגר בטלויזיה ההולנדית.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1t5fVsknJcc#t=0m30s]

ינואר 22, 2010 אין תגובות

אפשר ללמד קוף זקן טריקים חדשים

קשה להאשים את סטיב באלמר בסגנון יתר.

היה קשה לעשות זאת בתחילת דרכו,

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=tGvHNNOLnCk]

ותקרית ה-monkeyboy לא שיפרה את המצב.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=wvsboPUjrGc]

עם הזמן הוא לא ממש השתפר. לא על הבמה

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=8To-6VIJZRE]

ולא בפרסומות

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lVMy0PFr8no]

אבל אתמול, בתערוכת מוצרי האלקטרוניקה  השנתית המדוברת ביותר בעולם, סטיב הפתיע.

השמועות אמרו מזמן שבתחילת השנה ייחשף מחשב לוח (tablet pc) מבית אפל. וכמו עם כל צעצוע חדש שלהם, יש לזה ציפייה אדירה בשוק. אבל מיקרוסופט חברה ל-HP ואתמול חשפה די בהפתעה מחשב לוח משלהם.

כשהמכשיר נחשף, התמונה על הצג הייתה של פוסטר של הסרט Twilight. בפוסטר רואים זוג ידיים שמחזיקים תפוח. להזכירכם, פירוש שמו של הסרט היא "דמדומים". זה נראה כמו עקיצה בכיוון מאוד ברור, ועקיצה יפה ואלגנטית.

וכאמור, עד עכשיו סטיב באלמר לא ממש עשה רושם של אדם שעוסק בעקיצות. העקיצות הקודמות שלו לכיוון אפל היו קצת פחות, איך נאמר, מעודנות.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=C5oGaZIKYvo]

ינואר 7, 2010 תגובה אחת

נקסוס

גוגל העלו מעין הדמייה של הגוגלפון נקסוס.

הכיתוב אומר "הקליקו על אייקון על מנת לראות דמו של כל יישום".

אני לתומי חשבתי שאוכל לשחק עם היישומים. אבל לא, מסתבר שזה רק טוען סרטון פלאש שמראה לי כיצד היישום מתנהג.

זאת ועוד: ממש בהתחלה ליד הטלפון מופיע כיתוב קטנטן שמסביר כיצד עוצרים את האנימציה. מהפעם הראשונה פשוט לא רואים אותו, כי המבט מופנה אל הטלפון הנוצץ. ואז האנימציה מתחילה, אבל הכיתוב נעלם. ואז, כשאתה מבין שתנועות העכבר שלך אינן משפיעות על דבר, אתה מתחיל לחפש דרכים לעצור את זה. וזה לא עוצר!

לכן כשירות לציבור אני מביא את התרשים הבא

איך עוצרים את הסרטונים של נקסוס

באמת, לדעתי היה שווה להשקיע עוד קצת וליצור דמואים אינטראקטיביים. בהתחשב בזה שהאפליקציות כבר קיימות בכל מקרה, אולי זה אפילו פחות השקעה ממה שזה נראה – בכל חברה שמפתחת לסלולר יש אמולטור של המכשיר שרץ על המחשב. ככה זה סתם מעצבן ומתסכל.

ינואר 5, 2010 אין תגובות

רק כוח הם מבינים

מיקרוסופט הוציאה פטנט על אמצעי קלט חדש, המתרגם את אנרגיית השריר לאותות שהמחשב יכול להבין. יפה מאוד. אני זוכר עוד פטנטים בתחום שזכו להצלחה מסחררת. למשל, המצאה נוספת שעושה בדיוק את זה נקראת Muscle-Operated User Signal Enhancer ועקרון הפעולה שלה מדהים בפשטותו – המשתמש בעצם מפעיל את שרירי הידיים ופועל באמצעותם על מכשיר ייעודי שיודע להעביר למחשב בצורה מאוד מדויקת את פעולותיו. כמובן שיש כאלה שמסרבים לפרגן וכבר מספידים את הטכנולוגיה המהפכנית.

ינואר 4, 2010 אין תגובות

האויב של האויב

גוגל מציעה להורדה חבילת אפליקציות מועילות למחשב. עם ארסנל הכלים של גוגל, זה לא ממש מפתיע. קצת יותר מפתיעה העובדה שיש בחבילה לא מעט אפליקציות שאינן מבית היוצר של גוגל. עוד יותר מפתיע זה שחלק מהן מספקות שירותים שגם גוגל מספקת. כשמדובר באקרובט רידר זה לא ממש תעלומה כי בינינו, שרותי הצגת קבצי PDF של גוגל הם לא להיט. אבל מה שבאמת מעורר התפעלות זה שהחבילה כוללת גם כלים שהם מתחרים ישירים של כלי גוגל המוצעים בתוך אותה החבילה, והבולטים שבהם הם פיירפוקס וסקייפ.

חבילת היישומים של גוגל

מוזר עוד יותר זה שלא סקייפ ולא גוגל טוק מסומנות כברירת מחדל.

יכול להיות שפיירפוקס מוצעת כחלק מהמלחמה הקדושה המשותפת באקספלורר, וכך גם סקייפ (בגישה של "לפחות לא מסנג'ר"). אבל עדיין בעייני זה יפה וראוי לציון. מאוד מאוד קשה לי לדמיין את החבר'ה של מיקרוסופט ממליצים למשתמשים להתקין מוצרים של המתחרים הישירים שלהם. שאפּו. כמובן שפיירפוקס מוצעת עם סרגל הכלים של גוגל, אבל זה כבר קטנוניות.

ינואר 3, 2010 אין תגובות

Grooveshark

בזכות הסקירה היפה של גל מור עשרת אפליקציות הווב הטובות ב-2009 גיליתי את grooveshark, שהוא מנוע לחיפוש והשמעת מוסיקה, אחד מני רבים, אבל נחמד יותר מהממוצע. גל מתאר את הממשק כ"יפה ומתעתע". יפה זה יפה, אבל אני לא בטוח שמתעתע זו מחמאה. האמנם ממשק אמור להיות מתעתע?  זה לא סתם דרך יפה להגיד "מטעה"? ואני די בטוח ש"מטעה" זה לא דבר טוב להגיד על ממשק (טוב, זה יכול להיות טוב בסיטואציות של "ללכת עם ולהרגיש בלי"  – לגרום למשתמש להרגיש שאין לו מגבלות טכניות – נגיד אפליקציה וובית שמרגישה כמו אפליקציה דסקטופית. אבל לדעתי זאת לא הייתה הכוונה כאן).

בכל אופן, אחד האלמנטים במסך הוא באמת מתעתע.

למשתמשים שאינם מנויים, ולמנויים חינמיים, בצד ימין של המסך מוצג פאנל מעצבן כזה עם פרסומות. בתחתית הפאנל מופיע הכפתור הזה:

כפי שאתרי החדשות הנחמדים הרגילו אותנו לחשוב, פירושו של ה-X המושיע הוא שהפרסומת המעצבנת הנוכחית הולכת להיעלם כשנלחץ עליו. אז זהו שלא.  ה-X הוא קישור לעמוד אחר באתר, שבו אפשר להירשם ולשירות VIP בתשלום ולבטל את הפרסומות.  על מנת לעשות את ה-X יותר דומה למשמעות הרגילה שלו, באתר עשו אותו לחיץ – הוא משנה את צבעו במעבר העכבר עליו. זאת בניגוד לקישורים שבד"כ נשארים עצמם, ורק חיווי העכבר משתנה. אגב, כאן דווקא חיווי העכבר אינו משתנה, כך שאין לנו כל דרך לדעת שזה בעצם קישור זדוני ולא כפתור להסתרת הפרסומת. בקיצור, מתכנני האתר עשו את עבודתם היטב, ואפילו כשאני כבר יודע מה משמעות ה-X, לפעמים האינסטינקטים הפאבלוביים נותנים את אותותיהם ואני עדיין לוחץ עליו בניסיון עקר להוריד את הפרסומת.  זה בדיוק הפוך למצב שתיארתי כאן בעבר בפוסט על לא-כפתורים לחיצים.

עוד אלמנט מעניין באתר הוא תיבת המידע על השיר המתנגן כעת. הוא נראה כך:

גרובשארק - מידע על שיר

הדבר המכחיל הזה למטה הוא סרגל ההתקדמות של השיר. הכפתורצ'יק האפור נע על גביו ימינה, ובכל פעם שעוברים מעליו עם העכבר, מופיעה תיבת המידע על השיר. שימו לב, מעל החלק הזה נמצא אזור הפעילות המרכזי של האתר – תיקיות, רשימות שירים, תוצאות  חיפוש ועוד. מתחת לסרגל נמצאת רשימת ההשמעה הנוכחית. המשתמש בעצם עובר כל הזמן בין שני החלקים, ובכל מעבר עכבר מעל הסרגל, שחוצה את כל המסך, מופיעה התיבה, ללא שום השהייה. קצת מעצבן לדעתי, אבל לא זאת הבעיה העיקרית.

הבעיה העיקרית היא כזו: מאחר ותיבת המידע מכילה לא מעט כפתורים, כנראה שמתכנני האתר התכוונו שנלחץ עליהם ונפעל על התיבה. אבל היא מחוברת לכפתורצ'יק שמחווה על התקדמות השיר, והוא כל הזמן זז! קצת מוזר לי להגיד את זה אבל כפתורי פעולה אינם צריכים להיות מטרות נעות! אלא אם אתה בונה משחק arcade, אבל אני משוכנע שזה לא אחד מהם. מספיק שהשתהיתי שנייה בעודי מחליט האם לצייץ על השיר או לפַייסבֵק עליו, והכפתור כבר ברח לי ימינה! אחי, אל תזיז לי ת'הכפתורים, מה זה אמור להיות? אוקיי, אולי ההחלטה לקשר את התיבה לסרגל ההתקדמות ואפילו לכפתור החיווי  זה סוג של "מגניב". בסדר. אבל אם כבר אני עומד עליה עם העכבר, לפחות תשאיר אותה במקום ותן לי לצייץ בשקט, מה כבר ביקשתי? אגב, אם אנחנו בקטע של אנימציות ודברים זזים, אז זה שהעכבר יעכב את התיבה ואז כשהוא יוצא היא תקפוץ במהירות בחזרה אל הכפתור, וגם תעשה תנועה קפיצית כזאת בסוף, זה יהיה מה זה מגניב!

ינואר 2, 2010 4 תגובות
  • 19
  • 20
  • 21
  • 22
  • 23
  • 24
  • 25

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד