ארכיון פוסטים מהקטגוריה "על חוויית משתמש"

על ימים לא ברורים

יום שבת, 12 במאי, 2012

יש לי את הגלקסי S2 שלי קצת פחות משנה. ויש לו שעון מעורר. אני לא פותח את השעון הרבה – לרוב הוא פועל ע"פ אותה תוכנית, ואין לי צורך לשנות אותה. אבל מדי פעם אני כן נכנס ומשנה משהו באופן חד-פעמי. נגיד שזה קורה פעם בשבועיים. ביום שלמחרת אני צריך להיכנס שוב ולהחזיר אותו לתוכנית השבועית, אז כל שינוי כזה פירושו שתי כניסות לאפליקציה. אז אפשר להגיד שאני משתמש בה בממוצע פעם בשבוע למשך כמעט שנה. אני תמיד עושה את אותה הפעולה – הגדרת היום והשעה. ואני תמיד עושה אותה לא נכון. לא חושב שהייתה פעם אחת שהצלחתי לעשות את זה מהפעם הראשונה. הגדרת השעה היא בסדר גמור, הבעיה היא עם הגדרת הימים.

זה מסך הגדרת ימי פעילות השעון המעורר. נסו להבין באיזה ימים השעון מתוכנן לפעול כרגע.

SC20120511-230409

(המשך…)

פוסטים קשורים

דרוש/ה מעצב/ת ממשק

יום רביעי, 2 במאי, 2012

אני מחפש מעצב/ת גראפי/ת לצוות שלי. הפוסט הנוכחי הוא הרחבה/הסבר של המודעה עצמה, מתוך מטרה לחסוך זמן לכולם. למען הקריאוּת והסטטיסטיקה, שאר ההסבר יהיה בגוף נקבה. אז אני מחפשת מעצבת.. לא, רגע, נסחפתי קצת.

בקיצור, אני מחפש מישהי בפרופיל מאוד מסוים – עיצוב GUI. לפי ההבחנה שעושים כמה אנשים, לא UX אלא UI. הכוונה היא לממשקים מורכבים ומערכות עתירות מידע. מישהי עם ניסיון מוכח בעיצוב אפליקציות דסקטופ או ווב. עיצוב אתרים שיווקיים ואפליקציות מובייל אינו רלוונטי בשלב זה.

יתרון משמעותי הוא ניסיון בויזואליזציה של מידע. והכוונה היא לא לציור של מזוודות גדולות אלא להצגת מידע בדרך יעילה, ברורה ואסתטית.

יתרון נוסף הוא היכרות טובה עם טיפוגרפיה.

היכרות או רקע בצד האפיוני של הדברים יעזרו מאוד, כי חשוב שנדבר באותה שפה (לא חייבים לדעת רוסית :) . אבל אנגלית כן! ולדעת היטב.)

היכרות בסיסית עם טכנולוגיות פיתוח Front-End תעזור גם. לא ברמה של לכתוב קוד, רק להכיר בגדול את היכולות הטכנולוגיות ולראות כיצד אפשר לנצל אותן להשגת תוצרים טובים יותר.

נדרשת היכולת לעבוד בצורה עצמאית.

על התפקיד

המעצבת תהיה אחראית על הפיכת wireframes מפורטים לעיצוב מוגמר, בהתאם לשפה הגראפית של החברה. היא תהיה חלק מצוות חוויית המשתמש ותספק את התוצרים הגראפיים הנדרשים לצוותי הפיתוח. המשרה ממוקמת בהרצליה פיתוח.

על החברה

Mediamind (לשעבר Eyeblaster) היא חברת היי-טק ישראלית-שהפכה-לבינלאומית המספקת פתרונות ניהול וניטור של קמפיינים פרסומיים ברשת. במדיהמיינד מועסקים קרוב ל-500 עובדים. לפני כשנה נרכשה מדיהמיינד ע"י ענקית הפרסום האמריקאית DG, שעוסקת בתחומים מקבילים בתעשיית הטלוויזיה, הרדיו והפרינט. משרדי מדיהמיינד בארץ יושבים כאמור בהרצליה, ובחו"ל קיימים משרדים ב-40 ערים נוספות בכל העולם.

מה צריך להעביר

צריך להעביר קו"ח ותיק עבודות – הגשת המועמדות מתבצעת דרך המודעה, אבל מאחר וככל הנראה המערכת המבריקה שם לא מאפשרת להעלות יותר מקובץ אחד, את תיק העבודות, במידה ומדובר בקובץ ולא בקישור, יש לשלוח אליי בנפרד. אני חוזר על הדגש לגבי ניסיון בעיצוב מערכות עתירות מידע.

פוסטים קשורים

בלשות בלשנית

יום רביעי, 4 באפריל, 2012

ברוב החנויות באינטרנט, בעמוד המוצר, ניתן למצוא אזור שמציג מוצרים דומים או קשורים. בדרך כלל כותרת האזור היא איזושהי גרסא של "לקוחות שקנו את הפריט הזה קנו גם את הפריטים הבאים". לעיתים, כשמדובר בחנות שמתמחה רק סוג אחד של מוצרים, המילה "פריט" מוחלפת בסוג המוצר.

היום, בעקבות קישור מאחת התשובות לשאלה המעניינת הזו ב-UX.Stackexchange, מצאתי את עצמי באתר iTunes ברוסית. זאת פעם ראשונה עבורי, ולכן רק עכשיו גיליתי כמה דברים שלא הייתי מצפה להם מחברה שהיא כביכול אות ומופת לחוויית המשתמש האולטימטיבית.

זה שהכל מתורגם מלבד הכפתורים, הכותרות ותפריט הניווט מרמז על כך שהכפתורים והכותרות הם בעצם תמונות, ולכן לא ניתן לתרגם אותם ללא מעורבות של מעצב. קליק של עכבר מאמת את זה. זה די מאכזב, אבל לא מאוד חריג.

אייטיונז

מה שכן חריג זה אזור הפריטים הקשורים. כותרת האזור, שדווקא היא כן מתורגמת, אומרת "עם הספר הזה קונים גם…". כן, "ספר". ולא, המילה "אפליקציה" או המילה "פריט" או "מוצר" או כל דבר רלוונטי אחר שהצלחתי לחשוב עליו ברוסית אינן דומות ואינן קשורות בשום צורה למילה "ספר". ספר זה ספר, אין לו משמעויות נוספות.

לטובת דוברי הרוסית שבקהל:

איטיונז ברוסית

המקור באנגלית אומר  "Customers also bought".

איטיונז באנגלי

בכמה דקות של מחקר לא הצלחתי להבין מאיפה זה מגיע. בהתחלה חשבתי שהם הלכו לגרסה הרוסית של אמאזון והעתיקו משם, אבל א' – באמאזון רשום "Customers who bought this item also bought", כלומר ללא אזכור של ספרים, וב' – מסתבר שאין לאמאזון ממשק ברוסית.

עשיתי סקירה מהירה של חנויות הספרים המקוונות המובילות ברוסית. אפילו בהן בכל מקום רשום "פריט" או "מוצר". עשיתי חיפוש על הביטוי המדויק ברוסית והגעתי לשתי חנויות ספרים שכוּחות גוגל ומן הסתם שאין להן ממשק באנגלית. אין הרבה סיכויים שזה מגיע משם.

ניסיתי לתרגם את זה במנועי התרגום האוטומטי, שאחראים לחלק נכבד מתוך כשלי התרגום בממשקים – אבל גם הם לא חושבים שספרים קשורים לעניין.

הייתי אומר "עם סטיב זה לא היה קורה", אבל כנראה שזה קרה עם סטיב.

בקיצור, אין לי מושג. אשמח לשמוע תאוריות :) .

פוסטים קשורים

צנח לו צלצל

יום שבת, 31 במרץ, 2012

בשפה האנגלית יש בעיה. אין בה אות המקבילה ל-"צ" שלנו. אני לא מתכוון לדרך לסמן רכוש צבאי – רוב הסיכויים שזה דווקא קיים – אלא ממש לאות כזאת באלפבית, שתביע את הצליל המתאים, כמו נגיד במילה "צליל" עצמה.

ישראלים שרוצים לרשום באנגלית מילה עברית המכילה "צ", משתמשים במגוון טריקים – רושמים את האות Z, או את הצירופים TS או TZ. שני האחרונים די מובנים כי הם מפיקים צליל די דומה למה שנדרש. הרעיון להשתמש ב-Z הגיע כנראה מגרמנית, שבה כך באמת הוגים את האות (ולכן המילה zimmer הולידה את "צימר" הישראלי – כשבגרמנית פירושה הוא פשוט "חדר", לאו דווקא עם ארוחת בוקר או ג'קוזי מג'וייף).

אז הצימרמנים למיניהם הרגילו אותנו לחשוב ש"צ" בשמות משפחה כותבים ב-Z (תמיד האשכנזים אשמים). אבל מה לעשות שהזמנים השתנו והיום למראה טקסט באותיות לטיניות ושאינו מכיל אותיות מוזרות כלשהן, אנחנו נוטים לקרוא אותו לפי הכללים הנהוגים באנגלית. זה מין רפלקס כזה. אז קוראים את זה כ-ז', יענו זימרמן.

והיית חושב שזה די ברור ולא אמור להפתיע אף אחד, אבל לא – אני די בטוח שזה כן יפתיע את בעליה של חנות אינטרנט מסוימת למכירת טלפונים סלולריים. הוא רצה שם מתחם טוב וזכיר שמשדר לעולם "אני מוכר טלפונים סלולריים". בפועל, הוא קיבל שם שמשדר "אל תתקרבו לחנות שלי, אנחנו מתייחסים חרא ללקוחות". www.zilzul.co.il. אין על זילזול, הכי טובים.

פוסטים קשורים

נעשה תקליט מגניב

יום שבת, 24 במרץ, 2012

זהו למעשה פוסט המחשה קטן בהמשך לפוסט נעשה אתר מגניב.

גיבורת הספר (הגרוע) והסרט (לא ראיתי) "הנערה עם קעקוע דרקון" היא האקרית (או, כלשון האקדמיה, פצחנית. היא מפצחת את המרשתת).  כעת, עם יציאת הסרט ב-DVD, עלה הצורך לעצב את הדיסק עצמו. מעצבי חברת Sony כנראה אינם בקיאים בעולם הפצחנות והמרשתת ולדעתם "האקר" זו מילה נרדפת ל"פיראט". לכן הם החליטו לעצב את הדיסק בצורה כזו:

Sony's 'The Girl With The Dragon Tattoo' DVD

הדיסק נראה כאילו שהוא צרוב ושם הסרט רשום עליו בטוש שחור בכתב יד. אין ספק שזה מגניב ונועז.

אבל מה, לא כל שוכרי ורוכשי ה-DVD קראו את הספר (שזה הגיוני, כי הוא קצת מוציא לך את החשק  לראות את הסרט), ולא כולם יודעים שהוא עוסק בהאקרים. מתוך אלה שכן קראו, לא כולם חושבים שהאקרים הם פיראטים, ומתוך אלה שכן חושבים כך – לא כולם מבינים שמדובר כאן בקונספט עיצובי מחוץ לקופסא. המון לקוחות פשוט חשבו שמדובר בדיסק צרוב, החזירו אותו לחנות ודרשו את כספם בחזרה.

חברת השכרות אחת נאלצה אפילו לפרסם בעמוד הסרט הודעה שמבטיחה כי הדיסק הוא חוקי, והשוכרים פשוט לא ירדו לסוף דעת המעצב, המצחיקולים.

פוסטים קשורים

תמרורים חדשים

יום שבת, 18 בפברואר, 2012

פעם עשינו ב-UXI תחרות פוסטרים. אני לא יודע אם נעשה עוד אחת, אבל במידה וכן – כבר יש לי פוסטר מוכן שאני רוצה להדפיס ולהדביק על קירות ברחבי מרכזי ההיי-טק בארץ. על הפוסטר יהיו שני התמרורים הבאים:

image

ייתכן שלחלק מכם משמעות התמרורים ברורה מאליה, אבל למי שלא – הייתי רוצה להסביר ולהדגים אותם.

(המשך…)

פוסטים קשורים

נעשה אתר מגניב

יום שישי, 10 בפברואר, 2012

לפעמים אני מתפתה לעזוב את האפיון ולעבור להתעסק בעיצוב. ואז, כשאני אגיש את התוצר הראשון ללקוח הראשון, והוא ישאל אותי למה זה נראה כמו משהו שילד בן 3 עשה עם צבעי פנדה בתור בקופת חולים, אני אגיד להם שזה מגניב, חדשני ולא משעמם כמו כל האתרים ברשת. לא יודע אם ההסבר הזה תופס גם כשמאפיינים מתחילים לעצב – אבל הוא בטוח תופס כשמעצבים מתחילים לאפיין. זו הדרך היחידה להסביר חלק נכבד מהאתרים שאני נתקל בהם. נקח לדוגמא את עמוד הבית של האתר  Unowhy.image

(המשך…)

פוסטים קשורים

על אפסים

יום שבת, 28 בינואר, 2012

השבוע היה לנו דיון מעניין בקבוצת הפייסבוק של UXI (שפתוחה לכולם, אגב, ולא רק לחברי הארגון כפי שהיה בהתחלה). "מעניין" במקרה הזה פירושו מעניין למי שרוצה לדעת את התשובה לשאלה הבאה:

או, אם ננסח את זה בצורה שגוגל יכול לקרוא, מדוע סידור הספרות במקלדת מחשב שונה מסידור הספרות במקלדת הטלפון.

(המשך…)

פוסטים קשורים

מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים

יום שני, 2 בינואר, 2012

דונלד הנרי ראמספלד, שר ההגנה לשעבר של ארה"ב, אמר במשפט מפורסם:

There are known knowns; there are things we know we know.
We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know.
But there are also unknown unknowns – there are things we do not know we don't know.

אחד מאותם דברים שאדון ראמספלד כנראה לא ידע, וכנראה גם לא ידע שהוא לא יודע אותם (unknown unknowns) הוא שהמשפט הזה מאוד נכון לגבי הצגת תוצאות חיפוש למשתמשים.

(המשך…)

פוסטים קשורים

טעות נפוצה

יום שלישי, 20 בדצמבר, 2011

image

ברור, שם המשפחה שלי שגוי. איזה אידיוט אני שהשתמשתי בו כבר יותר משלושים שנה. ומה שבאמת מוזר זה שאף אחד לא העמיד אותי על טעותי! מזל שיש את חברת הוט!

הבאסה האמיתית זה לבשר את זה עכשיו להורים, הם בטח לא יראו בזה הזדמנות לשיפור עצמי, כפי שאני ראיתי.

רק טענה ממשקולוגית אחת יש לי כלפי חברת הוט, או מי שזה לא יהיה שאחראי על האתר הזה. הכלל לגבי הודעות שגיאה אומר שמומלץ לתת למשתמש הנחיות מעשיות לתיקון השגיאה. מההודעה הזו משתמע כי בידי חברת הוט נמצא שם המשפחה הנכון של – אחרת איך הם יודעים שזה שגוי? אני נורא אשמח לגלות מה הוא, אני מאוד סקרן ואני בטוח שזה יקל עליי בעתיד.

נ.ב. בזמן האחרון התחלתי לכתוב קצת פחות לצערי. חלקית זה נובע מכך שהייתי עסוק בדברים הבאים:

פוסט על טמפלייטים באפיון – אם יורשה לי להעיד על זה בעצמי – באמת פוסט טוב וחשוב.

פוסט עם סקירות מהירות של כמה כלי אפיון שיצא לי להיתקל בהם לאחרונה.

המצגת שלי ושל שאר המרצים באירוע UX on Beer השני.

המצגת שלי באירוע UX on Beer הראשון.

פוסטים קשורים