בשבילי אחד הדברים המאתגרים ביותר בתהליך העיצובי, וגם המהנים ביותר, הוא א’ – לזהות שאתה שבוי בקונספט ישן וכל-כך מובן מאליו שאתה כבר לא שם לב אליו, וב’ – לשבור אותו ולנסות לחשוב על פתרון חדש. מה שקורה בסופו של דבר הוא שלרוב חוזרים לקונספט הישן והמוכר – לפעמים בגלל שאנשים לא מוכנים לשינוי, אבל לרוב פשוט בגלל שהוא טוב יותר ממה שאתה הצלחת להמציא. לא סתם הוא ישן ומובן מאליו – הוא כבר עמד במבחן הזמן, הוכיח את עצמו וכל הפינות הקטנות ומקרי הקצה נסגרו מזמן. אם קונספט כלשהו הגיע לסטטוס סטנדרט בתעשייה בתנאי שוק תחרותי, כנראה שזה עובד טוב. מה שלא אומר שאי אפשר לשפר אותו קצת, או להמציא משהו חדש לחלוטין שיעבוד מצוין וישנה את פני השוק. כך בעצם קורות המהפכות הגדולות ברוב תחומי התעשייה. ולכן עדיין אני מנסה להסתכל על כל בעיה בעיניים חדשות.
הנה דוגמא יפה לשינוי מוחלט של קונספט שהיום הוא כמעט חקוק בסלע. מה שרואים בסרטון הוא שעון.
האם זה יתפוס ויהפוך ליותר מסתם קוריוז או פריט בחנות מתנות וגאדג’טים? כנראה שלא. האם זה יותר טוב משעון אנלוגי רגיל או משעון דיגיטלי? לדעתי, במצבים מסוימים – כן.
ויטאלי –
אתה מדבר למעשה על שבירת פרדיגמות.
אחד הדברים המעניינים בפרדיגמות הוא שהן מגדירות לא רק את מה שאנחנו רואים ואיך אנחנו מתייחסים עליו, אלא גם את גבולות הראיה שלנו.
הפרדיגמות שאנחנו חיים בתוכן נעלמות מעיננו, מכיוון שאנחנו מקבלים אותן כמובן מאילו. כאשר תפיסה כלשהו מזוהה כפרדיגמה, יש סיכוי טוב שפרדיגמה זו עומדת להשתנות, או שכבר השתנתה.
אי אפשר באמת להימלט מפרדיגמות, אלא רק להחליף פרדיגמה מוגבלת ומיושנת בפרדיגמה רחבה יותר ועדכנית.
רן, בעיקרון אתה צודק, המושג "פרדיגמה" באמת מתאים יותר לתופעה שתיארתי, אבל לדעתי הוא גרנדיוזי מדי. לא הייתי אומר שהצגת השעון בצורה המסורתית היא פרדיגמה – אולי בעולם השַענוּת. בעולם שלנו פרדיגמות הן דברים כמו WIMP לעומת CLI, או תפריטים חלונאיים לעומת התפריט של מאק. אולי הטאבים של כרום הן שינוי פרדיגמה לעומת טאבים רגילים, למרות שגם זה לא ממש הופך עולמות.
בעולם השעונים יש מספר צורות מקובלות לשעון – שעון חול, שעון שמש, שעון מחוגים (שמבוסס כמדומני על אנלוגיה לשעון שמש) ושעון דיגיטאלי. הפרדיגמה, במקרה זה, היא שאלו כל צורות השעונים האפשריות, וכל צורה אחרת תהיה רק ייצוג שונה של החיה הזו. אפשר לשים פינגווינים במקום מחוגים – אבל זה עדין יהיה שעון מחוגים מוסווה. כנ"ל לגבי שעון דיגיטלי בברייל.
הרעיון של השעון הספיראלי הוא חיה אחרת לגמרי. זה איננו שעון מחוגים במסווה אלא דרך שונה להציג את השעה.
פרדיגמות בעולם הממשק…?
כמו כתבתי קודם, קצת קשה לדבר על פרדיגמות תקיפות, כי הן מגדירות גם את גבולות המחשבה שלנו (ע"ע – מה נמצא מחוץ ליקום?) אבל אפשר לדבר על פרדיגמות שחלפו מן העולם.
אחת מהן היא תפיסת התקשורת אדם-מחשב כהעברת אינפורמציה מילולית.
עד שהתחלו להפציע הממשקים הגראפיים כל התקשרות עם המחשבים נעשתה באמצעות טקסט.
זה יכול היה להיות טקסט כתוב, קידוד ל-011011101 או טקסט שהומר לחירור בכרטיסים, אבל בשורה התחתונה – היה מדובר בטקסט.
הממשקים הגראפיים הציעו הסט פרדיגמה (Paradigm Shift) – ניתן לתקשר עם המחשב גם באופן שאיננו מילולי. זה איננה אותה גברת בשינוי אדרת, אלא חיה חדשה לגמרי.
אומנם drag & drop מזכיר copy -past, אבל יש תכנים שקיימים רק בעולם הממשק הגראפי, ולא קיימים בממשק טקסטואלי, כגון הטקטליות של רכיבי תוכן (וסליחה על הטרמינולוגיה – אין לי מושג איך לומר זאת בשפה פשוטה יותר). שינוי פרדיגמה זה פתח את האפשרות לעולם חדש שלם של תקשורת עם המחשב, כגון ממשק מונחה מחוות ומציאות מתוגברת.
(אמממ… נראה שיש לי הרבה מה לומר בעניין. אולי אכתוב על זה בבלוג שלי מתישהו.