אנחנו הממשקולוגים נוטים לייחס חשיבות רבה לחיווים. החיוויים שמקבל המשתמש צריכים להנתן בזמן הנכון, במקום הנכון ובצורה הנכונה. עליהם להיות ברורים, חד-משמעיים, מדויקים ואינפורמטיביים. ככל שחשיבות המערכת גדולה יותר, וככל שעולה מחיר הטעות, כך עולות הדרישות מהחיוויים.
ובכן, מסתבר שהמזוודה המכילה את קודי ההפעלה של הנשק הגרעיני האמריקאי נקראת Nuclear Football ושוקלת 18 קילו. יש איזה קצין מסכן שתמיד סוחב אותה לצד הנשיא. לפי עדותו של מנכ"ל לשעבר של המשרד הצבאי בבית הלבן, המזוודה מכילה ספרון קטן עם פירוט אפשרויות התגובה הגרעינית (זה נועד רק למצבי תגובה למתקפת פתע מצד הסובייטים), רשימה של אתרים מסווגים, כמה דפים המפרטים את התהליכים הנדרשים, וכרטיס עם קודי האימות. אה, ויש גם משדר. בעמוד שמפרט את אפשרויות התגובה, האפשרויות מודגשות באדום ומסומנות ע"י התוויות Rare, Medium, Well Done.
ונכון שחשבתם שאנשי הצמרת הבטחונית בארה"ב הם אנשים רציניים שלוקחים את תפקידם בכובד ראש? לפחות את החלקים שקשורים להפעלת נשק גרעיני? אני כבר מדמיין איך במזוודה של ביבי האופציות מסומנות "אשכנזי, פיקנטי, חריף אש".
[…] UXtasy « מוטיבים קולינריים בממשקי משתמש […]