- סרטון חזון מעניין של קבוצת חוקרים מגרמניה. הקבוצה חוקרת את השילוב של טכנולוגיית מעקב עיניים עם טקסטים דיגיטליים, ושואלת את השאלה "כיצד אפשר היה לשפר את חוויית הקריאה אילו הספר היה יודע על מה בדיוק מסתכל הקורא בכל רגע נתון".
- אבל לא רק באקדמיה עוסקים בניסיונות להחיות את הטקסט היבש. בחטיבת המחקר של המגזין פלייבוי (אני מניח שאמורה להיות להם, לא?) הגו את הרעיון המעניין של לפרסם תמונת אמצע תלת-מימדית של נערת השנה, ולצרף את המשקפיים המיוחדות לגיליון יוני. איזה באסה, עכשיו לא תהיה לי ברירה אלא לרכוש את גיליון יוני מסיבות של מחקר ממשקולוגי. טוב, מישהו חייב לעשות את זה.
- ואם כבר מדברים על טקסטים דיגיטליים ואחרים: ישנה תוכנה מצוינת לעבודה עם קבצי PDF, שנקראת Foxit Reader. אני מאוד אוהב אותה. לפני כמה גרסאות של Acrobat Reader, האקרובט היה איטי פי כמה מאשר הפוקסיט. כשהאקרובט השתפר, ההבדל הצטמצם במידה ניכרת, אבל עדיין הפוקסיט מהיר בהרבה, וצורך הרבה פחות משאבים. המפתחים של הפוקסיט רידר הם אנשים חכמים. למשל, ברור למדי שהם יודעים שבעברית כותבים מימין לשמאל. כנראה שהם לא יודעים שגם האותיות נראות טיפה שונה מאשר באנגלית, והצגת תמונת מראה של הטקסט באנגלית עוד לא הופכת אותו לטקסט עברי, אבל אי אפשר לדעת הכל, נכון? כך נראה סרגל הכלים של הפוקסיט רידר כשהוא מותקן באקספלורר.
בינתיים מכשיר למעקב עיניים עולה כמה מאות אלפי שקלים… אבל הרעיון יפה. אני תוהה כמה מטריד יהיה ממשק שיגיב אליך גם כשרק תסתכל עליו, בלי שממש תביע רצון לפעולה. אני מניח שלפחות בהתחלה ממשקים כאלה יצטרכו להיות מאוד זהירים בתגובות שלהם, זה יכול מאוד בקלות להרגיש כמו "האח הגדול צופה בך" (צופה בו… 🙂 )
תחשבו על מעקב עיניים במצב של הפרעת קשב וריכוז
זה כבר מתחיל להיות מעניין
מכשיר למעקב עיניים?
צריך תוכנה שתתלבש על מצלמת אינטרנט ותאתר את האישון.
לגבי Foxit reader, יש לו עוד מעלה, אפשר ללחוץ עליו קליק ימני עם תוכנת בבילון. לעומת זאת ב-Adobe reader בבילון חסום.
Sro, יש כבר מכשיר כזה (חבר שלי עסק בפיתוח שלו), ויש לו רק בעיה אחת: הוא מאוד לא מדויק. הוא יודע לזהות כיוון, אבל הוא לא יכול להגיד לאיפה בדיוק אתה מסתכל, לא כמו מכשיר מעקב עיניים מוצלח…