ביקרתי היום באתר www.gov.il, ובו ראיתי את התרשים הבא:
אתם לא חושבים שהתרשים הזה ממש, אבל ממש מדכא?
אני אישית נמצא אחרי שלב החתונה ולפני ההורות – וזה שניים מהסוף? זהו?? אי אפשר היה להכניס משהו באמצע, עוד איזו עבודה, רכישת דירה, משבר גיל המעבר, משהו? ואני לא רוצה לחשוב על מדוע הגבר נותר לבד בגיל הזהב ומה קרה לאישתו ואם ילדיו. אני מעדיף להיות אופטימי ולחשוב שהם התגרשו (גם הסטטיסטיקה לצידי). ונר הנשמה הזה… דיכאון עולם.
אל תבינו אותי לא נכון. זו לא ביקורת על האתר, ההתרשמות המהירה שלי ממנו היא מצוינת. והרכיב הזה הוא למעשה אחת ההברקות בו, הוא נחוץ, יעיל, ברור, מדויק ואלגנטי. גם אין לי הצעות עיצוביות מעודדות יותר, חוץ מבאמת להחיות את הגברת הקשישה – וגם – כשבוחרים באחת הדמויות – לעשות את החיווי של ה"לא-בחור" לקצת פחות מורבידי מהכחול חדר-מתים הזה אשר צובע את פני יתר הדמויות:
ואולי גם הקשת הכחולה יכולה לא להתכנס באופן כה חסר רחמים לעבר הבלתי-נמנע. אבל מעבר לזה זו ממש לא ביקורת על האתר. כנראה שזו ביקורת על החיים :).
מעולה !!!
תודה אודי 🙂
שלא לדבר על זה שההורעות באתר אומרות: "לקבלת מידע בחר בדמות הרצויה". כלומר, מי שיצר ההתאבדות אצלו חזק, יבחר ב "פטירה", והמדינה תשלים עבורו את העבודה…
זה בעיניי דווקא בסדר. נכון, יש גם את הפירוש הזה, אבל איך עוד אפשר לנסח את ההוראה מבלי להיכנס לפינה כזאת או דומה, ושהיא עדיין תהיה כתובה בשפה פשוטה וידידותית? הכי טוב שהצלחתי לחשוב עליו זה "בחר בתחום המתאים" , ולדעתי זה פחות טוב ממה שיש.
נראה לי שפשוט הייתי מפרידה ויזואלית את קטגוריית ה"פטירה" משאר ההקבוצה, כי היא לא מתייחסת לרגעים החשובים ב"חייך"…(אלא כנראה בחיים של קרוב משפחה…).
זה כנראה "נכון" מבחינת ממשק, זה פשוט רגישת מרגיש לי קצת מורבידי….
חשבתי שמה שיפריע לך זה שבעברית קוראים בדרך כלל מימין לשמאל, ואז יוצא שאתה בעצם מתחיל מהפטירה, והולך אחורה במעגל הזה.
יתכן שיש כאן מחשבה לא סתם אקזיסטנציאליסטית, אלא אפילו ניו-אייג'ית. הכל הרי מעגל, מאיפה מתחילים זה לא משנה…
צודקת במאה אחוז. כנראה שהייתי מדוכא מדי מכדי לשים לב 🙂
גם מפריע לי קצת שהבחור שירת בפיקוד העורף, אבל התקמבן על נעליים אדומות, מתלהב אחד.
קטעים, זה בדיוק מה שאני חשבתי כשראיתי את זה. זה פשוט הפוך!
האייקונים יפיפיים בעיני.
פוסט מעולה!
מה שהכי הפריע לי בתרשים המדכא הזה היא העובדה שהוא פונה אך ורק לגברים… האם האפשרויות היחידות הפתוחות בפניי כאישה הן ללדת סובייקט, להינשא לסובייקט, ללדת לו סובייקט ואז לאלמן אותו בעת מותי המצער?
רותי, במילים אחרות – היית רוצה שבכל השלבים יהיה זוג? טוב, בשלב האחרון זה קצת בעייתי, אבל אפשר לשים נר נשמה ורוד 🙂
לא חייב להיות זוג, אבל אפילו לשים גבר ואישה לסירוגין בשלבים היה מראה שאיכשהו זה אמור להיות תקף לכולם…
שמתם לב שאמא שלו ג'ינג'ית, אשתו ג'ינג'ית אבל גם לו וגם לבן שלו שיער שחור?
חוצמזה, פוסט כיפי ויפה. לא יודע אם הייתי עושה משהו אחרת (אולי רק מחליף כיוון כמו שהדס הציעה).
יש כאן תשומת לב יפה לפרטים (הכיפה בחתונה), גם אם זה לא מושלם. אני מפרגן על הגישה הקצת יצירתית, מעדיף את זה בהרבה, עם הפספוסים, על פני רשימה לא ממוינת מספר 793.
זה בסדר, ג'ינג'יות זה גן רצסיבי 🙂
אגב, שים לב שכשהוא הולך לעבוד השיער שלו גם ג'ינג'י. אולי הוא צובע?
גם אני התלהבתי מהכיפה.