דברים שמוצאים בבוידעם

בזמן שהבלוג היה בפגרת מעבר דירה, משום מה שאלו אותי כמה אנשים למה אני לא כותב על האתר של KSP. הסיבה לזה פשוטה: קטונתי. כדי לכתוב על האתר של KSP מנקודת מבט ממשקולוגית דרוש מישהו מוכשר הרבה יותר ממני, והכוונה היא לכושר הבעה, לא לידע מקצועי. יש דברים שכמעט אי אפשר לכתוב עליהם. לשם הדגמה, תנסו לדמיין כתבת עומק במגזין ספורט, נגיד 6 עמודים בצבע מלא, שמבצעת ניתוח שיטתי ומונה את כל 648 הסיבות שבגללן סטיבן הוקינג אינו מועמד מוביל להיכנס לנבחרת הטריאתלון האולימפית, וכנראה שגם אי אפשר לבנות על הצלחתו בדראפט ה-NBA. הצלחתם? אני אישית לא מצליח. וזאת בדיוק הסיבה שאני לא אדע לכתוב ביקורת על האתר של KSP.

הכתבה הזו ב-ynet מעלה אמנם כמה בעיות אמיתיות, אבל לחשוב שהיא ממצה את הנושא בערך שקול ללטעון שהבעיה המרכזית במלחמת העולם השנייה הייתה שהיא הזיקה לאיכות הסביבה. ועל כל פנים, הכתבה לא התיימרה לספק הערכת חוויית משתמש מלאה לאתר, ואילו כן הייתה עושה זאת, הכתב היה נאלץ להשתמש במילים שאסור לפרסם, אפילו ב-ynet. מילים שאני מכיר רק ברוסית.

העניין הוא שבביקור האחרון שלי באתר גיליתי משהו שהסביר לי מדוע הדברים נראים כפי שהם נראים.

ברשותכם, כמה משפטים של מבוא לבלשנות. העניין הוא שיש לנו מושג לא רע לגבי איך נשמעו שפות עתיקות למיניהן. ואיך אנחנו יודעים את זה? הרי די ברור שההקלטות של אז הן לא בפורמט שנתמך באייפון, אז היום אף אחד לא יכול להקשיב להן. לכן אנחנו מפענחים את זה ע"פ המקורות הכתובים ששרדו. וכאן אנחנו מסתמכים על שלושה עקרונות. א' – במערכות כתב מאוד צעירות (דאז, מה שהופך אותן למאוד עתיקות היום) אין אותיות שאינן נהגות, ואין אותיות שנהגות אותו דבר. למה שיהיו? אותיות זה לא לקישוט, הן משרתות מטרה. אז אנחנו יודעים ש-knight פעם היה נהגה בערך כמו "קניגכט". ב' – פעם אנשים אשכרה חשבו ששירה אמורה להתחרז. איזה רעיון משונה, נכון? ומלבד כתבים עסקיים כמו פתקים ורשימות, הם נטו לכתוב בעיקר שירה. אז אנחנו יכולים לבנות על זה ששתי מילים שאמורות להתחרז כנראה שנשמעות אותו דבר. אבל מה שמשנה לנו כרגע זה עיקרון ג' – כשמדובר על מערכות כתב שכבר ראו כמה דורות של דוברים, אנחנו נתעניין יותר בכתבים של אנשים לא מאוד משכילים (בטווח המצומצם של אלה שבכלל יודעים קרוא וכתוב). וזה בגלל שאנשים משכילים יודעים כיצד יש לכתוב את המילה, אבל האנשים הפשוטים יותר כותבים אותה בדיוק כפי שהיא נשמעת, ולא כפי שלימדו אותם בבית הספר – וזה הרי מה שמעניין אותנו.  הפואנטה היא שאפשר ללמוד הרבה מטעויות, וממוצרים באיכות ירודה.

כך גם בממשק. כשהממשק טוב, הוא פשוט עובד, וצריך לחפור די עמוק כדי להבין מה באמת הניע את המאפיין, ואילו מטרות הוא ניסה לשרת. אבל כשהוא לא טוב, בהרבה מקרים אפשר להבין במבט אחד מה עבר לו בראש.

וכך אפשר לראות בעין בלתי מזוינת בדיוק את מה שיצר את האתר המרתק הזה. תראו את תפריט הניווט האלגנטי שלפנינו:

אנחנו רואים  שנים עשר פריטים (זה נראה כמו תשע, אבל זה שנים עשר, כי התמונות הן, איך אומרים, להמחשה בלבד. החלק הלחיץ זה המיץ-קרחים הירוקים). עשרה מהם הם ביזנס. זה מה שמכניס את הכסף: קטלוג חלקים, מחירון חלקים, הרכבה עצמית, מחשבים במבצע, מסכים, מחשבים ניידים, מולטימדיה, טלויזיות, נציגויות, ומחירון דילרים. עוד אחד זה סוג של מיתוג: מי אנחנו. ואז נותר הסעיף שהתיק את נשימתי, סעיף "תפריטים" (השני מלמטה) . זה פשוט עונג ממשקולוגי מזוקק, אין דברים כאלה.  כשלוחצים עליו, אנימציה חיננית של תלמיד כיתה ד' שגילה את הפאורפוינט חושפת בפנינו את המיץ-קרחים הבאים:

למעשה, הוא מכיל כל דבר שבעיקרון כנראה שצריך להיות היכנשהו באתר, אבל אינו מכניס כסף ישירות, לכן אפשר לשים את זה בבוידעם.  אתם יודעים, מידע כללי, אחריות, תנאי תשלום וכל השטויות האלה. נו, כל מיני תפריטים. אה! תפריטים! זה שם מעולה לקטגוריית ניווט! כל מי שרוצה לקנות משהו שילך לחפש בקטגוריה הרלוונטית, וכל השאר שילכו לעזאזלתפריטים!

וזאת, רבותיי, היא הסיבה לזה שהאתר של KSP נראה כמו שהוא נראה. יש ביזנס ויש תפריטים.

אגב, בנוסף לבוידעם, בחלק השמאלי התחתון של המסך יש גם  את המרתף, המכיל תיבת תלונות, מחירון מעבדה ומציאון (??).

אבל כמו שאומרים באנגלית, credit is where credit is due.  יש באתר גם הברקה ממשקולוגית אחת. יכול להיות שיש יותר מאחת, אבל קצת כואב להמצא בו, אז סף הכאב שלי הספיק רק לאחת.

זה שוב קשור קצת בשפות, אבל הפעם לא בצורת משל. פיתרון נפוץ לבחירת שפות באתר הוא להציג אותן באמצעות דגלים. עם הרבה שפות זה עובד לא רע, אבל יש שפות בעייתיות – בעיקר אלה שמאוד נפוצות, כמו אנגלית וספרדית. אין להן שיוך חד-משמעי למדינה אחת ספציפית, אז תמיד מתלבטים האם אפשר לשים דגל ומי הולך להיעלב. ואנגלית וספרדים זה עוד לא המקרה הכי קשה, כי שם לפחות השם של השפה כבר מכיל שם של מדינה מסוימת. אבל מה נעשה עם ערבית?  דוברים אותה ב-25 מדינות, שרק שתיים מהן מכילות את השורש ע.ר.ב, והן לא מאוד מייצגות (ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות). איזה דגל נשים? וכך שאף אחד לא ייעלב?

טוב, אתם יודעים מה הפתרון לזה. כשלא מצליחים לשמור שאף אחד לא ייעלב, הולכים על הפתרון שמעליב את כולם במידה שווה.