לפני שנים מספר רכבת ישראל רכשה בקול תרועה מספר קרונות חדשים, אבל לא ממש מיהרה להכניס אותם לפעילות. הקרונות ישבו להם במוסכים, או איפה שקרונות יושבים, חודשים רבים. בסוף התפרסמו כמה כתבות שמסבירות את הסיבות לכך. הסיבה שעשתה עליי הכי הרבה רושם הייתה שמרחק הבלימה של הקרונות החדשים הוא ארוך יותר בנסיעה צפונה מאשר בנסיעה דרומה. בהמשך הכתבה מוסבר שזה לא באמת קשור לכיוונים גאוגרפיים, אלא להבדל במיקום הקטר – אם הוא דוחף את הרכבת או מושך אותה. במקרה הזה זה כבר נשמע קצת יותר הגיוני.
אני זוכר שכשקראתי על זה לראשונה, ולפני שהגעתי להסבר האמיתי, חשבתי לעצמי: "אוקיי, איך עולים על דבר כזה ב-QA? מי יחשוב להשוות את מרחק הבלימה בנסיעה צפונה לעומת נסיעה דרומה? למה שתהיה לזה חשיבות? איזה מין דבר הזוי זה?". אבל אז נזכרתי שאני לא מבין חצי דבר ברכבות, ואולי עבור מישהו שכן מבין, זה יהיה הדבר הראשון שהוא יבדוק, לך תדע. לכן מי שעושה QA לרכבות זה בן אדם שמבין ברכבות, ולא אני.
בתחנות הרכבת עומדות מכונות למכירת כרטיסים. אני מדבר ספציפית על המכונות האלה:
בהתחלה המכונה מבקשת ממך לבחור את היעד, אח"כ את סוג הכרטיס (מבוגר, סטודנט, חייל וכו'), אח"כ את סוג הנסיעה (חד-כיווני או דו-כיווני), ואז את מספר הכרטיסים, ואז אתה יכול לשלם. יש שם דברים שהייתי שוקל לשנות, אבל בגדול המנגנון הזה עובד בסדר גמור, למעט העובדה שאני נוסע ברכבת כבר בערך עשור, ועדיין לא מצליח להעביר את כרטיס האשראי עם הצד הנכון על הפעם הראשונה. אבל מהיכרותי עם עצמי, יכול להיות שזה לא אשמתם.
גם למכונות האלה עשו QA באיזשהו שלב. ונראה שמי שעשה את זה זה אותו הבחור שמבין ברכבות. לא יודע אם זה היה אותו האדם פיזית, אבל מה שבטוח זה שזה לא היה מישהו שמבין במכונות למכירת כרטיסים. אם אתה מנסה לשלם בשלב מוקדם מדי, ומעביר את כרטיס האשראי למשל בשלב בחירת סוג הכרטיס, אתה מקבל הודעת שגיאה. ההודעה הוא גדולה ובולטת, היא מופיעה במרכז המסך בגופן ברור בתוך תיבה אדומה, ואין שום חשש לפספס אותה. לשון ההודעה היא "כרטיס אשראי לא מוכר". בפעם הראשונה שנפלתי על זה זה גרם לי לנסות להעביר את הכרטיס עוד כמה פעמים, מה שהקפיץ לי את אותה ההודעה בדיוק (טוב, לפחות הם עקביים ולא מקפיצים הודעות אקראיות), ואז לגשת לקופה, לעמוד בתור, ולהסביר לקופאית שהכרטיס שעד עכשיו עבד ללא בעיות, פתאום השתנה ללא היכר וכעת אינו מוכר.
יש מצב (לא באמת), שההוא שעשה את ה-QA למכונות יקרא את הפוסט הזה. וגם הוא בטח יחשוב לעצמו "אוקיי, איך עולים על דבר כזה ב-QA? מי יחשוב להשוות את תוכן הודעת השגיאה לפעולת המשתמש שהקפיצה אותה? למה שתהיה לזה חשיבות? איזה מין דבר הזוי זה?"
אפרופו עיצוב של מכונות תשלום, מה עם העיצוב הפיזי של המכונה ואבטחת מידע?
ברשות הרכבות בהולנד שינו לפני כמה שנים את חריץ העברת כרטיס הבנק/אשראי במכונות מכירות הכרטיסים האוטומטיות שלהם כי הן היו יעד פופולרי להונאות.
מצאתי תמונה של העיצוב החדש כאן:
http://www.metronieuws.nl/_internal/gxml!0/r0dc21o2f3vste5s7ezej9x3a10rp3w$mla3pgacp1f1lydaucv2dymwdcwxw4o/13-Pasinvoer-NS.jpeg
קצת קשה לראות איך זה עובד, אבל זה מאוד לא אינטואיטיבי. בכמה פעמים הראשונות שניסיתי להשתמש בזה ממש התקשיתי, אבל אחרי שקולטים את הרעיון זה הולך בקלות.
בתמונה רואים איורים שמסבירים איך עושים את זה: מניחים את הכרטיס, מחליקים אותו הצידה ואז קדימה, ואז המכונה "שואבת" אותו פנימה. זה נועד למנוע הנחת סורקים על החריץ אשר קוראים את המידע שבו והשיג תוצאות מרשימות, לפי מה שהבנתי.
זה מעלה שאלות מעניינות על מתי שווה להקריב נוחות שימוש לטובת שיקולי אבטחה.
כן, לא נראה אינטואיטיבי במיוחד :). ראיתי באיזשהו מקום מין ארבע בליטות כאלה שנמצאות בפינות החריץ של הכרטיסים, ומונעות התקנה של קורא כרטיסים חיצוני – אבל כרגע אני לא מצליח למצוא תמונה. אני אפילו לא זוכר אם ראיתי את זה ברשת או במציאות.
נוחות שימוש לעומת שיקולי אבטחה זה שאלת כוכביות הסיסמא הנצחית 🙂
🙂
כתוב נהדר, כרגיל…
נושא כיוון הכנסת כרטיס האשראי כאוב לא רק בגללך.
יש לכך אספקט נוסף: במכונות השואבות את הכרטיס פנימה, ולא מבקשות רק העברה של הכרטיס – לא תמיד ברור מתי אפשר להוציא אותו חזרה.
הציפייה, שלי לפחות, היא שכמו בכספומט – המכשיר ייפלוט את הכרטיס החוצה בתום השימוש בו.
בחניה שליד אוניברסיטת תל-אביב ניצבת מכונה מהסוג הזה, בה מכניסים את הכרטיס כמעט עד הסוף. קצה הכרטיס עדיין מבצבץ כאשר המכונה עורכת את חישוביה. ואז – כלום. אין הודעה "אנא הוצא את כרטיסך". רק הודעה שהתשלום שולם.
ובכל פעם מחדש – שליפת הכרטיס חזרה על ידי משיכתו מהקצה המבצבץ נראית לי כאילו עשיתי משהו לא נכון, ואולי אף הפרעתי שם באמצע לאיזשהוא תהליך.
תודה רבה הדר!
גם אני מתעצבן מהסוג הזה של קוראי כרטיסים. זה גם לוקח הרבה יותר זמן מ"גיהוץ" רגיל. אני מניח שזו הסיבה לכך שברכבות ובקופות לא משתמשים בסוג הזה.
ממש עלית פה על נושא מציק, כי אני רואה שאני לא היחיד שמגיב ספציפית לנושא כיוון הכנסת כרטיס האשראי… אולי אפילו נושא שמצדיק פוסט בפני עצמו?
האידיאלי מבחינתי הוא מכונה שתקבל את הכרטיס שלי לא משנה באיזה כיוון אכניס אותו – זה אולי יקר טכנולוגית אבל תענוג ממשקית.
זה בהחלט מצדיק פוסט :). מישהו אמר לי היום בעקבות הפוסט הזה, שכיוון הכנסת הכרטיס משתנה מתחנה לתחנה. אז אני הולך לעשות מחקר קטן, במדגם 4 התחנות שיוצא לי לבקר בהן בדרך כלל. אם זה אכן שונה, יהיה גם יהיה פוסט עצבני במיוחד 🙂
אני לא חושב שיש מישהו שלא מתקשה עם כיווני ההכנסה המשתנים האלה, בין מכונות של עסקים שונים ומשונים.
מצד שני, נתקלתי כבר בכמה וכמה תחנות דלק שבהן כיוון הכנסת כרטיס האשראי לא משנה. מי היה מאמין? בדקתי, ואכן כצעקתה. כך שזה בהחלט אפשרי.
טוב לדעת! אגב, מעניין איך שמים לב לכזה דבר :). הרי אם זה לא עובד, אז שמים לב ישר. אבל אם זה כן עובד תמיד מפעם ראשונה, אז איך יודעים שזה היה עובד גם הפוך? לא חושב שהייתי זוכר איך הכנסתי את הכרטיס בפעם קודמת שתדלקתי.
ואגב, מה עם הרשמה לעדכוני תגובות בדוא"ל (לפוסט יחיד)? תוכל אולי להוסיף?
רעיון טוב דרור, תודה! אני אבדוק את הנושא.
אני הצלחתי לטעות בהכנסת הכרטיס לחריץ בשביל לעבור את המחסום הרגלי הזה.
מצד שני, אני טועה מדי פעם גם בכספומטים (או שסתם לוקח לי שניות ארוכות לחשב איזה צד צריך להיות איפה).
לגבי ה-QA של הרכבת, נשמע שאף פעם לא עשית QA… ב-QA אתה משתולל פה ושם ומוצא ממצאים שלכאורה בלתי ניתן למצוא ב-QA, דברים א-נומלים, ועוד שונות ומשונות.
כבוחן אבטחה, אני נתקל בדברים מוזרים מאוד.
נכון, לא יצא לי לעסוק ב-QA מסודר. אבל להשתולל ב-QA של רכבת נשמע לי מסוכן :). מעניין אם יש נהגי קטר ניסוי, כמו טייסי ניסוי.