בעיות תקשורת

זהו מסך שמוקפץ ע"י תוכנת לינק (Lync). למי שלא מכיר, מדובר במין messenger ארגוני כל-יכול, שיודע לדבר עם האוטלוק ושרת ה-exchange והטלפון הנייח בעמדה והנייד בכיס, ובאופן כללי לענות כל כל צרכי התקשורת החיה (סינכרונית) בארגון, כולל וידאו, טלפוניה וכו'. יש בו כמות פיצ'רים דמיונית, גדולה אפילו מכמות הבאגים שלו – וכאלה יש מספיק כדי לגרום לנו להשתמש בסקייפ בכל זאת.

כפי שאתם רואים, זה אני מתקשר לעצמי (כל צרכי התקשורת, כבר אמרתי?). אבל זה דווקא בסדר, זה בכוונה. כמו שאתם שוב רואים, אני יכול לסרב לשיחה או שאני יכול להפנות אותה לאנשהו. אפשרויות אחרות אני לא רואה כאן. במיוחד לא את אפשרות קבלת השיחה, שזה קצת באסה כי אני דווקא די נהנה לדבר עם עצמי, כפי שיודע כל מי שיצא לו לעבוד איתי באותו חדר. נשאלת השאלה מה עליי לעשות כדי לקבל את השיחה. בהתחלה אני לא יודע, ואז אני אומר לעצמי (לא בטלפון, כי הרי עוד לא קיבלתי את השיחה): רגע, מה זה החץ הקטן הזה ליד כפתור ההפניה? כנראה שמסתתר שם תפריט! אולי אני יכול להפנות את השיחה… לטלפון? אולי זה מין הגיון מתכנתים שכזה, שאומר שכפתור כיבוי המחשב יהיה בתפריט "התחל" וכפתור קבלת השיחה יהיה בתפריט "הפנייה"? אז אני תופס את העכבר וגורר אותו לשם כדי לפתוח את התפריט (וכל אותו זמן בן השיחה שלי ממתין בצד השני של הקו שאני אענה כבר – מזל שזה אני שם ולא מישהו חשוב). ואז, ברגע שאני שם את העכבר על התיבה, היא משתנה באנימציה חיננית וקסומה כמעט, לכדי זה:

השפופרת הירוקה היא כפתור קבלת השיחה.

אני מקבל שיחות בדבר הזה מדי יום, ולמדתי מזמן את מיקומו של הכפתור, ובכל פעם ופעם אני חש אי-נוחות מסוימת מזה שאני בא ללחוץ על משהו שנראה לי כמו חיווי של שיחה נכנסת, וממש לא כמו כפתור.

עדכון מהשטח: הקורא רמי מעדכן שאפשר לקבל שיחה ע"י לחיצה בכל מקום בתיבה. אני משתמש בדבר הזה יום-יום כבר חצי שנה ולא ידעתי את זה. כמה אנשים שבעבודה שבאו להביע הזדהות עם הפוסט גם לא ידעו את זה. כלומר, לא רק שבמבט ראשון לא ברור איך מבצעים את הפעולה העיקרית שלשמה קיים המסך, אלא שכאשר החיווי על הפעולה כן מופיע, הוא ממש מטעה את המשתמש בצורה מאוד יעילה. אני מהמר שהמסך הזה נראה למישהו בצוות הפרויקט כל-כך מובן מאליו שהם לא השקיעו דקה אחת בבדיקות משתמשים. 

דבר נוסף שאני עושה על בסיס יומי זה שליחת המסמכים שאני עובד עליהם.

זהו מסך של מיקרוסופט וורד 2010.

את המסך הזה אני רואה בערך פעם ביום. הוא נפתח כשאני עובד על מסמך ורוצה לשלוח אותו למישהו. אז אני פותח את תפריט File, ומוצא את האופציה Send using E-mail. אני לוחץ עליה ולא קורה כלום. אני לוחץ עוד ועוד, אני קצת עקשן, אבל עדיין לא קורה דבר. בשלב הזה אני מתחיל לשוטט במסך עם העיניים ולחפש איזה רמז. לבסוף אני מבין שהדבר המרובע הגדול הזה מצד ימין זה בכלל כפתור, ועליו אני צריך ללחוץ כדי לשלוח את המסמך. וכשאני מגיע אליו עם העכבר, הוא מגיב ומתברר שאני צודק וזה באמת כפתור.

כאמור, הסיפור הזה קורה בערך פעם ביום. אני כבר למדתי לצפות לזה, מה שרץ אצלי בראש נשמע בערך ככה: "אה, אני רוצה לשלוח את המסמך, עכשיו אני אגיע למסך ההוא שתמיד קשה לי למצוא את הכפתור למרות שאני יודע שהוא נמצא בצד הימני העליון".

אני חושב שזה קורה בגלל שתי סיבות.

סיבה עיקרית – אני אומר למחשב שאני רוצה לשלוח את המסמך במייל. זהו. בשלב הזה אני חושב שהבהרתי את עצמי. אם הוא צריך שאבהיר את עצמי שוב, אני אלחץ על הכפתור שוב. אני לא מצפה שישאלו אותי האם אני מעדיף את זה באטצ'מנט (צרופה… איזה מין מילה זאת צרופה? הנאה צרופה זה pleasure attached?) או כקישור (שהוא בכלל חסום) או כפידיאף או כאקספיאס (מה זה לעזאזל? זו הפעם היחידה בחיים שלי שנתקלתי בקיצור הזה… ההסבר מימין זהה עד כדי אות להסבר של פידיאף (ולא רק שהוא זהה, יש לי אפילו יסוד סביר להניח שהם פשוט עשו קופי-פייסט, כי לדעתי זה אמור להיות an XPS ולא a XPS)… אז למה צריך את שניהם? ואיך אמורים להחליט ביניהם?) או כאינטרנט פקס (למה פקס? ולמה אינטרנט פקס? ואיך בדיוק אינטרנט פקס קשור לאימייל שביקשתי? תהיה גם אופציה לשלוח טלגרמה?) (משהו שתשמחו לשמוע – אלה הסוגריים האחרונים במשפט הזה). אני לא מצפה שידרשו ממני לקבל עוד החלטות מעבר לשליחת המסמך במייל, ברגע שלחצתי על הכפתור אני מצפה שייפתח מסך המייל, לא שישאלו אותי שאלות נוספות. לכן אני פשוט לא שם לב לשאלות הנוספות. ומה שמאפשר לי לא לשים לב אליהן זו הסיבה השנייה.

…והיא ששורת "send using E-mail" לא נראית כמשהו שפותח תפריט-משנה. המשולש הקטן הזה מימין לא עושה את העבודה של לחבר את הפאנל הימני ביותר לשורה הצהובה. משולש טיפה יותר גדול בשורת Save & Send שבחורה משמאל כן עושה את העבודה ומחבר את הפאנל האמצעי לשורה הבחורה – כי הפאנל האמצעי הוא לבן והשמאלי הוא אפור, והמשולש הלבן בולט מאוד על הכחול הכהה. אז רואים מייד איפה עובר הגבול, וגם את הנקודה שבה הגבול הזה נשבר, נקודת החיבור בין שני הפאנלים. לעומת זאת, הפאנל הימני והאמצעי נראים אותו דבר והצ'ופצ'יק הקטן הזה על השורה הצהובה לא מספיק כדי להבהיר שמדובר כאן בשתי רמות הירארכיה שונות.

אז פתרון עיצובי אפשר למצוא כבר עכשיו, ע"י ביטוי היחס ההירארכי שבין שני הפאנלים הימניים. צבע רקע שונה לאחד מהם וסיימנו את הסיפור. פתרון אפיוני/מבני יותר זה קצת יותר מאתגר.

בהנחה שאותם כוחות שאחראיים על ה-featuritis, התחלואה הגדולה ביותר של מיקרוסופט בעיניי, ממשיכים להתעקש על כל האופציות האלה וטוענים בתוקף שאקספיאס יחד עם פקס אינטרנט זה הדבר הגדול הבא, הייתי רוצה לשטח אותן ולחסוך את הצעד שאומר "שליחה במייל" ובפועל אינו עושה הרבה. פשוט לרשום את האופציות כבר בפאנל האמצעי, בלי לקבץ אותן לתפריט-משנה. אבל רוב האופציות שבפאנל האמצעי פותחות תפריטי-משנה גם הן, אז אין לנו מקום לשטח את שתי הרמות האלה במסך הזה בסידור מתקבל על הדעת. שלא נדבר על ההסברים של כל דבר. אז הייתי מנסה לפרק את "שמירה ושליחה" של הרמה העליונה לשתי אופציות נפרדות, ומוריד את העומס בחצי.

דרך נוספת היא להגדיר אחת האופציות כברירת המחדל. ואז אפשר לקרוא לכפתור כבר ברמה השנייה בשם כמו "send as attachment" ולשלב באותה שורה כפתור שיפתח את תפריט-המשנה – רק כשהמשתמש באמת רוצה לנסות אפשרויות אחרות. זה מה שנקרא split button או menu button – כמו כפתורי בחירת צבע הגופן או הרקע בוורד, שאפשר ללחוץ על חלק אחד שלהם כדי להפעיל את האופציה הבחורה כרגע, או על חלק אחר כדי לשנות אותה. אבל זה יכול לעבוד רק בהנחה שמי שמתעקש להשאיר את כל האופציות לא הולך לתעקש על לחשוף ולקדם אותן. ולצערי זאת לא הנחה מאוד סבירה.

אגב, בוורד הקודם כל הסיפור היה נראה ככה:

ובוורד הבא, 2013, זה נראה ככה:

לא הרבה יותר טוב. זאת בניגוד ללא מעט דברים שהם כן הרבה יותר טובים באופיס 2013. קצת עליהם – באחת הפעמים הבאות.

בלי קשר – הזכרתי את האתר הזה בעמוד הפייסבוק של הבלוג, אבל שכחתי לדבר עליו כאן. האתר של דום פריניון. מדהים. ובהתחשב בזה שהכל בנוי ב-HTML5 – מדהים לחלוטין.

שוב בלי קשר – אנחנו עדיין מחפשי מאפייני חוויית משתמש. UX GUY*, WHY U NO SEND RESUME?

*GIRL/