אולי הזדקנתי ואני מתרגש בקלות או שאולי אני פשוט מנסה להחיות את המדור וליצור הרגשה כאילו שהבלוג חי ובועט, אבל זה הדבר הכי מגניב שראיתי מזה… מזה פרק זמן כלשהו. כן. אני בטוח.
בקיצור, טיפוגרפיה רספונסיבית. תסתכל על בלוק הטקסט הזה ותאפשר לנו גישה למצלמת הרשת שלך, ואנחנו נשתמש בטכנולוגיות זיהוי פנים כדי להבחין מתי אתה מתקרב אל המסך או מתרחק ממנו, ונשנה את גודל הגופן בהתאם. כדי שיהיה נוח לקרוא כאילו.
אמנם הדבר הזה מלא באגים ברמה שדרושה לא מעט אמונה כדי להשתכנע שזה באמת עובד והם לא סתם משנים את גודל הגופן באופן רנדומאלי כשהם מבחינים בתנועה כלשהי, אבל גם רומא לא נבנתה ביום אחד, ולקח זמן עד שהגענו מזה
לזה
(בתמונה: דווקא לא רומא).
בנושא הזה – מאמר של אבי איצקוביץ' על עיצוב חוויית משתמש מבוססת סנסורים. מומלץ.