כאשר התחלתי לעשות פרויקטים וגיליתי עד כמה אקראי יכול להיות הקשר בין כוונות המאפיין והמעצב לתוצר הסופי, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים שמציינים את שם ספק ה-UX שלהם.
כאשר ארגון מסוים איים לנתק את הקשר עם חברה שעבדתי בה, בעקבות פוסט שפרסמתי על האתר של אותו ארגון עוד לפני שהתחלתי לעבוד באותה חברה, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים באופן כללי. במצטבר זה ארבע פעמים, אז זה הרבה חשיבה.
בשבוע שעבר רציתי ללכת לאכול עם כמה חברים בהרצליה. חשבנו על רשת מסעדות מסוימת אבל לא זכרנו אם יש לה סניף קרוב, לכן נכנסנו לאתר שלהם. בעמוד הבית היו מלא קוביות גדולות, צבעוניות וצעקניות שמתחרות על תשומת ליבו של הגולש. די עמוס בעיניים ודי מקשה להתמקד במשהו אחד, אבל בסך הכל לא נורא. "חווייתי", מה שנקרא. אם מטרת האתר הייתה להעביר את המסר של עושר וגיוון וליצור אווירה חיה ותוססת, שזו מטרה לגיטימית לחלוטין, זה הצליח להם. ממש באמצע המסך הייתה קוביה גדולה יותר, בצבע בולט ושונה מהאחרות, שהיה רשום עליה "סניפים". מאוד בולט ובמיקום אסטרטגי שקלע בול למה שחיפשתי. עבודה מעולה. לחצתי, נכנסתי פנימה. בפנים נמשך הקונספט של הקוביות, אבל עכשיו הן הרבה יותר אחידות, כולן באותו גודל, אותו צבע ובגריד סימטרי. ועם ציורים. עבור כל סניף נוצר איור חמוד וברוב המקרים די מאולץ. זה משדר כמה דברים: א' – שיש להם מלא סניפים. ב' – שמישהו קיבל מלא כסף על עיצוב האתר ויצירת כל האיורים הקטנים. ג' – שהדבר האחרון שמעניין אותם זה שהגולש ימצא במהירות את הסניף שהוא מחפש.
כאן מגיע צילום המסך המצופה. אבל מה, מדובר באתר ישראלי, וכזה ששם ספק ה-UX שלו רשום בתחתית האתר. שזה בדיוק שני הקריטריונים שהזכרתי למעלה. לאחר שחשבתי את כל הפעמים הנדרשות בחוק, החלטתי להסיר את הלוגו והטלפון של החברה מצילום המסך (לכן הקובייה הכתומה ריקה).
ועכשיו תורי לשאול אתכם – האם יש סניף הרצליה לרשת הנפלאה הזאת שמשקיעה כל-כך בעיצוב?
כאן בבלוג זה מופיע מוקטן, וקשה לכם לקרוא, אז זה לא לגמרי הוגן. מצד שני, אצלי הדבר הזה תופס 2.5 מסכים, כלומר הייתי צריך לגלול פעמיים, וחסכתי לכם את זה – אז לדעתי אנחנו פיטים. אם אתם רוצים את החווייה האותנטית – תלחצו על התמונה והיא תפתח במלוא חווייתיותה. אגב, ליבי יוצא אל המאייר המסכן שנאלץ לחשוב על אסוציאציות "הגיוניות" לכל המיקומים האלה, שלמעט אולי אותה הרצליה (וזה האיור הכי מוזר של הרצל שראיתי בחיים. מה קרה, המרפסת בבאזל הייתה קלה מדי?) כולן הזויות למדי.
אני מניח שאפשר לחשוב על כמה דרכים להציג את המידע בצורה פחות ברורה. למשל – לשים תיבת חיפוש, ושהמשתמש יקליד את שם היישוב, והמחשב יגיד לו בכל פעם "יש" או "אין". נגיד אחרי שתי דקות של שעון חול מסתובב, פלוס קאפצ'ה. או למשל אפשר למחוק את שמות הערים מהקוביות האלה ולתת לו לנחש לבד מה פירושו של כל ציור. מה, זה לא ברור מאליו שעץ פירות מסמל את פרדס חנה, סליחה, הוד השרון, ואשכול ענבים – את בנימינה, סליחה, ראשל"צ?
אבל אפשר לחשוב גם על לא מעט דרכים להציג את המידע הזה בצורה יותר ברורה. למשל – רעיון מהפכני – ברשימה!
אם הדרך
אשדוד
באר שבע
הוד השרון
הרצליה
חיפה
יקנעם
כרמיאל
נהריה
נתניה
עפולה
פתח תקווה
צמח
קריון
ראש פינה
ראשל"צ
רחובות
רמת ישי
רעננה
ת"א – הארבעה
ת"א – יגאל אלון
ת"א – רמת החייל
(רימיתי קצת וקיבצתי את שלוש סניפי תל אביב כי מה לעשות שהאתר מיועד לא רק למדינת תל אביב ורחוב יגאל אלון קיים בעוד כמה עשרות יישובים בארץ (בדקתי)).
עם זאת, בשנת 2014 עמוד שמכיל רק רשימת קישורים טקסטואליים לא ישמח אף אחד, חוץ מאולי את ג'ייקוב נילסן. העמוד יהיה דל ואיך נאמר את זה בעדינות, די עלוב. את זה מעצבי האתר מבינים היטב, ולכן הם עשו את מה שעשו. אבל יש עוד חלופות.
למשל, אפשר להחזיר את הקוביות ובמקום האיורים הקריפטיים לרשום את שם הסניף באותיות ממש גדולות. נכון שזה בערך פי עשר יותר יוזבילי ורק פי שניים פחות מעוצב?
ואם רוצים ממש לפנק את המשתמש, אפשר לשים אותם בסדר אלפביתי!
גישה נוספת שאפשר לנסות היא ללחוץ על הקוביות האלה ולראות לאן נגיע. אני יכול לגלות לכם שנגיע לעמוד סניף.
את הטלפון והכתובת אני מחקתי, וקוביית העידכונים וההטבות לא מובילה לשום מקום. לא ברור לי אם היא אמורה להוביל לעמוד נוסף כאשר יהיו עדכונים והטבות (וכיצד המשתמש אמור לגלות את זה), או שהיא אמורה להכיל אותם בעצמה. בינתיים תפקידה הוא לשתוק ולהיות יפה.
אז כפי שאפשר לשים לב, העמוד לא בדיוק עמוס במידע חשוב. יש את גלריית התמונות האוירתיות למעלה ואת המפה, אבל את כל יתר המידע אפשר לסכם בארבע שורות טקסט: כתובת, שעות פתיחה, טלפון, פקס (ומי מאיתנו לא שולח איזה פקס טוב למסעדה לפני שאנחנו באים?). מה שמשאיר אותנו עם עמוד נוסף שהוא דל יחסית, אם נפשיט אותו מהעיצוב. וכשיש שני עמודים שיש בהם מעט מאוד מידע והראשון מוביל לשני, אפשר לנסות לשלב ביניהם – ואז גם נקבל עמוד עשיר שמנצל את שטח המסך וגם נחסוך מהמשתמש ניווט מיותר. הכלל פה הוא כמו בצבא – אם אפשר לוותר על ניווטיום מיותרים, עדיף לעשות את זה. אז אם נצופף טיפה את הקוביות, נוכל לשלב את רשימת הסניפים מימין.
אני מבקש סליחה על שלא הצלחתי להתגבר על הדעה הנאיבית שלי שמידע חשוב קודם למידע ממש לא חשוב, כך שהמפה, פרטי הקשר ושעות הפתיחה עלו למעלה, והכוסות היפים ירדו למטה. אפשר לדבר על זה.
אין ספק שהעמוד שהתקבל הוא הרבה פחות מרשים ומודרני מהמקור. יותר מזה, יש ספק מסוים שאפשר לעצב את זה בצורה יפה. ויופי חשוב מאוד לחוויית המשתמש, אבל כאשר המשתמש נחשף ליופי, קובייתי ככל שיהיה, לאחר שהוא בילה דקה או שתיים בניסיון לפתור את החידון המצויר לתולדות ההתיישבות העירונית בארץ, לדעתי מדובר בקרב אבוד מראש.
בסוף הלכנו שוב לקינג ג'ורג'. היה סביר.
נ.ב. נתבשרתי שלא יצאו עדכונים במייל על שני הפוסטים האחרונים. אם זה יקרה גם הפעם, נצטרך להחליף טכנולוגיה. בינתיים – אם כבר זה מעניין אתכם מספיק כדי לקבל עדכונים במייל – תבדקו שלא פיספסתם שום דבר.