פתחתי הרגע גוגל דוק חדש. בדף הריק להפתעתי מחכה לי הנחייה: "type @ to insert".
וברגע שמקלידים את השטרודל, מקבלים מגוון אפשרויות: אנשים, "אבני בניין", קבצים, רשימות, מדיה, תאריכים, טיפוגרפיה, רכיבי עמוד, אירועים בקלנדר, וכמובן הבוידעם המסורתי שנקרא "More". נראה מבטיח מאוד.
- שלום Notion, אתה בדיוק פתוח לי בטאב השני. אם כי עבורי אישית הגדולה של נושן היא בעיקר בקלות הניווט דרך העץ. אולי זה בגלל שאני משתמש די מתחיל (אבל מתלהב), וברור לי שעבור המון מתלהבים אחרים הערך העיקרי הוא בדיוק במבנה המודולרי והגמיש עם כל הviews וחבריהם.
- לפחות ב2007, וכנראה שעוד הרבה לפני כן, מורי ורבי ד"ר יעקב גרינשפן היה מסביר לנו שהממשק הכי _יעיל_ (efficient) בעולם הוא ממשק command line, מכיוון שהוא לא מוגבל ע"י נדל"ן במסך אלא רק ע"י הקוגניציה (בעיקר זיכרון לטווח ארוך כדי לזכור את הפקודות והתחביר, וזיכרון עבודה כדי להתנהל ביעילות בלייב). הסיבה שהוא לא הכי אפקטיבי (effective) היא שהוא דורש עקומת למידה פסיכית.
כמובן שהממשק שרואים כאן הוא לא בדיוק command line אלא מין הכלאה בינו לבין תפריט דינמי סטייל תפריט עכבר ימני, אבל נחמד לראות איך האלמנטים היותר יעילים של קומנד ליין לאט-לאט עושים את דרכם לתוך המיינסטרים ולא נשארים נחלתם של האובר-גיקים.
אם כי אי אפשר להגיד שזה קורה מהר במיוחד. הניצנים הראשונים של זה במיינסטרים שאני אישית זוכר היו בכלל בטוויטר המוקדם מאוד, שהתנהל בSMS (מכאן מגבלת ה140 תווים המקורית למי שתהה), ועל כן נאלץ להמציא פקודות תמציתיות כמו הRT והDM וחבורתם.
- סוף סוף, איזו דרך אלגנטית להציג פיצ'ר חדש. בלי אנימציות ילדותיות מעצבנות (פייסבוק), בלי בועות כחולות שהמשתמשים כנראה רק מנסים לסגור כמה שיותר מהר בלי לקרוא (פחות או יותר כולם), ובהחלט בלי release notes, קללת האנטרפרייז. פשוט שילבו את זה במסלול העבודה המרכזי בעדינות ובלי להפריע.
ואת המסמך בכלל פתחתי כדי לכתוב פוסט על דרופדאון משוגע בפאורפוינט. אני בטוח שאתם מחכים בקוצר רוח. טוב, כבר לא היום כנראה.