רגע הבאטמן שלי

גות'הם סיטי. לילה סוער וגשום (טוב, בגות'הם סיטי זה תמיד לילה סוער וגשום. אין הרבה עבודה לחזאים בגות'הם סיטי). סמטא צרה וחשוכה (טוב, זה גות'הם סיטי, זה מוקד הפעילות היחיד בעיר). משפחת ויין יוצאת מהצגת תיאטרון, כשלפתע תוקף אותם שודד. הוריו של ברוס ויין הצעיר נרצחים לנגד עיניו. ברוס מזדעזע, וגומר בלבו להפוך להיות לוחם בפשע ולעקור אותו מן השורש.

באר שבע. יום חם ואביך (גם בבאר שבע אין הרבה עבודה לחזאים… בעצם גם לא לאף אחד אחר). אוניברסיטת בן גוריון (מוקד הפעילות… נו, הבנתם). בקורס בפסיכולוגיה ניסויית חושפים את הסטודנטים לתוכנת Statistica. ויטלי הצעיר… אהם… הצעיר יותר מהיום, בכל אופן, פותח את התוכנה לראשונה, מזדעזע, וגומר בלבו להפוך להיות מאפיין ממשקים ולמגר תוכנות כאלה מן העולם.

טוב, אולי זה לא היה בדיוק כך, כי תעבור עוד שנה לפני שאני אגלה בכלל איך נקרא המקצוע הזה, אבל אני כן זוכר שידעתי שמשהו כאן ממש לא בסדר, ובן אדם (אז עוד לא קראתי להם "משתמשים") לא אמור להרגיש כזה חוסר אונים וחוסר מושג כשהוא עובד בתוכנה שאמורה להפוך לכלי עבודה מרכזי עבורו.

טוב, מאז השכלתי קצת, למדתי קצת ענווה ויותר סטטיסטיקה ממה שהייתי רוצה (אבל פחות ממה שהייתי צריך כדי לקבל ציון טוב). מדובר בעולם תוכן בעל מורכבות אדירה ברמה שקשה לדמיין ללא עזרים משני תודעה. התוכנה, לצערו הרב של כל מי שאי-פעם ראה אותה, משקפת את כל המורכבות הזאת היטב. אני אשלב כמה צילומי מסך, סתם בשביל לספק את הסקרנות, אבל אי אפשר באמת להבין מהם את הבעיה מעבר לרמה הויזואלית. הבעיה היא שבדרך כלל אפילו התהליך הפשוט ביותר דורש לעבור דרך 6-7 מסכים מורכבים מאוד, חסרי כל אחידות לוגית, ואתה לעולם לא יכול לצפות מראש מה יהיה המסך הבא שייפול עליך, אלא אם כבר צברת ניסיון מסוים עם המערכת. החדשות הטובות הן שמפתחי התוכנה ידעו שתהליכי העבודה הם ארוכים לעייפה, ולכן דאגו לספק גם אופציה ללכת במסלולים מקוצרים עם הרבה אופציות מוגדרות מראש. החדשות הרעות הן שהתרחיש של ה-6-7 מסכים מורכבים זה המסלול הקצר.

כל זה נובע מכך שמדובר במערכת בעלת מאות מסכים (לא הגזמה), שאת רובם לא ניתן לפתור באופן גנרי, כי הם משרתים תהליכים שונים לחלוטין, וכל מסך דורש אפיון פרטני. התהליכים הם ארוכים מאוד ודורשים לקבל הרבה החלטות, כשרוב ההחלטות רק מעלות כמה שאלות נוספות, וכשאתה מקבל בסוף איזשהו סוג של תוצאה, אתה מרגיש שצלחת מבוך מפותל ועתיר סכנות, ושאינדיאנה ג'ונס ילד לידך (וואו, באטמן ואינדיאנה ג'ונס באותו פוסט – בואו נראה אם נצליח לשרבב פנימה גם את מלחמת הכוכבים. את שר הטבעות כבר כיסיתי).

זה שאני מבין את הסיבות לזה שהממשק של התוכנה מחריד, לא אומר שהן סיבות מוצדקות. יש מספר שינויים די פשוטים בקונספט עצמו, שיורידו את תסכול המשתמשים המתחילים בחצי. הם לא יהפכו את התוכנה למשהו שכיף להשתמש בו, אבל לפחות אנשים לא יסבלו כל-כך, ויתפנו לפתרון בעיות סטטיסטיות במקום בעיות תפעוליות. אני עדיין חולם על היום שמישהו יבוא אליי ויציע לי לאפיין את Statistica מחדש (כן, יש לי חלומות מאוד מסעירים). אז הסיבות אינן מחויבות המציאות, אבל לפחות הן ברורות.

שזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על האתר.

קודם כל, מילה טובה – יש לתוכנה אתר ישראלי ייעודי. סוג של. הוא לא מותאם לשום דפדפן שקיים היום בשוק, ובכרום ופיירפוקס הוא נראה כך:

מה שאתם רואים למעלה בצד ימין של המסך זה ה-footer. באקספלורר הוא נראה קצת יותר טוב – והפוטר אשכרה נמצא בתחתית המסך, אבל שם אין את ההודעה הצהובה החיננית על יציאת גרסה 8 (הגרסה העדכנית היא 10), אז אני מניח שגם באקספלורר הוא לא מוצג כראוי. לא נרחיב במילים על האתר הישראלי.

האתר הבינלאומי, לעומת זאת, מעניין הרבה יותר. תבקרו בו. מקמו את העכבר בערך במרכז המסך ותגללו כלפי מטה עם הגלגלת. עכשיו כלפי מעלה. נו, איך ההרגשה? לא בדיוק מה שציפיתם, נכון? עכשיו נסו, נסו את זה עם המקלדת. אהההה, תפסתי אתכם!!! או, במילותיו של האדמירל אקבר מ"שובו של הג'ידיי" – It's a trap! (איזה קטע, הצלחתי, מי היה מאמין).

ולעצלנים שבקהל:

רואים את הטאבים למטה? ברגע שהעכבר נכנס לשטח הטאבים, הגלגל שלו מפסיק לגלול את העמוד ומתחיל לעבור בין הטאבים במהירות מסחררת. אותו דבר קורה במקרה שלוחצים על החיצים למעלה או למטה במקלדת, ללא קשר למיקום העכבר.

עכשיו שמישהו יסביר לי איך זה קרה. זו לא התנהגות רגילה, כלומר מישהו בא ועשה את זה בכוונה. ואני רוצה להבין מה עבר לו בראש. אני לוקח כהנחת עבודה שמפעילי האתר רצו להציג למבקר את יתרונות התוכנה, המפורטים בטאבים האלו. אז יש פה כמה תרחישים אפשריים:

1. נכנס משתמש לאתר והוא רואה את כל האתר עד למטה. גובה האתר הוא 1224 פיקסל, לכן זה מאוד מאוד מאוד לא סביר, אבל נזרום עם זה.  הוא רואה את הכל ואין לו צורך לגלול. כלל מספר שלוש בממשקולוגיה – משתמש שלא צריך לגלול – לא יגלול. לכן סביר להניח שלא תהיה לו ההזדמנות לגלות את המנגנון המדהים שעשינו עבורו. באסה.

2. נכנס משתמש לאתר והוא רואה חלק מהאתר. הטאבים ממוקמים יחסית גבוה, אז אפילו ברזולוציה הלא-סבירה של 800X600 הוא יראה לפחות את החלק העליון שלהם. הוא רוצה לגלול. יופי! עכשיו שיהיה מוכן לחווייה המעלפת שתכננו לו. כאן יש כמה אפשרויות.

• 2.1 הוא גולל עם החיצים. העמוד לא נגלל ורק כותרות הטאבים למטה מתחלפות. חלק מהמשתמשים יראו את החלק העליון, וכמעט אף אחד לא יראה את הכל. טוב, אז הם קצת נדפקו. בסדר, כנראה שלא עבורם תכננו, אבל בחייכם, מי כבר גולל עם החיצים? זה ידוע שסטטיסטיקאים לא גוללים עם החיצים. קהל היעד שלנו זה אלה שגוללים בדרכים אחרות, עליהם בטוח נחגוג. הם מתוארים בתרחישים האחרים.
• 2.2 הוא גולל עם הגלגל. גם כאן יש כמה אפשרויות.
  • 2.2.1 אם סמן העכבר נמצא מחוץ לעמוד (מימין או משמאל), העמוד אכן יגלל עד למטה. המשתמש יוכל לקרוא את הטאבים עד הסוף ללא שום בעיה, וגם לעבור עליהם ע"י לחיצה, כדרך הטבע. אבל מאחר ולא יהיה לו צורך לגלול, הוא לעולם לא יגלה את המנגנון המדהים שלנו. ממזר בר-מזל.
  • 2.2.2 אם הסמן כן נמצא בתחומי העמוד, אז או שהוא כבר באזור הטאבים, או שהוא יגיע לשם מאוד מהר. באותה שנייה הגלילה תיעצר, ויתחיל ריקוד הטאבים הקסום, כשפלג גופם התחתון עדיין מוצנע בטוב טעם מחוץ למסך. המשתמש המבוהל לא מבין מה קורה, ובטח שהוא לא הולך להתחיל לקרוא אותם עכשיו. הוא ינסה להימלט בחזרה למעלה, אבל… It's a trap! הוא לא יכול, כי הגלגל כבר לא משפיע על הגלילה, והוא פשוט הופך את כיוון ריקוד הטאבים.
  • טוב, בתכל'ס אלה שגוללים עם הגלגל גם הם לא בשבילנו. ידוע שסטטיסטיקאים אמיתיים לא גוללים עם הגלגל. הם לא קהל היעד שלנו.
• 2.3 הוא גולל ידנית ע"י גרירת סרגל הגלילה. אז הוא נמצא בדיוק באותו מצב כמו זה שגלל עם הגלגל כשהסמן מחוץ לעמוד, וגם לעולם לא יהיה מודע למלכודת שלנו.

אם כך, קהל היעד שלנו ברור ומוגדר היטב בדרך האלימינציה. האתר מתוכנן עבור אלו שנכנסים לאתר, רואים את חלקו, גוללים למטה בכל דרך שלא נותנת לסמן העכבר להתקרב לאזור התוכן (שזה כמובן אזור קטן וזניח, זה לא שבשביל זה בנינו את האתר), ורק לאחר שהגיעו למצב שאין להם יותר צורך לגלול, ממקמים את הסמן על אזור התוכן – ומתחילים בטירוף שלהם!

אוקיי, זה קהל יעד אהם… מעניין. ייחודי, הייתי אומר. אני מניח שאנשים כאלה קיימים. אם פועל באתר איזשהו כלי למעקב אחר תנועות עכבר, אני מניח שהייתי יכול להוציא ממנו את הנתונים, לנתח אותם ב-Statistica, ולגלות את המספרים והמאפיינים של אותם אנשים. אה, בעצם לא, שכחתי – אי אפשר להשתמש בתוכנה הזאת.