It's never lupus

באתר הכתוביות Addic7ed.com יש ציור נורא חמוד של דר' האוס. גם לוגו האתר מעוצב כמו הכותרת של התוכנית, עם האות הראשונה במין ריבוע כזה וקו תחתון, וגם האות T של המילה addicted מעוצבת כמו מקל הליכה של האוס. שזה הופך אותה מאוד דומה לספרה 7 ולא מאוד דומה בכלל לאות T. אבל זה בסדר, ספרות לא חייבות להיות דומות לאותיות שאותן הן מחליפות.

למשל בכיתוב המסורתי של שם הסרט "שבעת החטאים", שהוא Se7en, הספרה 7 מחליפה את האות v, שלא דומה לה בשום צורה, וזה בסדר. זה בסדר משום שאדם דובר אנגלית שרואה את הספרה 7 יקרא את המילה Seven בכל מקרה, גם אם יהיה רשום 7even או Seve7. במילה Addic7ed אין שום משחק כזה, ובאופן כללי די קשה לי להבין למה עשו את זה, כשההשערה היחידה היא ששם המתחם היה פנוי, בניגוד ל-addicted.com שאינו פנוי, אבל גם אינו עולה.

בחזרה להאוס – ראיתי כמה עונות ראשונות שלו, ודי אהבתי. גם הייתי נורא גאה בזה שעליתי לבד על הקטע שהאוס הוא פשוט שרלוק הולמס במדי רופא. הכי אהבתי את ה-differеntial diagnosis. זה נראה נורא מרשים – אתה נתקל באיזו פאתולוגיה מוזרה ובאמצעות סדרה של בדיקות מצמצם את הסיבות האפשריות להופעתה עד שנשארת הסיבה האמיתית. זה קורה כשהחולה מפרפר (תנאי מחייב אבל לא מספק). תמיד התחשק לי לעשות את זה גם, אבל ידעתי שזה לא מאוד סביר, ולו בגלל שאני לא נתקל בהרבה פאתולוגיות בעבודה היומיומית שלי. לשמחתי.

ובכן, נראה שהאתר Addic7ed הוקם במיוחד כדי להגשים לי את החלום. ברגע שמתחילים להשתמש בו, מגלים גידול אבנורמאלי אדיר-ממדים. מהסוג שממש לא רואים כל יום. הרי Addi7ed הוא אתר כתוביות, אז אנשים באים לשם בשביל לעשות מה? בשביל לחפש ולהוריד כתוביות. וכשאנשים מחפשים משהו הם רוצים למצוא את איך? הם רוצים למצוא את זה מהר. לכן לנוחות משתמשיו האתר מציע חיפוש מהיר. הוא ממוקם בצורה נוחה מתחת ללוגו (לא לפני הודעות מערכת ובאנר מרגיז שהסרתי כי אני דואג לכם), רשום עליו quick search והוא מסומן באייקון של זכוכית מגדלת, כך שקשה לפספס אותו.

כפי שאפשר לראות מצילום הרנטג המסך, החיפוש המהיר הוא dropdown. כפי שקשה להמחיש בצילום אבל ניתן לראות בקלות בדגימת המטופל עצמו, הדרופדאון מכיל את כל הסדרות והסרטים באתר. וכאלה יש כרגע אלפיים ארבע מאות ארבעים ושניים (כן, ספרתי, ולא, לא ידנית). הטווח הנורמלי לדרופדאונים היא בין 4 ערכים בקצה התחתון (פחות מזה מעיד על חשד לכפתורי רדיו מדומים – כאלה שמתחזים לדרופדאון (הפרעה נפוצה ממה שהייתם חושבים)) לכ-30 ערכים בקצה העליון (כמו שעולה מהמלצות מיקרוסופט למשל). הספרות הממשקולוגית מכירה מקרים של דרופדאונים תקינים שמגיעים עד כ-200 ערכים, אבל זה נצפה כמעט בלעדית בתפריטי בחירת מדינה, שהמשתמשים פוגשים בהם באופן קבוע. דרופדאון כזה מספק חיתוך ראשוני מעולה ע"פ האות הראשונה של המדינה, ואינו מהווה מכשול ממשקי  משמעותי. ואילו כאן יש לנו 2443 ערכים –  פי שמונים מהמותר! והדרופדאון נפתח לגודל של 20 פריטים, אז מדובר ב-122 מסכים. תסכימו שמדובר בפאתולוגיה קיצונית, שדורשת לבצע אבחנה דיפרנציאלית ללא דיחוי.

ובכן, הגורם הנפוץ ביותר לפאתולוגיות ממשקיות הוא אי-הכרת המשתמשים. רוב הסיכויים שבעל האתר הוא משתמש די מתקדם, וכשהוא פותח את הדרופדאון הוא ישר מתחיל להקליד את שם הסדרה וכך מאתר אותה במהירות. אי אפשר להניח שרוב משתמשי האתר גם יודעים שאפשר להקליד בדרופדאון (מה שלא מובן מאליו ואין לו כל רמז ויזואלי), גם מקלידים מספיק מהר כדי לחפש ביעילות (אם מקלידים לאט, החיפוש מתאפס בין האותיות במקום להוסיף אותן), וגם יודעים לרשום באנגלית – ובמהירות – את שם הסדרה (בסופו של דבר, אחוז לא מבוטל ממורידי הכתוביות עושים את זה פשוט כי האנגלית שלהם אינה מספיק טובה כדי להבין משמיעה. מה שעצוב הוא שזה לא תמיד מונע מהם לתרגם את הסדרה, ע"ע מקרה מניח הרעפים הנוצרי).

לכאורה, מדובר בהסבר מניח את הדעת, אבל הוא אינו מסתדר עם הממצאים בשטח. אילו בעל האתר היה בונה על זה שהמשתמשים פשוט יקלידו, הוא היה מסתפק בחיפוש הרגיל – שאפשר לראות בצד ימין של המסך – שבו המשתמשים באמת מקלידים את מה שהם צריכים. לכן ניאלץ לשלול את ההסבר המפתה הזה.

הסבר אפשרי נוסף הוא שהבחור פשוט – איך נאמר – לא מבין. לא מבין שאנשים לא אוהבים לחפש את מה שהם צריכים בתוך שניים וחצי אלף אפשרויות, ולגלול עשרות רבות של מסכים. יש תסמינים נוספים המצביעים על הכיוון הזה, כמו עמוד "כל התוכניות", המכיל  – כן, ניחשתם – את כל התוכניות, מסודרות בעמוד הנפרס על-פני 49 מסכים שלי. עם זאת, יש לציין שבראש העמוד קיים תפריט ניווט פנימי אלפביתי, שמקפיץ אותך לאות הרלוונטית. כך שכנראה שהיה שם איזה שביב של הבנה שכדאי לזרוק לפחות איזה קרש הצלה למשתמש שנופל לתוך ים הסדרות הזה. אולי הרמז היחיד הזה אינו מספק כדי להפריך את ההשערה שלנו, אולם העמוד "זמני שידור" מספק הוכחה חותכת לכך שהבחור כן יש לו מושג. הפעם הסדרות ממש מחולקות לעמודים שונים ע"פ האות הראשונה, שזו התקדמות משמעותית למדי. אז אפשר לשלול גם את זה.

נמשיך הלאה. יש עוד פנומן שעשוי להסביר את כל הסימפטומים. זה מהתופעות הידועות האלה שכולם קראו עליהן בספרים אבל אף אחד לא מעלה בדעתו שהוא באמת ייתקל בזה בקריירה. זה כמו זאבת (וכידוע, זה לעולם לא זאבת). אולי פשוט לא אכפת לו? יש לו טראפיק מכובד של כניסות, הוא דוחף את שם האתר שלו לכל כתובית (כתובית? מה היחיד של כתוביות? כתובית זה בטח ממש משפט-מסך ספציפי בתוך הכתוביות… אז – קובץ כתוביות?) – לכל קובץ כתוביות שמורידים משם, אז אולי הוא מסתפק בזה והוא לא מוטרד יותר מדי מזוטות כמו חוויית המשתמש? לא. זה לא המקרה. אמרתי לכם, זה לעולם לא זאבת. תראו.

דיאגנוסטיקה זה עסק מורכב. אחד העקרונות המעניינים בו הוא שלעיתים קרובות שתי בעיות לא יכולות להתקיים בו זמנית, וכך קיומה של סטייה ממשקית אחת ישלול את השנייה. זה פרינציפ מאוד חשוב. זוכרים את האייקון של הזכוכית המגדלת? אז זה לא רק אייקון, זה כפתור. ומה עושה כפתור של זכוכית מגדלת בצמוד למילים Quick Search? אם חשבתם שהוא מפעיל את החיפוש לפי הערך שבחור בדרופדאון אז טעיתם. ואם זה לא מה שחשבתם אז אני אעמיד פנים שזה כן. זה היופי שבלכתוב פוסט בבית ולפנות לאנשים דמיוניים. היי, מה נשמע?

הכפתור – שימו לב – מאפס את הדרופדאון. הפקד הזה עובד בצורה הקסומה הבאה: אתה פותח את הדרופדאון, גולל, גולל, גולל, גולל (או לחילופין מקליד), גולל, גולל, מבין שהגעת רחוק מדי וגולל קצת בחזרה, ואז בוחר את הערך. הדרופדאון באותו רגע נעלם, מתחלף בקישור עם שם הסדרה, אבל מופיע לידו דרופדאון חדש – עם רשימת העונות. ברגע שבחרת עונה, מופיע עוד אחד, עם רשימת הפרקים. ליד הקומפוזיציה הזאת מופיע מייד סימן V ירוק, שמסמל סימן V ירוק (אין לי השערות אחרות באשר למשמעותו) – וכעבור שנייה כל הדבר הזה נעלם ואתה מגיע אוטומטית לעמוד של אותו פרק. לחיצה על האייקון בכל רגע לפני בחירת הפרק מאפסת את כל הסיפור ומחזירה את הדרופדאון הראשון בלבד.

אני חושב שזה די ברור שאדם שלא אכפת לו מחוויית המשתמש לא היה ממציא את כל הסיפור הזה. הרי אם משתמש בחר ערך בדרופדאון ועכשיו לא בא לו על הערך הזה, שפשוט יבחר משהו אחר – או שיבחר את הערך הראשוני ("Select a TV show"). אבל זה לא אלגנטי. בדיוק בשבוע שעבר דיברתי עם מישהו בעבודה על זה שאם חשוב לתת את האפשרות לבטל פעולה שנעשית באמצעות בחירה בדרופדאון, אז זה צריך להיות בכפתור ייעודי ולא באיפוס הדרופדאון. ומובן מאליו בעיניי  שאדם שלא אכפת לו מחוויית המשתמש לא היה טורח להציג סימן V ירוק מסתורי. אנחנו לא יודעים מה הוא אומר, אבל זה נראה מעודד. אז לא, זה לא זאבת.

ובכן, כפי שהיה אומר אביו הרוחני של האוס: ברגע ששללת את הבלתי-אפשרי, מה שנותר – בלתי-סביר ככל שיהיה – חייב להיות האמת.

הדרופדאון המפלצתי נוצר בעקבות פיצול אישיות. כזכור, הוא קרוי "חיפוש מהיר". קיימת רק דרך אחת מהירה לחפש פריט ידוע מראש בתוך רשימה של אלפיים ארבע מאות ארבעים ושתיים רשומות טקסט, והיא הקלדה. הרכיב הנכון למטרה הזו הוא כזה שמאפשר, מעודד ומשפר את ההקלדה – כמו שורת חיפוש עם השלמה אוטומטית, או לחילופין combo box – שזה אותו הדרופדאון, רק עם שורת הזנה גלויה. ומה שאנחנו רואים כאן זה פיצול אישיות של הקומבו – הוא התפצל לשורת הקלדה מימין ודרופדאון טיפש משמאל. ומבין השניים, התווית "חיפוש מהיר" הלכה עם האישיות הלא-נכונה.

נ.ב. כידוע, גוגל רידר אוטוטו נסגר. לכל אנשי הרסס – זוהי הזדמנות טובה להרשם לעדכונים במייל או בפייסוש. זהו לא תרגיל, זהו לא תרגיל.