—מעודכן לשנת 2024 —

שאלות נפוצות על UX בישראל

בערך פעם בשבועיים אני מקבל מייל או פניית פייסבוק מאנשים שגילו את תחום ה-UX ויש להם שאלות.  אני באמת שמח לענות, במיוחד שהשאלות תמיד חוזרות על עצמן, אז יש לי כמה מיילים עם תשובות שמלווים אותי כבר שנים, ואני רק צריך למחוק מהם חלקים לא רלוונטיים ולשלוח. אה, ולכתוב "אהלן <שם>" בהתחלה, ולערוך את המין של כינויי הגוף והפעלים (על שמות התואר אני מוותר – יבינו לבד).

בהיותי אדם די עצלן, אני תמיד אומר לעצמי שאני צריך לפרסם את זה כפוסט  אחד מרוכז של שאלות ותשובות, מה שיפתור אותי מהצורך להוציא חלקים ולרשום "אהלן <שם>" בהתחלה. בהיותי אדם די עצלן, מעולם לא עשיתי את זה. החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו פשוט כי כרגע יש לי דברים יותר חשובים שצריך לעשות קודם. כל בוגר של מוסד אקדמי ייזכר איך דווקא ביום שלפני המבחן הוא חש צורך בלתי נשלט לשטוף את הדירה (שנשטפה פעם אחרונה על-ידי השוכרים הקודמים), ויבין למה אני מתכוון.

כמובן שהתשובות למטה משקפות את דעתי האישית בלבד, והן מושפעות מהמסלול שאני עברתי. אנשים אחרים עשויים לתת תשובות אחרות, אולי טובות יותר. התשובות מדברות על תפקיד של מאפיין חוויית משתמש (להבהרה לגבי שמות התפקידים פנו לשאלה המתאימה למטה).

אני מקווה להרחיב את הרשימה בעתיד עם שאלות נוספות, אז תרגישו חופשי להציע כאלה. ואתם מוזמנים להציע תיקונים ושיפורים אחרים. והפוסט הזה צבר כבר לא מעט פז"ם, אז למרות שאני מקפיד לעדכן אותו, ייתכנו לינקים שבורים. תגידו לי אם אתם מוצאים כאלה!

אז אהלן <שם>.

1. איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת? האם הבוגרים מוצאים עבודה?

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה בעצם עובדים.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום.

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את זה כאילו הייתי ילד בן 5

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים?

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?  

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

12.לא הבנתי, אז קיימות עדיין משרות UX נטו או שהכל עכשיו UX/UI?

13.סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

14.ואפרופו עבודה – נראה לך שעוד תשאר לכם כזאת עם ה-AI וכל זה?

15. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה?!

 

1.איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

הכלי החשוב ביותר שיש להכיר כדי להיכנס לתחום של חוויית משתמש הוא גוגל (בהתחלה רציתי לרשום "זה" ולתת לינק לגוגל, אבל לפחות בתחילת הפוסט אני צריך להיות נחמד. וזה גם לא יוזבילי).

חיפוש ממש מהיר בגוגל נותן כמה תוצאות טובות, שמכולן ניתן ללמוד הרבה.

אבל אם נתעלם לשנייה מגוגל, ונתחיל לשאול אנשים, הם יטענו שלא קיימת נוסחת קסמים שמאפשרת להיכנס לתחום. האנשים האלה טועים ומטעים. הנוסחה קיימת, והיא ברורה וידועה לכל:

S_ux x O_ux x T_ux = C_ux

כאשר למעשה

S_ux = Ed_ux + Ex_ux

ה-S הוא skills, כישורים.

ה-O הוא opportunity, הזדמנות.

ה-T הוא talent, כישרון.

ה-C הוא chance, הסיכויים להכנס לתחום.

ה-Ed הוא education, השכלה/הכשרה.

ה-Ex הוא experience, ניסיון.

ה-UX הוא user experience, חוויית משתמש.

זאת נוסחת הקסם, והיא תקפה תחת ההנחה שאין אפליה על בסיס גיל, מין, גזע, דת ושירות צבאי. הסיכויים להכנס לתחום הם מכפלה של כישורים, הזדמנות וכישרון. אני מבחין בין הכישורים לכישרון כי את הכישורים אפשר לכמת פחות או יותר, ואת הכישרון – בעיקר פחות.

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

ערכי ה-X הנפוצים בשאלה הזאת: פסיכולוגיה, עיצוב, מדעי המחשב, QA.

מאחר והתחום הוא עדיין די פרוץ, לא חייבים תואר בשום דבר. בארץ יש המון אנשי UX בוגרי עיצוב (על סוגיו, מטקסטיל ועד מוצר), המון בוגרי פסיכולוגיה, והרבה בוגרים של מדעי המחשב ושל הנדסת תעשיה וניהול. אבל כבר בקרב המכרים שלי יש גם בוגרי אדריכלות, ספרות, היסטוריה, פילוסופיה, BA כללי, גם ולא בוגרי שום דבר, ועדיין מדובר באנשים מקצועיים ומוערכים (גם אם לא תמיד בוגרים).

ואם אין לכם תואר או שאתם מוכנים לעשות עוד אחד – ואם אתם מוכנים ויכולים לעשות אותו בחו"ל, אז הכי טוב זה לעשות תואר ייעודי. יש מספר מקומות בהם אפשר לעשות את זה.

-פסיכולוגיה

זה המסלול שאני עשיתי, ואני מאוד שמח על זה (אם הייתי עושה מסלול שונה, בטח הייתי שמח גם עליו). מה שמצחיק הוא שמצד אחד אני מקבל מיילים ששואלים "האם חייבים תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית כדי להכנס לתחום ה-UX" ומצד שני אני נתקל בתגובות כמו "פסיכולוגיה? מה הקשר לפסיכולוגיה ו-UX? מה, עשית הסבת מקצוע?". בחורה אחת, פסיכולוגית קלינית בעצמה, אפילו שאלה בלי להניד עפעף "לא חבל שפסיכולוג מתבזבז על תחום כזה?" (סיפור אמיתי. בהתחשב ברמת האמפתיה המשתמעת מזה – תכונת חובה עבור פסיכולוג קליני – רציתי להציע לה שתשקול הסבת מקצוע בעצמה, אבל התאפקתי – היא עוד הייתה מגיעה ל-UX חס וחלילה).

אז המיילים לגבי דרישת תואר שני מקורם באחת מחברות ה-UX הגדולות בארץ, שמציבה תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית או בהנדסת גורמי אנוש כדרישת חובה מהמועמדים. והתהיות על הסבת מקצוע מקורן בזה שאנשים בטוחים שפסיכולוגים זה האלה עם הספה השחורה וכתמי הרורשאך, ובאמת קצת קשה להגיד ש-dropdown לא מתאים לממשק בגלל שאמא שלו לא אהבה אותו כשהוא היה רק radio button קטן.

מה הקשר?

התפקיד של אנשי UX הוא אפיון הממשק האופטימלי להשגת יעדים מסוימים (הגדרה שלי, לא כולם מסכימים איתה). דוגמאות ליעדים: שכמה שיותר גולשים שנכנסים לאתר של חנות נעליים יבצעו הזמנה. שכמה שיותר לקוחות יעדיפו להשתמש באתר של הבנק במקום ללכת לסניף.  שכמה שיותר תיירים יזמינו חדר במלון הזה ולא במלון השני. שבתוכנה שלנו המעצב הגראפי יספיק להוריד לדוגמנית 10 קילו בשעה, ובתוכנה של המתחרה רק 5 קילו. אגב, newsflash בהקשר הזה: "שיהיה וואו" אינו יעד, אלא אם אין ללקוח בעיה שיבוא משתמש, יגיד "וואו" ויילך להזמין אצל המתחרים.

כפי שאפשר לראות, כל היעדים האלה מושגים באמצעות בני אדם. הממשק הוא אמצעי השפעה על בני אדם. מהנדס חשמל משפיע על זרם חשמלי באמצעות נגדים וקבלים, והוא צריך לדעת איך מתנהג חשמל. נגר משפיע על עץ באמצעות מסור ומפסלת, והוא צריך לדעת איך מתנהג עץ. אנשי UX משפיעים על אנשים באמצעות צ'קבוקסים וכפתורים, והם אמורים לדעת איך מתנהגים בני אדם. ובני אדם זו תופעה הרבה הרבה יותר מורכבת מזרם חשמלי ומעץ. כן, אפילו גברים. והתחום האקדמי שעוסק בלימוד התנהגות אנושית ברמת הפרט נקרא פסיכולוגיה. באופן כללי, אנשי מדעי החברה (כולל גם סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכד') הם היחידים שמוכשרים לחקור התנהגות אנושית – מוכשרים מלשון "הכשרה". הם פשוט היחידים שלומדים את זה בצורה מסודרת.

לנושא הזה ישנו היבט נוסף. אנשי UX עוסקים לא מעט במדידות התנהגות המשתמשים, כדי להבין את ההשפעה האמיתית של החלטה ממשקית כזו או אחרת. כלומר, למעשה מתרחש כאן ניסוי, שיש לערוך אותו בהתאם למתודולוגיה מסודרת ויש לדעת לנתח את תוצאותיו בהתאם למקובל במדעי החברה (מה שבכלל לא מובן מאליו). ייתכן ודווקא הרקע הניסויי הזה מהווה את היתרון הכי משמעותי של פסיכולוגים קוגניטיביים ספציפית, אבל גם של בוגרי תואר מחקרי במדעי החברה באופן כללי.

מי שהספיק לו הבבל"ת התיאורטי והיה רוצה בבל"ת יותר מעשי, מוזמן לקרוא בבלוג הזה לפי התגית "פסיכולוגיה קוגניטיבית" או לחילופין לקרוא את הניתוח המעולה הזה של המשחק Flappy Bird (אזהרה: למעשה יש שם המון תיאוריה).

אז האם חייבים תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית כדי לעסוק ב-UX?

לדעתי ממש לא. אני אצטט את עצמי מתוך דיון פייסבוקי, בתגובה לשאלה כמעט זהה (התגובה הזאת התפתחה בסופו של דבר ל"המילים של בית UX"):

לא, אני לא חושב שיש צורך בידע מעמיק בפסיכולוגיה כדי לאפיין. העקרונות והכללים של המקצוע כבר מתבססים על הרקע הזה וברוב המקרים זה מספיק. ההבנה העמוקה יותר מתחילה לבוא לידי ביטוי כשצריך לחרוג מהכללים או להכריע בין שני עקרונות סותרים. המון המון אנשים יצטטו את עקרונות ה-UX באופן עיוור ויטענו שזה תורה מסיני, או ישתמשו בטיעונים שאינם רלוונטיים לחלוטין אם רק חושבים על זה שנייה. כשיש צורך להכריע, מבחינתם אפשר לזרוק מטבע. ומי שכן מבין מה עומד מאחורי הכללים וממה הם נובעים, יידע להגיע לפתרון מושכל בסיטואציה כזאת (ולהעריך אותה). כדי לנהוג ברכב מספיק לדעת איפה זה גז וברקס, אבל כדי להיות נהג פעלולים צריך לדעת איך הדברים עובדים מבפנים. זה בערך המצב עם עבודת UX והשכלה פורמלית בפסיכולוגיה לדעתי.

יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה, האם עדיף לי להמשיך לתואר שני או לעשות קורס UX?

תואר שני יוציא אתכם בעלי פוטנציאל להפוך למאפיינים יותר טובים. קורס UX יוציא אתכם יותר מוכנים להתחיל לעבוד, ויעשה את זה שנתיים קודם, בהרבה פחות השקעה של זמן, כסף ואנרגיות. הוא לא יתן לכם אפילו עשירית מהידע שתרכשו בתואר, וייראה הרבה פחות מרשים בקורות חיים. אלה שני דברים שונים לחלוטין, שמשיגים שתי מטרות שונות. רוצים ליהנות מכל העולמות? תמשיכו לתואר שני, ובמקביל לזה תעשו קורס ותתחילו לעבוד. בום.

-עיצוב/תקשורת חזותית

מה הקשר?

אני חושב שאם הייתי מתחיל מאפס היום, והמטרה שלי הייתה להיכנס לתחום כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות (שימו לב – זה שונה מהמטרה "להפוך למאפיין הכי טוב שאפשר גם אם זה ייקח יותר זמן"¹), הייתי הולך על תואר בתקשורת חזותית. רוב בתי-הספר לעיצוב משלבים היום גם קורסים שונים ב-UX, שמועברים על-ידי אנשים מוכרים ומאוד מנוסים שמגיעים מלב התעשייה.  להערכתי כ-95% מהמוצרים שאנחנו עובדים עליהם הם בעלי אופי ויזואלי, ומראה המוצר הוא בעל השפעה אדירה על התוצאה הסופית. כמו כן, איש UX חייב  לדעת להוציא תוצרים יפים: בהרבה מקרים כשמגיע הזמן להציג את התוצר ללקוח, אפיון שהוא מעולה מבחינה לוגית אבל לא נראה טוב, יפסיד לאפיון חלש יותר אבל יפה יותר (אין צורך להביא אנלוגיות מעולם הדייטינג, נכון?). כדאי להבהיר שזה שהאפיון לא נראה טוב לא אומר שהמוצר לא ייראה טוב, זה רק אומר שמעצב יצטרך לעבוד יותר קשה, יחזיר יותר תשובות בסגנון של "אי אפשר לעצב את זה", ישאל אם התכוונתם שהטקסט יהיה רשום בפונט בגודל 2, וידקור אתכם עם העט של ה-wacom (זה כואב, מניסיון).

אז האם חייבים תואר בעיצוב כדי לעסוק ב-UX?

שוב, לא (אגלה לכם מעכשיו – זה תמיד יהיה "לא"). לי אין לא רק תואר בעיצוב אלא אפילו ציון עובר בשיעור אמנות בבית-ספר יסודי, וכך גם להרבה מבכירי התעשייה בארץ. בדרך כלל ככל שהמוצר שעובדים עליו הוא מורכב יותר, כך תהליכי האפיון והעיצוב שלו יהיו פחות תלויים זה בזה. ישנם מוצרים ללא ממשק ויזואלי כלל – מוצרים עם ממשק שמיעתי, או ממשקי command line. את כל אלה עדיין צריך לאפיין, והאפיון שלהם מתבצע על-פי אותם העקרונות בדיוק כמו אפיון של מוצרים ויזואליים. המשתמשים הם אותם משתמשים, עם אותן היכולות והמגבלות. אני אישית במשך שנתיים עבדתי על פרויקט שבו 90% מהזמן ישבתי מול Word. בפרויקט כזה לא יהיה שום ערך לרקע בעיצוב.

בערך בעשור וחצי האחרונים אחוז המשרות שמשלבות עיצוב ואפיון עולה בצורה חדה, ונכון לשנת 2024 רוב המשרות בארץ משולבות. זה נכון בעיקר לגבי חברות מוצר (אבל ממש לא לגבי כל חברות המוצר). ישנן גם חברות פרויקטים שלא מפרידות בין שני התפקידים, אבל זה יותר נדיר.

באופן חד-משמעי, מאפיין מנוסה בעל כישורי עיצוב מוכחים ימצא עבודה מהר יותר מאחד ללא רקע עיצובי. אבל אם הוא רוצה לעסוק באפיון, לא תמיד בטוח שזאת תהיה המשרה בשבילו.

-מדעי המחשב

מה הקשר?

עובדתית, מספר רב של  אנשי UX הגיעו ממדעי המחשב, כולל רבים מהאנשים הבולטים בתחום בארץ. פשוט כי פעם זאת הייתה האופציה המתבקשת למי שרוצה לרכוש מקצוע מבטיח (הם הרי לא ילכו ללמוד פסיכולוגיה, נכון?). אז אי אפשר לטעון שזה רקע לא רלוונטי. הוא רלוונטי גם מפני שמאוד מאוד חשוב להכיר את הטכנולוגיות שעובדים איתן ולהיות מודעים למגבלות שלהן. ההשכלה הפורמלית שלי בתחום המחשבים מסתכמת בבגרות בינונית למדי, אבל עצם ההבנה של מה זה תכנות מונחה עצמים ואיפה עובר הגבול בין צד-שרת לצד-לקוח ומה חלוקת התפקידים בין HTML, CSS ו-JS עוזרת מאוד ברמה יומיומית. פעם אחת אפילו מצאתי פתרון תכנותי למשהו!

אז האם חייבים רקע בתכנות כדי לעסוק ב-UX?

כאמור, לא. אני לא מכיר אף אחד שעובד בארץ כשכיר, בתפקיד שמוגדר UX והוא מפתח את הממשק שהוא מאפיין. אפילו לא אחד. בשנים האחרונות יש הרבה קולות בעולם שטוענים שאנשי UX חייבים לדעת לפתח את הממשק שהם אפיינו. הקולות האלה מדברים תמיד על HTML CSS JS ושוכחים כנראה שיש חיים גם מחוץ לדפדפן. יש אנשים שמבלים את כל הקריירה שלהם בלי לגעת במוצר וובי. אז מה בדיוק הם אמורים ללמוד? ג'אווה? ++C? פייתון? כל שפת תכנות שהמוצר הנוכחי שלהם כתוב בה?
גם כאן, יש חברות שמחפשות מישהו שגם יאפיין, גם יעצב וגם יפתח את הממשק (אבל זה הרבה יותר נדיר מהמקרה של אפיון+עיצוב) – וזה נובע מאותן סיבות כמו מקודם. אבל את זה אני באמת לא מבין – אם הוא יפתח, איך יישאר לו זמן לאפיין ולעצב?

לגבי חיפוש עבודה – אני מרגיש שמאפיין מנוסה וטוב שיבוא לחברת מוצר עם תואר במדעי המחשב, יתקבל בברכה. בחברת פרויקטים לדעתי מה שיקבע זה הניסיון והיכולת, בלי קשר לתואר. אבל כשמדובר במישהו ללא ניסיון שמנסה להתקבל לתפקיד ראשון, אני לא חושב שזה יקדם אותו במיוחד.

-QA

מה הקשר?

לאחר שלב המחקר, רוב תהליך האפיון עוסק במציאת פתרונות לבעיות. וכידוע, הבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. כך נשמע דיון טיפוסי עם לקוח על פתרון אפיוני מסוים:

-אבל מה אם המשתמש יעשה ככה?

-אז אנחנו נעשה ככה.

-ומה אם הוא יבוא משם?

-אז הנה יש לו כאן כזה בפינה.

-ומה אם הוא יחליט לעשות את זה בסדר הפוך?

-אה, נכון, אני צריך לחשוב על זה.

היכולת לחשוב מראש על כל הפינות וכל התרחישים שיש לתת להם מענה היא מאוד מאוד חשובה, וזה בא לידי ביטוי בעיקר במערכות מורכבות. אם מאפיינים אתר תדמיתי עם ארבעה עמודים, אז אין יותר מדי הפתעות, ואין מצבים שדורשים התייחסות אפיונית מיוחדת. אבל כשמדובר במערכת עם הרבה ישויות, פעולות, מצבים ורכיבים, אני אישית מאמין שרקע ב-QA יכול לחסוך המון המון זמן לכל המעורבים ולהביא למסירת אפיונים יותר חסינים. גם עבודה צמודה מול מחלקת ה-QA תורמת מאוד מהבחינה הזאת.

אז האם חייבים רקע ב-QA כדי לעסוק ב-UX?

טוב, זאת שאלה שמעולם לא שאלו אותי (בניגוד לשאלה ההפוכה – הרבה אנשי QA מחפשים להיכנס ל-UX), וגם מעולם לא ראיתי התייחסות לזה במודעות הדרושים – ולדעתי קצת חבל.

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת?

אני לא חושב שזה חובה. הדרישה "בוגר קורס UX" היא לא מאוד נפוצה במודעות דרושים, בדר"כ במשרות למתחילים, ולרוב בניסוח "בוגר קורס UX או בעל תואר רלוונטי". אני כן חושב שזה יכול לעזור המון, בשני היבטים. קודם כל, הקורס נותן היכרות ראשונית עם התחום, מלמד את השפה, ומקנה ידע בסיסי. בוגרי הקורסים אמורים לדעת איך נראית בגדול העבודה, מי נגד מי, ולהתנסות בסוגים שונים של מטלות ופלטפורמות. זה גם עוזר במידה מסוימת עם תיק העבודות. הדבר השני הוא שהקורסים משמשים סוג של דמי רצינות. אדם שהיה מוכן להשקעה משמעותית של זמן וכסף, כנראה שיודע מה הוא רוצה. ראיתי אנשים שעזבו מקומות עבודה לאחר מספר חודשים כי הם החליטו שהתחום הוא לא בשבילם. אני מאמין שהסיכוי לזה הוא יותר נמוך בקרב בוגרי קורסי UX.

לגבי השאלה איזה קורס לקחת – אני מכיר כמה גופים בארץ שמעבירים קורסים רציניים ב-UX:

אוניברסיטת חיפה – קמפוס ת"א –  התכנית ללימודי UX

הטכניון – קמפוס שרונה ת"א – מסלול אפיון חוויית משתמש (*אני מרצה בתכנית הזו, אשמח לענות על כל שאלה)

Create

Netcraft Academy

UXV

בנוסף, ישנם קורסים מקוונים חינמיים, הן בCoursera והן בUdemy. פעם היו כאן קישורים ספציפיים, אבל הקורסים הולכים ומתרבים ומחליפים שמות ואני לא יכול לעקוב אחרי זה.

איזה מהקורסים הכי טוב?

כל הקורסים הנ"ל טובים. מכל הקורסים יוצאים בוגרים נלהבים, בוגרים מרוצים, בוגרים פושרים, בוגרים מאוכזבים, וגם כאלה שנשרו באמצע. ראיתי אנשים שעשו יותר מקורס אחד. בכל הקורסים יש בוגרים שמצליחים להשתלב בתעשיה וגם כאלה שלא. אין קורס שיותר נחשב בתעשיה מהאחרים באופן מובהק וגורף, אין הרווארד. כל מעסיק ספציפי עשוי להיות מוטה בעד או נגד קורס כזה או אחר לפי המסלול שהוא עצמו עבר, המרצים שהוא מעריך, והבוגרים שהוא ראיין/העסיק עד כה. אין אף קורס שיכול להבטיח עבודה לבוגריו.

האם בוגרי הקורסים מוצאים עבודה?

מי שמשקיע בחיפוש העבודה, מתמיד ולא מתייאש – מוצא. גם ללא רקע עיצובי. פעם הייתי עונה את זה על סמך תחושת בטן ואוסף המקרים שנחפשתי אליהם בעצמי, והיום אני עונה את זה על סמך המחקר שעשיתי. קריאה מומלצת לכל מי שמתעניין בנושא קורסי הUX בארץ.

אז איך בוחרים?

כל אחד מוזמן להכנס לאתרי הקורסים, להשוות את תוכניות הלימוד, המחירים, המועדים, המיקום ומשך הלימודים ולהחליט מה הכי מתאים לו. תמיד אפשר ליצור קשר עם המרצים ישירות. כאמור, אני מלמד בקורס של הטכניון, לכן אני יכול לענות על שאלות לגביו, לחבר אתכם עם בוגרים בעלי אותו רקע כמוכם, וכיו"ב.

דרך טובה להתרשם מהמרצים היא לבדוק כיצד הם, ובכן, מרצים. למשל באתר הכנס UXI Live יש אוסף ענקי של הקלטות וידאו מכל שנות הכנס, ורבים מהמרצים הפעילים בארץ מופיעים בו. הירשמו בחינם, חפשו את המרצה שמעניין אתכם, והתרשמו לבד. נגיד זו שלי. מילת אזהרה – זה נחשב חומר למתקדמים, זה לא משהו ש"אנשים מהרחוב" אמורים להתחבר אליו בהכרח. ו… היו 800 איש באולם, אז התרגשתי קצת יותר מהרגיל :).

ומשהו שכדאי להגיד בהקשר הזה, גם אם יהיו אנשים שלא יאהבו את זה: לא לומדים מקצוע בקורס. גם לא באקדמיה. שום מקצוע. מקצוע לומדים בעבודה. אני לא מצליח לחשוב על אף מקצוע, בין אם לומדים אותו במשך 7 שנים באוניברסיטה או במשך שבועיים בקורס עוזרי טבח בבה"ד 6, שבו בוגר טרי יכול לבוא ולהשתלב מייד בעבודה בצורה מלאה – אפילו ברמה של מישהו שיש לו חודש אחד של ניסיון.  הלימודים נותנים לאדם את הרקע התיאורטי הנדרש כדי להתחיל ללמוד את העבודה. UX הוא לא שונה, ולא משנה כמה מטלות עושים במהלך הקורס. הלימודים נותנים לך את הז'רגון ואת המושגים הבסיסיים, ומאפשרים לך לא להגיע פעור לגמרי ולהגיד ללקוח שאתה תשים את תיאור הכפתור בטולטיפ באייפון. את העבודה לומדים דרך הידיים ותחת הנחייה של אנשים מנוסים יותר.

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה עובדים בפועל.

כמו בתחומים רבים אחרים – או שאתה עובד בשביל עצמך (ואז אתה פרילנסר) או שאתה עובד בשביל מישהו אחר (ואז אתה שכיר). וגם אותו מישהו אחר – או שהוא עובד בשביל עצמו (ואז הוא חברת מוצר) או שהוא עובד בשביל אחרים (ואז הוא חברת פרויקטים).

• חברות שירותים/ייעוץ/פרויקטים. המקום הקלאסי להתחיל לדעתי, הן קולטות את רוב ה"מתחילים" בתחום. גופים חיצוניים – כמו סטארטאפים, חברות היי-טק מבוססות, חברות ממשלתיות, ובערך כל חברה שיש לה מוצר דיגיטלי – פונים לחברת פרויקטים ומבקשים לאפיין ו/או לעצב ו/או לפתח לה את הממשק. בתוך החברה יש מחלקות של אפיון ושל עיצוב ובמקומות רבים גם מחלקות פיתוח. מילת המפתח היא "גיוון". נחשפים להמון תחומים של UX – גם מבחינת הפלטפורמה שעליה רצה המערכת (החל ברגילות כמו דסקטופ, ווב, מובייל, וטאבלטים וכלה במיוחדות יותר כמו כספומטים, מדפסות ענק או קופות של סופר) וגם מבחינת סוג המערכת עצמה (אתרי תדמית, מערכות קשרי לקוחות, מערכות ניהול משאבים, שליטה ובקרה, משחקים, ניווט, מערכות מקצועיות מסוגים שונים). לומדים מהותיקים יותר וגם אחד מהשני. עובדים על כמה פרויקטים במקביל ונחשפים גם לפרויקטים של החברים לצוות. חברות פרויקטים רבות מפעילות גם צוותים שיושבים פיזית במשרדי הלקוח – וזה יכול להימשך כמה ימים או כמה שנים. לעיתים חברת הפרויקטים תהיה גוף עצמאי יחסית בתוך חברת פרויקטים או חברת טכנולוגיה גדולה כמו מטריקס, נס או אמן. אני לא יודע איפה עובר הגבול בין "חברת פרויקטים" לפרילאנסר שאולי לקח עוד מישהו שעובד איתו, אז אני אתן כאן רשימה של החברות היותר גדולות שנוהגות לגייס מדי פעם. בסדר אלפביתי.

• 5ive
• Aman UI & Design
• DesignIt
• Firma
• Inkod
• Matrix Experience
• Netcraft
• NGSoft
• SalantID
• Tzur
• UI Human Factors
• Uniq UI
• UXpert
• בנוסף, כאן ישנו מסמך מתעדכן עם רשימה הרבה יותר גדולה שכוללת בנוסף לחברות הנ"ל גם חברות שמתמחות יותר בבראנדינג ובעיצוב גראפי ופחות ידועות בתור חברות UX.

• • חברות מוצר. מדובר בחברות שמפתחות מוצר אחד או יותר עבור עצמן, ומעסיקות אנשי UX. זה יכול להיות סטארטאפ של שלושה אנשים, וזאת יכולה להיות חברה בסדר גודל של מיקרוסופט, גוגל או אינטל. לרוב יש הרבה פחות גיוון מאשר בחברות פרויקטים, אבל מצד שני זוכים להכיר את המוצר לעומק, ללוות אותו לאורך זמן, לקבל פידבקים ולראות את התפתחותו. בהרבה מקרים אנשים יעברו לתפקיד כזה אחרי כמה שנים בחברת פרויקטים, לאחר שהתנסו במוצרים שונים והבינו מה מושך אותם יותר. כמובן שיש גם אנשים שמתחילים ישירות בחברות מוצר, כחלק מצוות UX או בתור מאפיין יחיד. לעיתים זה קורה לאחר מעבר מתפקיד אחר באותו ארגון (על כך בהמשך).
  • גופים לא-טכנולוגיים. במה שנוגע ל-UX זה די כמו חברת מוצר, אבל טכנית זה לא, אז החלטתי להוציא את זה לקטגוריה נפרדת למען הסדר הטוב.  הכוונה היא לחברות שהעיסוק העיקרי שלהן הוא לא טכנולוגיה, אבל יש בהן גופי פיתוח. בנקים וגופים פיננסיים אחרים, קופות חולים, משרדי הממשלה השונים, מערכות הביטחון וכד'.

.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום ומה העבודה.

אם בא לכם להבין איך נראית ראייה אפיונית של העולם, אז דבר ראשון אתם מוזמנים לקרוא כל פוסט אחר בבלוג הזה. זה הכי תכל'ס שיש.

דרך אחרת לקבל מושג זריז היא להסתכל על הדוגמאות והניתוחים הקצרצרים שאני מעלה באינסטגרם.

מניסיוני, שמבוסס על כמה חברות פרויקטים וכמה חברות מוצר, רוב היום משרטטים Wireframes (בעברית: מסכים שלדיים, ואני לא חושב שאי-פעם שמעתי מישהו אומר את זה בקל רם, אלא בתשובה לשאלה "איך אומרים wireframes בעברית"). Wireframe זה משהו שנראה בערך ככה:

(מתוך האתר של balsamiq).

או ככה

(מתוך האתר של lucidchart)

וגם בונים prototypes אינטראקטיביים שמאפשרים להרגיש גם את האינטראקציה מול המוצר. בכלים כמו פיגמה בעיקר. או אקשור אם רוצים משהו ממש סופר דופר מתקדם, אבל בד"כ פחות מעוצב.

קשת שירותי ה-UX היא הרבה יותר רחבה מזה, ותהליך עבודת UX על הפרויקט הוא הרבה יותר מורכב, אבל בסופו של דבר יוצא שרוב הזמן זה מה שעושים. נגיד 70% מהזמן. יתר הזמן עוסקים במחקר – מאתרים וחוקרים פתרונות דומים ברשת, מאתרים ומראיינים משתמשים מתאימים, יוצרים  פרסונות, עורכים תצפיות, מנתחים את ביצועי המוצר הקיים, ורשימת שיטות המחקר ב-UX עוד ארוכה. וכמובן – פגישות. פגישות עם לקוחות, קולגות, חברי צוות, סוכני ביון זרים – מי שיבוא.

הנה פוסטר קלאסי שממחיש את התהליך המלא (לחצו כדי לראות את הגרסה הגדולה):

חוץ מעבודת UX עצמה, יש את ההיבט הניהולי של הפרויקט. החלק הזה הוא יותר משמעותי בחברות פרויקטים מאשר in-house. הכוונה היא לתקשורת האדמיניסטרטיבית/כספית מול הלקוח – הגדרת תוצרים, בניית לו"ז, מעקב אחר שעות וכד'. תהליך המכירה הוא בדרך-כלל לא חלק מזה, לפחות לא הצד הכספי שלו (להבדיל מהצד המקצועי, של לבוא לפגישת מכירה ולהראות ללקוח פוטנציאלי שאתם החברה המתאימה ביותר לפרויקט – שזה כן חלק מהתהליך).

ישנן חברות שבהן איש המקצוע הוא גם מנהל הפרויקט, וישנן כאלה שיש בהן מחלקת ניהול פרויקטים נפרדת..

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

עד השנה (2024) הייתה לי כאן תשובה מאוד ארוכה ומפורטת. אבל היום אני יכול להחליף את כולה במילה אחת – "פיגמה". זה הכלי שכל התעשייה התיישרה אליו תוך משהו כמו 5 שנים, שזה די מהר.

מה שכן, כל עולם מחקר הUX די התפוצץ מבחינת כלים, ונגיד בשנת 2021 המפה הייתה נראית בערך ככה (התמונה באדיבות userinterviews.com, תלחצו להגדלה):

.

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את כל זה כאילו הייתי ילד בן 5

הנה חמודי, תקרא את זה.

 

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

זאת שאלה שמגיעה מהרבה אנשי QA, אנשי גרפיקה, מנהלי פרויקטים וכתבים טכניים בחברות מוצר ובתי תוכנה. לרוב היא מנוסחת בצורה פחות מפגרת :). מאחר ואתם כבר נמצאים בארגון שעובד על מוצר דיגיטלי, יש לכם מזל – אתם כבר בחצי הדרך, ושארית הדרך היא די סלולה. בערך חצי מהאנשים שהתחילו בתחום לפני עשור ומעלה בתור שכירים, עשו את זה על-ידי הרחבת התפקיד המקורי שלהם בארגון – לרוב תפקיד של עיצוב גראפי, פיתוח או ניהול מוצר.

לוקחים את המוצר, מזהים מקום לשיפור, מאפיינים פתרון טוב יותר, ובאים איתו לאדם הרלוונטי (ועדיף לעשות את זה בעדינות, כי לבוא למישהו ולהגיד לו "תקשיב, המסך שלך חרא, אני קראתי מאמר על UX ושם כתוב שככה צריך לעשות את זה" – כנראה לא יביא אתכם רחוק).

אם יסכימו לקבל את העצה – מה טוב. אם תקבלו סירוב מנומק, זאת ההזדמנות להפוך את זה לתהליך עבודה  שבו אתם מתקנים את הפתרון שלכם ומגישים אותו מחדש. וכלשון הוראות השימוש של אקונומיקה ז'אוול לימון סנו 4 ליטר (בכל זאת פסח עכשיו) – לחזור על הפעולה עד להשגת האפקט הרצוי. אם כבר קיימת אצלכם מחלקת UX, כדאי לנסות "להסתפח" אליה מהצד ולקבל מטלות קטנות – עדיף לא על חשבון זמן העבודה המקורית שלכם – עד שתהיה הזדמנות להפוך את זה למשהו קבוע. אם יש דבר אחד שאנשי UX אוהבים, זה להסביר את המקצוע לאנשים שיודעים פחות מהם (הנה תראו, כתבתי כאן פוסט באורך הגלות רק מהסיבה הזאת). ואם אין לכם מחלקה שלמה אלא קיים איש UX אחד בארגון, הוא מאוד ישמח לדבר על זה עם מישהו שמבין ללבו ולבדוק רעיונות ביחד.

מרגע שהצלחתם להשתלב בתהליך ה-UX בחברה, מעבר התפקיד הרשמי הוא רק עניין של כושר הניווט הארגוני שלכם (ועל זה תקראו בבלוג של מישהו אחר). אני מכיר מישהי שעבדה בתור פקידת קבלה בארגון מסוים, התחילה לקחת חלק פה ושם בפרויקטים, ובסוף ניהלה את אחת ממחלקות האפיון הגדולות והמוצלחות בארץ.

שימו לב שהמתכון הזה מניח שהצלחתם לרכוש באופן עצמאי את הידע והכישורים הנדרשים כדי להביא פתרונות טובים. כיצד בדיוק עושים את זה זו שאלה נפרדת.

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים

• ספרים. מספר רשימות "ספרי החובה בתחום הUX" כבר מזמן יצא משליטה, ואין לי ממש עניין להגדיל אותו, מה גם שספרים חדשים מתפרסמים כל חודש. לכן מה שאני ממליץ לעשות זה לעבור על רשימות הספרים שעולות בגוגל, לזהות את החמישה שמופיעים בכל הרשימות, ולהתחיל מהם.
• תרגול עצמי. המקום הכי טוב (ובעצם היחיד) לעשות את זה הוא הפורום ux.stackexchange. הוא מציע שילוב נדיר של
  אוסף ענק ומתחדש של בעיות UX מגוונות מאוד, משוב בונה של אנשים מנוסים וידידותיים (לרוב 🙂 ), האפשרות ללמוד מפתרונותיהם של אחרים והיכולת לקיים דיון אמיתי על הפתרונות. פעם כתבתי פוסט מאוד נלהב על האתר. לצערי, לאחר תקופה של השתתפות מאוד אינטנסיבית כנראה שהגעתי לרוויה ובשנים האחרונה כמעט ולא הייתי פעיל שם בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזה המקום הכי טוב ברשת לשייף את יכולות האפיון שלכם, ואני מנסה לחזור להשתתפות פעילה.
• ארגונים ומשאבים ברשת. בפייסבוק יש מלא קבוצות UX ישראליות, הגדולה והפעילה שבהן היא קבוצת "חוויית משתמש ישראל". את שאר הקבוצות ניתן למצוא אם מחפשים "חוויית משתמש" או "UX" בפייסבוק.
• כנסים. שני הכנסים הגדולים בארץ הם UXI Live (שהייתי אחד ממקימיו) ו-UX Salon. בנוסף, יש אינספור מפגשים, אירועים, מיטאפים והתאספויות אחרות. למזלכם, יש גם אתר מועיל שעוקב אחרי כל זה. וכמובן שגם בחו"ל יש עולם שלם של כנסים ומיטאפים.

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?

סקר שכר סופר מפורט של UXI Live לשנת 2024.

תוצאות סקר השכר של קבוצת StartupDesigners לשנת 2020. (PDF להורדה)

טבלת שכר מעצבים בשנת 2020

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

• מאפיין חוויית משתמש נקרא באנגלית UX Designer (אבל ראו עדכון מטה)
• מעצב גראפי (בתחום הדיגיטל, להבדיל מפרינט ותחומי עיצוב אחרים) נקרא באנגלית UI designer או Visual designer או Interaction Designer. (אבל ראו עדכון מטה)"מעצב UX" הוא טייטל שהרבה מעצבים גראפיים משתמשים בו, ובעיניי הוא סופר בעייתי, פשוט כי חוויה אינה משהו שניתן לעצב גראפית, אין לה צורה או צבע או נראות. מה שמעצבים זה הממשק ותו לא (לעומת זאת, היא כן משהו שניתן לאפיין, משום שלא כל היבטי האפיון באים לביטוי ישיר בממשק הויזואלי).לדוברי עברית יש נטייה מאוד טבעית לתרגם את המונח Design בתור "עיצוב", אך למעשה התרגום המדויק יותר הוא "תכנון". לראייה, גם המהנדסים שמתכננים שבבים אלקטרוניים נקראים designers, ותאמינו לי שהם לא עוסקים בעיצוב במובן הגראפי של המילה.
• מעצב UX/UI הוא מישהו שטוען שהוא יודע לעשות את שני הדברים. רבים מהם בצדק. כמעט תמיד מדובר במעצבים גראפיים שתחילו לעסוק גם בUX, חלקם לאחר שעברו תהליך הכשרה כלשהי, וחלקם סתם כי זה לא עולה כסף להחליף טייטל בלינקדאין. עד כמה טענותיהם מוצדקות תלוי באיכות התהליך שעברו. לאחרונה התחלתי לשמוע על הכיוון ההפוך – אנשי UX שעבדו על יכולות הUI שלהם. כרגע זו חיה די נדירה.
• Product Designer, שזה טייטל שקיים רק באנגלית משום מה – כלומר הוא בשימוש גם בארץ, אבל באנגלית – הוא מילה נרדפת למעצב UX/UI. קיימות טענות, מוצדקות בעיניי, שמדובר בניכוס של המושג המקורי של "מעצב מוצר", קרי מי שעוסק בעיצוב תעשייתי (מעצב חפצים פיזיים – מכיסאות דרך מכונות מכירת כרטיסי רכבת ועד לרכבים וטלפונים ניידים) – אבל מה אינו ניכוס בימינו. ואם מעצבי מוצר מתעצבנים מזה, אז שייקחו מספר.
• חוקר חוויית משתמש הוא תפקיד מרתק בעיניי, באנגלית זה נקרא UX Researcher, וזה אדם שעוסק בצד המחקרי של המקצוע – בלבד. לא עוסק באפיון (או בעיצוב רחמנא ליצלן), או כל סוג אחר של תכנון הפתרון. תפקידו הוא למצוא תשובות לשאלות לגבי משתמשי המוצר. ובמקרים רבים גם למצוא את השאלות. התפקיד הוא מאוד מוכר בחו"ל ודי נדיר בארץ, אבל זה הולך ותופס תאוצה. בסביבות 2010 היו כשלושה כאלה בארץ, ונכון ל2021 יש כנראה עשרות בודדות. התפקיד קיים כמעט בלעדית בחברות ענק או מינימום חברות גדולות. כמובן שהחלק המחקרי הוא בלתי נפרד מתפקידו הכללי של המאפיין, אבל בארגונים שיכולים להרשות לעצמם כן להפריד אותו – זה מה שמתקבל.
• כותב חוויית משתמש, מה שנקרא באנגלית UX Writer, מתעסק בטקסטים המוצגים למשתמש כחלק מהממשק. מה כתוב על הכפתור, האם מדברים בשפה רשמית או שפת רחוב, האם ישנה רשמיות או הומור, כיצד מנוסחות הפניות, וכולי. מדובר בתפקיד די נדיר יחסית לתפקידים האחרים.

וסתם כדי שלא נשתעמם, יש עוד כמה שמות:

• ארכיטקט חוויית משתמש הוא בדיוק כמו מאפיין חוויית משתמש. זה מונח שנמצא בשימוש מסוים בארץ ובשימוש קצת יותר נרחב בחו"ל, והוא טוב בעיקר כי הוא מבהיר את תחום העיסוק (פחות סביר להתבלבל עם מעצב גראפי), וכי הוא הרבה יותר קל לתרגום. עם זאת, ישנם ארגונים מעטים (בארץ, ורבים בחו"ל) שבהם זה מתייחס למאפיינים בכירים בלבד – כאלה שמכתיבים את חוויית המשתמש ברמת המערכת הגדולה כולה, להבדיל ממאפיינים זוטרים יותר אשר עוסקים רק במודולים ספציפיים במערכת.
• ישנן חברות שקוראות למאפייני חוויית משתמש "מהנדסי אנוש". זה אולי שם הרבה פחות מגניב, אבל הוא בהחלט מדויק, מכיוון שהמקצוע הוא, בגדול, הנישה הדיגיטלית של הנדסת אנוש. לראייה, הוויקיפדיה אומרת לנו כי:
  

  ארגונומיה (מיוונית: ארגו = עבודה, נומוס = חוק) או גורמי אנוש, מדע העוסק בחקר הממשק ויחסי הגומלין שבין בני אדם לסביבה, למוצרים הטכנולוגיים ולחלקים אחרים במערכת. המקצוע ההנדסי המיישם את ממצאי מדע הארגונומיה נקרא "הנדסת גורמי אנוש". במקצוע זה מיישמים בעיצוב מערכות טכנולוגיות את התאוריה, העקרונות, והמידע שנאסף בתחום כדי להעלות את נוחות האדם המשתמש, לשמור על בריאותו, והגברת התפוקה מהמערכת אותה מפעילים.

• ואולי בגלל זה ישנן חברות אחרות המשתמשות בשם UX Engineer כדי לתאר מאפייני חוויית משתמש. וזה עשוי להיות מבלבל כי ישנה גם נטייה להשתמש במושג UX Engineer כדי לתאר דווקא את המתכנתים המפתחים את הממשק, שהם למעשה מפתחי צד-קדמי (Front-End Engineers).

נכון אמרנו שלא יהיה משעמם?

החל מאזור 2015 בערך, מסתמנת זליגה מסוימת בהגדרות ה-UX וה-UI שנתתי למעלה. ככל שיש יותר אנשי UX/UI בתעשייה, ההפרדה בין האפיון המפורט והעיצוב נחלשת, וה-UX של שנות 2010-2015 בעצם מתפצל: אנשים מתחילים להגביל את ה-UX לחלק האסטרטגי יותר – תהליכים, מחקר, הגדרת מדיניות ממשקית (לא מאמין שכתבתי את זה עכשיו), עבודה ברמת המערכת, ובמקביל מרחיבים את ה-UI לאזורים הטקטיים יותר של ה-UX של פעם – אפיון מפורט של מסכים, מיקרוקופי, איפה בדיוק יישב כל כפתור ומה יהיה רשום עליו. אז מאפיין חוויית המשתמש בעצם מקבל יותר תפקיד של ארכיטקט (ראו את ההגדרה הצרה יותר מעלה), ואילו המעצב עוסק גם באפיון המפורט של המסכים.

נכון שכל זה ממש לא עזר ורק תרם לבילבול? אבל זה מה שיש. זה תחום פרוץ, מבלבל, חי ומשתנה כל כמה שנים. גם הוותיקים לא תמידים מצליחים להבין האם משרה מסוימת רלוונטית אליהם רק על סמך הטייטל ותיאור המשרה. כאוס.

12. לא הבנתי, אז קיימות עדיין משרות UX נטו או שהכל עכשיו UX/UI?

כאן הדעות חלוקות קצת. בעיקרון כעוברים על מודעות הדרושים (ראו שאלה הבאה), נוצר רושם חזק שכולן מדברות על UX/UI. מצד שני, אנשים בהחלט מוצאים עבודה גם ללא כישורי עיצוב (לפחות הנחושים שבהם). לשמחתנו במרץ 2021 רן לירון פירסם סקר שבדקת את השאלה הזו בדיוק, וכאן אפשר להתרשם מהתוצאות. לפחות לפי הסקר הזה, שמתבסס על 137 ארגונים בארץ, בהחלט נראה שה-UX הטהור עדיין איתנו, ואפילו באחוזים די מרשימים.

13. סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

בעיקרון אפשר לנסות את הלוחות הרגילים כמו alljobs ודומיו, אבל זה לא המקום הכי טוב להתחיל, והם גם לא תמיד יודעים מה לעשות איתנו, באיזו קטגוריה לסווג את המקצוע. מניח שלאור כל האמור לעיל, זה כבר לא אמור להפתיע אתכם יותר מדי. לכן מחפשים במקומות ייעודיים.

• בלינקדאין
• בגלאסדור
• בפייסבוק – "משרות חוויית משתמש"
• בפייסבוק – "מאפיינים, מעצבים ומפתחים – UX משרות"
• בפייסבוק – "UX UI PM דרושים חוויית משתמש"

14. ואפרופו עבודה, נראה לך שעוד תשאר לכם כזאת עם ה-AI וכל זה?

הנבואה כידוע ניתנה לשוטים. אבל אני לא כזה חכם אז זה דווקא מסתדר יופי. AI בהחלט הולך לדלל את השורות במידה מסוימת. הרבה דברים טריוויאליים שאנחנו עושים היום, הוא יעשה יותר טוב, יותר מהר ויותר בזול. והוא הולך לשנות את איך שכולנו עובדים – בהחלט. כידוע, 90% מהפתרון (לפי מקורות אחרים – 80%) זה להבין את הבעיה. AI, נכון להיום, מרץ 2024, יודע לתת פתרונות לא רעים לבעיות מוגדרות היטב. הוא ממש לא יודע להבין את הבעיה או להגדיר אותה במדויק. הוא יודע להעמיד פנים שהוא מבין, ואם תתחילו לחקור אותו, הוא יקשקש לכם עד מחרתיים ויעשה אחלה רושם של הבנה. ברגע שתביאו מומחה שיסתכל על מה שהוא כתב לכם, זה יקרוס בערך בשורה החמישית.

בשביל להבין בעיה צריך לחקור אותה. והוא לא יודע לעשות את זה (כנ"ל לגבי העמדת הפנים המעולה). ממה שראיתי בינתיים, כל יכולת ה"חשיבה" שלו משקפת את הגישה הכי שטחית ופופוליסטית שקיימת בתחומים השונים, וכרגע אינו מסוגל לחפור אפילו סנטימטר מתחת לפני הקרקע. יכול להיות שהוא הולך לדלל מאוד את שורות החאפרים, אבל אני אישית לא דואג לגבי עתידם של אנשי מקצוע רציניים ומעמיקים. (נכון שזה יהיה אירוני כשאני אהיה הראשון שיפוטר לטובת AI?)

דבר נוסף ש-AI יעשה לדעתי הוא להוריד את רף הכניסה הנדרש היום מבחינת יכולת העיצוב הגראפי של המועמדים. לרשות האנשים שלא יודעים לעצב (כמוני), יעמדו כלים שיעזרו לגשר על הפער הזה הרבה יותר בקלות ממה שאפשר היום. והמגמה הזו התחילה כבר לפני כמה שנים טובות עם התפשטות הדיזיין סיסטמז, שבזכותן הרבה אנשים שעסקו עד אז רק באפיון השקיעו מאמץ לא בלתי-סביר ועברו לעסוק גם בעיצוב (UX/UI או פרודקט דיזיין, ראו מעלה) – ודי בהצלחה. מה שלדעתי יעלה חזרה את קרנו של רקע במדעי החברה בכלל ובפסיכולוגיה בפרט (דגש על קוגניטיבית וחברתית), מבחינת הרקע הכי מתאים לתחום.

ועוד מילה בהקשר הזה – כבר תקופה שמסתובב באינטרנט המשפט המעולה "התפקיד שלך לא יילך ל-AI אלא לאדם שיודע להשתמש ב-AI". אני אישית מאוד מאמין בו.

15. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה? ואיפה הלייק?

נו טוב, אם אתם מתעקשים.
וזה העמוד בפייסבוק.
ויש גם אינסטה!

---

 

1. זה ממש לא אומר שאנשים בעלי רקע בעיצוב לא יכולים להפוך לתותחי-על ב-UX. נהפוך הוא, יש מספר ממש לא מבוטל של אנשים כאלה. יש יותר מדרך אחת להגיע לכל מקום, ואני מדבר על הדרכים הכי יעילות בעיניי.