מטאפורות זה דבר שימושי. הן עוזרות לנו לקחת משהו שהאדם מכיר, ולהשתמש בזה על-מנת להסביר לאותו אדם נושא שאינו מכיר. בממשקולוגיה אנחנו משתמשים בזה כל הזמן, ולמעשה רוב הממשקים שלנו מורכבים ממטאפורות שונות – הכפתורים, הטאבים, התפריטים – רוב הדברים נלקחו מהעולם הפיזי הסובב אותנו. כמובן שאין הרבה combo boxes בעולם האמיתי, אבל העולם כידוע אינו מושלם. אגב, פיסת טריויה ששואלים הרבה ומשתלבת כאן בצורה חלקה יחסית – כפתורי רדיו נקראים כך על שם הכפתורים במכשירי רדיו (הפלא ופלא). כל כפתור מכוון לתחנה מסוימת, וכל לחיצה מבטלת את הלחיצה הקודמת – הכפתור הלחוץ הקודם משתחרר. במכשירים של פעם, עם כפתורים שבאמת היו נלחצים פנימה ונשארים שם, זה היה הרבה יותר ברור. אבל סטיתי מהנושא.
הבעיה עם מטאפורות היא שבדרך כלל אינן מושלמות. כפי שיודע כל מי שראה אי-פעם סיטקום אמריקאי, יש שלב שבו ההשוואה של בחורות לפיצות/מכוניות/טעמי גלידה כבר לא מחזיקה מעמד. ואז אנחנו נתקלים בבעיה, במיוחד אם המטאפורה הייתה חשובה, והשפיעה מאוד על הבנתו של קורבן המטאפורה את הסוגיה הסבוכה.
ניקח למשל את מהירות החיבור לאינטרנט. כולם יודעים מה זה מהירות – זה כמו שיש באוטו. ולכן יהיה זה אך הגיוני שנשתמש באותו עולם התוכן בשביל להמחיש דברים שקשורים למהירות זו. למשל אתר שמודד את מהירות הגלישה שלך. נלך לאתר כזה וננסה למדוד את מהירות גלישתנו. נקבל משהו שנראה כך:
נראה בסדר, נכון? מד מהירות, כמו שיש באוטו, שמודד את מהירות הגלישה, כמו שההוא מודד את מהירות הנסיעה או את הסל"ד. אין שום בעיה, מובן ונגיש. אבל מה, באוטו השעון הזה עושה קצת יותר מאשר למדוד מהירות. הוא גם אומר לך מתי המהירות שלך גבוהה מדי. כן, האזור האדום הזה מימין. וכאן המטאפורה מפסיקה להועיל ומתחילה להזיק. המחשבה מאחורי הציור ברורה – המעצב הרי יודע שהאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ושככל שהציור נראה ריאליסטי יותר, יותר טוב. אז נצייר אזור אדום, שיהיה קצת יותר ריאליסטי. ואני תוהה האם באיזה מוקד שירות לקוחות בהודו התקבלו שיחות מאיזו עקרת בית אי-שם בארקנסו ארה"ב, שמודאגת מכך שמהירות הגלישה שלה גבוהה באופן קיצוני והיא רוצה לדעת האם מכבים את המחשב במטף קצף או מטף אבקה.
מעולה 🙂
מסתבר שגם להעתיק צריך לדעת!
אגב, מד האפלואד/דאונלואד הזה משמאל – בהתחלה הוא בודק דאונלואד ומתמלא משמאל לימין, ולאחר מכן בודק אפלואד ומתרוקן מימין לשמאל. זה פחות או יותר הגיוני וקונסיסטנטי עם המודל המנטלי של העלאה/הורדה וגם עם מד הדלק שזה מדמה, אבל זה לא קונסיסטנטי עם סרגלי התקדמות, ולכן זה ממש מעצבן. ובפועל זה פשוט סרגל התקדמות רגיל.
נחמד אבל לפי דעתי הניתוח שלך "קר" מדי. אני רואה זאת קצת אחרת: החיווי הזה לא אמור לספק מידע לגבי "מידת המסוכנות" של המהירות שלי אלא רפרנס למה נחשב מהר ומה נחשב לאט. כלומר, האסוציאציה הראשונה שלי לא תהיה "אוי ואבוי הגזמתי במהירות" אלא דוקא "וואוו, אני ממש מהיר – עוד רק אני מפוצץ את הסקאלה". כשמדובר במהירות של מכונית, שני המסרים האלה מתלכדים, אבל במקרה שלנו המודל המנטלי שלי מושך אותי בעיקר למסר השני. בקיצור, למרות המגבלה שציינת, אני דווקא בעד המטאפורה הזאת.
לירן, אין לי בעיה עם המטאפורה, אני חושב שהיא מוצלחת. הטענה שלי היא שלקחו אותה רחוק מדי, והאזור האדום מעיד על סכנה באופן די סטנדרטי (לאו דווקא אדום באופן כללי, אבל אזור אדום בתוך שעון – וודאי שכן). כמובן שהסיכוי שמישהו יבהל מהאדום שואף לאפס (בוא נגיד שמשתמש שילך לבדוק את מהירות החיבור שלו כנראה יודע מה זה), אבל לדעתי עדיין הייתה כאן רשלנות – המעצב הכניס מבלי להתכוון חיווי סטנדרטי שאינו מתאים.
לירן – אדום משמעותו סכנה, גם בממשק משתמש כמו גם ברכב, במדי-לחץ או בתמרורים. בהתחלה חשבתי – אולי היה עדיף לסמן את הקצה הגבוה של הסקלה בירוק, אבל גם אינדיקציה כזו קשה לתת, כי אולי אני מחובר ב-750K, אז גם 0.75 מגהביט זה ירוק מבחינתי.
בקיצור, אין פה משהו ש"נחשב" מהיר או איטי, המהירות או האיטיות הם פונקציה של השירות שאתה משלם עבורו. אם אתה משלם על 100 מגה, 50 זה איטי מאוד. האדום בקצה הסקלה הוא טעות.
אולי הדוגמא הבאה תדגים טוב יותר את כוונתי. מצאתי אותה כשרציתי להוריד פרק של הסימפסונס:
http://rapidshare.com/files/36498511/6390329394385431.zip
כפי שתוכלו לראות, הם עשו שימוש מצוין בעיני במטאפורה שמעבירה את המסר שציינתי קודם לכן: "וואוו, אני ממש מהיר – עוד רגע אני מפוצץ את הסקאלה".
כאן הספידומטר רק משמש להמחשה של רעיון, ולא של מדידה אמיתית. שים לב גם שהצבע במקסימום הוא לא אדום. ברור כאן שהצבע הוא אלמנט קישוטי ולא צבע אזהרה כמו בדוגמה שלי ויטלי.