סוגיות נדל"ן

שלושה סוגי כפתורים צדו את עיניי לאחרונה.

הכפתור הרקורסיבי.

בדיחת גיקים ידועה אומרת שבמילון, בערך "רקורסיה" רשום "ראה רקורסיה". על הפופולריות של הבדיחה יכולה להעיד העובדה שחברת גיקים מסוימת שהולכת ומשתלטת על העולם הפכה אותה למציאות – כשמקלידים בגוגל את הביטוי recursion, גוגל שואל "האם התכוונת ל recursion"?

ובכן, היום הורדתי כמה עדכונים לחלונות 7, ובסיום ההתקנה צץ לי דיאלוג קטן שאומר שאני צריך לאתחל את המערכת. לנוחיותי מצורף גם כפתור איתחול.  וזה נראה כך:

אז לחצתי על הכפתור. המסך הבא שהתקבל הודיע לי שאיני יכול לאתחל את המערכת כל עוד הדיאלוג הקודם פתוח.

אני בהחלט מבין שעדיף לאתחל את המערכת כשכל התוכנות סגורות. ולכן התעשייה יצרה שני פתרונות מקובלים – או שמודיעים לך שעליך לסגור את כל התוכנות, כולל את זו שמציגה את ההודעה, ואז לאתחל בצורה ידנית, או שכפתור האתחול בדיאלוג יודע לכבות אותן בעצמו. אין לי אפילו בעיה עם זה שיש תוכנות חיצוניות שאינו יודע לכבות. אבל זה לא ממש הגיוני שעצם קיומו של הכפתור מונע ממנו לפעול. זה כמובן מזכיר את ההודעה המפורסמת הזו (בשתי השורות האחרונות):

הכפתור הממוקם היטב.

אם יש "חוק ראשון בממשקולוגיה", אז זה כמובן לעולם לא לדבר על  ממשקולוגיה חוק פיטס. לשון החוק היא "הזמן הנדרש להשיג מטרה הוא פונקציה של המרחק אל המטרה והגודל שלה" ורוח החוק היא שככל שהפקד נמצא רחוק יותר וככל שהוא קטן יותר, כך יותר קשה ללחוץ עליו. מי שמעוניין, יכול לקרוא על זה בהרחבה אצל ברק, שממנו גם העתקתי את התרגום. בין שאר הדוגמאות, הוא מביא גם את הדוגמאות הקלאסיות – כפתור Start וכפתור ה-X. מאחר והם ממוקמים בפינות המסך, אפשר להגיד שהם תופסים גם את כל השטח שמעבר לפינות אלו, ואז אפשר ללחוץ עליהם בקלות מבלי להזדקק לתנועות מדויקות ומדודות אלא פשוט להעיף את העכבר באלכסון לכיוון הכללי של קצה המסך – במקום לצאת מגבולות המסך, הוא ייעצר בפינה, בדיוק מעל הכפתור.

לפני כמה שבועות, כשהתקנתי את חלונות 7 לראשונה, חיפשתי בו את כפתור ה-Show Desktop. הכפתור לא היה בנמצא. אמנם יש את קיצור המקלדת הסופר-שימושי Win+D, אבל זה לא תמיד מספיק ואני מעדיף שיהיה גם כפתור. לא הצלחתי למצוא אותו. מחיפוש מהיר באינטרנט הבנתי שהכפתור אינו קיים יותר, ויש סקריפטים וטריקים שונים שיודעים ליצור משהו שעובד כמעט כמו הכפתור הזה. הסקתי שזו הייתה החלטה עיצובית של מיקרוסופט, והיא הייתה מאוד תמוהה בעיניי. ואז, כשהתלוננתי על זה באזני אחד החברים שלי, הוא גילה לי שהכפתור קיים, בריא ושלם, ושהוא מסתתר בפינה הימנית התחתונה של המסך. לפי כל המתואר מעלה, זהו מיקום מושלם לכפתור כל-כך שימושי, מה גם שעד עכשיו הפינה הזאת הייתה חתיכת נדל"ן מסכי נחשק ביותר, ששימשה לשעון המסכן הזה שלא מתקרב למיצוי הפוטנציאל שלה. אם תרצו, זאת הייתה המקבילה החלונאית למתחם השוק הסיטונאי בת"א.  הבעיה עם הכפתור בחלונות 7 הייתה שבמיקרוסופט שכחו את עקרון ה-Discoverability שאומר במילים פשוטות "אם זה חשוב, תדאג שהמשתמש יראה את זה". וזה אחד ההבדלים בין נדל"ן אמיתי לנדל"ן מסכי – בעולם האמיתי נדל"ן נחשק הוא תמיד בולט ונמצא במרכז תשומת הלב. על המסך – לא תמיד.

הכפתור שאינו ממוקם היטב.

הבדל נוסף בין נדל"ן אמיתי לנדל"ן מסכי הוא שפינת המסך תמיד תשאר פינת המסך, והכפתור ששמת שם ימשיך ליהנות מכל היתרונות הנובעים ממיקומו. לעומת זאת, אם רכשת בית על שפת הים, בעוד כמה שנים אתה עשוי להתעורר לקולות של בולדוזרים שבאו להכין את הקרקע לבניית מגדל חדש בדיוק בינך לבין הים. זה בערך מה שעשו HP באחד המחשבים הניידים שלהם, ועל כך בהמשך.

אנשים נוטים לשכוח שחוק פיטס התייחס במקור לאובייקטים פיזיים, ולא וירטואליים. והדוגמא הרלוונטית לענייננו היא המקלדת, שבפינתה השמאלית העליונה נמצא מקש Еsc, שזה מיקום מעולה לפי חוק פיטס. וכפי שאין צורך לכוון את העכבר בדיוק לכפתור Start, כך גם אין צורך ללחוץ עם האצבע בדיוק על מקש Esc – מספיק להניף כמה אצבעות לכיוון הכללי של קצה המקלדת, ואחת מהן כבר תפגע ב-Esc. ובגלל המיקום הפינתי, אין הרבה סיכויים שהיא תפגע באיזה מקש אחר – לפחות לא במשהו חשוב. שימו לב לדפוס ההקלדה שלכם, ותראו שגם אתם עושים את זה לא מעט.

למעלה, ב"כפתור הממוקם היטב", הבנו שמיקרוסופט מכירים את חשיבות הפינות הגדולות.  אבל כנראה שזה תופס רק לחטיבות התוכנה, כי חטיבת הציוד ההיקפי פיתחה את מקלדת Microsoft Digital Media Pro שאני משתמש בה בעבודה, ושהפינה השמאלית העליונה שלה נראית כך:

הכפתורים הקטנים שולטים על הווליום, וקשה לי לספור את מספר הפעמים ביום שאני מגביר את הווליום בטעות, כשכל מה שרציתי היה ללחוץ על –Esc (מסתבר שזו עוד דרך להרוס כפתור ווליום, בנוסף לשתיים שתיארתי לפני כמה פוסטים).

אבל אני יכול לחיות עם זה, זה לא עד כדי כך נורא. למשל, זה לא נורא כמו הרעיון הגאוני של HP להצמיד אל ה-Esc את כפתור כיבוי המחשב! כך נראית המקלדת של אחד ממחשבי ה-Compaq מלפני כמה שנים.

בכל פעם שאני מגביר בטעות את הווליום, אני נזכר באחד הקולגות שלי ב-UI שעבד על מחשב כזה, ועבורו מחיר אותה הטעות היה טיפה יותר גבוה – כמה פעמים ביום הוא היה בטעות מכבה את המחשב.

אפרופו,

פוסט ישן שלי בבלוג הקודם על פשלה אטומית במקלדות, עם כמה דוגמאות מרגיזות נוספות בתגובות.