חפוז

שמו של אחד מאלילי הרוק הראשונים בברה"מ היה ויקטור צוי. בשנת 1990, בגיל 28, הוא נהרג בתאונת דרכים. לפחות זו הגרסה הרשמית. אבל בוויקיפדיה הרוסית, במשך כמה שבועות, הופיעה גרסה אחרת, לפיה הוא נחנק מחתיכת מצה. לא, הוא לא היה יהודי, ואני בספק רב שהוא בכלל היה מודע לקיומה של המצה, פשוט ברוסית זה מתחרז ונשמע די מצחיק.

ביום שראיתי את הערך הזה בוויקיפדיה, נפל לי האסימון שהיא אינה המקום המהימן ביותר בעולם. אבל לא הפסקתי להשתמש בה, ולמעשה אפילו לפני שנייה השתמשתי בה כדי למצוא בן כמה היה הבחור. מה שכן, הבנתי שזה מקום מצוין כדי לקבל רושם כללי על כל נושא שבעולם. מספיק להקדיש שתי דקות לנושא כלשהו, עדיף בגרסה האנגלית, ואתה כבר יכול לקרוא לעצמך מומחה לנושא, לפחות ברמת מסיבת הקוקטייל.

לפני שבוע קיבלתי הזמנה לגרסת האלפא של קוויקי. האמת היא שלא זכרתי מה זה בכלל קוויקי ומתי ביקשתי את ההזמנה, אבל זה גרם לי להרגיש נורא חשוב, אז פתחתי חשבון ושיחקתי עם זה קצת. כשנכנסים לשירות, הוא אומר לך: "הקוויקי יודע מיליוני דברים, זרוק נושא". ובכן, השבוע, ב"היפה והחנון", הבנות נבחנו בנושאי ביטחון ומלחמות ישראל. החלטתי שעם שם כמו קוויקי, ההשואה בין הכלי לבין הבנות מתבקשת מאליה. לכן רשמתי בשורת החיפוש "israeli wars".

מייד נגלתה לעיניי תמונתו של המצביא הישראלי האגדי, פרדריק השני מפרוסיה, וקול אלקטרוני נשי הקריא במהירות הבזק ובנימה של תא קולי את הטקסט הבא:

Since its establishment in 1948, the modern State of Israel has known seven wars, two Intifadas (Palestinian uprisings), and has also been involved in a in a series of armed conflicts which all compose the military aspect of the complex Arab-Israeli conflict.

זהו. זה כל מה שהיה לקוויקי להגיד על מלחמות ישראל. 1:0 לבנות של היפה והחנון.

את הטקסט כאן למעלה, אגב, לא העתקתי מקוויקי, העתקתי אותו מהמקום שממנו קוויקי העתיק אותו. מהוויקיפדיה. וכאן יש קטע מעניין – הקוויקי מנסה להצדיק את שמו ומתעלם מהטקסט בסוגריים, כי הם לא הקריאו את פירוש המושג אינטיפאדה. אבל את טעות הדפוס שקיימת בוויקיפדיה ("in a" חוזר על עצמו פעמיים ברצף) הם כן מקריאים. ואיך ידעתי שפרדריק הוא דווקא מצביא ישראלי, אתם שואלים? התשובה פשוטה – אין לו שפם.

החלטתי לנסות להיות יותר ספציפי, ושאלתי אותו על מלחמת לבנון השנייה.

הפעם קיבלתי קצת יותר חומר ויזואלי. שימו לב לסרגל התחתון בשני צילומי המסך. התמונות בחלק העליון מגיעות ממנו. למעלה הוא ריק, כי יש רק תמונה אחת, וכאן הוא כבר די עמוס בחומר תיעודי משובח. כמו למשל התצלום הנדיר הזה. למתעניינים: ניקולה פוסאן, "חטא עגל הזהב", 1633. מתאר את הערך "תמוז" בוויקיפדיה.

אבל העושר הויזואלי חשף עוד כמה בעיות שבמבט ראשון לא הייתי מודע אליהן. ובניגוד לכל השטויות למעלה, שקשורות לבינה המלאכותית שמאחורי הקוויקי (האם בינה מלאכותית יכולה להיות בלונדינית?), עכשיו מדובר בבעיות של ממשקולוגיה נטו.

הקוויקי מנסה לספק "חוויית מידע". בעיניהם, זה אומר שהכל כל הזמן חייב לקפוץ ולזוז, אחרת זה לא חווייתי מספיק. אז התמונות למעלה מתחלפות בערך פעם בשנייה, והטקסט מתחת לתמונות הולך ונגלל עם דיבור הקריינית הרובוטית. קצב הגלילה אינו אחיד, אלא הוא מתקדם בקפיצות כשהיא מגיעה לסוף השורה התחתונה. כאמור, היא לא משהו בתור קריינית, ולא קל להבין אותה. לכן נאלצים לקרוא את הטקסט. אבל כשהוא כל הזמן זז, קשה "להשיג" את הקול ולאתר את המקום הספציפי שהיא מקריאה. הטקסט גדול ותופס הרבה רוחב על המסך, מה שמקשה עלינו (תזכרו איך זה לשבת קרוב מדי למסך הקולנוע ולנסות לקרוא את הכתוביות בתנועות ראש של צופים ברולאן גארוס). וברגע שהצלחנו להתאפס על מיקום, התמונות למעלה מתחלפות והתנועה הזו מושכת את הקשב בצורה לגמרי לא-רצונית. רק במאמץ מודע ומרוכז אפשר שלא להסיט את המבט מהטקסט, ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך מתאמץ מאוד להבין מה בכלל הולך כאן, לאן צריך להסתכל, ואיזו תמונה קשורה לאיזה משפט. הסיכויים ממש לקלוט את המידע הזה הולכים ופוחתים.

מצד אחד, אולי סימון המילים הנקראות כרגע היה מקל על המשתמש וחוסך חלק מהמשאבים הקוגניטיביים המושקעים באיתור הטקסט. מצד שני, לא חסר פה דברים זזים על המסך, ואולי זה היה רק תורם לתחושת הכאוס המתקבלת כעשר שניות לתוך ההקראה. אני מאמין שבשורה התחתונה זה היה מועיל.

וכרגע יש לנו שירות, שלוקח את הנושא שביקשת ללמוד עליו, מחפש אותו בוויקיפדיה, באנגלית בלבד (אם אתה מזין מילת חיפוש בשפה אחרת הוא פשוט לא מגיב – לא הודעה ולא כלום), מקריא לך את הפסקה הראשונה בקול מלאכותי ברמה בינונית, ומאייר אותו בתמונות שצריך לקחת סמים קשים כדי לקשר ביניהן לטקסט.

אם אחרי כל השיווק הנלהב הזה מישהו רוצה הזמנה לקוויקי – תגידו בתגובות, הזמנות יש לי בשפע.