על צ'קבוקסים ועל פְרסים

(מי שאין לו כוח לניתוחי UI מוזמן לדלג לחלק האמנותי החווייתי של הפוסט)

ניתוחי UI

אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשהתחלתי להתעסק באפיון מפורט של מערכות desktop מורכבות, היה להעריך את אפיון התוכנות של מיקרוסופט. לפני כן קצת הפריע לי שבכל פעם שנדרש לאפיין מנגנון כלשהו, פשוט מעתיקים אותו אוטומטית מאפליקציית האופיס המתאימה. וזה לא קשור לסטנדרטים או להרגלי השימוש המוּכרים  – אפשר לתפור פתרון ייעודי ללקוח תוך כדי הקפדה על הסטנדרטים גם בלי שזה יהיה זהה לאוטלוק. אבל ברגע שמתחילים לאפיין ברמה באמת מפורטת, כזו שבסוף התהליך מתגלה שחסכת ל-QA חצי מעבודת כתיבת התרחישים, אז נאלצים לנתח לעומק את הפתרונות של אופיס ולהבין את ההגיון שמאחורי הדברים. ואז מורגשות אותן אלפי שעות אדם שהחברה משקיעה בהנדסת האנוש של הפרטים הכי קטנים של הממשקים שלהם. זה לא שהכל מושלם (למשל אני עדיין חושב שהפתרון הגראפי של כפתור "שולחן העבודה" מהפוסט הקודם הוא גרוע), אבל רוב הדברים המורכבים מאופיינים למופת.

למה אני מקשקש על זה? בגלל תחביב קטן שיש לי. אני נהנה למצוא את המקרים בהם החברה חורגת בצורה בוטה מהסטנדרטים, ולהבין מדוע זה נעשה. כמובן שאין בעיה למצוא דוגמאות כאלה בתוכנות אחרות, אבל שם זה לא ממש מעניין כי ברוב המקרים פשוט מדובר באפיון גרוע (אפשר לחפש דוגמאות בבלוג הזה תחת התגית תקנים). אצל מיקרוסופט, לעומת זאת, זה מעיד בדרך-כלל על ההשקעה באפיון, כי זאת לא חברה שמקבלת החלטות כאלה בלי לחשוב על זה טוב-טוב.

את הדוגמאות אני שומר בצד למקרים בהם אני אצטרך להפר את אותו סטנדרט בעצמי, ואז יגידו לי שאי אפשר כי זה לא עובד ככה, ואז אני נדרש להוכיח שזה כן יכול לעבוד גם ככה, כשבאמת צריך.

הדוגמא החביבה עליי תמיד הייתה של צ'קבוקסים שמתנהגים כמו כפתורי רדיו. זה קורה בכמה מקומות, אבל הדוגמא המועדפת עליי היא בוורד, בדיאלוג "גופן". לכאורה, כל הצ'קבוקסים נראים בסדר, אבל עבור כל אפשרות יש לפחות אפשרות אחת אחרת שלא יכולה להתקיים יחד איתה, וכך קורה שהצ'קבוקסים מכבים זה את זה. ואי אפשר היה להחליף אותם בכפתורי רדיו – גם בגלל המצב שכולן כבויות, וגם בגלל המצב שיותר מאפשרות אחת דולקת – כי עבור כל אחת יש גם הרבה שאינן מתנגשות איתה. כך נראות הקבוצות בפועל (התיבות המוקפות באותו עיגול מכבות זו את זו, לחצו להגדלה):

ואתמול נתקלתי בדוגמא נוספת: כשמגדירים כללים באוטלוק, ובוחרים באפשרות "למחוק לצמיתות", היא אוטומטית מדליקה גם את הצ'קבוקס "הפסק לבצע כללים נוספים" (מכיוון שההודעה הולכת להימחק, ולא ניתן יהיה לבצע עליה פעולות נוספות). זה לא נדיר שיש תלות בין שני צ'קבוקסים, אבל במקרים כאלה בדרך כלל יש לזה גם ביטוי גראפי בצורת הזחה (indendation) או קישור אחר כלשהו. כאן לא ניתן היה לנקוט בפתרונות המקובלים משום שהתיבה הנשלטת יכולה לפעול גם בזכות עצמה, או בצירוף עם תיבות אחרות. זאת גם הסיבה לכך שבעוד שהדלקת התיבה הראשונה מדליקה את השנייה, כיבויהּ של הראשונה אינו מכבה את השנייה – המערכת אינה יודעת מדוע השנייה דולקת, וייתכן שהמשתמש הדליק אותה בעצמו בכוונת תחילה.

החלק האמנותי החווייתי של הפוסט

קודם כל, המון המון ברכות לחברת אינקוד-הייפרה על הזכייה בקטגוריה "האתר הנבחר של היום" באתר TheFWA (Favourite Website Awards). למי שלא מכיר, מדובר כנראה באתר המשפיע ביותר בתחום עיצוב אתרים, עם יותר משלושה מיליון ביקורים בחודש. בכל יום הם בוחרים אתר אחד מכל רחבי הרשת, ומציינים אותו בזכות עיצוב "חדשני, יצירתי ופורץ גבולות". לאחר מכן בוחרים מתוכם את אתר החודש ואת אתר השנה.

ב-19 למרץ, החנות האינטראקטיבית למכירת פוסטרים מותאמים אישית, canv-as.com, שעוצבה ופותחה ע"י אינקוד-הייפרה, נבחרה לאתר היום. (תיקון – החנות פותחה ע"י אינקוד-הייפרה ע"פ העיצוב המקורי של בעלי החנות, יהודה אזולאי).

ולבסוף, אם כבר מדברים על חוויית משתמש, אני רוצה לציין את אתר השבוע האישי שלי – http://lab.andre-michelle.com/tonematrix. אין הרבה מה להגיד עליו חוץ מזה שהוא פשוט ממש ממש כיפי. תוודאו שהרמקולים פועלים. אפשר להקליק ואפשר לגרור עם העכבר. תתחילו באלכסונים. ותהנו.