בתגובות לפוסט הקודם הפנה אותי דני לאתר ביה"ח אסותא. דני התעצבן מטופס הפנייה האישית במרכז המסך, שבו תוויות השדות נעלמות ברגע שנכנסים לתוך השדה, ואין דרך להחזיר אותן לבד מלרענן את העמוד. דני כמובן צודק, וזה אכן מעצבן. מי שעיצב את האתר כנראה חשב שהוא יכול לחסוך 15 פיקסל אם הוא יוריד את שורת התוויות ויכניס אותן לתוך השדות. זה כשלעצמו לא רעיון טוב, כי נעדיף שהמשתמש יוכל לקרוא את התווית תמיד, אבל אם כבר עושים זה, צריך לפחות לפרט שבמידה ויוצאים מהשדה מבלי שהוזן בו תוכן, התוויות חוזרות.
כבר כתבתי פעם על זה שבעיות ממשקיות יכולות לספק הצצה על תהליכים שמתרחשים "מאחורי הקלעים" בעת פיתוח האתר. אני תמיד מתלהב למצוא דברים כאלה. ובכן, בביקור הזה באתר אסותא ראיתי משהו שעשה לי את היום. תראו את המילים "בית חולים" שדבוקות מעל הלוגו בראש המסך:
השאלה שלי היא "מה זה?". באמת, מה זה? מה התפקיד של האלמנט הזה, בשביל מה הוא נמצא שם? הוא לא אומר שום דבר ולא עושה שום דבר, זה לא כותרת, לא כפתור, לא קישור, לא טקסט (טוב, זה מן הסתם טקסט, אבל זה לא עושה תפקיד של טקסט). זה לא לחיץ ולא מגיב לשום דבר, זה גם לא רכיב עיצובי ואני אעיז להניח שהוא לא נמצא שם בשביל היופי. זה לא איזו טכניקת SEO אפלה. זה כנראה אפילו לא באג. לא יוצא לי להיתקל הרבה בתופעות כאלה של רכיבים לא מוסברים, וכשכן – אני קורא להם אלמנטים בלתי מזוהים – אב"מים.
ובכן, אני שמח לדווח שאחרי בהייה של דקה קלה באתר, הצלחתי לזהות את מקור האב"מ. בשביל זה צריך לרדת קצת למטה, לתחתית העמוד, שנראית כך:
תסתכלו על התמונה טוב, אפילו תגדילו לכם אותה (קליק). נפל האסימון?
המילים "בית חולים" הן פשוט חלק מהלוגו הרשמי של אסותא. אבל המעצב שכח אותן. ואז, כשנזכרו, הם הגיעו למסקנה שכבר אי אפשר לדחוף אותן פנימה, כי זה יפחס את הלוגו הפחוס גם ככה. ואם נשמור על הפרופורציות שלו, אז הוא ייצא קטן ומצ'וקמק, לא ימלא את הכפתור הגדול הזה, ולא ייראה טוב. האופציה השלישית היא להוסיף גובה לכל התפריט הכחול, וכנראה שגם זה נדחה. אולי בגלל שנגמר להם הצבע הכחול, אולי בגלל שלא היה תקציב להגדיל את הגופן תוויות הכפתורים האחרים (שהיו נבלעות בתוך כפתורים מוגדלים עוד יותר ממה שהן נבלעות היום), אבל העובדה היא שזה נדחה. ואז מישהו החליט לחשוב מחוץ לקופסה, גילה תושייה, נזכר בשירות הצבאי שלו, ופשוט חיבר את זה מלמעלה עם סלוטייפ. העיקר שמחזיק.
יפה!!!! 🙂
אפילו כשהגדלתי, שמתי לב קודם לכך שכתוב אסותא מרכזים רפואיים והנחתי, שהמילים בית חולים – הן שארית של המיון הפנימי של מתאגיד ולא העליתי בדעתי להסתכל ולראות שהן שארית לוגו נשכחת….
אגב – העובדה שהלוגו חי כל כך טוב בלעדיהן שם בראש האתר, אומרת כנראה שהגיע הזמן להסיר ממנו לגמרי את צמד המילים המיותרות האלה – וחסל. לא?
תודה רוית 🙂
לגבי הלוגו – קשה להגיד, זה כבר ענייני מיתוג ופוליטיקה ולך תדע מה עוד. ויזואלית אני מסכים שעדיף בלי.
אחלה פוסט!
משעשע. זאת כנראה דוגמה מצוינת ל- post design. ביטוי שלקחתי מהפוסט הנהדר הזה:
http://www.portigal.com/blog/anticipatory-design-make-it-better-not-worse/
מצד שני, אולי זה סוג של קריאת עידוד עצמית. משהו כמו "כן, אנחנו בית חולים! לא סתם מרפאה מהודרת לעשירים!"
אוי, זה ביטוי מעולה, אני הולך לאמץ אותו.
רוצה דוגמה נוספת ל-post design?
את זה צילמתי לפני משהו כמו 4 שנים במעלית בבניין החדש של פסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ביום חנוכת הבניין
וואו, זה אחד הדברים המוזרים… אפשר להפיץ?
בוודאי 🙂
אני לא יודעת למה, אבל מייד הנחתי שזה חלק מהלוגו. לא שזה נראה לי הגיוני או סביר… אולי אני רגילה מידי לשיטת הסלוטייפ?
אין ספק שזה חורג מכל כללי הגשטלט הכי בסיסיים.
ראשית, תודה ויטלי על הפוסטים המחכימים !!
ולעניין אסותא – אני לא חושבת שהמעצב שכח את צמד המילים. יותר סביר לדעתי שרצה להמנע מהאפשרות שהאסותא יצא קטן מידי ולא ימלא את כל רוחב הכפתור. אפשרות נוספת היא שאולי באמת ניסה להמנע מהוספת גובה לסטריפ הכחול.
המזל הוא שהסלוטייפ הספיק לו רק לדף הבית … (:
תודה אורית!
מן הסתם אני לא יכול לדעת אם באמת שכח או לא, אבל נראה שבכל מקרה בהתחלה הן לא היו שם, ואז מישהו החליט להוסיף אותן 🙂
[…] אבל בגדול המעצב עשה עבודה מצוינת לדעתי. אגב, גם כאן – שילוב הכיתוב בצורה כזאת הוא לבטח עדיף על להדביק אותו עם סלוטייפ בדיעבד. […]