איך בוגרי קורס UX משתלבים בתעשייה

כשפונים אליי אנשים שמתעניינים בקורס שלנו (למי שלא עקב, קורס אפיון חוויית משתמש בביה"ס ללימודי המשך של הטכניון). אחת השאלות הכי נפוצות (והכי טבעיות, וכזו שמהיום תצורף לפוסט השאלות הנפוצות), היא "איזה אחוז מהבוגרים שלכם מצליח להשתלב בתעשיה", ואצלי ברוב המקרים היא מלווה בסייג – "במיוחד כשלא באים מרקע עיצובי". להלן התשובה שלי מאחת הפעמים האחרונות:

לגבי אחוז הסטודנטים – את שואלת שאלה מורכבת :). אנחנו מרוצים מקצב ההשתלבות של הבוגרים בתעשייה, אבל קשה לכמת את זה מפני שלא כולם מחפשים עבודה אחרי הקורס, ומתוך מי שמחפש, לא כולם משקיעים באותה מידה.. מגיעים אלינו הרבה אנשים שמחפשים להרחיב אופקים, לפתח יכולות חדשות בתפקידים/מקצועות הנוכחיים שלהם, או להרחיב את ההיצע שלהם בתור מעצבים פרילאנסרים. כל אלה – לא מחפשים עבודה אחרי הקורס. מתוך מי שנשאר, חלק באמת עושים את זה ברצינות – ממשיכים ללטש את תיק העבודות אחרי הגשות הגמר, נעזרים בנו המרצים, ממשיכים להתפתח עצמאית ובאמת "עובדים בזה". הם בד"כ משתלבים תוך כמה חודשים. יש כאלה שלוקחים את זה באיזי ומחכים שתיפול עליהם איזו משרה, או באים בדרישות מוגזמות לתפקיד גיוניור. הם… פחות מצליחים.

התשובה הזו, על מגוון ניסוחיה במהלך הזמן, התבססה על תחושת בטן ועל רסיסי מידע שאנחנו מקבלים מאותם בוגרים שממשיכים לעדכן. אבל אנחנו הרי מלמדים לא לסמוך על תחושות בטן אלא לחקור. אז החלטתי לשמוע לעצת עצמי ולחקור. 

אם כך, השאלה המחקרית היא – האם אכן "ההשקעה משתלמת". או במונחים יותר אופרציונאליים, האם מי שמשקיע בחיפוש העבודה מצליח להשתלב, והאם מי שלא הצליח להשתלב, אולי לא השקיע בזה מספיק.

יש לנו קרוב ל-100 בוגרים. הפצתי ביניהם סקר (אנונימי), נידנדתי טיפה, קיבלתי 55 תשובות (בהזדמנות הזו – תודה ענקית לכל מי שענה! 🙏❤) , ואחרי שעברה יממה ללא תשובות חדשות, התיישבתי לנתח אותן. הממצאים נראו לי מאוד מעניינים עבור כלל התעשיה בארץ, ורצינו לשתף אותם עם הציבור.

 

מבנה הסקר

בשלב הראשון שאלתי:

• מאיזה קורס מגיעה הבוגרת (כדי להבין כמה זמן היא נמצאת בשוק העבודה)
• מה היה הרקע שלה לפני הקורס (מידע חשוב לכל סוגיית הUX/UI)
• מה הייתה מידת ההשקעה שלה בקורס עצמו (כדי לבחון האם יש קשר בין זה לסיכויי ההשתלבות)
• וכמובן – האם ניסתה לבצע שינוי במקצוע/קריירה לאחר הקורס

מי שאמרה שניסתה לבצע שינוי, נשאלה:

•  איזה סוג של שינוי זה היה – החלפת מקצוע, שינוי תפקיד/מקום במקצוע קיים, או הרחבת סט היכולות המקצועיות שלה. 
• והאם היא הצליחה, בינתיים לא הצליחה וממשיכה לנסות, או ויתרה. 

מי שלא ניסתה לעשות שינוי, עברה לשאלות סיום כלליות לגבי הקורס.

מי שניסתה לעבור תפקיד במקצוע קיים, נשאלה האם הקורס תרם ועד כמה, ועברה לשאלות הסיום.

מי שרצתה להחליף מקצוע, עברה לפרק הבא.

כפי שיודע כל מי שזוכר איך נראים חיפושי עבודה ראשונה, לחפש עבודה זו עבודה.

וככל שאתה משקיע יותר, הסיכויים שלך עולים. כך לפחות חשבנו, וזה אחד הדברים העיקריים שרצינו לבדוק. לכן ביקשתי להעריך כמה שעות בערך הושקעו בחיפוש העבודה, כולל לימודים עצמאיים, הכנת תיק העבודות, הגשת מועמדויות, ראיונות ותרגילי בית, ונטוורקינג. (היה ברור לי שזו לא בקשה מציאותית במיוחד ולכן אפשרתי לענות בטקסט חופשי, אבל את ניסוח השאלה השארתי בשעות בתור עוגן שיכוון את התשובות לאיזשהו קנה מידה אחיד ויקל עליי את העיבוד).

מועמדים בדרך כלל פונים למספר מקומות, ובכל מקום תהליך הגיוס נראה קצת אחרת, עם סדר שונה של השלבים. רציתי לדעת איך הלך להם בשלבים השונים, לכן אפשרתי בחירה מרובה מתוך האפשרויות הבאות, בנפרד לגבי תרגילים ולגבי ראיונות מקצועיים 

• לא עשיתי
• עשיתי ועברתי
• עשיתי ולא עברתי
• הרגשתי מוכנות
• לא הרגשתי מוכנות

לבסוף, שאלנו דברים ספצפיים לגבי הקורס, שאינם מנותחים כאן.

 

ונעבור לתוצאות

ובכן.

• בערך חצי מבוגרי כל קורס מילאו את הסקר
  
  
• כ-40% מהמשיבים באים מרקע של עיצוב (על סוגיו, כולל עיצוב פנים, אופנה ובערך כל סוג אחר). הרקע השני הכי נפוץ אצלנו הוא אדריכלות ואחריו פסיכולוגיה.
  
  
• סך הכל שני שליש מהמשיבים ניסו לעשות שינוי כלשהו. ומתוכם:
  • שני שליש ניסו להחליף מקצוע, ושליש הנותר – להרחיב את סט הכישורים שלהם במקצוע קיים.
  • 38% הצליחו
  • 45% מנסים
  • 17% ויתרו

• כמה שעות הושקעו בחיפוש עבודה – כאן כמובן קיבלתי מגוון גדול של תשובות ופורמטים, כולל מספרים אבסולוטיים, מספר שעות ליום/שבוע, מספרי חודשים, וביטויים של שמחה/תסכול כלליים. עברתי על כל התשובות ופירמלתי אותן ל-5 רמות של השקעה ביחס לאחרים.
  • [אזהרת חפיר מתודולוגי] במקרה של מספרים אבסולוטיים שקללתי גם את ותק הקורס, כי אותה כמות שעות נפרסת על פני יותר חודשים. זה מייצר לנו בעיה מתודולוגית, כי אם מישהי רושמת 40 שעות והיא מקורס ותיק, זה גורם לי לסווג את זה כהשקעה נמוכה, אבל בפועל יכול להיות שהיא מצאה עבודה אחרי חודש, ובעצם היה מדובר בהשקעה גבוהה. מצד שני, אם לא הייתי משקלל, הייתי מקבל בעיה מתודולוגית אחרת שלא הייתה מתחשבת באורך תקופת חיפוש העבודה, והייתה מסלפת את הנתונים לגבי הרבה יותר אנשים – לכן העדפתי את הבעיה הפחות חמורה. בדיעבד הייתי צריך לנסח את השאלה תוך התחשבות בשני המשתנים האלה.

• מבחינת השלבים בתהליך המיון
  • היו קצת יותר כאלה שעברו בהצלחה את שלב התרגיל מאשר כאלה שנכשלו
  • והרבה יותר כאלה שהצליחו בשלב הראיון המקצועי, מאשר כאלה שלא
    • שווה לזכור שיש חברות שעושות סינון ראשוני באמצעות תרגיל בית, ואחרות באמצעות ראיון טלפוני, מה שמאוד משפיע על סיכויי ההצלחה.
  • כ-38% לא הגיעו לשלבים המקצועיים
  • בערך אותו מספר אנשים הרגישו מוכנים ולא מוכנים בשלבים המקצועיים. בתור אדם שראה כמה וכמה תרגילי בית – יש תרגילים שבעיניי פוסלים את המנהל המגייס עצמו, ומצד שני יש כאלה שעושים לך חשק לבוא ולעבוד אצלו רק על סמך התרגילים שהוא נותן.

אז מה זה אומר לגבי הטענה המקורית? האם ההשקעה משתלמת?

האם מי שמתמיד ומשקיע בחיפוש העבודה משתלב? ובכן, מתוך בעלות השקעה גבוהה שניסו להחליף מקצוע

• 43% הצליחו
• 43% מנסות כרגע
• 14% ויתרו

ומהכיוון השני, האם מי שלא משתלב, סימן שלא השקיע מספיק? מתוך מי שניסו וְויתרו:

• 60% היו במידת השקעה נמוכה יחסית לכלל המשיבים
• 20% השקעה בינונית
• 20% השקעה גבוהה

 

מה עוד

• באופן שמאוד הפתיע אותנו – נראה שלרקע עיצובי לא היה יתרון בהשתלבות בתחום על פני פני רקעים אחרים. ציפינו לשיעור השתלבות גבוה יותר בקרב המעצבות, אבל מתוך אלה שהצליחו להחליף מקצוע, אחוז המעצבות היה אף קצת יותר נמוך מחלקן בקרב המשיבים. אם מוסיפים גם את אלה שעדיין מנסות, זה יורד עוד יותר. חשוב לזכור שגם בתוך הרבע הזה – ממש לא כולן מעצבות דיגיטל או אפילו פרינט. מאחר ואין ספק שלוחות הדרושים מעדיפים היום מעצבי UX/UI, אני יכול לחשוב על כמה הסברים:
  • עובדתית, אחוז גדול של מאפיינות השתלבו בתפקידים שמעולם לא פורסמו במשרות הדרושים, אליהם הגיעו באמצעות קשרים שנוצרו במהלך הקורס ונטוורקינג כללי.
  • המדגם הקטן לא מייצג את השוק בצורה טובה מספיק
  • ייתכן שהאנשים שבאים (ומתקבלים) לקורס שלנו ספציפית הם שונים באיזושהי צורה מהפרופיל הטיפוסי בשוק
  • שילוב של הנ"ל
• לא נמצא קשר בין ההשקעה במהלך הקורס (בשונה מהשקעה בחיפוש העבודה) לבין סיכויי ההשתלבות. תרמו לזה לפחות שלוש עובדות:
  • אנשים שבטוחים בשליטתם בכישורים מסוימים עשויים לוותר על תרגילים בסיסיים שמתמקדים בכישורים אלה – מה שטכנית מוריד את מידת ההשקעה שלהם בקורס, אבל לא באמת פוגע בחומר הנלמד. אצלנו יש יחסית הרבה כאלה מכיוון שאנחנו משתדלים לקבל רק אנשים שבאים מרקעים רלוונטיים.
  • סיבה נוספת – כמעט 80% מהבוגרות הגדירו את מידת ההשקעה שלהן בקורס כגבוהה או גבוהה מאוד, כלומר לא הייתה שונות, ובמצב כזה אי אפשר לבסס השפעה.
  • לרוב אנחנו רואים השקעה גבוהה מאוד בקורס, ואנשים שמפספסים שיעורים/תרגילים עושים את זה בד"כ עקב בעיית זמינות בלו"ז הקשיח. לעומת זאת, תהליך חיפוש העבודה מאפשר גמישות רבה יותר.
• הבקשה לדווח עצמית, בשעות, את מידת ההשקעה מלפני שנה סובלת מכל-כך בעיות שאני די מתפדח לבסס עליה את כל ה"מחקר" הזה.
  • בני אדם לא זוכרים דברים כאלה בצורה מהימנה
  • דיווח עצמי בכלל, ובמה שקשור לתפיסות עצמיות בפרט, הוא טכניקה נוראית שמושפעת מכל הטיה אפשרית. אנחנו משתמשים בה רק כאשר אין שום ברירה אחרת, ומתייחסים אליה בהרבה זהירות.
  • אין לי שום ברירה אחרת ואני מתייחס אליה בהרבה זהירות :).
    
    
• המספרים נמוכים מאוד והמדגם רועש מאוד, למשל בגלל שיש פה בוגרות טריות שנמצאות 3 חודשים בשוק, וגם כאלה שסיימו לפני יותר משנה, לכן לדעתי אין טעם לנסות לעשות על זה סטטיסטיקות (הרצתי בשביל הקטע chi squared 3×3 על השקעה מול הצלחה, זה כמובן לא מובהק)
  
  
• הט.ל.ח. של מדעי החברה – מתאם כידוע לא מעיד על סיבתיות.