UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » סתם

סתם

אלבום תאילנד

חזרתי מחופשה בתאילנד. היה כיף. וזאת הגרסה הממשקולוגית לאלבום תאילנד. אל דאגה, לא יהיו תמונות שלי בבגד ים על החוף (זה בפוסט הבא – אז זה הזמן לבטל את המנוי לעדכוני הבלוג. או לעשות אחד Smile).

אז קודם כל, שדה התעופה המדהים של בנגקוק. טוב שיש מיקרוסופט בעולם – אתה מרגיש בבית לא משנה איפה אתה נמצא.

–המשך קריאה–

מרץ 17, 2012 5 תגובות

כינוס איגוד האינטרנט הישראלי

isoc_thumb[1]

הודעת מערכת: קוראי הבלוג זכאים ל-20% הנחה בקניית כרטיס לכינוס האינטרנט הישראלי. לקבלת ההנחה יש להתקשר למרכז הרישום בטלפון 03-9727406, לציין את קוד ההנחה 233900, ולעבור מבחן קצת בהיכרות עם הבלוג (לא באמת). הכינוס מתקיים ב-21.02.2012 בירושלים. התכנית בלינק למעלה.

ועכשיו שמישהו יסביר לי מדוע כולם עושים כנסים, ורק איגוד האינטרנט הישראלי עושה כינוסים :).

פברואר 13, 2012 2 תגובות

מה זה חוויית משתמש

בערך פעם בחודש הבלוגוספירה הממשקולוגית, ובמיוחד חטיבת הטוויטר שלה, מתעוררת לבוקר של יום חדש וברור: מישהו צייר תרשים, שמבהיר אחת ולתמיד מהי חוויית משתמש, מה היא מכילה, ומה מכיל אותה. תקציר החודשים הקודמים:

image

image

אנשים שלא מהתחום עשויים לתהות מדוע צריך כל-כך הרבה דיאגרמות, ולמי יש את הזמן לצייר אותן. כמובן שאין ממש זמן, אבל חייבים לצייר – אחרת איך נראה לעולם ולקולגות שאנחנו גם חכמים וגם מגניבים? וחוץ מזה, אם לא נצייר, איך נדע מה זה באמת חוויית משתמש? לכן יש לנו תורנות – כל חודש מישהו אחר מצייר. למשל החודש זה התור שלי.

–המשך קריאה–

יולי 23, 2011 תגובה אחת

טויז-אר-נסנס

"הנייר אינו מסמיק" כתב מרקוס טוליוס קיקרו אי-שם די מזמן. הוא התכוון שאפשר לרשום כל שטות וכל שקר, כי הנייר – מה אכפת לו, הנייר אוכל הכל.

היום הגעתי למסקנה שמרקוס טוליוס צדק. זה הוכח על דרך השלילה. אילו הנייר היה מסמיק, אז הרקע של השלט הזה  של רשת המסעדות R-נסנס היה מזמן הופך לאדום כולו, ולא היינו מצליחים לקרוא את הברקת הקופירייטינג והעיצוב הזו בלוגו המסעדה. והאמת, כך היה מוטב לכולנו.

image

יולי 4, 2011 אין תגובות

חח חזק, משהו לפנים

לפני משהו כמו חצי שנה התפתחה בפייסבוק אפידמיה של קישורים זדוניים ("נוזקות", כלשון האקדמיה). בדרך כלל היה מדובר בתמונה שנראית כמו פריים מתוך סרטון בעל אופי מיני, עם טקסט מתאים, וזה היה מתפרסם כי אחד החברים שלך לייקק את זה. בפועל היית לוחץ על זה, זה היה מבקש ממך לבצע רצף של פעולות מוזרות כמו ללחוץ על סדרה של ריבועים על המסך (לא יודע, זה מה שסיפרו לי, מה לי ולסרטונים כאלה), ובפועל הריבועים שימשו הסוואה לכפתור הלייק של אותו עמוד. אז היית לוחץ על הלייק שלו, שלא ביודעין, וזה היה מתפרסם על הקיר שלך.

עם הזמן העמודים האלה הלכו והתמעטו עד שבשלב מסוים נעלמו כמעט לחלוטין (לפחות בטווח הפייסבוק שלי).

והנה, אתמול הופיע בפיד שלי הפריט הבא:

במבט ראשון הייתי בטוח שמדובר בשריד נוסף של אותה התופעה. אבל אז שמתי לב שהחבר שדרכו זה הגיע הגיב על הסרטון. אמנם התגובה לא הייתה מנוסחת בצורה שהייתי מצפה לה מאותו אדם, אבל לך תדע, אולי אני לא מכיר אותו מספיק, או שהתפלק לו… קורה במשפחות הכי טובות. הרי בעמודים ההם כל הטריק היה לגרום לאדם ללחוץ על לייק במסווה של כפתור מוזר על המסך – וקצת קשה לגרום לו להקליד 10 תווים במסווה של משהו מוזר על המסך.

זה מה שחשבתי עד שהיום ראיתי את הדבר הבא, הפעם מאדם אחר:

גם הוא מעולם לא עשה עליי רושם של מישהו שירשום "חח חזק", במיוחד לא על זה. אז החלטתי לבדוק את הסיפור הזה. ומצאתי משהו די גאוני – מצאתי את הדרך לגרום לאדם להקליד כמה שצריך תווים, במסווה של משהו לגיטימי לחלוטין.

כשלוחצים על הלינק, פשוט מקבלים את המסך הזה:

ואם מרפרשים אותו כמה פעמים, אז בסוף מקבלים גם את ההסבר לפריט הראשון:

בעיניי השימוש הזה ב-captcha הוא מבריק (אפילו יותר מסיפור הקאפצ'ה הזה). זה מזכיר את אחת הדרכים הראשונות שהומצאו כדי להתגבר על מנגנון הקאפצ'ה – פשוט לצלם אותה ולשדר אותה לאתר פורנו כלשהו, ולהציג אותה לגולשים של אותו אתר. הם ממלאים אותה בחפץ לב, והסקריפט משדר את הפתרון בחזרה אל האתר שהציג לו את הקאפצ'ה במקור. ההבדל הוא ששם היו משתמשים באנשים בשביל לעבוד על הקאפצ'ה, וכאן משתמשים בקאפצ'ה בשביל לעבוד על אנשים. מבריק.

אגב, אם ממש ממש מתחשק לכם לראות איך הוא מוריד לחברה שלו את החולצה בשידור חי, ואתם רוצים לבדוק גם את האפשרות המזערית שבאמת יש שם סרטון – אבל מבלי להסתכן בלייק על הוול שלכם – בגוגל כרום אפשר לעשות את זה בשני קליקים ובצורה בטיחותית לחלוטין. לוחצים כפתור ימני על הלינק, ובוחרים ב"Open link in incognito window" . זה יפתח את הקישור בלשונית חדשה "בעילום שם", שלא תזכור שום מידע שהזנתם בלשוניות הקודמות – כולל את פרטי ההתחברות שלכם לפייסבוק. בדפדפנים אחרים זה גם אפשרי, אבל זה טיפה יותר מסורבל, כי צריך להדליק את מצב עילום השם באופן ידני, להעתיק ולהדביק את הלינק וכו'. בכל אופן, אם עשיתם את זה, והעמוד שעולה מבקש מכם להזדהות מול פייסבוק, זה אומר שהוא לא באמת מוביל לאתר חיצוני אלא מנסה לבצע פעולה בפייסבוק בשמכם. אם הוא כן עולה ללא צורך בהזדהות, צפייה נעימה. אשכרה הוריד לה את החולצה בשידור חי, הא? חחח חזק!

יוני 15, 2011 12 תגובות

הוליווד, הנה אני בא

אחד הדברים הכיפיים שבלכתוב על האינטרנט, הוא שאם האדם הנכון שם לב לפוסט שלך, הפוסט יכול באמת להשפיע. לדוגמא, לאחר שידידי פייד פירסם את הפוסט שלו על הבעיות הגראפיות באתר של איידיגיטל, הבעיות האלה תוקנו תוך כמה ימים.

לי קרה משהו עוד יותר מגניב. מישהו בארה"ב נתקל בפוסט שלי על הטאבים המעוותים באתר יד2, תירגם אותו עם גוגל טרנסלייט, והחליט להפוך אותו לסרט גרוע! כל הפרטים אינם ידועים בינתיים, אבל את התפקיד הראשי ישחק ניקולאס קייג', מולו תככב אווה מנדז, ויביים ורנר הרצוג. כמובן שנצטרך להתאים אותו למסך הגדול, אבל העלילה תהיה ברוח הפוסט – יסופר שם על פקד שבמקור עבד לפי כל כללי הממשקולוגיה, אבל ככל שהאתר גדל והתרחב, הוכנסו בו שינויי פונקציונאליות עד שהוא הפך ל:

–המשך קריאה–

אפריל 29, 2011 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: המצוד אחרי הקרטיב

מזמן לא פירסמתי קישור דה-ז'ור. אני מקווה לכפר על זה חלקית עם הקישור הזה, שהוא פשוט מגניב מאוד מאוד. תודאו שהסאונד מופעל, ותעזרו לבחורה לאסוף כמה שיותר בונבונים. עונג צרוף.

http://pleasurehunt.mymagnum.com/

אפריל 15, 2011 אין תגובות

נפילתו* של המשתמש הכי חכם בעולם

אני רוצה לספר לכם על מקרה, שבו המשתמש במערכת מסוימת, על אף  שהשתייך לקומץ קטן של האנשים הכי חכמים בכל העולם, לא הצליח להתמודד עם ממשק שמובן היום לכל ילד – וזה קרה אך ורק באשמת המאפיין, שלא דאג לדברים הבסיסיים. אבל תחילה כמה מילים על מערכות מומחה באופן כללי.

אפיון של מערכות מומחה זה כיף גדול. גם בגלל שלרוב אתה זוכה ללמוד עולם תוכן חדש ועשיר, וגם בגלל שמטלות המשתמשים הן לרוב ייחודיות, מורכבות ובאמת באמת מאתגרות. ויש בזה יתרון אחד נוסף, והוא שאפשר לרדת קצת מהברקס ולתת למנוע לנהום. אפשר לאפיין מסכים ותהליכים שבאמת תומכים במשתמש ומגבירים את יעילות העבודה שלו, ולקבל כרוע הכרחי אך משתלם את העובדה שזה ידרוש עקומת למידה מסוימת, והוא לא יוכל פשוט לפתוח את התוכנה ולהתחיל לרוץ. באינטרנט ובמוצרים שמיועדים "לכולם" או למשתמשים המזדמנים זה לא מחיר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אבל במערכות מומחה יש קצת מרווח לנשימה: אם הבחירה היא בין פתרון שהוא ברור כשמש ובו לוקח דקה להשלים תהליך בסיסי, לבין פתרון אחר שמאפשר להשלים את התהליך בחצי דקה, אבל הוא דורש כמה דקות של חקר המערכת בפעם הראשונה, לעיתים קרובות נבחר בפתרון השני. כשהתהליך הזה יתבצע עשרות פעמים ביום ע"י מאות משתמשים, זה ישתלם לארגון עשרות מונים.

הבעיה עם זה היא שקשה לזכור שאותם מומחים – הם מומחים לעולם התוכן, וזה לא מעיד על השליטה שלהם במחשבים. קל מאוד להתפתות לשחרר את הרסן לחלוטין ולהגיד "אה, טוב, ילמדו, זה שווה את זה". אז נכון, יש עקומת למידה מסוימת, ויכול להיות שהמוצר מגיע לשטח עם חוברת הדרכה ועם מדריך צמוד, אבל זה ממש לא אומר שאפשר לבנות על זה. בהקשר הזה מישהו אמר לי פעם ש"המילה הטמעה לא צריכה להופיע בלקסיקון של איש UI". יכול להיות שהמשתמש הוא הבן אדם הכי חכם בעולם בתחומו, אך הממשק עדיין צריך להיות פשוט וברור עבורו. וכמובטח, הנה מקרה שהיה. יש לציין שהוא היה די מזמן, בסוף העידן השלישי.

–המשך קריאה–

מרץ 21, 2011 18 תגובות

למה צריך מאפיינים

מדי פעם, כשאני אומר למישהו שאני מאפיין ממשקים, שואלים אותי:

"אה, אז אתה הבחור של הצבעים?"

אני אומר להם: "לא, זה המעצב הגראפי"

ואז שואלים אותי: "אה, אז אתה הבחור שבונה את הממשק?"

אני אומר להם: "לא, זה המתכנת"

ואז שואלים אותי: "אה, אז אתה הבחור שאומר מה יהיו הפיצ'רים?"

אני אומר להם: "לפעמים כן, אבל לרוב לא. זה מנהל המוצר".

ואז, הו אז שואלים אותי: "אז למה צריך אותך בדיוק?"

ועד עכשיו הייתי מנסה להסביר להם שצריך שהפיצ'רים של הבחור של הפיצ'רים יקבלו ביטוי הגיוני, כזה שהבחור של הצבעים יוכל לעשות אותו יפה, ובסוף בסוף הבחור של המקלדת והעכבר יוכל לעבוד עם זה בנוחות.

אבל לא עוד, אני הולך להפסיק עם ההסבר הזה, כי לאחרונה הכנו עוגת יומולדת לחבר, והיא הבהירה בצורה חד משמעית למה צריך מאפיינים בעולם, למרות שיש מי יחליט מה יהיה רשום על העוגה, יש מי שיאפה אותה, ויש גם מי שירשום עליה. בסוף משהו לא מסתדר, ומגיע מאפיין, ומבצע patch אפיוני. אני הולך לשים את זה על כרטיס הביקור וזה יחסוך ממני את כל ההסבר הסקסיסטי ההוא.

cake

מרץ 6, 2011 11 תגובות

פינגבאקים

"פינגבאק" מתרחש כשפוסט מסוים מוזכר בפוסט אחר. הפוסט הנוכחי הולך ליצור כמה פינגבאקים שירפרפו על שנת 2010 של UXtasy.

–המשך קריאה–

דצמבר 31, 2010 2 תגובות
  • 1
  • 2

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד