על חוויית משתמש

בימים האחרונים מסתובבות ברשת שמועות על עיצוב חדש וניסיוני של דף החיפוש של גוגל, שפתוח לקבוצה מצומצמת של גולשים.

אז מסתבר שמישהו מצא כיצד כל משתמש יכול לנסות את הגרסה החדשה בעצמו.

בשביל לעשות את הטריק יש לצאת מהחשבון שלך, וללכת לgoogle.com. רוב הסיכויים שהגולש הישראלי עדיין יגיע לעמוד הישראלי של גוגל, ואז הוא יצטרך ללחוץ על הקישור Go to google.com  בשורה שמעל סימן זכויות היוצרים.

בהגיעכם לעמוד google.com, יש להעתיק את קטע הקוד המופיע בעמוד הזה, להדביקו בשורת הכתובת וללחוץ אנטר. אולי תצטרכו לרענן את העמוד, ואז אתם אמורים לראות את העמוד החדש.

לפני כמה ימים החברה הישראלית Emblaze חשפה את הטלפון הסלולרי המהפכני החדשני שלה, שנקרא Else. הטלפון רץ על מערכת הפעלה ייעודית בשם Intuitive, שמבוססת על לינוקס.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lNYPyGtL4AY]

1. קודם כל, הרעיון באמת חדשני, מעניין ומבטיח. כל הכבוד ל-Emblaze.
2. נראה שכל הממשק של המכשיר יועד לשימוש באגודל של יד ימין. זה מעלה שתי תהיות – מה עם שאר האצבעות ומה עם שאר הידיים (נו, טוב, מה עם היד השנייה?). היום הסטנדטרט במכשירי כף-יד בעלי מסך מגע הוא שימוש בשתי הידיים – אחת מחזיקה את המכשיר והשניה מפעילה אותו. זה שהמכשיר נוח לשימוש ביד אחת זה מעולה, הבעיה היא רק שזה פוגע בנוחות השימוש בו בשתי ידיים. השאלה היא עד כמה. התפריט הרדיאלי הוא המצאה גאונית עבור האגודל, כי הפריטים מסודרים בקשת סביב מרכז הצד הימני של המכשיר, כלומר הקשת עליה נע האגודל. אבל זה גורם לבזבוז מסוים של שטח מסך, כי רק חלק ממנו נגיש בקלות עבור האגודל, בעוד שאצבעות היד השניה יכלו להגיע בקלות רבה יותר לכל מקום במסך (למשל לפינה השמאלית התחתונה – המקום הבעייתי ביותר עבור אגודל ימין). ואם מישהו כן משתמש באצבעות היד השניה, אז יהיה לו קל יותר עם מבנה של גריד (שמשמש ברוב המכשירים היום), מאשר קשת – וזה גם ימנע את בזבוז שטח המסך.
3. תהייה נוספת היא לגבי אנשים שמאליים. במבט ראשון חשבתי שבטח אפשר להחליף את הצד, ואז הקשת תתפרס סביב הצד השמאלי של המכשיר, אבל אז הבנתי שבצד ימין יש גם כפתורים פיזיים, כך שהשליטה על המכשיר כן חייבת להתבצע דרך צידו הימני. אני לא יודע אם אכן ניתן להעביר את הקשת לצד השני, אבל לדעתי זה נחוץ מאוד. את הכפתורים הפיזיים מימין אפשר להפעיל עם קצות שאר האצבעות של יד שמאל – לא חייבים לעשות את הכל עם האגודל.
4. נקודה נוספת שגם היא מתקשרת לסוגיית האגודל לעומת שימוש בכל האצבעות – איך מקלידים? כשבמכשירים סלולריים עברנו מלהקליד באמצעות ה-Numpad למקלדות מלאות (פיזיות או וירטואליות), המשתמשים נשמו לרווחה – אפשר היה בשקט לוותר על מיומנות תקתוק ה-SMS-ים עם האגודל, ולחזור  לנצל את הסכמות המוטוריות שרכשנו על המקלדת הגדולה (הסכמות עובדות גם במקלדת הוירטואלית או המוקטנת, אפילו כשמשתמשים ב-Stylus  – בדוק ומוכח). ומה נעשה כאן? הסרטון אמנם עובר ברפרוף על נושא המיילים, אבל הוא מדלג באלגנטיות על נושא ההקלדה.
5. מה קורה אם אני רוצה לעבוד בתצורת Landscape ולא Portrait כפי שמודגם? האם המכשיר בכלל יודע להפוך את התצוגה? נשמע לי שזה מאוד בעייתי תחת הקוסנפט של שליטה באגודל ימין.

בקיצור – ברכות ל-Emblaze, בכל מקרה זה הולך לייצר הייפ בינלאומי, וזה לא טריויאלי. הקונספט מאוד סקסי, מאוד WOW, אבל יש שאלות קריטיות שנותרו ללא מענה.

אני מת על פתרונות שגם עושים את העבודה ועל הדרך גם עוזרים למטרה טובה.

נזכרתי בזה בגלל שבעת הרישום לאתר מסוים נתקלתי במנגנון CAPTCHA שעושה את שני הדברים האלה – גם מגן על האתר מפני כניסות אוטומטיות ודואר זבל, וגם עוזר להעביר ספרים ישנים לפורמט דיגיטלי. העיקרון הוא פשוט – הספרים נסרקים ועוברים עיבוד OCR – optical character recognition, כלומר המחשב מנסה לזהות את המילה המופיעה בספר. אבל כידוע המחשבים אינם יכולים לעשות זאת במאה אחוז דיוק (אחרת ה-CAPTCHA לא הייתה עובדת כמנגנון הגנה). ואז לוקחים את המילים שהמחשב אינו בטוח לגביהן, ומציגים אותן למשתמשים בתור מילת המטרה.

ורק היום גיליתי תוספת נחמדה למנגנון הזה. מנגנוני CAPTCHA רבים מציעים גם חלופה לאנשים בעלי מוגבלויות ראייה – קובץ אודיו שעליהם להקשיב לו ולהזין את הטקסט שהם שומעים. אז גם זה יכול לשרת מטרה דומה – כשם שמנסים להעביר ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי, עושים את זה גם עם תוכניות רדיו ישנות. התהליך הוא דומה, והמחשב מנסה לפענח אותן באמצעות מנגנוני S2T – speech to text. וגם כאן, כשהמחשב מתקשה לפענח קטע מסוים, מעבירים את הקטע למשתמשים בתור CAPTCHA.

למי שרוצה להשתמש בזה – המנגנון נקרא reCAPTCHA וניתן להשיג אותו באתר המקושר.

למי שרוצה לדעת קצת יותר על הפילוסופיה שמאחורי העברת ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי – מומלץ לקרוא את הפוסט ולצפות בוידאו בבלוג של ברק דנין שמראיין את שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה.

ולמי שרוצה לדעת מדוע  נצטרך כנראה להפרד בקרוב ממנגנון ה-CAPTCHA – מומלץ לבקר באתר הזה שמציע לפרוץ את המנגנון במחיר שווה לכל נפש (2 דולר עבור אלף פתרונות נכונים), עצוב ככל שזה יהיה. למרות ש"פריצה" זה לא המונח הנכון כאן – הפיתרון מתבצע ע"י בני-אדם שיושבים כל היום ופותרים קאפצ'ות, ומקבלים עבור זה כמה גרושים.