UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר

טויז-אר-נסנס

"הנייר אינו מסמיק" כתב מרקוס טוליוס קיקרו אי-שם די מזמן. הוא התכוון שאפשר לרשום כל שטות וכל שקר, כי הנייר – מה אכפת לו, הנייר אוכל הכל.

היום הגעתי למסקנה שמרקוס טוליוס צדק. זה הוכח על דרך השלילה. אילו הנייר היה מסמיק, אז הרקע של השלט הזה  של רשת המסעדות R-נסנס היה מזמן הופך לאדום כולו, ולא היינו מצליחים לקרוא את הברקת הקופירייטינג והעיצוב הזו בלוגו המסעדה. והאמת, כך היה מוטב לכולנו.

image

יולי 4, 2011 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: 8 שניות

זוכרים את הפרסומת המבריקה שבה גוגל כרום מתחרה נגד תפוח אדמה, גלי הקול והבזק ברק?

עכשיו הגיע תורכם להתחרות נגדו.

כידוע, גוגל השיקה לפטופ משלה (נטבוק ליתר דיוק), שמיועד לאפשר למשתמש להתחבר לרשת כמה שיותר מהר – ושם כבר לעשות ככל העולה על רוחו.

החלק החשוב הוא "כמה שיותר מהר". גוגל מדברים על שמונה שניות מאפס למאה, כלומר ממצב כבוי ועד שאתה כבר בפייסבוק (סליחה, בגוגל+). אבל שמונה שניות יכולות להישמע כמו הרבה זמן. לכן גוגל הקימה אתר מיוחד וממש ממש מגניב, שכל תכליתו היא להראות לך ששמונה שניות זה ממש ממש מעט.

שמו של האתר הוא: Beat the Boot. תהנו ובהצלחה!

יולי 1, 2011 2 תגובות

חח חזק, משהו לפנים

לפני משהו כמו חצי שנה התפתחה בפייסבוק אפידמיה של קישורים זדוניים ("נוזקות", כלשון האקדמיה). בדרך כלל היה מדובר בתמונה שנראית כמו פריים מתוך סרטון בעל אופי מיני, עם טקסט מתאים, וזה היה מתפרסם כי אחד החברים שלך לייקק את זה. בפועל היית לוחץ על זה, זה היה מבקש ממך לבצע רצף של פעולות מוזרות כמו ללחוץ על סדרה של ריבועים על המסך (לא יודע, זה מה שסיפרו לי, מה לי ולסרטונים כאלה), ובפועל הריבועים שימשו הסוואה לכפתור הלייק של אותו עמוד. אז היית לוחץ על הלייק שלו, שלא ביודעין, וזה היה מתפרסם על הקיר שלך.

עם הזמן העמודים האלה הלכו והתמעטו עד שבשלב מסוים נעלמו כמעט לחלוטין (לפחות בטווח הפייסבוק שלי).

והנה, אתמול הופיע בפיד שלי הפריט הבא:

במבט ראשון הייתי בטוח שמדובר בשריד נוסף של אותה התופעה. אבל אז שמתי לב שהחבר שדרכו זה הגיע הגיב על הסרטון. אמנם התגובה לא הייתה מנוסחת בצורה שהייתי מצפה לה מאותו אדם, אבל לך תדע, אולי אני לא מכיר אותו מספיק, או שהתפלק לו… קורה במשפחות הכי טובות. הרי בעמודים ההם כל הטריק היה לגרום לאדם ללחוץ על לייק במסווה של כפתור מוזר על המסך – וקצת קשה לגרום לו להקליד 10 תווים במסווה של משהו מוזר על המסך.

זה מה שחשבתי עד שהיום ראיתי את הדבר הבא, הפעם מאדם אחר:

גם הוא מעולם לא עשה עליי רושם של מישהו שירשום "חח חזק", במיוחד לא על זה. אז החלטתי לבדוק את הסיפור הזה. ומצאתי משהו די גאוני – מצאתי את הדרך לגרום לאדם להקליד כמה שצריך תווים, במסווה של משהו לגיטימי לחלוטין.

כשלוחצים על הלינק, פשוט מקבלים את המסך הזה:

ואם מרפרשים אותו כמה פעמים, אז בסוף מקבלים גם את ההסבר לפריט הראשון:

בעיניי השימוש הזה ב-captcha הוא מבריק (אפילו יותר מסיפור הקאפצ'ה הזה). זה מזכיר את אחת הדרכים הראשונות שהומצאו כדי להתגבר על מנגנון הקאפצ'ה – פשוט לצלם אותה ולשדר אותה לאתר פורנו כלשהו, ולהציג אותה לגולשים של אותו אתר. הם ממלאים אותה בחפץ לב, והסקריפט משדר את הפתרון בחזרה אל האתר שהציג לו את הקאפצ'ה במקור. ההבדל הוא ששם היו משתמשים באנשים בשביל לעבוד על הקאפצ'ה, וכאן משתמשים בקאפצ'ה בשביל לעבוד על אנשים. מבריק.

אגב, אם ממש ממש מתחשק לכם לראות איך הוא מוריד לחברה שלו את החולצה בשידור חי, ואתם רוצים לבדוק גם את האפשרות המזערית שבאמת יש שם סרטון – אבל מבלי להסתכן בלייק על הוול שלכם – בגוגל כרום אפשר לעשות את זה בשני קליקים ובצורה בטיחותית לחלוטין. לוחצים כפתור ימני על הלינק, ובוחרים ב"Open link in incognito window" . זה יפתח את הקישור בלשונית חדשה "בעילום שם", שלא תזכור שום מידע שהזנתם בלשוניות הקודמות – כולל את פרטי ההתחברות שלכם לפייסבוק. בדפדפנים אחרים זה גם אפשרי, אבל זה טיפה יותר מסורבל, כי צריך להדליק את מצב עילום השם באופן ידני, להעתיק ולהדביק את הלינק וכו'. בכל אופן, אם עשיתם את זה, והעמוד שעולה מבקש מכם להזדהות מול פייסבוק, זה אומר שהוא לא באמת מוביל לאתר חיצוני אלא מנסה לבצע פעולה בפייסבוק בשמכם. אם הוא כן עולה ללא צורך בהזדהות, צפייה נעימה. אשכרה הוריד לה את החולצה בשידור חי, הא? חחח חזק!

יוני 15, 2011 12 תגובות

דברים שמוצאים בבוידעם

בזמן שהבלוג היה בפגרת מעבר דירה, משום מה שאלו אותי כמה אנשים למה אני לא כותב על האתר של KSP. הסיבה לזה פשוטה: קטונתי. כדי לכתוב על האתר של KSP מנקודת מבט ממשקולוגית דרוש מישהו מוכשר הרבה יותר ממני, והכוונה היא לכושר הבעה, לא לידע מקצועי. יש דברים שכמעט אי אפשר לכתוב עליהם. לשם הדגמה, תנסו לדמיין כתבת עומק במגזין ספורט, נגיד 6 עמודים בצבע מלא, שמבצעת ניתוח שיטתי ומונה את כל 648 הסיבות שבגללן סטיבן הוקינג אינו מועמד מוביל להיכנס לנבחרת הטריאתלון האולימפית, וכנראה שגם אי אפשר לבנות על הצלחתו בדראפט ה-NBA. הצלחתם? אני אישית לא מצליח. וזאת בדיוק הסיבה שאני לא אדע לכתוב ביקורת על האתר של KSP.

הכתבה הזו ב-ynet מעלה אמנם כמה בעיות אמיתיות, אבל לחשוב שהיא ממצה את הנושא בערך שקול ללטעון שהבעיה המרכזית במלחמת העולם השנייה הייתה שהיא הזיקה לאיכות הסביבה. ועל כל פנים, הכתבה לא התיימרה לספק הערכת חוויית משתמש מלאה לאתר, ואילו כן הייתה עושה זאת, הכתב היה נאלץ להשתמש במילים שאסור לפרסם, אפילו ב-ynet. מילים שאני מכיר רק ברוסית.

העניין הוא שבביקור האחרון שלי באתר גיליתי משהו שהסביר לי מדוע הדברים נראים כפי שהם נראים.

–המשך קריאה–

יוני 13, 2011 15 תגובות

קישור דה-ז'ור: המצלמטור

תמונה = 1,000 מילים

אינטראקציה = 1,000 תמונות = 1,000,000 מילים

אני לא יודע שום דבר על צילום. ה-ISO היחיד שאני מכיר זה 9241, אין לי מושג מה זה אפרטורה, והמעט שאני יודע על דיאפרגמה מגיע מעולם תוכן ממש שונה.

אני רואה בזה חור בהשכלה ויצא לי (להתחיל) לקרוא מדריכים כאלה ואחרים להדיוטות, שלא ממש שיפרו את המצב. אבל אני בספק שמה שקראתי מגיע למיליון מילים, זה נשמע הרבה. לכן זה לא שווה ערך לאינטראקציה אחת, ואולי זאת הסיבה לכך שלא הצלחתי להבין מהם את מה שהבנתי תוך שתי דקות של משחק עם סימולטור המצלמה הפשוט והמעולה הזה.

סימולטור מצלמה

 

אני עדיין לא יודע מה זה כל הדברים האלה, אבל לפחות עכשיו אני מבין מה זה עושה. אל דאגה, not quitting my day job yet.

מאי 16, 2011 2 תגובות

אבל ההמבורגר שלהם טעים

הנה תסריט שכיח: הלכתם למסעדה, שילמתם בכרטיס אשראי, והמלצר מביא לכם את הקבלה והולך. אתם צריכים לחתום, אבל אין לכם עט בשלוף. אז אתם צריכים לקרוא למלצר, שצריך לעזוב את מה שהוא עושה כרגע ולחזור אליכם ולהשיג לכם עט. או שמקשקשים משהו עם המפתח. לא מאוד יעיל. אז החבר'ה החכמים במסעדת בלאק, לפחות בסניף סינמה סיטי, מצאו פטנט: העט מחובר למגש שעליו מביאים את הקבלה. אני מקווה שתסלחו לי על איכות הצילום הסלולרי, אבל זה מה יש. כך נראה המגש.

מגש חשבונית בבלאק

חכם, נכון? עכשיו, כדי שהעט לא ייפול וישתלשל מהמגש, החוט שמחבר אותו למגש הוא קפיצי, אז כשמסיימים לחתום ועוזבים את העט, הוא ישר קופץ בחזרה אל המגש. גאוני.

רק שזה לא ממש עובד – העט לא קופץ אל המגש, כי הוא מעולם לא התרחק ממנו – הקפיץ חזק מידי. ולכן מה שקורה בפועל הוא שהמלצר מביא את המגש והולך, הלקוח בא לחתום ומושך את העט, העט לוקח את המגש איתו, הופך אותו, מפזר על הרצפה את הקבלות, את השטרות ואת העודף/טיפ, ושולח את החותם לזחול ברחבי המסעדה ולאסוף מטבעות.

image

אבל החז"ל אמרו כי אין רע בלי טוב, והחז"ל ידעו על מה הם מדברים. הקונסטרוקציה הזאת מספקת פתרון אבטחת מידע מעולה למי שלא רוצה שיראו איך הוא חותם. זה קצת כמו המקבילה הפיזית להסתרת סיסמאות בכוכביות.

image

אגב, הרעיון לקרוא לשלושת ההמבורגרים שלהם טוויגי, שוורצנגר ויוקוזונה, בהתאם לגודל, הוא מעולה בעיניי. זה תמיד מזכיר לי את מיפוי עוצמת התקיפה הגרעינית בארה"ב.

מאי 6, 2011 3 תגובות

הוליווד, הנה אני בא

אחד הדברים הכיפיים שבלכתוב על האינטרנט, הוא שאם האדם הנכון שם לב לפוסט שלך, הפוסט יכול באמת להשפיע. לדוגמא, לאחר שידידי פייד פירסם את הפוסט שלו על הבעיות הגראפיות באתר של איידיגיטל, הבעיות האלה תוקנו תוך כמה ימים.

לי קרה משהו עוד יותר מגניב. מישהו בארה"ב נתקל בפוסט שלי על הטאבים המעוותים באתר יד2, תירגם אותו עם גוגל טרנסלייט, והחליט להפוך אותו לסרט גרוע! כל הפרטים אינם ידועים בינתיים, אבל את התפקיד הראשי ישחק ניקולאס קייג', מולו תככב אווה מנדז, ויביים ורנר הרצוג. כמובן שנצטרך להתאים אותו למסך הגדול, אבל העלילה תהיה ברוח הפוסט – יסופר שם על פקד שבמקור עבד לפי כל כללי הממשקולוגיה, אבל ככל שהאתר גדל והתרחב, הוכנסו בו שינויי פונקציונאליות עד שהוא הפך ל:

–המשך קריאה–

אפריל 29, 2011 אין תגובות

שולחן לארבע מאות וארבע

פוסט אורח של עידו קינן מחדר 404.


שתי מסעדות שהזמנתי בהן מקומות חזרו אלי ביום היעד לוודא שאני אכן מגיע. הנה התסריטים ובעיות השימושיות שעלו.

מסעדה אחת סימסה לי.
– המספר לא מוכר, אבל זה לא משנה, כי זה סמס, אז קראתי אותו.
– הסמס אמר משהו כמו "שלום עידו, האם תגיעו חמישה אנשים ביום זה וזה בשעה כך וכך למסעדה פלונית?"
– הסמס נראה כאילו נשלח על ידי בן אנוש, אבל אני מניח שזה לא המקרה, ושהוא נשלח על ידי מערכת ממוחשבת. המערכת הזאת בוודאי תוכנתה לקבל קלטים סטנדרטיים כמו "כן", "לא", "מאשר", "חיובי" או "שלילי". אבל אין שום דרך לדעת את זה. כמה מסובך היה לכתוב בסוף הסמס "השב כן/לא"?
– סימסתי בחזרה תשובה חיובית כלשהי. לא קיבלתי תשובה שמעידה שהאישור התקבל.
– האם אני חייב להשיב לסמס? אם הייתי מתעלם ממנו, האם ההזמנה היתה מבוטלת? הייתי כועס מאוד אם זה היה קורה: אני ביצעתי הזמנה, וכל עוד לא הודעתי שאני מבטל אותה, ברירת המחדל שלי היא שההזמנה בתוקף.

המסעדה השנייה התקשרה אלי. ביג מיסטייק.
– השיחה הגיעה ממספר חסום. אני לא עונה לחסומים בדרך כלל.
– נניח שאני כן עונה לחסומים, אבל פספסתי את השיחה. מאחר שהמספר לא מופיע, אני לא יכול להתקשר בחזרה.
– גם אם המספר היה מופיע, לא הייתי מזהה אותו, ואני לא נוהג לענות למספרים לא מזוהים. עם זאת, לפחות הייתי יכול לחזור אליהם. אם זה היה מספר סלולרי, הייתי יכול לסמס ולשאול מי זה ומה הוא רוצה.
– המסעדה לא השאירה לי הודעה במשיבון.
– מאחר שלא עניתי, המסעדה התקשרה אלי עוד מספר פעמים. מטריד. כמה פעמים היא מתקשרת לפני שהיא מתייאשת?
– בסופו של דבר עניתי, קיבלתי הודעה מוקלטת שמבקשת ממני להקיש על ספרה מסוימת אם אני מתכוון להגיע. הקשתי וקיבלתי חיווי שההזמנה התקבלה.
– ומה אם לא הייתי עונה לטלפון, או מנתק את השיחה בלי להקיש את הספרה הרצויה? האם המערכת היתה ממשיכה להתקשר עד שעת היעד? האם ההזמנה היתה מבוטלת, למרות שלא ביקשתי לבטלה?

מסקנות:
– להודיע ללקוח במהלך ההזמנה שיש אפשרות לקבל תזכורת ולאשרר, ולשאול אם הוא מעוניין בכך.
– אם זה מנדטורי, להודיע לו שאי אשרור יגרום לביטול ההזמנה.
– לשאול את הלקוח אם הוא מעדיף סמס או שיחה.
– לתת לו את מספר הטלפון שממנו תגיע הפנייה, שיוכל להכניס אותו לספר הטלפונים.
– סמס: לפרט את אפשרויות התשובה ("כן/לא").
– לתת מספר טלפון למקרה שזה יותר מורכב מכן/לא, למשל אם מספר המוזמנים השתנה או שרוצים להזיז את השעה.
– אחרי שהלקוח אישר או ביטל את ההזמנה, לשלוח לו סמס נוסף שמודיע: "אישרור/ביטול ההזמנה התקבל. תודה".
– אם אין תשובה בסמס, לשלוח סמס תזכורת נוסף אחד בלבד.
– אם עדיין אין תשובה, להתקשר ללקוח (בנאדם, לא הודעה מוקלטת!)
– טלפון: לא להתקשר ממספר חסום!
– אחרי שהלקוח אישר או ביטל את ההזמנה, לתת לו חיווי קולי: "אישרור/ביטול ההזמנה התקבל. תודה".
– אם אין תשובה בפעם הראשונה, להתקשר פעם או פעמיים נוספות בלבד.
– אם עדיין אין תשובה, להשאיר הודעה במשיבון.

בתאבון.

______________________________
אנה פולק היא סטודנטית חיפאית למדעי המחשב, בשלנית ואדם נבזי עידו קינן הוא עיתונאי עצמאי, מומחה לתרבות רשת וכותב את הבלוג חדר 404.

אפריל 22, 2011 5 תגובות

דברי בציונים גברת, דברי במספרים

כנסו לגוגל תמונות ותעשו חיפוש על "לשחק ברופא". תקבלו תמונות של מייקל לואיס. אני לא יודע למה. עכשיו תדליקו בגוגל חיפוש בטוח. זה חשוב, סמכו עליי. ותעשו חיפוש על playing doctor. מה שתקבלו, בתקווה שבאמת הדלקתם חיפוש בטוח, זה הרבה ילדים קטנים עם סטטוסקופים. אם לא הדלקתם, תקבלו הרבה ילדים גדולים חסרי ידע בסיסי ברפואה, כי באזורים האלה אין מה לעשות עם סטטוסקופ.

Kids Play Doctor Kit, Doctor Medical Kit Doctor Case Roleplay Toy Set for  Kids Children - Walmart.com - Walmart.com

–המשך קריאה–

אפריל 19, 2011 4 תגובות

קישור דה-ז'ור: המצוד אחרי הקרטיב

מזמן לא פירסמתי קישור דה-ז'ור. אני מקווה לכפר על זה חלקית עם הקישור הזה, שהוא פשוט מגניב מאוד מאוד. תודאו שהסאונד מופעל, ותעזרו לבחורה לאסוף כמה שיותר בונבונים. עונג צרוף.

http://pleasurehunt.mymagnum.com/

אפריל 15, 2011 אין תגובות
  • 11
  • 12
  • 13
  • 14
  • 15
  • 16
  • 17

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד