UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » גוגל

גוגל

ישן-נושן

פתחתי הרגע גוגל דוק חדש. בדף הריק להפתעתי מחכה לי הנחייה: "type @ to insert".
No photo description available.
וברגע שמקלידים את השטרודל, מקבלים מגוון אפשרויות: אנשים, "אבני בניין", קבצים, רשימות, מדיה, תאריכים, טיפוגרפיה, רכיבי עמוד, אירועים בקלנדר, וכמובן הבוידעם המסורתי שנקרא "More". נראה מבטיח מאוד.
May be an image of text that says 'PEOPLE BUILDING BLOCKS Meeting notes FILES LISTS に Checklist Numbered list ç Bulleted list MEDIA'
  • שלום Notion, אתה בדיוק פתוח לי בטאב השני. אם כי עבורי אישית הגדולה של נושן היא בעיקר בקלות הניווט דרך העץ. אולי זה בגלל שאני משתמש די מתחיל (אבל מתלהב), וברור לי שעבור המון מתלהבים אחרים הערך העיקרי הוא בדיוק במבנה המודולרי והגמיש עם כל הviews וחבריהם.
  • לפחות ב2007, וכנראה שעוד הרבה לפני כן, מורי ורבי ד"ר יעקב גרינשפן היה מסביר לנו שהממשק הכי _יעיל_ (efficient) בעולם הוא ממשק command line, מכיוון שהוא לא מוגבל ע"י נדל"ן במסך אלא רק ע"י הקוגניציה (בעיקר זיכרון לטווח ארוך כדי לזכור את הפקודות והתחביר, וזיכרון עבודה כדי להתנהל ביעילות בלייב). הסיבה שהוא לא הכי אפקטיבי (effective) היא שהוא דורש עקומת למידה פסיכית.
    כמובן שהממשק שרואים כאן הוא לא בדיוק command line אלא מין הכלאה בינו לבין תפריט דינמי סטייל תפריט עכבר ימני, אבל נחמד לראות איך האלמנטים היותר יעילים של קומנד ליין לאט-לאט עושים את דרכם לתוך המיינסטרים ולא נשארים נחלתם של האובר-גיקים.
    אם כי אי אפשר להגיד שזה קורה מהר במיוחד. הניצנים הראשונים של זה במיינסטרים שאני אישית זוכר היו בכלל בטוויטר המוקדם מאוד, שהתנהל בSMS (מכאן מגבלת ה140 תווים המקורית למי שתהה), ועל כן נאלץ להמציא פקודות תמציתיות כמו הRT והDM וחבורתם.

May be a Twitter screenshot of text

  • סוף סוף, איזו דרך אלגנטית להציג פיצ'ר חדש. בלי אנימציות ילדותיות מעצבנות (פייסבוק), בלי בועות כחולות שהמשתמשים כנראה רק מנסים לסגור כמה שיותר מהר בלי לקרוא (פחות או יותר כולם), ובהחלט בלי release notes, קללת האנטרפרייז. פשוט שילבו את זה במסלול העבודה המרכזי בעדינות ובלי להפריע.
ואת המסמך בכלל פתחתי כדי לכתוב פוסט על דרופדאון משוגע בפאורפוינט. אני בטוח שאתם מחכים בקוצר רוח. טוב, כבר לא היום כנראה.
נובמבר 13, 2021 אין תגובות

אגוזים למי שאין לו שיניים

יש כאן כתבה די מעניינת על מקורות האינבוקס – האפליקציה החלופית של ג'ימייל. היא מתארת סיפור קורע לב על זה שצוות ג'ימייל עבד במשך כשנתיים על שדרוג רציני לג'ימייל עצמו ובסוף התהליך השיק אותו בקרב עובדי גוגל – כפי שהם עושים עם מוצרים רבים. הגישה הזאת נקראת בשם המסקרן "eating your own dog food" והיא אחלה גישה שהניבה הרבה מוצרים מעולים.

מהכתבה עולה כי מה שקרה עם תחילת שימוש הגוגלרים במייל החדש מזכיר את מה שקורה עם השקת כל מערכת הפעלה זוגית של מיקרוסופט (עובדה ידועה – אם מתחילים לספור מווינדוז 3.1, אז כל מערכת אי-זוגית שלהם היא מוצלחת (מבחינת השוק, ללא קשר לדעת בני עדת התפוח) וכל מערכת זוגית היא.. איך לומר… כמו ויסטה. הנה:

windows-bad-good-cycleלפי זה יש לנו תקווה לגבי 10).

במילים אחרות, כל מי שראה את הג'ימייל החדש, שנא אותו. המהנדסים התעצבנו שביטלו או החביאו להם את היכולות המתקדמות, התלוננו, זעמו וקיללו את אנשי הצוות כאילו הם מינימום סירבו למכור להם שוקולד בטיסה לבולגריה. המצב היה קטסטרופה. או אז הגיע בדהרה ראש הצוות, רכוב על חד-קרן בצבעי הלוגו של גוגל, והעביר מצגת מופלאה שנקראת "אתם לא המשתמשים" ובה הראה כיצד כל החלטה שנלקחה מבוססת על מידע שמגיע מבדיקות שונות שהם ערכו. הבדיקות גם הראו שמשתמש ממוצע מקבל מעט מאוד מיילים שרובם לא דורשים התייחסות, בעוד שעובד גוגל ממוצע מקבל 450 מיילים ביום (???) שחלק גדול מהם כן דורש התייחסות. ולכן, כלשון כותרת המצגת, הם לא המשתמשים. עם זאת, אין ספק שהם כן משתמשים, פשוט לא "ה". וגם להם יש צרכים, אתם יודעים. כמו למשל הצורך לטפל ב-450 מיילים ביום.

לכן לבסוף הוחלט על הפשרה הבאה: ג'ימייל ימשיך עם אותו עיצוב מושמץ שמותאם למשתמשים שמקבלים מעט מיילים ולא צריכים לטפל בהם. במקביל, צוות הUX ירוץ חיש מהר ויתכנן אפליקציה חלופית שמיועדת ספציפית לאותם משתמשים מתקדמים שאימייל הוא כלי עבודה עיקרי עבורם, ושזקוקים לפונקציונאליות המתקדמת. והאפליקציה המתקדמת הזאת היא בעצם האינבוקס. וכך ג'ימייל ואינבוקס חיו באושר ובהחלט עושר עד עצם היום הזה. עד כאן הכתבה בתרגום חופשי פלוס.

אם כך, אינבוקס הוא אפליקציה שמיועדת למשתמשים מתקדמים שמקבלים 450 מיילים ביום, שלרוב דורשים התייחסות. לפחות זה מה שעולה מהכתבה. לעומת זאת, מה שעולה מהממשק הוא שכאשר אני עומד על מייל אחד ברשימה, אני יכול לבצע עליו את הפעולות הבאות:

inbox

1. לנעוץ אותו לאינבוקס כדי שלא יעלם.

2. לשים עליו תזכורת כדי לטפל בו מאוחר יותר.

3. לסמן שסיימתי איתו, כדי שיעלם מהרשימה.

4. לתייק אותו.

שזה קצת אירוני כי כאשר אני חושב על הפעולות שנדרשות כדי להתייחס או לטפל במייל, אני חושב בעיקר על הפעולות הבאות, לפי סדר חשיבות:

1. להשיב למייל.

2. להגיב למייל.

3. לענות למייל.

4. למחוק את המייל

5. לסמן את המייל לטיפול בהמשך.

6.  להעביר את המייל למישהו אחר.

7. לתייק את המייל.

המשועממים יטענו ששלוש הפעולות הראשונות זה אותו דבר ולכן אין זה אלא ספין זול ונלוז. אבל אני אגיד שעל מנת לשקף את החשיבות של הפעולה הזו ואת אחוז השימוש בה מתוך כלל העבודה עם מיילים, כנראה שהייתי צריך לחשוב על עוד כמה מילים נרדפות ולהכניס גם אותן כסעיפים נפרדים.

נכון להיום אינבוקס לא מאפשרת להגיב למייל מתוך הרשימה (וגם לא לענות או להשיב עליו, בצירוף מקרים מטורפפפף), אלא מחייבת לפתוח את המייל ולעשות את זה משם. או לפחות זו הדרך היחידה שהצלחתי למצוא.

inbox big

 

(נפרגן על הדרך ל-boxit בפרסומת חינם, למה לא.)

הסיפור הזה, כמו כל דבר אחר שיוצא מגוגל, עושה רושם של החלטה מודעת, וניסיתי לחשוב מה יכולה להיות הסיבה להחלטה כזו.

אפשר לנסות להצדיק את זה בהנחה שכדי לענות על מייל, מן הסתם שנרצה לקרוא אותו קודם ולכן הגיוני להכריח את המשתמש לצלול פנימה. אבל הטענה הזאת נכונה כמעט באותה מידה גם לגבי הפעולות שכן זמינות ישירות מתוך הרשימה, ובכל מקרה היא מתעלמת מהאפשרות שנרצה לפעול על המייל מאוחר יותר ולא בעת הקריאה הראשונה – כלומר כאשר אנחנו כבר מכירים את התוכן.

סיבה סבירה יותר יכולה להיות קשורה לאופן הצגת המיילים. אינבוקס מקבצת אותם לתוך שיחות, ושיחה היא לא משהו שניתן לענות עליו. לענות אפשר רק למייל ספציפי. לפחות במודל של אינבוקס. במקומות אחרים שגם משתמשים במודל של שיחות, תגובה על שיחה פירושה תגובה על המייל האחרון בה. בכל אופן, הפעולות שניתן לבצע על שיחה הן בדיוק הפעולות שאנחנו רואים בתפריט הראשון – לנעוץ, לשים תזכורת וכו'. ולכן אלו הפעולות המוצגות על השיחה, באופן מאוד הגיוני. ובכל זאת – המייל הופך לשיחה רק ברגע שמישהו ענה עליו (בגדול). השיחה מתחילה את חייה בתור מייל בודד שראוי להציג עליו את הפעולות הנפוצות של מיילים.

ופה, על-פי כל הסימנים, נכנס לתמונה האויב הגדול של כל מאפיין שאשכרה מנסה לחשוב, הלא הוא אלוהי הקונסיסטנטיות. הוא אל פשוט יחסית, לא מורכב, ועל כן יש לו רק דיבר אחד. אז הוא נכנס, כאמור, לתמונה, ומיד מכריז: "לא תחרוג". "אם יש מספר פעולות שמוצגות על 99% מהפריטים ברשימה, יש להציג רק אותן גם על האחוז הנותר". שיש להודות שזה נשמע נורא הגיוני, ובמיוחד בפרדיגמה האפיונית שמקדשת לא רק את הקונסיסטניות אלא את טובת הכלל ואת החתירה לזיהוי התרחיש הטיפוסי והעדפתו על-פני המקרה הנדיר, מצב הקצה.

אלא ש"מצב קצה" היא הגדרה קצת מטעה, כי היא יוצרת את הרושם שמצב קצה הוא כל תופעה נדירה. נגיד שאם יש לנו באינבוקס מאה שיחות ורק שלושה מיילים בודדים, אז המיילים הם מצבי קצה וניתן להקריב אותם לטובת המקרה הטיפוסי. זה מה שנקרא "התעלמות מההקשר". כי למעשה, מצב קצה הוא לא תופעה נדירה אלא תרחיש נדיר, תהליך ולא מצב סטטי. באנלוגיה די מתבקשת אפשר להגיד שפעוטות בני יומם הם תופעה נדירה אם נסתכל על חלקם היחסי באוכלוסיה, שהוא מזערי ביותר. אבל התרחיש המערב אותם הוא נפוץ עד כדי מאה אחוז מהמקרים – אני אישית לא מכיר אף אחד שלא עבר את השלב הזה. טוב, אולי שמעון פרס, אף אחד לא באמת יודע. אז כך גם כאן – מאה אחוז מהשיחות מתחילות את חייהן בתור מיילים בודדים, אשר הופכים לשיחות רק ברגע שמישהו ביצע עליהן את אחת מאותן פעולות שאינבוקס לא רוצה להציג לנו ברשימה, למרות שהמוצר מיועד למשתמשים שבסוף יום העבודה רשימת המיילים צרובה להם על הרשתית.

החלק המפתיע, בסופו של פוסט כזה, הוא שאני עברתי לאינבוקס מהר מאוד ואני ממש לא רואה את עצמי חוזר לג'ימייל הרגיל.
החלק האירוני הוא שבחשבון שאיתו עברתי, אני מקבל מעט מאוד מיילים וכמעט ולא מתעסק איתם. מה שנקרא "אני לא המשתמש".

אפריל 30, 2015 אין תגובות

העונש של גוגל

מצד אחד, אומרים שבני אדם מתרגלים לכל דבר. גם אומרים שפעולה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים ברצף נלמדת מהר ברמה האינסטינקטיבית, כך שאנחנו מפסיקים לחשוב עליה ותופסים אותה כטבעית ומובנת מאליה.

מצד שני – גוגל תמונות.

אני מחפש תמונות בגוגל כל יום, כמה פעמים ביום. אני לעולם לא מוצא את התמונה המתאימה על הניסיון הראשון, לכן אני עובר על כמה וכמה תמונות בכל פעם.

אני רוצה לשתף את איך שזה נראה מהצד:

ויטלי: אני רוצה תמונות של חתולים.

גוגל:

Screenshot_5

ויטלי: החתול הזה נראה מתאים, תראה לי אותו בגדול

גוגל: הנה החתול!

–המשך קריאה–

אוגוסט 30, 2014 תגובה אחת

נעשה אתר מגניב

לפעמים אני מתפתה לעזוב את האפיון ולעבור להתעסק בעיצוב. ואז, כשאני אגיש את התוצר הראשון ללקוח הראשון, והוא ישאל אותי למה זה נראה כמו משהו שילד בן 3 עשה עם צבעי פנדה בתור בקופת חולים, אני אגיד להם שזה מגניב, חדשני ולא משעמם כמו כל האתרים ברשת. לא יודע אם ההסבר הזה תופס גם כשמאפיינים מתחילים לעצב – אבל הוא בטוח תופס כשמעצבים מתחילים לאפיין. זו הדרך היחידה להסביר חלק נכבד מהאתרים שאני נתקל בהם. נקח לדוגמא את עמוד הבית של האתר  Unowhy.image

–המשך קריאה–

פברואר 10, 2012 4 תגובות

קישור דה-ז'ור: 8 שניות

זוכרים את הפרסומת המבריקה שבה גוגל כרום מתחרה נגד תפוח אדמה, גלי הקול והבזק ברק?

עכשיו הגיע תורכם להתחרות נגדו.

כידוע, גוגל השיקה לפטופ משלה (נטבוק ליתר דיוק), שמיועד לאפשר למשתמש להתחבר לרשת כמה שיותר מהר – ושם כבר לעשות ככל העולה על רוחו.

החלק החשוב הוא "כמה שיותר מהר". גוגל מדברים על שמונה שניות מאפס למאה, כלומר ממצב כבוי ועד שאתה כבר בפייסבוק (סליחה, בגוגל+). אבל שמונה שניות יכולות להישמע כמו הרבה זמן. לכן גוגל הקימה אתר מיוחד וממש ממש מגניב, שכל תכליתו היא להראות לך ששמונה שניות זה ממש ממש מעט.

שמו של האתר הוא: Beat the Boot. תהנו ובהצלחה!

יולי 1, 2011 2 תגובות

קארגו קאלט

הכרתי פעם איזה חמש בדיחות שיכולות היו להתחיל את הפוסט הזה, אבל אני לא זוכר אותן. וכנראה שלפחות ארבע מהן היו ברוסית, וזה אף פעם לא עובד בתרגום. לכן רק אסביר בקצרה מה זה קארגו קאלט (cargo cult) , ומי שבכל זאת מעוניין לגלות את העולם הביזארי של בדיחות רוסיות, מוזמן לקרוא את הרשומה המדהימה הזאת בוויקיפדיה. אני מבטיח לכם שעה של WTF אנתרופולוגי טהור.

כמו כל דבר אחר בעולם, גם המושג קארגו קאלט מוסבר בוויקיפדיה, אבל מאחר וכותרת העמוד שם היא "כת מטען", מה שמעיד על חוסר הבנה בסיסי של המושג, אני מעדיף את התיאור של ריצ'רד פיינמן: בזמן מלחמת העולם השנייה כמה מהשבטים הפרימיטיביים המאכלסים איים באוקיינוס השקט נפגשו עם התרבות המערבית. הם ראו מטוסים שנוחתים על האיים שלהם ומביאים איתם סחורה וכל מיני דברים מופלאים. הם רוצים שהמטוסים יחזרו, ולכן הם מנסים לשחזר את התופעה – הם מפנים רצועות שטח ארוכות, מדליקים מדורות לצידי 'מסלול הנחיתה' הזה, בונים בקתה גבוהה שבה יושב אדם עם חתיכות עץ על ראשו, ועל הגג מותקנים  מקלות במבוק גבוהים – זה מגדל הפיקוח עם הפקח בעל האוזניות ועם האנטנות על הגג. וכך הם מקווים להביא את המטוס. זו דוגמא אחת, הדוגמא הקלאסית, למה שמכונה "קארגו קאלט".

הנה דוגמא נוספת.

–המשך קריאה–

מרץ 31, 2011 32 תגובות

קישור דה-ז'ור: מילון באייפון, פרסומות בגוגל ואשליות בסרגלים

והיום, שלושה סרטונים.

אפליקציית אייפון די מדהימה, אם מה שמראים בפרסומת מתקרב למה שיש במציאות:

–המשך קריאה–

דצמבר 27, 2010 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: גוגל מאפס של הגוף

פרויקט מעניין של מעבדות גוגל: אטלס אנטומי מקוון.

image

האטלס המקוון מאפשר לחקור את מבנה גוף האדם, להגדיר את רמת התצוגה הדרושה (שרירים, עצמות, מערכת העצבים וכו'), להוסיף ולכבות תוויות, וכמובן לסובב את כל הדבר הזה בכל כיוון שנרצה, ולעשות עליו זום. אה, ויש גם חיפוש, אז אם תמיד רציתם לדעת היכן נמצא הטחול – זה הזמן לגלות.

נכון לעכשיו נראה שזה עובד רק בכרום.

ומבחינה ממשקולוגית, צד את עיני הפקד הבא:

image

זה סליידר רמת התצוגה. מעניין אם תצליחו לנחש את משמעותם של שני האייקונים התחתונים. אני לא הצלחתי. למי שמתעניין, רשמתי את התשובה כאן למטה בצבע לבן.

האייקון הכחול מייצג את המצב המצולם, שיש בו סליידר אחד, והאייקון האפור מעביר למצב של סליידר נפרד על כל רמת תצוגה, בסגנון אקוואלייזר. אה, ואם אתם קוראים את זה ב-RSS או במייל שלא מבחין בין צבעי הפונט, אז תדעו להבא להכנס ולקרוא באתר 🙂

דצמבר 17, 2010 אין תגובות

המצאת האימייל, טייק שלוש.

טוב, אז זה הסרטון הרשמי של פייסבוק לגבי הסיפור הזה של המייל שאינו מייל.

אני רק רוצה לוודא שהבנתי הכל נכון.

–המשך קריאה–

נובמבר 16, 2010 תגובה אחת

קישור דה-ז'ור: סופה של גוגל, הסנונית הראשונה

לגוגל יש בסביבות עשרים ושלוש אלף עובדים בשבעים ושלושה משרדים ברחבי העולם.

לגוגל יש כשש מאות אלף שרתים, שמטפלים במיליארדים של פניות כל יום בשנה.

שוויה של גוגל חצה את קו המאה וחמישים מיליארד דולר, וממשיך לעלות.

מי לא מכיר את גוגל? כולם מכירים את גוגל.

רק הציפורים בשמיים התכולים לא מכירות את גוגל.

אחרת איך תסבירו את זה שבלוס אנג'לס, בצומת השדרות ווילקוקס וסאנסט, ציפור אחת עלומת שם השאירה את חותמה בול על המצלמה של הרכב של גוגל מאפס שהסתובב וצילם את העיר כחלק מתהליך המיפוי? ועם כל האהבה שלי לפאתוס בגרוש, לא הייתי אומר "השאירה את חותמה" כשבינינו, היא סתם חירבנה על האוטו, אלמלא הקקי היה זמין עד היום בגוגל מאפס, מקלקל את קו הרקיע של מרכז הוליווד.

ולמי שחייב לראות בעצמו – זה כאן, תעברו לתצוגת Street View ותכוונו את המצלמה אל השמים.

נובמבר 13, 2010 אין תגובות
  • 1
  • 2

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד