UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » גוגל (עמוד 2)

גוגל

ג'ימייל אחד, בלי הכוסברה

ביום שבו הושק ג'ימייל, בשנת 2004, הוא עמד על שלוש רגליים: הנפח העצום יחסית לאותה תקופה (ג'יגה בעוד ששירותים מתחרים היו מציעים מאה ומאתיים מגה), גישת ה"חיפוש במקום מיון", והממשק, "המהפכני" לטענתם, של קיבוץ הודעות ע"פ שיחות.

google cilantro

מאז יצא לי לפגוש הרבה אנשים שממש שנאו את הממשק, ולמיטב זכרוני בן אדם אחד בדיוק אמר לי שהוא מת עליו. זה נושא שחזר על עצמו בהרבה דיונים בחיים וברשת, ובכל סקר בסגנון "תציינו בעיית שימושיות אחת שמפריעה לכם" היית יכול לבנות על קבוצה מכובדת של שונאי הסיפור הזה.

אני אישית מעולם לא הצלחתי להתחבר לזה, וזו אחת הסיבות לכך שאני ממעט להשתמש בממשק הוובי שלהם. אבל אני באופן כללי מעדיף תוכנות אימייל על ממשקים מבוססי רשת.

היום בבלוג של גוגל התפרסמה הבשורה שמעתה ניתן יהיה לכבות את זה ולעבור לתצוגה רגילה (ברוך שהחיינו). אוקיי, זו לא הפעם הראשונה שגוגל מקבלת את ביקורת המשתמשים ומבצעת שינויים – זה בדיוק מה שקרה עם השקת google buzz והגדרות הפרטיות הבעייתיות שלו. אבל אני לא זוכר מקרים שבהם גוגל עשתה את זה בפּנים כל כך חמוצות. הגישה הזו די חדשה לי במדיניות יחסי הציבור שלהם.

תשוו בין הפוסט שקישרתי מעלה לבין הפוסט הבא, שמדבר על השינויים שהולכים להתבצע בגוגל באז בעקבות ביקורת חריפה של הגולשים. בקיצור נמרץ, הפוסט על הבאזז אומר "היו לכם טענות כלפי השירות – שמענו והטמענו". הוא מתחיל במשפט "We've heard your feedback loud and clear", ומסתיים ב-"We quickly realized that we didn't get everything quite right. We're very sorry for the concern we've caused and have been working hard ever since to improve things based on your feedback. We'll continue to do so."

ואני לא יודע אם זה קשור לוויתור על אחת משלוש תכונות הדגל המקוריות של השירות, או להעדפותיו האישיות של הכותב, אבל הפוסט החדש מלא במרירות די עלובה. ניסיתי להוציא כמה משפטים מייצגים, אבל הסתבר שיותר קל פשוט לתרגם את שלוש הפסקאות הקצרות. וגם למדתי מילה חדשה באנגלית.

הצורה שבה ג'ימייל מארגנת את הדוא"ל לשיחות היא כמו כוסברה. או שאתה אוהב אותה – וכמוני, נהנה מטעם פירות ההדר ועשבי התיבול שהוא מעניק לכל דבר מסלסה ועד קארי – או שאתה שונא אותה. ואלה מכם ששונאים אותה, שונאים אותה מספיק כדי להשיק אתרים כמו nocilantro.com ו-ihatecilantro.com (קהילת שונאי כוסברה), שבה אתם יכולים לשנוא אותה ביחד.

אבל החיבה שלי לכוסברה מחווירה בהשוואה לאהבה שלי לתצוגת השיחות של ג'ימייל, או לשרשור הודעות. כבר שנים שלא נאלצתי לדדות דרך הודעות רבות כדי לעקוב אחר שיחה. אני כבר לא זוכר שרשורים של מאה הודעות שממלאים את העמוד הראשון של תיבת ההודעות הנכנסות. קיבוץ כל התגובות להודעה המקורית (והתגובות אליהן) יחד עם ההודעה עצמה מקל כל-כך על התקשורת.

מסתבר שלא כולם מרגישים כמוני. ובדיוק כפי שמיעוט קולני התאחד יחדיו כדי להכריז על תיעובם לאחד מעשבי התיבול הטעימים ביותר שקיימים בטבע, כמה מכם הביעו בקולניות רבה את חוסר החיבה שלכם כלפי שרשור הודעות. אז בדיוק כפי שאתם יכולים להזמין את הטאקו שלכם ללא כוסברה, מעכשיו את יכולים לקבל את הג'ימייל ללא תצוגת שיחות. לכו לעמוד ההגדרות הראשי, חפשו את החלק "תצוגת שיחות", בחרו באפשרות לכבותו אותו, ושמרו. אם תתחרטו, תמיד אפשר לחזור.

ואם יורשה לי מה שנקרא "תקציר מנהלים", לפי פסקאות:

1. קיימים בעולם דברים נפלאים וקיימים גם טיפשים ששונאים אותם.

2. שרשור ההודעות הוא דבר נפלא.

3. אתם הטיפשים ששונאים אותו. קחו לכם את כפתור הכיבוי ותחַנקו.

בין השורות אפשר לראות בקלות שבמקור הפוסט הכיל גם פסקה על הבוס המרושע שמכריח את הכותב לפתח את אופציית הכיבוי, אבל היא ירדה מטעמי ביטחון תעסוקתי.

נכון, מי שכתב את זה הוא בן אדם פרטי. אבל הוא כותב את זה בבלוג הרשמי של גוגל, וזה אומר שהוא מייצג את החברה. חברה, שהסלוגן שלה, אגב, הוא "don't be evil". ונכון, הסלוגן הוא ממש לא "don't be condescending", אבל אני משום מה חשבתי שזה משתמע. בבלוג הפרטי שלו הוא יכול לכתוב מה שבא לו. למעשה, זאת הייתה אחת הסיבות לפתיחת הבלוג הנוכחי שלי, למרות שכתבתי באותה תקופה גם בבלוג של UI – לפעמים אני כותב כאן דברים שלא הייתי מרגיש בנוח לפרסם שם, מסיבה כזו או אחרת, והיום אני לא אפרסם דברים כאלה בבלוג של נטקראפט. בקיצור, יש לי הרגשה שהפוסט הזה שלהם הולך לעשות קצת רעש, ללא שום קשר לג'ימייל.

וגילוי נאות: אני לא סובל כוסברה.

ספטמבר 29, 2010 24 תגובות

מרי, הו מרי שלי

מעניין כמה אחוזים ממשתמשי גוגל בארץ הבינו מדוע גוגל החליטו לחגוג את יום הולדתה של איזו מרי, ומדוע צייר הלוגואים החליט שהיא שלו.

image

כפי שכבר הזכרתי כאן, לוקליזציה זה לא קל ובאופן כללי עברית זו שפה קשה.

אוגוסט 30, 2010 אין תגובות

גוגל כרום נגד תפוח אדמה

פרסומת מקורית ויפה של גוגל כרום, אבל לוקח כמה שניות בשביל להבין מה בדיוק קורה שם.

 

מאי 6, 2010 2 תגובות

ניתוח תהליך סגירת טאבים בדפדפנים שונים

שלשום, בזמן שכתבתי את הפוסט על שדות סיסמא, כל האתרים שקישרתי אליהם היו פתוחים לי בפיירפוקס, כל אחד בטאב נפרד. וכשסיימתי, רציתי לסגור את כולם (אבל להשאיר את הדפדפן פתוח). אז תפסתי את העכבר ולחצתי על ה-X של הטאב האחרון, ואז על ה-X של הטאב האחרון החדש, ואז על ה-X של הטאב האחרון החדש (אם אי-פעם תהיתם מה משותף לטאבים בדפדפן ולראשי החמאס בגדה…). ואז הבנתי שמשהו מוזר לי בתהליך – בהתחלה הטאבים נסגרו לי מבלי שנאלצתי להזיז את העכבר כלל, פשוט לחצתי תמיד באותו מקום, אבל באיזשהו רגע התחלתי להזיז אותו שמאלה בשביל להגיע אל ה-X של הטאב האחרון. אז החלטתי לבחון את העניין הזה לעומק.

מה שקורה, מרגע פתיחת הטאבים, זה ככה: בהתחלה הטאבים החדשים נפתחים בגודל קבוע, עד שהם ממלאים את רוחב החלון. מרגע שלא נכנסים יותר טאבים ברוחב המקורי, רוחבם של כל הטאבים מתחיל לקטון עם פתיחת כל טאב חדש, כי צריך להכניס יותר טאבים באותו חלון. באיזשהו שלב הם מפסיקים להצטמצם, הרוחב שלהם נשאר קבוע (הרוחב המינימלי), ומופיעה גלילה שמאפשרת להגיע לטאבים שלא נכנסים בחלון.

אבל אותנו יותר מעניינת סגירת הטאבים. אז אותו העקרון פועל גם בסגירה, רק להיפך – אם התחלת עם המון טאבים (במצב של גלילה), רוחבם לא משתנה עם סגירת כל טאב, לאחר מכן הגלילה נעלמת וכל טאב שנסגר מאפשר לטאבים הנותרים להתרחב קצת, עד שמגיעים למצב של רוחב מקסימלי קבוע – כשרוחבם המצטבר כבר לא ממלא את כל רוחב החלון. ואז הם מפסיקים לגדול, מסכנים.

ההשפעה של האלגוריתם הזה על תהליך סגירת טאבים מרובים ע"י המשתמש היא לא נעימה, בגלל ששינוי גודל הטאבים מזיז את כפתור ה-X, וצריך לרדוף אחריו.

כאשר יש לנו הרבה טאבים בעלי רוחב קבוע (כלומר, יש גלילה במסך), מצבנו טוב: הטאבים ממלאים את כל המסך, וסגירתם אינה גורמת לשינוי רוחב הטאבים הנותרים. אז אין לנו בעיה, כי טאב חדש תופס את מקומו של זה שנסגר, ומאחר והם בעלי אותו רוחב, ה-X החדש יושב בדיוק באותו מקום כמו בטאב שנסגר.

זה מתחיל להיות מעניין (ואני יודע ששאלתם את עצמכם מתי זה כבר יתחיל להיות מעניין) במצב שרוחב הטאבים משתנה. כי אז יש הבדל בין סגירת טאבים מהסוף (מימין בממשק אנגלי, כלומר סגירת הטאב האחרון) לבין סגירת טאבים מהאמצע. כי סגירתם מהסוף מציבה את כפתור ה-X החדש בדיוק במקום של הכפתור הישן, ואין צורך לכוון מחדש. אבל סגירתם מהאמצע גורמת בד"כ לכך שהעכבר עכשיו נמצא באמצע הטאב החדש, ולא על ה-X, בצורה כזו (השורה למטה זה המצב לאחר סגירת הטאב):

firefox tabs with changing width
העכבר מגיע לאמצע הטאב החדש, מלבד מצב של סגירת טאב אחרון

אז לכאורה כל עוד אנחנו סוגרים מהסוף, אנחנו מסודרים. אבל גם זה הולך להשתנות, כי ברגע שהטאבים כבר לא ממלאים את כל המסך, רוחבם נשאר קבוע (רוחב מקסימלי), אבל הטאב האחרון מתחיל לזחול שמאלה עם כל טאב שנסגר. אז עכשיו כפתורי ה-X הפנימיים כן חופפים, אבל האחרון כל פעם משנה את מקומו:

firefox tabs with fixed width
העכבר נמצא מימין לטאב האחרון החדש

מה שמחמיר את המצב עוד, זה כל מיני משחקים שהדפדפנים עושים עם הטאבים וכפתורי ה-X. יש כאלה שמציגים את ה-X רק כשהטאב בפוקוס (IE8), יש כאלה שמציגים אותם רק כשהטאב ב-mouseover (ספארי), ויש שמשתדלים להציג אותו כל עוד המקום מאפשר (אופרה וכרום – והם גם אלה שממשיכים עם צמצום הטאבים הכי הרבה – בכרום הטאבים ממשיכים לקטון עד שיש כמאה טאבים, ואז רוחבם הופך לקבוע, וזה נראה בערך ככהgoogle chrome with many many many tabs:

כל הדפדפנים שבדקתי מעלימים את ה-X כשיש ממש המון טאבים ואז מציגים אותו רק בפוקוס על הטאב – אבל יש כאלה שמעבירים את הפוקוס אל הטאב שתופס את מקומו של זה שנסגר, ואז אפשר להמשיך ללחוץ על ה- X((IE8, ויש גם כאלה שמעבירים את הפוקוס טאב אחד ימינה, ואז העכבר נמצא מעל טאב שאין בו X (פיירפוקס) וצריך ללחוץ פעמיים.

בקיצור, כשיש הרבה טאבים שמשנים את רוחבם, אם נסגור מהסוף לא נצטרך להזיז את העכבר, אבל אם נסגור מהאמצע אז כן נצטרך.

זאת כל עוד משתמשים בפיירפוקס (המחשה למעלה), באקספלורר

IE8 tabs with changing width

באופרה

Opera tabs with changing width

ובספארי

Safari tabs with changing width

אבל לא בכרום! האנשים הטובים מגוגל המציאו לנו טאבים קסומים!

בכרום, כל עוד יש מספיק טאבים בשביל למלא את המסך, הטאב הבא תמיד ימוקם כך שכפתור ה-X שלו נמצא במקום בו היה הכפתור של הטאב שנסגר זה עתה. וזאת ללא קשר למיקומו – אם סגרתי מהסוף אז הטאב האחרון מחליק ימינה, ואם סגרתי מהאמצע אז הטאב הימני מחליק שמאלה.

אבל זה לא הכל. אם חושבים על זה לשניה, מבינים שזה לא לגמרי מסתדר – כיצד הטאבים יכולים גם להחליק ימינה (ולהתרחק ע"י כך מקצה המסך), וגם לתפוס את כל המסך, בשביל שכפתור ה-X הימני ביותר יישאר במקומו? אמנם הם משנים את רוחבם, אבל הם עדיין חייבים גם למקם את כפתור ה-X החדש בדיוק במקומו של הישן, וגם להיות בעלי רוחב זהה. בקיצור, כל התנאים האלה לא ממש מסתדרים.

מבולבלים? גם אני. לא בטוח שהייתי עולה על הסתירה לבד אלמלא שמתי לב למנגנון שפותר את זה. והפתרון הוא שהתהליך יכול לקרות בשני שלבים: אם סוגרים מהאמצע, אז בהתחלה הטאבים מחליקים שמאלה ואכן מתרחקים מקצה המסך, אבל לאחר שהזזנו את העכבר משורת הטאבים, הם נפרסים מחדש, ברוחב גדול יותר, ושוב תופסים את כל המסך. כך נראים שלושת השלבים:

Chrome tabs with changing width
(העכבר תמיד נמצא במקום הנכון (פתגם סיני עתיק

השינוי קורה רק אם סגרתי מהאמצע – כשסוגרים מהסוף, זה קופץ ישר למצב הסופי. והקסם כן נפסק ברגע שאין מספיק טאבים בשביל למלא את המסך, כי יש להם גודל מקסימלי קבוע.

אגב, אני לא רואה סיבות אחרות שבגללן גוגל היו רוצים ליישם את המנגנון המסובך הזה מלבד לענות על התרחיש הספציפי הזה, בו המשתמש סוגר הרבה טאבים בבת אחת ומעוניין לעשות זאת מבלי להזיז את העכבר. וזה אומר שהם חושבים עלינו.

פברואר 16, 2010 15 תגובות

גוגל באז

גוגל משיקה שירות שיתוף משלה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yi50KlsCBio]

זה סוג של הכרזת מלחמה על פייסבוק, טוויטר ופרנדפיד. אך מי שנלחץ אלה דווקא מיקרוסופט, שיצאו בהודעה בהולה שמגדירה את באז כ"עוד רשת חברתית" וטוענת שלמיקרוסופט היה את כל זה עוד משנת 2008 במסגרת הוטמייל, ויאהו שפירסמו ציוץ דחוף שמזכיר שיש להם שירות שעושה בדיוק את אותו הדבר כבר יותר משנה. טוב, "מזכירים" זה מילה קצת חזקה, כי היא מניחה שמישהו היה כבר מודע לזה. אולי מישהו באמת ידע, אבל אני אישית לא. מצד שני, אני לא אוהד גדול של יאהו.

ואם כבר מאשימים את גוגל בהשקת רשת חברתית, שווה להתעכב על זה שניה. ניתוח שטחי ביותר של הצלחת פייסבוק מצביע על שתי סיבות להצלחתה – האפליקציות (שהיוו את הסיבה העיקרית לעלייתה לגדולה, אבל נראה כי הן נמצאות במגמת דעיכה בזמן האחרון), והשיתוף (שמהווה את חלק הארי של פעילות המשתמשים בפייסבוק היום). אם כך, לגוגל יש כעת את המתכון השלם – גוגל וייב מספק את האפליקציות, והבאז יספק מעתה את הפן השיתופי. זאת בהנחה שבאמת מוקדם מדי להספיד את הוייב, כפי שנטען בתגובות לפוסט קודם שלי, שפחות או יותר באמת הספיד אותו. נשאר להם רק לחבר את שתי האפליקציות, ואז אפשר לדבר על חזרה לשוק הרשתות החברתיות, אחרי כישלון Orkut. המרכיב השלישי הוא מסה קריטית של משתמשים, ולא נראה שלגוגל יש בעיה עם זה.

פברואר 9, 2010 אין תגובות

אז מה קרה למייל שהומצא מחדש?

נזכרתי פתאום בגוגל וייב. מה קרה לו? אף אחד כבר לא מבקש הזמנות, לא מחלק הזמנות, גוגל עצמה לא מייצרת יותר הזמנות, ופשוט לא שומעים עליו יותר. רציתי לבדוק האם זה באמת נכון או שרק נדמה לי, נכנסתי לgoogle insights ובדקתי. קיבלתי את הגרף הבא:
Google insights for search - google wave

הגרף מתאר את מספר החיפושים אחרי הביטוי "google wave" ב-12 החודשים האחרונים. הנקודה F מציינת את השקת השירות. מאוד משעשעת הנקודה B – היא מציינת את היום בו התפרסם שגוגל רכשה את חברת АppJet "במטרה להגביר את העניין בגוגל וייב". מאחר והכותרת הזו עצמה הביאה את העניין בוייב לרמה הגבוהה ביותר מעולם, הייתי אומר שזה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה. אבל כנראה שבזה הסתכמה תרומתה להעצמת הוייב.

אז מה קרה למייל שהומצא מחדש? האם הגיע הזמן לעדכן את רשימת הכשלונות המהדהדים של גוגל? בינתיים הערכים הבולטים ברשימה הם google checkout – הגרסה הגוגלית של פייפאל, orkut – הרשת החברתית של גוגל, שמשום מה נחלה כשלון חרוץ בארה"ב אבל די מצליחה בהודו ובברזיל, ו-google answers, שהייתה אמורה לספק שירות הדומה ל-yahoo answers (רק שתשובות טובות היו מזכות את המשיבים בתמורה כספית מצד מציב השאלה), אבל פשוט לא הצליחה ונסגרה בסוף שנת 2006.

ינואר 23, 2010 6 תגובות

נקסוס

גוגל העלו מעין הדמייה של הגוגלפון נקסוס.

הכיתוב אומר "הקליקו על אייקון על מנת לראות דמו של כל יישום".

אני לתומי חשבתי שאוכל לשחק עם היישומים. אבל לא, מסתבר שזה רק טוען סרטון פלאש שמראה לי כיצד היישום מתנהג.

זאת ועוד: ממש בהתחלה ליד הטלפון מופיע כיתוב קטנטן שמסביר כיצד עוצרים את האנימציה. מהפעם הראשונה פשוט לא רואים אותו, כי המבט מופנה אל הטלפון הנוצץ. ואז האנימציה מתחילה, אבל הכיתוב נעלם. ואז, כשאתה מבין שתנועות העכבר שלך אינן משפיעות על דבר, אתה מתחיל לחפש דרכים לעצור את זה. וזה לא עוצר!

לכן כשירות לציבור אני מביא את התרשים הבא

איך עוצרים את הסרטונים של נקסוס

באמת, לדעתי היה שווה להשקיע עוד קצת וליצור דמואים אינטראקטיביים. בהתחשב בזה שהאפליקציות כבר קיימות בכל מקרה, אולי זה אפילו פחות השקעה ממה שזה נראה – בכל חברה שמפתחת לסלולר יש אמולטור של המכשיר שרץ על המחשב. ככה זה סתם מעצבן ומתסכל.

ינואר 5, 2010 אין תגובות

האויב של האויב

גוגל מציעה להורדה חבילת אפליקציות מועילות למחשב. עם ארסנל הכלים של גוגל, זה לא ממש מפתיע. קצת יותר מפתיעה העובדה שיש בחבילה לא מעט אפליקציות שאינן מבית היוצר של גוגל. עוד יותר מפתיע זה שחלק מהן מספקות שירותים שגם גוגל מספקת. כשמדובר באקרובט רידר זה לא ממש תעלומה כי בינינו, שרותי הצגת קבצי PDF של גוגל הם לא להיט. אבל מה שבאמת מעורר התפעלות זה שהחבילה כוללת גם כלים שהם מתחרים ישירים של כלי גוגל המוצעים בתוך אותה החבילה, והבולטים שבהם הם פיירפוקס וסקייפ.

חבילת היישומים של גוגל

מוזר עוד יותר זה שלא סקייפ ולא גוגל טוק מסומנות כברירת מחדל.

יכול להיות שפיירפוקס מוצעת כחלק מהמלחמה הקדושה המשותפת באקספלורר, וכך גם סקייפ (בגישה של "לפחות לא מסנג'ר"). אבל עדיין בעייני זה יפה וראוי לציון. מאוד מאוד קשה לי לדמיין את החבר'ה של מיקרוסופט ממליצים למשתמשים להתקין מוצרים של המתחרים הישירים שלהם. שאפּו. כמובן שפיירפוקס מוצעת עם סרגל הכלים של גוגל, אבל זה כבר קטנוניות.

ינואר 3, 2010 אין תגובות

העיצוב החדש של גוגל

בימים האחרונים מסתובבות ברשת שמועות על עיצוב חדש וניסיוני של דף החיפוש של גוגל, שפתוח לקבוצה מצומצמת של גולשים.

אז מסתבר שמישהו מצא כיצד כל משתמש יכול לנסות את הגרסה החדשה בעצמו.

בשביל לעשות את הטריק יש לצאת מהחשבון שלך, וללכת לgoogle.com. רוב הסיכויים שהגולש הישראלי עדיין יגיע לעמוד הישראלי של גוגל, ואז הוא יצטרך ללחוץ על הקישור Go to google.com  בשורה שמעל סימן זכויות היוצרים.

בהגיעכם לעמוד google.com, יש להעתיק את קטע הקוד המופיע בעמוד הזה, להדביקו בשורת הכתובת וללחוץ אנטר. אולי תצטרכו לרענן את העמוד, ואז אתם אמורים לראות את העמוד החדש.

נובמבר 29, 2009 אין תגובות
  • 1
  • 2

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד