UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » גורו

גורו

תרגום: הבוחן שייתן לכם את פיטס

עד שאני מגיע לתרגם משהו, בדרך כלל מדובר בפוסט או מאמר מהשבועות אחרונים. נכון, מדי פעם מתפלק לי איזה פוסט על עשר המכות או על הנדסת אנוש מימי שחר הספּנוּת, אבל הרוב זה דברים ממש מהימים האחרונים, בטווח של שני שינויי ממשק בפייסבוק. ובכן, המאמר הזה נכתב לפני 12 שנה, אבל זה לא מפחית מהרלוונטיות שלו. נתקלתי בו במקרה, וכמובן שאחרי המשפט הראשון לא הייתה לי ברירה אלא לנסות לפתור את הבוחן, ואני לא אטען שידעתי לענות נכון על הכל.

זה מאמר מאוד ייחודי בזה שהוא בבת אחת מעניין, "פותח את הראש", ומאוד רלוונטי לעבודה היומיומית. והוא גם חושף מדוע אנשים מרגישים שכל-כך כיף להם לעבוד עם המוצרים של אפל, ושלא מדובר רק בעיצוב גראפי ושיווק.

ברוס טוגנאזיני (Bruce Tognazzini), שהיה פעם עובד מספר 66 בחברת אפל, הוא היום אחד השמות הגדולים של עולם ה-UX. היום הוא חלק מקבוצת נילסן נורמן, לפני כן הוא עבד בחברת סאן, אבל את עיקר תהילתו הוא הרוויח במהלך 14 השנים בהן ייסד והוביל את תחום ממשקי המשתמש באפל.

הבוחן שייתן לכם את פיטְס ('The Quiz Designed to Give You Fitts)

מאת ברוס טוגנאזיני. פורסם במקור באתר AskTog בפברואר 1999.
תורגם ברשות המחבר ע"י ויטלי מיז'יריצקי.

–המשך קריאה–

מרץ 19, 2011 5 תגובות

החיפוש הוכתר בהצלחה

בפברואר פתחתי כאן קטגוריה לקישורים ושטויות, והתחלתי לחפש שם עבורה. השם המקורי היה lynx, וכפי שחבריי השמחים לאיד מיהרו להודיע לי, דווקא מקורי הוא לא היה. יש דפדפן טקסטואלי שנושא בשם הזה.

אני לא אטען שלא ישנתי לילות בגלל זה, אבל כן הייתי רוצה למצוא שם מוצלח יותר. ובכן, השבוע, בדיון בנושא מאוד דומה, עליתי על השם קישור דה-ז'ור, יענו de jour. התגובה שהתקבלה הייתה "מעולה אבל מתחכם מדי". ובכן, זה באופן כללי תיאור מאוד קולע לבלוג שלי (להוציא את המילה הראשונה), אז החלטתי להפסיק את החיפושים ושיניתי את שם הקטגוריה.

קישור דה-ז'ור:

קלאודיו, קולגה שלי משכבר הימים שעובד היום כיועץ UX בשיקגו, השתתף לאחרונה בקורס של אדוורד טאפטי, שעליו כטאפטי בשבוע שעבר. הגורו פתח את הקורס עם הויזואליזציה המדהימה הזאת, שמאפשרת לך לראות גם "את העבר והעתיד" של המוסיקה שמתנגנת. מצאתי עוד כמה דוגמאות ביוטיוב, וכשהמנגינה פחות מוכרת, האפקט כמובן הרבה פחות חזק, אבל זה עדיין יפה. תהנו.

 

in other news, בבלוג של נטקראפט סקרתי את Windows Phone 7 Series .

אוגוסט 6, 2010 אין תגובות

עוגות תלת-מימדיות אינן כשרות

לפני כמה שבועות חברת Gigya הישראלית פירסמה אינפוגרפיקה שמפרטת את הזהויות המקוונות בהן אנו משתמשים במהלך שיטוטינו ברשת. כלומר האם אנחנו משתמשים בזהות הפייסבוק או הטוויטר שלנו ע"מ להזדהות מול אתר צד שלישי – למשל אתר חדשות כלשהו.

האינפוגראפיקה התפשטה במדיה החברתית כאש בשדה קוצים, עם אלפי לייקים, דיגגים וריטוויטים, הרבה מהם בזכות הפרסום ב-mashable. גם אני התלהבתי ממנה. מאוד.

את המונח chart junk תבע אדוארד טאפטי (Tufte), עליו הוויקיפדיה אומרת שהוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו בתחום עיצוב המידע. המונח מתייחס ל"כל האלמנטים החזותיים המופיעים בתרשימים, שאינם נחוצים לתפיסת המידע המוצג בתרשים, או כאלה שמסיחים את דעתו של הצופה ממידע זה". באופן כללי, טאפטי יוצא נגד אלמנטים שמטרתם דקורטיבית בלבד. אבל טאפטי הוא קצת קיצוני, הוא חוטף על זה המון ביקורת, וגם הוא אינו צדיק שכולו תכלת ובספריו ניתן לראות לא מעט אלמנטים דקורטיביים. הרי אקדמיה זה טוב ויפה אבל אפילו גורואים צריכים לאכול.

אז בעיקרון אני רחוק מהטענה שכל תוצר אינפוגראפי צריך להצמד לדרישות הלא-מציאותיות  של טאפטי. אבל יש סוג מסוים של chartjunk שמזיק לצופה בצורה מאוד ברורה, וזה כבר מפריע לי. למשל, טאפטי אוהב להשתמש בדוגמת תרשים העוגה התלת-מימדי, כזה:

chart junk או תרשים עוגה תחת-מימדי

כאן הערכים המספריים של שלושת החלקים הם שווים (33%), אבל האזור האדום נמצא עם הפנים אלינו ואנחנו רואים גם את ה"עובי" שלו, בניגוד לאזורים האחרים בעוגה. הוא מקבל יותר שטח מסך, וויזואלית יש בתמונה הרבה יותר אדום מאשר ירוק או כחול, כך שהצופה תופס את הערך האדום כיותר דומיננטי. זה כבר לא chartjunk תמים, הוא מזיק ומעוות את המידע, מה שלא היה קורה בתצוגה דו-מימדית:

תרשים עוגה דו-מימדי

מה הקשר של זה לאינפוגראפיקה של Gigya? הרי אין להם שם עוגות תלת מימדיות. נכון, אין. למעשה מתחבאת שם עוגה אחת דו-מימדית מאוד לא טעימה, אבל אליה נגיע קצת מאוחר יותר. בינתיים נדבר על מזוודות. יש להם מזוודה שלמה, דו-מימדית אמנם, של chart-junk מובחר וקלאסי, מהסוג המזיק מאוד. וזה הדבר שגרם לי להתלהב, כי דוגמאות כאלה מחיי היומיום הן יקרות מפז.

הנה המזוודה. היא מתארת את אחוזי השימוש בזהויות הלקוחות מרשתות חברתיות (הרשימה מימין) בעת הכניסה לאתרי ביזנס שונים. מבלי להתעמק, ועדיף מבלי לפתוח את התמונה הגדולה, תנסו להגיד לי מי יותר פופולרי, מייספייס או לינקדאין? טוויטר או יאהו? לדעתי התשובה בשני המקרים היא ברורה ממבט אחד חטוף – לינקדאין יותר גבוה מאשר מיספייס, ויאהו מאשר טוויטר. וגוגל גבוהה משמעותית מיאהו. אבל זה לא נכון. בתוך שני הזוגות נתח השוק זהה לחלוטין, וגוגל גבוהה מיאהו באחוז אחד בודד.

זהויות מקוונות באתרי ביזנס: Gigya

סידור בועיות הערכים לגובה, כשהערך הגבוה ביותר (בתרשים) הוא באמת הערך הגבוה ביותר (במספרים), וכנ"ל הערך הנמוך ביותר, יוצר מיידית את האשליה שגובהו של העיגול השחור משקף את הערך הרלוונטי. זה אפילו נכון – למעט המקרים שבהם זה לא. אילו זה היה נכון, היו כאן שלושה זוגות של ערכים שחייבים להיות באותו גובה, ואז הקווים המקווקים שמחברים אותם לשמות האתרים היו צריכים להתפצל ולהיות פחות אסתטיים. אז לא הלכו על זה.

נפילה נוספת, אבל פחות מזיקה לדעתי,  היא התרשים ה"כללי" – מעבר לכל האתרים. הוא נראה כך:

זהויות מקוונות באינטרנט, כללי: Gigya

תראו לי בן אדם אחד שיבין ממבט ראשון שהשטח הגדול מימין שייך לפייסבוק ולא ל-Aol. אם אתם לוקחים אתר אחד מבין שבעה, שמים אותו בפינה הימנית התחתונה, ודווקא רק אותו בוחרים לא לחבר בקו אל התרשים, אל תתפלאו אם גם הצופה לא יחבר אותו אל התרשים. לדעתי ברור מהציור בצורה חד-משמעית שזה השטח של Aol. ולמה נתח השוק של שאר האתרים מתואר בגוונים של אותו צבע, שהולכים ונעשים כהים יותר בהדרגה קבועה? הההדרגתיות הזו יוצרת את הרושם שהאזורים הכהים נוצרים בעקבות חפיפה של כמה אזורים שקופים למחצה, ולא ברור שמדובר בשני אזורים נפרדים. ידעתי שאפשר להרוס תרשים עוגה בהפיכתו לתלת-מימדי, אבל זו דרך חדשה ומקורית בהחלט. מה רע בצבעים רגילים ושונים, זה לא מספיק יפה? זה מסתיר את המפה של כוכב הלכת המסתורי ששמתם ברקע (כי כדור הארץ זה בטוח לא, צר לי)?

ולגבי החלקים האחרים בפוסטר… ובכן, החלק של אתרי הבידור הוא אמנם chartjunk לפי טאפטי, אבל לדעתי הוא חביב ולא מזיק. והחלק של אתרי החדשות הוא פשוט מאוד לא מוצלח. אילו החלקים היו מוצגים על ציר אחד, או לפחות לפי סדר גודל מסוים, היה אפשר להשוות ביניהם ויזואלית. אבל כשהם מפוזרים בצורה שעושה סדר עיצובי אבל לא הגיוני, אין שום דרך להבין את יחסי הכוחות מבלי לקרוא את האחוזים.

זהויות מקוונות באתרי בידור: Gigyaזהויות מקוונות באתרי חדשות: Gigya

אגב, את זה עושים באקסל בשתי דקות עבודה. בהחלט אפשר לייפות את זה עוד הרבה, אבל גם אז לא יפרסמו את זה ב-mashable.

הפוסטר של Gigya באקסל

יולי 24, 2010 10 תגובות

טופס בסגנון "השלמת מילים" הגדיל המרת משתמשים ב-25-40%

תירגמתי מאמר מעניין של לוק ורובלוסקי עבור UXI – באתר UXI. יש גם דיון מעניין בתגובות.

שני מאמרים קודמים שתרגמתי עבור חברת אינקוד-הייפרה.

הממשקים "המרושעים" של פייסבוק.

ההבדל בין שימושיות וחוויית משתמש.

יולי 10, 2010 אין תגובות

עשר המכות בראי היוריסטיקות של נילסן

אחד הדברים הראשונים שלומדים בממשקולוגיה הוא עשר היוריסטיקות של נילסן. היוריסטיקות הן מעין כללי אצבע שמומלץ ללכת לפיהם בעת עיצוב ממשק. הן נוסחו ע"י ג'ייקוב נילסן, הגורו הגדול של התחום, בשנת תשעים. מהרגע שנחשפתי אליהן, התחלתי לתהות – איך נילסן הגיע דווקא לכללים אלה? ואיך יצא שיש בדיוק עשר יוריסטיקות?

ובכן, בפסח הזה סוף-סוף חיברתי עשר ועוד עשר. כן כן, אתם לא תאמינו, אבל היוריסטיקות פשוט מבוססות על עשר המכות. בואו נעבור ונראה.

1. דם

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: "קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם: עַל נַהֲרֹתָם, עַל יְאֹרֵיהֶם, וְעַל אַגְמֵיהֶם, וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם, וְיִהְיוּ דָם"; וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה: וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר, לְעֵינֵי פַרְעֹה, וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו, וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר – לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה; וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר; וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר; וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

בקיצור, כל המים בנהרות ובאגמים הפכו לדם. מן הסתם שזה לא מצב נורמלי – בנהר אמורים לזרום מים ולא דם. המצרים לא יודעים לחיות בצורה כזאת, כי זה לא מתאים למה שהם מכירים מהעולם האמיתי.

ונילסן אומר:

התאמה בין המערכת לעולם האמיתי:
על המערכת "לדבר" בשפה שהמשתמש מבין תוך שימוש במילים, ביטויים, מונחים ורעיונות המוכרים למשתמש, ולא בשפה טכנית. יש לעשות שימוש במילים וביטויים השגורים בפי המשתמש בכדי שהמידע המוצג יופיע בצורה טבעית והגיונית.

2. צפרדע

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: בֹּא אֶל-פַּרְעֹה, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: "כֹּה אָמַר יְהוָה: 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי; וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ, הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים, וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ, וְעַל מִטָּתֶךָ, וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ, וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, וּבְכָה וּבְעַמְּךָ, וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ – הַצְפַרְדְּעִים". וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: "נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת, עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים, וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם". וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם, וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם.

הצפרדעים יוצאים מהנילוס, ומכסים את כל מצרים. שימו לב שהצפרדעים לא מפריעים לאף אחד כשהם נמצאים במקומם הטבעי – בנהר, וזה מה שהמצרים מורגלים בו. אם נגיד היה מדובר בצרפת, זה היה סיפור אחר, שם היו פשוט אוכלים אותם ואומרים מרסי. אבל כל אחד ומה שהוא מכיר.

ונילסן אומר:

עקביות והתחשבות בסטנדרטים:
המשתמשים לא צריכים לתהות האם למילים שונות, סיטואציות שונות או פעולות שונות יש את אותה המשמעות. פעלו על-פי המוסכמות של סביבת העבודה.

3. כינים

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת-מַטְּךָ וְהַךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ-כֵן, וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת-יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַכִּנָּם, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: כָּל-עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.

הכינים מילאו את כל הארץ, וכיסו את בני האדם ואת חיות המשק. לא הייתה דרך לברוח או להפטר מהם, והמצרים היו חסרי ישע – הכינים לא היו בשליטתם ולא הייתה להם אפשרות לבטל את המכה.

ונילסן אומר:

שליטת המשתמש וחופש:
לעיתים קרובות משתמשים יבחרו בפונקציות מערכת מבלי להתכוון לכך או בטעות, ויצטרכו או יחפשו 'יציאת חירום' מסומנת היטב כדי לצאת מאותו מצב מערכת מבלי לעבור דיאלוג ארוך. לשם כך עלייך לתמוך באפשרות לבטל את הפעולה האחרונה ובאפשרות לבצע שוב פעולות שבוטלו.

4. ערוב

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה–הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי–הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ. וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב–לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. וְשַׂמְתִּי פְדֻת, בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה, הָאֹת הַזֶּה. וַיַּעַשׂ יְהוָה, כֵּן, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי הֶעָרֹב.

כאן מדובר בהגיון קצת שונה. הבעיה היא שלא ברור בדיוק מה זה הערוב הזה. כולם מסכימים על כך שמדובר בבעלי-חיים, אך איננו יודעים מאיזה סוג, והפרשנים השונים מדברים על סוגים שונים – החל בפנתרים וכלה בזבובים. וזאת בגלל שהמקור אינו מכיל הסבר מדויק ומפורט לגבי טבעה של מכה זו.

ונילסן אומר:

עזרה ותיעוד:
על-אף שמערכת שניתן להשתמש בה ללא תיעוד היא עדיפה, עשוי להיות צורך לספק עזרה ותיעוד. כל מידע מסוג זה צריך להיות קל לחיפוש, ממוקד במשימותיו של המשתמש ועליו לכלול רשימה של צעדים ממשיים שיש לבצע. המידע צריך להיות תמציתי.

5. דבר

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ, וְעוֹדְךָ, מַחֲזִיק בָּם. הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן–דֶּבֶר, כָּבֵד מְאֹד. וְהִפְלָה יְהוָה–בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל, וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם; וְלֹא יָמוּת מִכָּל-לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דָּבָר. וַיָּשֶׂם יְהוָה, מוֹעֵד לֵאמֹר: מָחָר, יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה–בָּאָרֶץ. וַיַּעַשׂ יְהוָה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, מִמָּחֳרָת, וַיָּמָת, כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם; וּמִמִּקְנֵה בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-מֵת אֶחָד. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה–וְהִנֵּה לֹא-מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל, עַד-אֶחָד; וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם.

מגפת דבר פקדה את מצרים. אבל מה, באופן מאוד לא אופייני למגפות, המחלה פגעה רק בבהמות המצרים, ובעלי החיים של בני ישראל לא נפגעו – לא מת אפילו אחד. המכה הייתה גמישה וסלקטיבית.

ונילסן אומר:

גמישות ויעילות השימוש:
מאיצים כמו קיצורי מקלדת, אשר אינם גלויים למשתמש החדש, יכולים לעתים קרובות להאיץ את האינטראקציה עם המערכת עבור המשתמש המתקדם. מומלץ להגדיר מאיצים כאלה כשהם מסייעים למשתמשים ותיקים, אך לא פוגעים במשתמשים חדשים. מומלץ לאפשר למשתמשים להתאים פעולות נפוצות לצרכיהם.

6. שכין

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם, פִּיחַ כִּבְשָׁן; וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה, לְעֵינֵי פַרְעֹה. וְהָיָה לְאָבָק, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהָיָה עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת–בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיִּקְחוּ אֶת-פִּיחַ הַכִּבְשָׁן, וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה, וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה, הַשָּׁמָיְמָה; וַיְהִי, שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת, פֹּרֵחַ, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. וְלֹא-יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים, לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה–מִפְּנֵי הַשְּׁחִין: כִּי-הָיָה הַשְּׁחִין, בַּחַרְטֻמִּם וּבְכָל-מִצְרָיִם. וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת-לֵב פַּרְעֹה, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה.

מחלת עור קשה הכתה במצרים, ולא יכלו לזהות את מקור המחלה, לרפא אותה או להחלים ממנה.

ונילסן אומר:

עיזרו למשתמשים לזהות, לאבחן ולהתגבר על שגיאות
הודעות שגיאה צריכות להיות מנוסחות בשפה פשוטה (ללא מספרי "קוד שגיאה") המסבירה בצורה ברורה מהי הבעיה שקרתה וכיצד ניתן להתגבר עליה.

7. ברד

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי בָרָד, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:  עַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה–בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-הַשָּׁמַיִם, וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד, וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה; וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי בָרָד–וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד:  כָּבֵד מְאֹד–אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי. וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, מֵאָדָם, וְעַד-בְּהֵמָה; וְאֵת כָּל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת-כָּל-עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר-שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לֹא הָיָה, בָּרָד. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים. הַעְתִּירוּ, אֶל-יְהוָה, וְרַב, מִהְיֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד; וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם, וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד.

שימו לב מה קורה כאן – סוף סוף פרעה מתחרט ומכיר בטעות שלו. כנראה שאם היה יודע מראש את תוצאות מכת הברד, לא היה נותן למצב להתדרדר בצורה כזו. אבל הוא לא קיבל ממשה שום התרעה מוקדמת, ולא ידע מה מצפה לו.

ונילסן אומר:

מניעת טעויות:
לפני שחושבים כיצד עוזרים למשתמש להתגבר על טעות או שגיאה כדאי לחשוב כיצד ניתן למנוע אותה מלכתחילה. ניתן לעשות זאת על ידי מתן חיווי בזמן אמת לפני ביצוע פעולה מסויימת.

8. ארבה

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה, וְיַעַל, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיֹאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיהוָה נִהַג רוּחַ-קָדִים בָּאָרֶץ, כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלָּיְלָה; הַבֹּקֶר הָיָה–וְרוּחַ הַקָּדִים, נָשָׂא אֶת-הָאַרְבֶּה. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח, בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם:  כָּבֵד מְאֹד–לְפָנָיו לֹא-הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה-כֵּן. וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ, וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ, אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד; וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.

הארבה מכסה את כל מצרים. החרקים המגעילים ממלאים את השמים ואת הארץ, ואוכלים את כל הצמחים ששרדו את היוריסטיקות הקודמות. הארבה נמצא בכל מקום. ראיתם פעם ארבה? זה יצור די מכוער. זה נראה ככה:

locust

ונילסן אומר:

עיצוב אסתטי ומינימליסטי:
אין לכלול בדיאלוגים מידע שאיננו רלוונטי או כזה שנחוץ לעיתים רחוקות. כל יחידת מידע נוספת בדיאלוג מתחרה עם יחידות המידע הרלוונטיות, ומצמצמת את הנראות היחסית שלהן.

9. חושך

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, נְטֵה יָדְךָ עַל-הַשָּׁמַיִם, וִיהִי חֹשֶׁךְ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם; וְיָמֵשׁ, חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, עַל-הַשָּׁמָיִם; וַיְהִי חֹשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו, וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו–שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר, בְּמוֹשְׁבֹתָם.

תסכימו איתי שזה די בעיה כשאי אפשר לראות שום דבר. ואז עוד אי אפשר היה להאיר עם הפלאפון, אז אם לא זכרת מה נמצא איפה, היית מגלה דברים בדרך הקשה – היית צריך לגשש, להתקל בדברים בחושך, ולנסות להבין מה זה על סמך חוש המישוש בלבד.

ונילסן אומר:

זיהוי עדיף על שליפה מהזכרון
מזערו את העומס על זכרונו של המשתמש, על-ידי הצגה של אובייקטים, פעולות ואפשרויות. המשתמש לא צריך לזכור מידע מחלק אחד של הדיאלוג לחלק אחר שלו. הוראות השימוש במערכת צריכות להיות גלויות ואם הן לא, צריך שיהיה קל למצוא אותן בעת הצורך.

10. מכת הבכורות

וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה. וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

שמתם לב מה קרה כאן? בני ישראל נדרשו לסמן את בתיהם בדם על-מנת שלא להפגע במכת הבכורות. בעצם מדובר בחיווי פשוט שמבחין בין שני מצבים רלוונטיים של הבתים באותו לילה – בית מצרי או בית יהודי.

ונילסן אומר:

נראוּת וסטאטוס המערכת:
על המערכת תמיד להציג למשתמשים מה קורה בה באמצעות משוב הולם ובתוך זמן סביר.

חג שמח לכולם.

נ.ב. מאחר ואין ליוריסטיקות תרגום עברי סטנדרטי, הרשיתי לעצמי להסתמך על התרגום שנכתב בגוגל וייב ע"י ברק דנין ואמיר דותן (בהשתתפות שושנה פורבס, ישי כהן וטל אבנרי) בימים בהם כל העולם ניסה להבין למה צריך להמציא את המייל מחדש.

אפריל 1, 2010 5 תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד