בתגובות לפוסט הקודם הפנה אותי דני לאתר ביה"ח אסותא. דני התעצבן מטופס הפנייה האישית במרכז המסך, שבו תוויות השדות נעלמות ברגע שנכנסים לתוך השדה, ואין דרך להחזיר אותן לבד מלרענן את העמוד. דני כמובן צודק, וזה אכן מעצבן. מי שעיצב את האתר כנראה חשב שהוא יכול לחסוך 15 פיקסל אם הוא יוריד את שורת התוויות ויכניס אותן לתוך השדות. זה כשלעצמו לא רעיון טוב, כי נעדיף שהמשתמש יוכל לקרוא את התווית תמיד, אבל אם כבר עושים זה, צריך לפחות לפרט שבמידה ויוצאים מהשדה מבלי שהוזן בו תוכן, התוויות חוזרות.
לוגו
טויז-אר-נסנס
"הנייר אינו מסמיק" כתב מרקוס טוליוס קיקרו אי-שם די מזמן. הוא התכוון שאפשר לרשום כל שטות וכל שקר, כי הנייר – מה אכפת לו, הנייר אוכל הכל.
היום הגעתי למסקנה שמרקוס טוליוס צדק. זה הוכח על דרך השלילה. אילו הנייר היה מסמיק, אז הרקע של השלט הזה של רשת המסעדות R-נסנס היה מזמן הופך לאדום כולו, ולא היינו מצליחים לקרוא את הברקת הקופירייטינג והעיצוב הזו בלוגו המסעדה. והאמת, כך היה מוטב לכולנו.
עברית שפה קשה
"מה זה עברית"? השאלה הזאת מופיעה בעמוד "מה זה קורא אלקטרוני" של הקורא העברי הדיגיטלי שלוש פעמים בניסוחים טיפה שונים. בנוסף, רשום שם "עברית, חוויית קריאה חדשה" ו-"לרכישת עברית לחץ כאן". זה נשמע כמו רעיון מצוין, ספציפית עבור העברית זה קצת מאוחר מדי בשבילי, אבל ברגע שיתחילו למכור שם ספרדית או סינית – אני קונה! ועכשיו סוף סוף אני יודע מדוע קוראים לזה "רכישת שפה".
מצד אחד, אני לא קופירייטר. עדיין מאותו הצד, אני טרף קל למשחקי לשון, אפילו כשהם לא מי יודע מה מתוחכמים (לעזאזל, אשכרה קראתי לבלוג שלי יואקסטזי…). ולכן מי אני שאבקר את בחירת השם של המכשיר? אז לא אתיימר לקבוע שהשם גרוע מבחינת מיצוב ומיתוג, ואביע רק את דעתי הצנועה שזה שייך לסוג הדברים שאמורים להשאר על רצפת חדר העריכה – זה רעיון חמוד, כיף להשתעשע איתו, אבל כולם מבינים שאי אפשר לקחת אותו ברצינות. ככה נראה לי.
אני כן מבין קצת בקידום אתרים, ברמה די בסיסית. הרמה הזאת מספקת לי כדי להבין שני דברים:
א' – אין קורא דיגיטלי עברי נוסף, זה היחיד שיש. לכן על פניו נראה שעבודת ה-SEO על האתר הזה צריכה להיות הדבר הכי פשוט בעולם, שכל ילד יכול לעשות. אבל מישהו בהנהלה לא רצה להקל את החיים על צוות האתר, ולכן במקום לבחור שם מקורי שיוביל אך ורק לאתר שלהם, הם הלכו על עברית. חמישים ושבע מיליון תוצאות בגוגל. בהצלחה עם זה. אני ממליץ שלגרסה הבאה יקראו "כסף" (שבע מאות שבעים ושבע מיליון).
ב' – הסעיף הזה הולך להוות אילוסטרציה למושג "המסמר האחרון בארון הקבורה". הרי האנשים שם מבינים שהם לא יכולים פשוט לרשום בכל מקום "עברית", כי זה נשמע עוד יותר גרוע ממה שזה באמת (אם כי לא בהרבה). אז על מנת ליצור הבחנה טובה יותר בין המילה האמיתית למותג המגניב הם נאלצים להשתמש בתמונות במקום בטקסט. ואמנם תמונה שווה אלף מילים, אבל העכבישים של מנועי החיפוש אינם רואים תמונות, הם רואים רק טקסט. אז אפילו את המילה "עברית", את שם המוצר עצמו, העכבישים כמעט ולא יפגשו באתר. רק במקומות שבהם קשה להכניס תמונה, כמו בתפריט. שימו לב לאלגנטיות שבה האתר יורה לעצמו בשתי הרגליים – המיתוג וה-SEO: התמונה ממש גרועה לקידום אתרים, והטקסט ממש גרוע למיתוג. אה, והוא גם לא ממש טוב לקידום אתרים :).
ובנושא אחר לגמרי: בפעם האחרונה ששאלתי כאן שאלה, קיבלתי תשובה במהירות מפתיעה, אז אנסה לשאול עוד משהו. אולי מישהו יודע מה תפקידו של הכפתור המסומן? התמונה היא של נגן המדיה באתר של מאקו.
הכפתור נלחץ אבל אין לו כל השפעה נראית לעין. חשבתי שזה בגלל הפיירפוקס, אבל באקספלורר כל שורת הפקדים הזו פשוט אינה מופיעה, ובכרום היא מופיעה ללא הכפתור המסתורי. יש למישהו מושג מה זה אמור לעשות?
כיצד להראות צעיר יותר — בצעד אחד פשוט
לפני כמה ימים נתקלתי בבאנר הבא באחד האתרים הישראליים. אני מביא אותו בגודל אמיתי, ותיכף תבינו מדוע אני מציין את זה.
המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה שהבאנר יכול להיות לגיטימי רק בתנאי שבצד השני מסתתר שוטר מהיחידה למלחמה בפדופוליה ברשת, כי הילדה הזאת נראית מקסימום בת 15. לחצתי על הבאנר, אבל להפתעתי הימ"מ לא פרץ לדירתי (אפילו חיכיתי כמה דקות), אז אני הנחתי שטעיתי.
הסיפור התבהר כשנתקלתי בבאנר אחר בכיכובה של אותה מתבגרת בודדה, אבל הפעם הוא נראה כך:
אני חייב להודות שזה עדיין די מטריד, אבל לפחות הפעם זה נראה כאילו שהיא כבר התחילה את הבגרויות.
מה קורה פה? התשובה מצויה במיתולוגיה היוונית, בסיפור על השודד פרוקרוסטס, שהיה משכיב את קורבנותיו על מיטה – ומקצץ את איבריהם כאשר היו גבוהים מדי, או מותח אותם בחבלים במידה והיו נמוכים מדי (ועכשיו גיליתי שבמסורת היהודית קיים סיפור דומה על מיטת סדום). את תפקיד השודד משחק כאן מעצב הבאנרים, שהחליט שהבחורה מהבאנר הנמוך אינה גמישה מספיק בשביל לככב גם בבאנר הגבוה, ולכן עשה לה הצרת היקפים נמרצת ועל הדרך גם מתח אותה קצת לגובה. כך נראות שתי הגרסאות צד אל צד.
כידוע, פרופורציות הגוף שלנו משתנות (בעיקר לרוחב) כשאנחנו יוצאים מגיל ההתבגרות, ואם נשנה אותן בצורה מלאכותות, למשל בפוטושופ, אפשר גם להוריד כמה שנים במשיכת עכבר אחת. ואמנם סקס מוכר, אבל זה לא אומר שלא צריך לחשוב לפחות דקה כשחותכים באנרים, אפילו אם מככבת בהם בחורה במכנסיים קצרים על חוף הים.
נ.ב. בנושא לא קשור לחלוטין. הרגע נתקלתי בידיעה על כך שמיקרוסופט הכריזה על טלפון סלולרי מתוצרתה. המכשיר נקרא Kin, כלומר כנראה שלא תהיה ברירה אלא לקרוא לו קין בעברית. חייבים להודות שזה שם קצת יותר מוצלח מבחינת לוקליזציה מאשר Zune, אבל לא נראה לי שהשיא של Zune בכלל ניתן לשבירה. מעניין אם הלוגו של Kin ייקרא אות קין. ואם אנחנו בנושא לוגואים, אז אפשר להזכיר שבתחום הזה ההישג של Zune בתור השם הכי לא מתאים לעברית דווקא כן נשבר, אבל המתחרים רימו קצת. השם אנדרואיד כשלעצמו הוא בסדר גמור, אבל הכיתוב שעל הלוגו בהחלט אינו מותאם לעיניים קוראות עברית.
חיוויים בתעופה
הפוסט הקודם דיבר על חיוויים בתחום הנשק הגרעיני. זה מתקשר באופן די טבעי לנושא של חיוויים בתעופה. ובהקשר הזה חייבים להביא את התמונות האלה של מטוסי חברת התעופה הדרום-אפריקנית Kulula, שהשקיעה במיתוג המחודש של המטוסים שלה.
(c) shanairpic
עיצוב לוגואים
הנה התפרסם לו הלוגו הרשמי של המשחקים האולימפיים של שנת 2012 בלונדון.
וכמובן שאיזו נשמה טובה שינתה קצת את הצבעים. כעת הלוגו מזכיר את ליסה סימפסון עושה דברים שהשתיקה יפה להם.
וזה ישר הזכיר לי את ההתלהבות סביב הלוגו של מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים ניידים – האנדרואיד. ליתר דיוק, ההתלהבות סביב הכיתוב בלוגו של אנדריאיד, ורק בקרב ציבור קוראי עברית.
