UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » לוקליזציה

לוקליזציה

בלשות בלשנית

ברוב החנויות באינטרנט, בעמוד המוצר, ניתן למצוא אזור שמציג מוצרים דומים או קשורים. בדרך כלל כותרת האזור היא איזושהי גרסא של "לקוחות שקנו את הפריט הזה קנו גם את הפריטים הבאים". לעיתים, כשמדובר בחנות שמתמחה רק סוג אחד של מוצרים, המילה "פריט" מוחלפת בסוג המוצר.

היום, בעקבות קישור מאחת התשובות לשאלה המעניינת הזו ב-UX.Stackexchange, מצאתי את עצמי באתר iTunes ברוסית. זאת פעם ראשונה עבורי, ולכן רק עכשיו גיליתי כמה דברים שלא הייתי מצפה להם מחברה שהיא כביכול אות ומופת לחוויית המשתמש האולטימטיבית.

זה שהכל מתורגם מלבד הכפתורים, הכותרות ותפריט הניווט מרמז על כך שהכפתורים והכותרות הם בעצם תמונות, ולכן לא ניתן לתרגם אותם ללא מעורבות של מעצב. קליק של עכבר מאמת את זה. זה די מאכזב, אבל לא מאוד חריג.

אייטיונז

מה שכן חריג זה אזור הפריטים הקשורים. כותרת האזור, שדווקא היא כן מתורגמת, אומרת "עם הספר הזה קונים גם…". כן, "ספר". ולא, המילה "אפליקציה" או המילה "פריט" או "מוצר" או כל דבר רלוונטי אחר שהצלחתי לחשוב עליו ברוסית אינן דומות ואינן קשורות בשום צורה למילה "ספר". ספר זה ספר, אין לו משמעויות נוספות.

לטובת דוברי הרוסית שבקהל:

איטיונז ברוסית

המקור באנגלית אומר  "Customers also bought".

איטיונז באנגלי

בכמה דקות של מחקר לא הצלחתי להבין מאיפה זה מגיע. בהתחלה חשבתי שהם הלכו לגרסה הרוסית של אמאזון והעתיקו משם, אבל א' – באמאזון רשום "Customers who bought this item also bought", כלומר ללא אזכור של ספרים, וב' – מסתבר שאין לאמאזון ממשק ברוסית.

עשיתי סקירה מהירה של חנויות הספרים המקוונות המובילות ברוסית. אפילו בהן בכל מקום רשום "פריט" או "מוצר". עשיתי חיפוש על הביטוי המדויק ברוסית והגעתי לשתי חנויות ספרים שכוּחות גוגל ומן הסתם שאין להן ממשק באנגלית. אין הרבה סיכויים שזה מגיע משם.

ניסיתי לתרגם את זה במנועי התרגום האוטומטי, שאחראים לחלק נכבד מתוך כשלי התרגום בממשקים – אבל גם הם לא חושבים שספרים קשורים לעניין.

הייתי אומר "עם סטיב זה לא היה קורה", אבל כנראה שזה קרה עם סטיב.

בקיצור, אין לי מושג. אשמח לשמוע תאוריות :).

אפריל 4, 2012 8 תגובות

חינוך – לא באלימות

מטבע הדברים, סטימצקי זאת רשת ששמה דגש מאוד חזק על המילה הכתובה, ומנסה להנחיל זאת גם ללקוחותיה, וכנראה שגם לציבור הגולשים באתר שלה. אבל כמו כל פעולה חינוכית טובה, זה לא נעשה בצורה בוטה ובולטת, אלא אט-אט, בדרכי נועם, בעדינות בלתי מורגשת כמעט, בדרופדאון קטן.

סניפי סטימצקי

–המשך קריאה–

מרץ 5, 2011 7 תגובות

קישור דה-ז'ור: ארץ השימושיות השוקעת

איכות הסרטון גרועה, התרגום צולע, וההומור היפני מוזר כרגיל, אבל חוץ מזה אין ממש סיבה שלא לראות את המערכון הזה על חוויית המשתמש בכספומט היפני.

ולא לשכוח: ב-23.02 אנחנו עורכים מפגש המוקדש ללוקליזציה.

פברואר 15, 2011 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: גם נגישות וגם לוקליזציה

פעם, כשדיברתי עם מישהו על זה שאני הולך לתרגם עבורו איזה מאמר, הוא אמר לי: "נו, אתה רק צריך להריץ אותו בגוגל טרנסלייט ואז לעבור קצת אחריו".

מדי פעם, כשאני רואה דברים כאלה, אני נזכר בו.

תודה למשה שצילם את זה ועשה לי את הערב.

image

נובמבר 28, 2010 2 תגובות

קישור דה-ז'ור – לוקליזציה במעלית

על טכנולוגיות חכמות וממשקים מתקדמים, ובעיקר על לוקליזציה.

ספטמבר 19, 2010 אין תגובות

מרי, הו מרי שלי

מעניין כמה אחוזים ממשתמשי גוגל בארץ הבינו מדוע גוגל החליטו לחגוג את יום הולדתה של איזו מרי, ומדוע צייר הלוגואים החליט שהיא שלו.

image

כפי שכבר הזכרתי כאן, לוקליזציה זה לא קל ובאופן כללי עברית זו שפה קשה.

אוגוסט 30, 2010 אין תגובות

כיצד להראות צעיר יותר — בצעד אחד פשוט

לפני כמה ימים נתקלתי בבאנר הבא באחד האתרים הישראליים. אני מביא אותו בגודל אמיתי, ותיכף תבינו מדוע אני מציין את זה.

girl

המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה שהבאנר יכול להיות לגיטימי רק בתנאי שבצד השני מסתתר שוטר מהיחידה למלחמה בפדופוליה ברשת, כי הילדה הזאת נראית מקסימום בת 15. לחצתי על הבאנר, אבל להפתעתי הימ"מ לא פרץ לדירתי (אפילו חיכיתי כמה דקות), אז אני הנחתי שטעיתי.

הסיפור התבהר כשנתקלתי בבאנר אחר בכיכובה של אותה מתבגרת בודדה, אבל הפעם הוא נראה כך:

girl2

אני חייב להודות שזה עדיין די מטריד, אבל לפחות הפעם זה נראה כאילו שהיא כבר התחילה את הבגרויות.

מה קורה פה? התשובה מצויה במיתולוגיה היוונית, בסיפור על השודד פרוקרוסטס, שהיה משכיב את קורבנותיו על מיטה – ומקצץ את איבריהם כאשר היו גבוהים מדי, או מותח אותם בחבלים במידה והיו נמוכים מדי (ועכשיו גיליתי שבמסורת היהודית קיים סיפור דומה על מיטת סדום). את תפקיד השודד משחק כאן מעצב הבאנרים, שהחליט שהבחורה מהבאנר הנמוך אינה גמישה מספיק בשביל לככב גם בבאנר הגבוה, ולכן עשה לה הצרת היקפים נמרצת ועל הדרך גם מתח אותה קצת לגובה. כך נראות שתי הגרסאות צד אל צד.

2girls

כידוע, פרופורציות הגוף שלנו משתנות (בעיקר לרוחב) כשאנחנו יוצאים מגיל ההתבגרות, ואם נשנה אותן בצורה מלאכותות, למשל בפוטושופ, אפשר גם להוריד כמה שנים במשיכת עכבר אחת. ואמנם סקס מוכר, אבל זה לא אומר שלא צריך לחשוב לפחות דקה כשחותכים באנרים, אפילו אם מככבת בהם בחורה במכנסיים קצרים על חוף הים.

נ.ב. בנושא לא קשור לחלוטין. הרגע נתקלתי בידיעה על כך שמיקרוסופט הכריזה על טלפון סלולרי מתוצרתה. המכשיר נקרא Kin, כלומר כנראה שלא תהיה ברירה אלא לקרוא לו קין בעברית. חייבים להודות שזה שם קצת יותר מוצלח מבחינת לוקליזציה מאשר Zune, אבל לא נראה לי שהשיא של Zune בכלל ניתן לשבירה. מעניין אם הלוגו של Kin ייקרא אות קין. ואם אנחנו בנושא לוגואים, אז אפשר להזכיר שבתחום הזה ההישג של Zune בתור השם הכי לא מתאים לעברית דווקא כן נשבר, אבל המתחרים רימו קצת. השם אנדרואיד כשלעצמו הוא בסדר גמור, אבל הכיתוב שעל הלוגו בהחלט אינו מותאם לעיניים קוראות עברית.

אפריל 10, 2010 5 תגובות

.Nokia. Confusing people

לוקליזציה היא לא דבר פשוט בכלל. למי שלא מכיר, הכוונה היא לתרגום תוכנה (או מוצרים אחרים בעלי מרכיבים טקסטואליים) והתאמתה לארץ היעד. מקצוע התרגום הוא מדע וגם אמנות כשלעצמו, והעניין לא הופך לפשוט יותר כשהמתרגם נאלץ לפעול תחת מגבלות טכניות כמו רוחבו של כפתור שחוּשב ועוצב לפי אורך המילה בשפת המקור, ועכשיו על המתרגם למצוא מילה שהיא גם בעלת אותה המשמעות, וגם בעלת אורך דומה בשפת היעד. זה מסתבך עוד יותר כשמדובר בלוקליזציה מאנגלית לעברית, משום שבעברית יש מורפולוגיה הרבה יותר עשירה מאשר באנגלית, כלומר בעברית ע"פ צורת המילה לרוב ניתן לדעת האם מדובר בפועל או בשם עצם, לדעת את הגוף והמין הדקדוקי של המילה, ולהבחין בין צורת רבים וצורת יחיד. ניתן למצוא לא מעט חפיפות בין הצורות השונות, אבל זה לא המצב הטיפוסי.
לעומת זאת, באנגלית המצב יותר בעייתי, שלא נאמר קטסטרופה. המין הדקדוקי פשוט אינו קיים, הגוף והמספר משפיעים על צורת הפועל רק במצבים מאוד מסוימים, ועבור המון מילים את ההבחנה בין פועל לשם עצם ניתן לעשות רק על-פי ההקשר – כשהמילה מופיעה במשפט. לדאבונו של איש הלוקליזציה, אצלו המילה מופיעה בדרך כלל לא במשפט אלא בפקד.
על מנת להמחיש על מה לעזאזל אני מדבר, נקח את המסך שאני רואה לפניי ברגע זה. אני רואה 17 מילים שמופיעות בפקדים או סעיפי תפריט, ושיכולות לשמש גם כפועל וגם כשם עצם. 16 מתוכן הן: file, view, help, post, search, tag, upgrade, link, comment, draft, save, move, screen, code, cancel, finish. הפירוש של חלקן הוא ברור וחד-משמעי – מן הסתם שהמילה File כשהיא מופיעה בתפריט, צריכה להיות מתורגמת כ"קובץ" ולא כ"תייק". ואכן, במקרים רבים פירוש המילה נקבע ע"י צורת הפקד (קטגוריה דקדוקית שלא הייתה ידועה בבלשנות עד כה). אם זה מופיע בכפתור פעולה, אז זה בטח פועל בצורת ציווי, אם זה סעיף תפריט אז הופכים אותו לשם עצם (view – תצוגה, help – עזרה) ואם זה פריט בתוך התפריט, אז זורקים מטבע.
אבל לפעמים זה לא מספיק טוב. האם כפתור Cancel הוא "ביטול" או "בטל"? במקרים כאלה מקובל לשפוט לפי שאר האופציות באותה קבוצה, אבל ספציפית Cancel הוא בעייתי מהבחינה הזו – לעיתים קרובות הוא מופיע יחד עם Continue שהוא בכל מקרה יהיה "המשך" (אחת החפיפות שהזכרתי מעלה), או עם Finish שהוא בעצמו בעייתי מאותה הסיבה בדיוק, ולפיכך לא ממש עוזר לנו.
המילה ה-17 היא אולי הדוגמא המפורסמת ביותר לבעיות לוקליזציה אנגלית-עברית, ואנו רואים אותה כל יום, או לפחות אלה מאיתנו שעדיין לא שדרגו את ה-XP שלהם. הכוונה היא לכפתור Start. אני ממש סקרן לדעת כמה ימי אדם הושקעו במיקרוסופט בדיונים לגבי התרגום הנכון של הכפתור – האם המשמעות הנכונה היא "המקום שממנו מתחילה העבודה שלי עם המחשב" – "התחלה", או שמא זו צריכה להיות הנעה לפעולה – "התחל". התוצאה ידועה לכולם. למזלנו, מיקרוסופט החליטו לחסוך מאיתנו את כאב הראש ובגרסאות החדשות של מערכת ההפעלה פשוט שמו שם תמונה.

אני כבר שומע את השאלה שלכם: "מה הקשר עכשיו לוקליזציה על הבוקר/צהריים/ערב (הקף בעיגול)"? אז התשובה היא פשוטה. הכל באשמת בזכות אישתי, כמובן. היא התארגנה על מכשיר נייד חדש, מבית נוקיה. באופן לא מפתיע, עליי הופקדה המשימה של להביא אותו למצב ראוי לשימוש. אבל זה לא יהיה מעניין אם אני אהנה מהמשימה, כמו חנון טוב. לכן נצתוותי להעביר אותו לעברית. וכך קרה שקיבלתי את ההודעה הזו:

Nokia error message

מה זה? מה "לא"? לא להציג? לא "לא להציג"? כן "לא להציג"? כן להציג או לא להציג?

ברור שבמקור השאלה הייתה בסגנון של "Never show the message in the future"? ואז אכן התשובות "כן" ו-"לא" הן הגיוניות. וכנראה שגם כאן היו מגבלות טכניות – הכפתורים יודעים לקבל ערכים מתוך רשימה, שמכילה בין השאר גם את הערכים "כן/לא", ובמקום להתאים את המלל לכל סיטואציה ספציפית, הרבה יותר קל וחסכני במשאבים פשוט להשתמש בערכים האלה  בכל פעם שזה נראה מתאים בקירוב של "נו, בסוף יבינו, מה כבר יכול לקרות". העובדה שמדובר ב"כפתורים רכים", כלומר כאלה שכל ייעודם בחיים הוא להיות מותאמים לקונטקסט, זה פרט די שולי.

אבל אלה הם שיקולים טכניים, וזה ממש לא התחום שלי. הטענות שלי הן כלפי המתרגמים. כל העניין במגבלות, טכניות או אחרות, הוא לדעת להסתדר איתן ולהתגבר עליהן. ואם אין לכם שליטה על הכפתורים, בוודאי שיש לכם שליטה על הטקסט עצמו – בשביל זה הביאו אתכם. אז באמת היה כזה קשה לכתוב "האם להציג את ההודעה בעתיד"?"

פברואר 5, 2010 3 תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד