UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » מדיה

מדיה

ג'ימייל אחד, בלי הכוסברה

ביום שבו הושק ג'ימייל, בשנת 2004, הוא עמד על שלוש רגליים: הנפח העצום יחסית לאותה תקופה (ג'יגה בעוד ששירותים מתחרים היו מציעים מאה ומאתיים מגה), גישת ה"חיפוש במקום מיון", והממשק, "המהפכני" לטענתם, של קיבוץ הודעות ע"פ שיחות.

google cilantro

מאז יצא לי לפגוש הרבה אנשים שממש שנאו את הממשק, ולמיטב זכרוני בן אדם אחד בדיוק אמר לי שהוא מת עליו. זה נושא שחזר על עצמו בהרבה דיונים בחיים וברשת, ובכל סקר בסגנון "תציינו בעיית שימושיות אחת שמפריעה לכם" היית יכול לבנות על קבוצה מכובדת של שונאי הסיפור הזה.

אני אישית מעולם לא הצלחתי להתחבר לזה, וזו אחת הסיבות לכך שאני ממעט להשתמש בממשק הוובי שלהם. אבל אני באופן כללי מעדיף תוכנות אימייל על ממשקים מבוססי רשת.

היום בבלוג של גוגל התפרסמה הבשורה שמעתה ניתן יהיה לכבות את זה ולעבור לתצוגה רגילה (ברוך שהחיינו). אוקיי, זו לא הפעם הראשונה שגוגל מקבלת את ביקורת המשתמשים ומבצעת שינויים – זה בדיוק מה שקרה עם השקת google buzz והגדרות הפרטיות הבעייתיות שלו. אבל אני לא זוכר מקרים שבהם גוגל עשתה את זה בפּנים כל כך חמוצות. הגישה הזו די חדשה לי במדיניות יחסי הציבור שלהם.

תשוו בין הפוסט שקישרתי מעלה לבין הפוסט הבא, שמדבר על השינויים שהולכים להתבצע בגוגל באז בעקבות ביקורת חריפה של הגולשים. בקיצור נמרץ, הפוסט על הבאזז אומר "היו לכם טענות כלפי השירות – שמענו והטמענו". הוא מתחיל במשפט "We've heard your feedback loud and clear", ומסתיים ב-"We quickly realized that we didn't get everything quite right. We're very sorry for the concern we've caused and have been working hard ever since to improve things based on your feedback. We'll continue to do so."

ואני לא יודע אם זה קשור לוויתור על אחת משלוש תכונות הדגל המקוריות של השירות, או להעדפותיו האישיות של הכותב, אבל הפוסט החדש מלא במרירות די עלובה. ניסיתי להוציא כמה משפטים מייצגים, אבל הסתבר שיותר קל פשוט לתרגם את שלוש הפסקאות הקצרות. וגם למדתי מילה חדשה באנגלית.

הצורה שבה ג'ימייל מארגנת את הדוא"ל לשיחות היא כמו כוסברה. או שאתה אוהב אותה – וכמוני, נהנה מטעם פירות ההדר ועשבי התיבול שהוא מעניק לכל דבר מסלסה ועד קארי – או שאתה שונא אותה. ואלה מכם ששונאים אותה, שונאים אותה מספיק כדי להשיק אתרים כמו nocilantro.com ו-ihatecilantro.com (קהילת שונאי כוסברה), שבה אתם יכולים לשנוא אותה ביחד.

אבל החיבה שלי לכוסברה מחווירה בהשוואה לאהבה שלי לתצוגת השיחות של ג'ימייל, או לשרשור הודעות. כבר שנים שלא נאלצתי לדדות דרך הודעות רבות כדי לעקוב אחר שיחה. אני כבר לא זוכר שרשורים של מאה הודעות שממלאים את העמוד הראשון של תיבת ההודעות הנכנסות. קיבוץ כל התגובות להודעה המקורית (והתגובות אליהן) יחד עם ההודעה עצמה מקל כל-כך על התקשורת.

מסתבר שלא כולם מרגישים כמוני. ובדיוק כפי שמיעוט קולני התאחד יחדיו כדי להכריז על תיעובם לאחד מעשבי התיבול הטעימים ביותר שקיימים בטבע, כמה מכם הביעו בקולניות רבה את חוסר החיבה שלכם כלפי שרשור הודעות. אז בדיוק כפי שאתם יכולים להזמין את הטאקו שלכם ללא כוסברה, מעכשיו את יכולים לקבל את הג'ימייל ללא תצוגת שיחות. לכו לעמוד ההגדרות הראשי, חפשו את החלק "תצוגת שיחות", בחרו באפשרות לכבותו אותו, ושמרו. אם תתחרטו, תמיד אפשר לחזור.

ואם יורשה לי מה שנקרא "תקציר מנהלים", לפי פסקאות:

1. קיימים בעולם דברים נפלאים וקיימים גם טיפשים ששונאים אותם.

2. שרשור ההודעות הוא דבר נפלא.

3. אתם הטיפשים ששונאים אותו. קחו לכם את כפתור הכיבוי ותחַנקו.

בין השורות אפשר לראות בקלות שבמקור הפוסט הכיל גם פסקה על הבוס המרושע שמכריח את הכותב לפתח את אופציית הכיבוי, אבל היא ירדה מטעמי ביטחון תעסוקתי.

נכון, מי שכתב את זה הוא בן אדם פרטי. אבל הוא כותב את זה בבלוג הרשמי של גוגל, וזה אומר שהוא מייצג את החברה. חברה, שהסלוגן שלה, אגב, הוא "don't be evil". ונכון, הסלוגן הוא ממש לא "don't be condescending", אבל אני משום מה חשבתי שזה משתמע. בבלוג הפרטי שלו הוא יכול לכתוב מה שבא לו. למעשה, זאת הייתה אחת הסיבות לפתיחת הבלוג הנוכחי שלי, למרות שכתבתי באותה תקופה גם בבלוג של UI – לפעמים אני כותב כאן דברים שלא הייתי מרגיש בנוח לפרסם שם, מסיבה כזו או אחרת, והיום אני לא אפרסם דברים כאלה בבלוג של נטקראפט. בקיצור, יש לי הרגשה שהפוסט הזה שלהם הולך לעשות קצת רעש, ללא שום קשר לג'ימייל.

וגילוי נאות: אני לא סובל כוסברה.

ספטמבר 29, 2010 24 תגובות

שוברים כללים

אחד הכללים הידועים לבלוגרים שרוצים שישארו להם קוראים הוא לא לחשוף את אותם קוראים למוסיקת פופ רוסית. עד עכשיו עקבתי אחר הכלל הזה באדיקות, אבל היום אאלץ לעבור עליו. עמכם הסליחה.

כשמאפיינים ממשק, חשוב להקפיד שלכל פעולה של המשתמש יהיה תפקיד אחד ברור וצפוי. זה לא אומר שאסור לבצע רצף של פעולות, להיפך – טוב ומומלץ לבצע רצף של פעולות – כל עוד הרצף הזה הוא הגיוני, תומך בתהליך העבודה, וחוסך למשתמש זמן או מאמץ. אבל זה כן אומר שאסור שפקודה אחת של המשתמש תבצע בבת אחת שתי פעולות שאינן קשורים אחת לשניה.

לא חייבים להיות אנשי חוויית משתמש בשביל לדעת את זה. למעשה, זה נראה טבעי והגיוני לרוב האנשים, ולכן זו גם הדרך הטבעית בה בד"כ מפתחים מוצרים. מפתחים אמצעי פעולה כלשהו עבור המשתמש, ומחברים אליו פונקציונאליות מסוימת, וכשרוצים לפתח פונקציונאליות חדשה, מחפשים אמצעי פעולה חדש שבעזרתו המשתמש יוכל להפעיל אותה. הבעיות מתחילות כשרכיבים שפותחו במקומות שונים צריכים להתממשק אחד לשני, כי מגוון אמצעי הפעולה של המשתמש הוא יחסית מוגבל, וכולם צריכים להשתמש בו. לכן מפתחי הפלטפורמות מפרסמים הנחיות ברורות להתממשקות אליהן, ומפתחי הרכיבים המתממשקים צריכים להבין שהם פועלים תחת מגבלות מסוימות. לדוגמא, רוב התוכנות לא יעשו שימוש בקיצור הדרך alt+tab או alt-F4, כי וינדוז יושבת ברקע ומקשיבה למשתמש, וברגע שהוא יבצע את הפקודות האלו, היא תתבע זכות ראשונים עליהן. זאת אלא אם התוכנה הרצה חסמה אותן בצורה מכוונת כי היא רוצה אותן לעצמה.

וכעת למוסיקת הפופ הרוסית. לאחר שתכנסו לכאן, לחצו על play בנגן וחכו איזה שניה עד שתפסיק הברברת ויתחיל השיר. לא לגעת בשום דבר אחר! עכשיו תגללו לתגובה האחרונה בעזרת גלגל העכבר. אם בדפדפן שלכם זה מתנהג כמו אצלי, המוסיקה הייתה אמורה להיחלש (כן, עשיתי לכם אמבוש, זה עוד פוסט על כפתורי ווליום :)). כשזה קרה לי, בהתחלה חשבתי שזה פיצ'ר. זה מגניב במידה מסוימת – ככל שאתה מתרחק מהנגן, המוסיקה נחלשת. ממש כמו בעולם האמיתי*. אבל אפשר להווכח די מהר שלא מדובר בגימיק ולא בפיצ'ר, מדובר בבאג. נגן המדיה מחבר את הגלגל לווליום, אבל הוא פועל בסביבת הדפדפן שמחבר את אותו הגלגל לגלילת העמוד. כך יוצא שהגלגל גם גולל את העמוד וגם משנה את הווליום, וכשגוללים, אפשר לראות את תזוזת הסליידר על סרגל עוצמת הקול. ואם נקליק מחוץ לנגן ונוציא אותו מהפוקוס, הגלגל יפסיק להשפיע עליו וישפיע רק על גלילת העמוד. לא, זה ממש לא גימיק.

בפרקים הקודמים של פטיש כפתורי הווליום שמתפתח אצלי ככל הנראה:

שתי דרכים להרוס כפתור ווליום.

סוגיות נדל"ן

ומסתבר שאני לא היחיד – ווליום בחדר 404.


*הרי חצי מהקונספטים ה"מגניבים" בממשקולוגיה נובעים מזה שאנשים משום מה משוכנעים שממשק טוב אמור לדמות את העולם האמיתי כמה שיותר, ויוצרים דברים כמו הבאמפטופ, שעושים המון רעש ואחר-כך מסתובבים במשך שנים במיילים של ממשקולוגים עם הכותרת ":FW: FW: FW: ענק!!!! איזה ממשק מגניב". על המגמה הזו – בהזדמנות אחרת, בינתיים אביא רק את סרטון הבאמפטופ.

יוני 25, 2010 תגובה אחת

גוגל כרום נגד תפוח אדמה

פרסומת מקורית ויפה של גוגל כרום, אבל לוקח כמה שניות בשביל להבין מה בדיוק קורה שם.

 

מאי 6, 2010 2 תגובות

שינויים ביוטיוב

באתר יוטיוב התחילו לשלב HTML5. לצורך העניין אסביר רק שהגרסה החדשה של השפה תאפשר לנגן קבצי וידאו ואודיו ללא הצורך בתשתית חיצונית כגון פלאש או סילברלייט. מי שרוצה לדעת יותר על הנושא, מוזמן לקרוא את הפוסט של ברק דנין, המסכם את הרצאתו של ד"ר ישע סיוון שפירט על זה ביום השימושיות האחרון.

כרגע הפונקציונאליות החדשה זמינה רק לבעלי הדפדפנים כרום וספארי (אבל לא פיירפוקס… מבולבלים? גם אנחנו), ולצורך השימוש בה יש להרשם ל"תוכנית הניסוי". מסתבר שביוטיוב יש סוג של google labs משלהם, וגם שם ניתן להרשם לניסויי פיצ'רים חדשים באתר. התור מתחיל מכאן.

לא יודע אם זה קשור לחידוש הנ"ל, אבל יחד איתו יוטיוב הכניסה שינויים נוספים בממשק, וכעת הוא מאפשר לצפות בסרטונים מסוימים באיכות של 360 נקודות, 480 נקודות, ועבור חלקם גם באיכות של 720 נקודות. זאת במקום הכפתור שהיה רשום עליו HD.

אבל עושה רושם שמישהו חיפף שם באפיון הפיצ'ר החדש. הכפתור החדש ממוקם לצד כפתור הווליום, ושניהם מצמיחים תפריט נפתח (האם זה עדיין נקרא דרופדאון כשהוא נפתח כלפי מעלה?) במעבר העכבר עליהם. ומשום מה תפריט הרזולוציה הוא רחב הרבה יותר מהכפתור עצמו, ומכיל די הרבה שטח מת. מה שגורם למצבים כגון זה:

בעיית ממשק ביוטיוב

תפריט הרזולוציה מסתיר את פקד עוצמת השמע. לדעתי אם הם היו ממקמים את שני הכפתורים בצדדים שונים של הכפתור עם החיצים למטה וימינה, הבעיה הייתה נפתרת.  כמובן שהיא הייתה נפתרת גם אילו היו עושים את התפריט ברוחב הכפתור – מה שלא אמור להוות בעיה מאחר והכפתור מכיל בדיוק את המידע שיש בתפריט (כלומר, אותו אורך ביטוי – ונקודת הבחירה).

אגב, תפקידו של הכפתור החדש עם החיצים הוא די תעלומה בעיניי. נראה שהוא מעביר את נגן  הוידאו לגודל בינוני ובחזרה, בעוד שהכפתור עם החיצים לארבעת הכיוונים מעביר את הנגן לתצוגת מסך מלא. לא ברור לי מדוע הוחלט לשים שני כפתורים שמעבירים בין שלושה מצבי מסך. וכשיהיה מצב רביעי – יוסיפו עוד כפתור, עם עוד אייקון תמוה?

לבסוף, ובנושא לא ממש קשור, רציתי לציין את הסרטון שמופיע בצילום המסך למעלה. הוא לקוח מתוך תוכנית סאטירה בטלויזיה ההולנדית. הדבר המעניין לגביו הוא שלא מדובר בכפילים, אלא אלו הם באמת ג'ורג' בוש וביל קלינטון. הדבר המעניין השני הוא שכפי שהנחתם, הם לא באמת הצטלמו למערכון די מפגר בטלויזיה ההולנדית.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1t5fVsknJcc#t=0m30s]

ינואר 22, 2010 אין תגובות

התשובה לשיזף רפאלי

כפי שהזכרתי כאן, ביום השימושיות האחרון פרופ' שיזף רפאלי דיבר על הצורך להיפתר מספרים ועיתונים מודפסים, ולעבור למדיה דיגיטלית בלבד. שיזף ציין הרבה חסרונות של הטקסט המודפס לעומת הטקסט הדיגיטלי, וביניהם חוסר היכולת ליצור היפר-קישורים, לחפש בגוף הטקסט ועוד.

אבל הוא לא הזכיר את היתרונות שיש לטקסט המודפס ע"פ הטקסט הדיגיטלי. חלק מהן מתוארים בסרטון הזה.

 

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=fVMnmTFxAjA&feature=player_embedded]

 

דצמבר 1, 2009 3 תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד