אנחנו בוחרים לא להאמין אבל הסטטיסטיקה לא משקרת (הדג נחש)
"ישנם שלושה סוגים של שקרים:", טען כביכול ראש הממשלה הבריטי בנג'מין דיזראלי, "שקרים, שקרים ארורים, וסטטיסטיקה". וכידוע דברים של פוליטיקאים הם ממש אַמַת המידה לאמת צרופה.
כל מי שאיתרע מזלו לבלות פרק זמן משמעותי כלשהו בחברתי, יודע שאני ומתמטיקה לא עובדים טוב ביחד. לא יודע אם יש לה בעיה איתי, אבל לי בהחלט יש בעיה איתה (כן, עדיין רוסי, תודה ששאלתם). כשנרשמתי ללימודי פסיכולוגיה, חשבתי לתומי שעכשיו נפתרתי ממנה אחת ולתמיד, אבל אז הגיעו הקורסים בסטטיסטיקה ואמרו "פחחח". וזה לא שאני מתפדח לכתוב פה כמה קיבלתי במועד א' בהסקה סטטיסטית. ולא שאני מתפדח לחשוף כמה מועדים עשיתי בסך הכל. יותר בכיוון של מתפדח לכתוב כמה פעמים חזרתי על הקורס, ובעור של אילו שיניים הצלחתי לעבור אותו לבסוף.
ועכשיו, עשור וחצי מאוחר יותר, מה מסתבר? מסתבר שהקטע לא היה לעבור, הקטע היה להקשיב.
הגעתי למסקנה המרעישה הזאת בשנה ה-36 למנייני בעקבות כמה שיחות עם קולגות, אנשי UX שמודדים את התנהגות המשתמשים שלהם, והיו להם כמה תהיות מתודולוגיות. הם משום מה הניחו שבתור בעל תואר עם תיזה במדעי החברה אני אמור להבין משהו בסטטיסטיקה. וזאת הנחה מאוד מוצדקת, אבל כידוע "אמור" זה שם של נהר ברוסיה.
בסוף, בין אם הצלחתי לכוון אותם קצת, ובין אם הם הלכו לחפש מישהו פחות מאכזב, אבל אחרי כמה שיחות כאלה יצאתי בהרגשה שנראה שיש לי איזושהי תפיסה מעורפלת של איך הדברים אמורים לעבוד, אבל אני לא באמת מבין, קל וחומר מסוגל להסביר למישהו אחר.
אז הפוסט הזה הוא קודם כל ניסיון שלי להתחיל להבין את הסיפור, ובתקווה שעל הדרך זה יעזור גם לאחרים.
אבל להבין מה בדיוק? סטטיסטיקה היא תחום קצת גדול, ומינה צמח אני כבר לא אהיה. אני רוצה להבין רק דבר אחד — בגדול הדבר היחיד שמעסיק אותנו ב-UX — מתי ניתן להגיד שממשק א' נותן תוצאות שונות מממשק ב'. ו"תוצאות" זה כידוע התנהגות משתמשים. אז למעשה "מתי אפשר להגיד בביטחון שההתנהגות של משתמשי ממשק א' שונה מההתנהגות של משתמשי ממשק ב'".