בשבילי אחד הדברים המאתגרים ביותר בתהליך העיצובי, וגם המהנים ביותר, הוא א’ – לזהות שאתה שבוי בקונספט ישן וכל-כך מובן מאליו שאתה כבר לא שם לב אליו, וב’ – לשבור אותו ולנסות לחשוב על פתרון חדש. מה שקורה בסופו של דבר הוא שלרוב חוזרים לקונספט הישן והמוכר – לפעמים בגלל שאנשים לא מוכנים לשינוי, אבל לרוב פשוט בגלל שהוא טוב יותר ממה שאתה הצלחת להמציא. לא סתם הוא ישן ומובן מאליו – הוא כבר עמד במבחן הזמן, הוכיח את עצמו וכל הפינות הקטנות ומקרי הקצה נסגרו מזמן. אם קונספט כלשהו הגיע לסטטוס סטנדרט בתעשייה בתנאי שוק תחרותי, כנראה שזה עובד טוב. מה שלא אומר שאי אפשר לשפר אותו קצת, או להמציא משהו חדש לחלוטין שיעבוד מצוין וישנה את פני השוק. כך בעצם קורות המהפכות הגדולות ברוב תחומי התעשייה. ולכן עדיין אני מנסה להסתכל על כל בעיה בעיניים חדשות.
הנה דוגמא יפה לשינוי מוחלט של קונספט שהיום הוא כמעט חקוק בסלע. מה שרואים בסרטון הוא שעון.
האם זה יתפוס ויהפוך ליותר מסתם קוריוז או פריט בחנות מתנות וגאדג’טים? כנראה שלא. האם זה יותר טוב משעון אנלוגי רגיל או משעון דיגיטלי? לדעתי, במצבים מסוימים – כן.