UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » NonPC

NonPC

קישור דה-ז'ור מצונזר

לפני שבוע נכנסתי לבלוג ממחשב ארגוני, והופתעתי לראות שהאנטיוירוס חוסם אותו, בטענה שהוא מסווג תחת קטגוריה של הימורים דווקא. משעשע וקצת מחמיא אפילו. הגשתי בקשה באתר האנטיוירוס והצלחתי לשנות את הסיווג ל"אתרים אישיים ובלוגים", אז עכשיו הכל טוב, אני יכול להכנס לבלוג ולחפש אצל עצמי שגיאות כתיב.

אלמלא המקרה הזה, הקישור דה-ז'ור דה-ז'ור באמת היה מכיל קישור. אבל כדי לא להדרדר לקטגוריות מחמירות יותר, וגם מאחר ואנחנו מוסד לכל המשפחה, כפי שאומרים בסרטים אמריקאיים, המערכת החליטה שלא לפרסם את הקישור עצמו אלא להסתפק הפעם בתיאור דה-ז'ור –  של חוויית משתמש ייחודית באפליקציית מכירת לבני נשים, שמיועדת לגברים דווקא.

הקונספט הוא קצת, איך נאמר, סליזי, אבל מעניין. מדובר באפליקציית טאבלט, שבה גברים רואים דוגמניות הלבשה תחתונה שמדגמנות, ובכן, הלבשה תחתונה, שאותה הם יכולים לקנות לבנות הזוג שלהם. או של מישהו אחר, אז דה קייס מיי בי. והטוויסט הוא שהם קונים ממש את הפריט שהם רואים בתמונה. לא במובן הלא-היגייני שלוקחים את התחתון שהדוגמנית לבשה, אורזים אותו ושולחים בדואר, אלא רק במובן המטאפורי שברגע שהפריט נרכש, הוא נעלם מהמסך והדוגמנית נשארת בלי. כן, בדיוק איך שזה נשמע. וזה מוצג תחת ההגדרה הקולעת של strip commerce.

בינתיים זה קיים רק בפרסומת שהוצגה בפסטיבל הפרסום בקאן וקיבלה את פרס אריה הכסף, אבל אני לא אתפלא אם זה ימצא את עצמו לאפליקציה אמיתית.

ומאחר ואני לא רוצה לשים את הוידאו כאן, אבל אני גם לא רוצה להתחיל לענות לפניות ישירות בפייסבוק שמבקשות את הלינק, אפשר יהיה למצוא אותו בתגובה הראשונה לפוסט הזה בעמוד הפייסבוק של הבלוג. זה מה שנקרא "תוכן משלים" ו"חווייה רב-ערוצית".

נ.ב. בזמן האחרון לא יצאו עדכוני RSS ומייל על פוסטים חדשים. אחרי חפירות ממושכות הסתבר שהיה פוסט שהכיל איזו שגיאת פורמט ודפק את המנגנון (הפוסט על אתר המודיעין). הסרתי את הפוסט (כי אני לא יודע לאתר את השגיאה) ועכשיו זה עובד (בתקווה). על הדרך שיניתי את כל מנגנון העדכונים, אז ייתכן ששברתי משהו אחר. בכל אופן, אם אתם מנויים באחד הערוצים האלה, ייתכן ופיספסתם כמה פוסטים.

יולי 12, 2014 אין תגובות

הממשק להתעשרות מהירה

חלק נכבד מספרות המדב"ג (מדע בדיוני בגרוש) מבוסס על רצונו של הגיבור לגלות את שם הקבוצה שתנצח במשחק עתידי כלשהו, ואז להמר עליה לפני המשחק ולקחת את כל הקופה.

ובכן, אפשר להפסיק את פיתוח מכונת הזמן שלכם. את התוצאות, מסתבר, אפשר לגלות כבר עכשיו.

כנסו לאתר one.co.il, סורו לצדו השמאלי, ורדו קצת למטה. אם הגעתם לתמונה של הכוסית*, עברתם את זה. די מהר תגלו את התיבה הבאה:

לוח התוצאות - גם למחר

כפי שניתן לראות, לתיבה יש שתי לשוניות. אין כל דרך לדעת מי מהלשוניות פעילה בכל רגע נתון מבלי לשחק איתן, אבל זה לא נוגע להתעשרות מהירה אלא רק להגיון, אז נניח לזה, ותצטרכו להאמין לי שהאדומה היא הפעילה. נכון, אין כל קשר ויזואלי בינה לבין התיבה, ונכון, אין כל סיבה לכך שדווקא אדום ולא כחול יסמן את הבחירה, אבל כאמור נניח לזה.

הלשונית מכילה בתוכה כמה כפתורים ששולטים על התצוגה בתיבה, וכפי שאפשר להסיק משם הלשונית, הם עוזרים לנו לדעת את תוצאות המשחקים – בזמן אמת או אתמול או היום או מחר. יאללה לדוכן לוטו!


*הבהרה חשובה: לא אני הגדרתי את הבחורה באמצעות המונח המכוער הזה, רחמנא ליצלן. אני לתומי רק רציתי לדעת מי זאת "הכוכבת העולה", ובאיזה ענף ספורט בדיוק היא מככבת, או לפחות עולה. אז לחצתי על התמונה. בסופו של דבר הגעתי לעמוד הזה שמכיל עוד כמה תמונות שלה. אני חייב להגיד שהעמוד ריגש אותי עד דמעות. הרי זה לא בדיוק העמוד שהייתם מצפים ממנו שיעמוד בכללי הנגישות לעיוורים, נכון? אך אל לנו להסתכל בקנקן, כי האנשים הטובים ב-one דאגו לאוכלוסית הסובלים ממוגבלויות הראייה, וסיפקו tooltip מתאים וממצה לכל תמונה ותמונה, בזו הלשון: "כוסית (ONE)". יש, יש עוד צדיקים בעולם. מי אמר "SEO"?

כוסית (אחת)

אוגוסט 10, 2010 4 תגובות

The error situation

נכון שהודעה כזו היא דרך נפלאה לפתוח את היום?

disallowed

באמת, ווינדוז? באמת? Disallowed? אני לתומי חשבתי שהגישה אסורה, אבל לא, מה פתאום. אנחנו? שנאסור משהו על מישהו? חס ושלום. הגישה ממש לא אסורה, היא פשוט אי-מאושרת. כן, אי-מאושרת, מה קרה?

אל תבינו אותי לא נכון, המילה קיימת בשפה האנגלית, ויש לה את השימושים שלה. זה פשוט לא אומר שצריך לדחוף אותה לתוך הודעות שגיאה סטנדרטיות לחלוטין. אגב, ה-resource המסתורי הזה? קוראים לזה כונן! יעני drive!

אבל מה אני מדבר, כבר אמרו את כל זה לפָני אנשים יותר חכמים ממני.

למי שלא מכיר את פועלו של ג'ורג' קרלין המנוח, אני חש חובה להזהיר שהסרטון עשוי להכיל גם מילים שאינן גסות.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DagVklB4VHQ]
אגב, תראו איזו אפליקציה יפיפייה עשו בעיתון הספורט הספרדי Marca עבור צופי המונדיאל. זה פשוט תענוג צרוף.
.
יוני 10, 2010 2 תגובות

שונות

  • סרטון חזון מעניין של קבוצת חוקרים מגרמניה. הקבוצה חוקרת את השילוב של טכנולוגיית מעקב עיניים עם טקסטים דיגיטליים, ושואלת את השאלה "כיצד אפשר היה לשפר את חוויית הקריאה אילו הספר היה יודע על מה בדיוק מסתכל הקורא בכל רגע נתון".
  • אבל לא רק באקדמיה עוסקים בניסיונות להחיות את הטקסט היבש. בחטיבת המחקר של המגזין פלייבוי (אני מניח שאמורה להיות להם, לא?) הגו את הרעיון המעניין של לפרסם תמונת אמצע תלת-מימדית של נערת השנה, ולצרף את המשקפיים המיוחדות לגיליון יוני. איזה באסה, עכשיו לא תהיה לי ברירה אלא לרכוש את גיליון יוני מסיבות של מחקר ממשקולוגי. טוב, מישהו חייב לעשות את זה.
  • ואם כבר מדברים על טקסטים דיגיטליים ואחרים: ישנה תוכנה מצוינת לעבודה עם קבצי PDF, שנקראת Foxit Reader. אני מאוד אוהב אותה. לפני כמה גרסאות של Acrobat Reader, האקרובט היה איטי פי כמה מאשר הפוקסיט. כשהאקרובט השתפר, ההבדל הצטמצם במידה ניכרת, אבל עדיין הפוקסיט מהיר בהרבה, וצורך הרבה פחות משאבים. המפתחים של הפוקסיט רידר הם אנשים חכמים. למשל, ברור למדי שהם יודעים שבעברית כותבים מימין לשמאל. כנראה שהם לא יודעים שגם האותיות נראות טיפה שונה מאשר באנגלית, והצגת תמונת מראה של הטקסט באנגלית עוד לא הופכת אותו לטקסט עברי, אבל אי אפשר לדעת הכל, נכון? כך נראה סרגל הכלים של הפוקסיט רידר כשהוא מותקן באקספלורר.

Foxit Reader toolbar on IE

מאי 14, 2010 4 תגובות

נתבאג

השבוע, באדיבות אייפייליוקול (הר הגעש בעל השם הלא יוזבילי), נאלצתי לבקר באתר נתב"ג, שזו תמיד חוויה די מפוקפקת. קודם כל, כן חייבים להודות שהאתר מושקע. רואים שהוא מושקע. אחד הדברים שתמיד אהבתי בו זה ההודעה על זה שהוא לא תומך בדפדפנים אחרים מלבד אקספלורר. אני אומר את זה ללא טיפה של ציניות -– אם כבר החלטתם לעשות אתר מוגבל, כנראה עקב סיבות של עלות וזמן פיתוח, אז מן הראוי לחסוך מהמשתמשים את החוויה המעיקה של השימוש בדפדפנים לא נתמכים, ולהגיד להם את זה על ההתחלה. בצורה כזו המשתמש לא יצטרך לקלל ולהיאבק באתר, ויסתפק רק בלקלל (וגם זה רק האידיאולוגיים שביננו). אין הרבה אתרים שיש להם את האומץ לחסום לחלוטין את הגישה לדפדפנים לא נתמכים, הרוב אומרים שהמשתמש יסתדר, ואולי הוא בכלל לא ישים לב. ייתכן שהאומץ נובע מן העובדה שהאתר הוא למעשה מונופול ואין דרך נוחה אחרת להשיג את המידע, וייתכן גם שההחלטה לחסום נובעת ממחיר הטעות – האתר מספק מידע בעל חשיבות רבה, ואם משהו יתפקשש בגלל חוסר תאימות דפדפנים, זה לא ייגמר טוב, וראשים יעופו. נו טוב, שום ראשים לא יעופו, אבל יפרסמו כתבה ב-ynet ושם בתגובות ירשמו "אקספלורר שולטטתת!!11" ואף אחד לא רוצה לראות את זה.

אבל כמו שבטח ניחשתם, לא פתחתי את הנושא על מנת להלל את אתר  נתב"ג, ובמיוחד לא על זה שאינו תומך בפיירפוקס.

הבעיה הראשונה צצה בכל פעם שאני צריך להגיע אל האתר של נתב"ג. העניין הוא שאני אוהב לנחש כתובות. יש לי מין קטע כזה, שאני מאמין שכתובות של אתרים חשובים צריכות להיות הגיוניות או לפחות זכירות. פעם, בבלוג אחר, שאלתי: מה מפריע לאנשי נתב"ג לרכוש את אחד הדומיינים הבאים: www.bengurion.com, www.bengurionairport.com, www.bengurionairport.co.il? כנראה שלא הרבה, כי שלושת האתרים פנויים לרכישה מידי מתנחלים וירטואליים (או שיש תרגום עברי ל-cybersquatters ללא קונוטציות פוליטיות?). ורוב הסיכויים שנתב"ג יכול להרשות את זה לעצמו. מכאן אני נאלץ להסיק, שלדעתם הכתובת http://www.iaa.gov.il/Rashat/en-US/Airports/BenGurion/ היא הרבה יותר מובנת, זכירה ואינטואיטיבית מאשר הכתובות שציינתי.

מישהו בתגובות הסביר לי שניתן להגיע אל האתר בכתובת ben-gurion-airport.co.il, מה שהעלה אצלי שאלה אחרת – איך אני אמור לדעת את זה? לא הצלחתי להקליד בגוגל חיפוש שייתן לי את הכתובת הזו, וגם לא באתר עצמו. כנראה שזו כתובת חד-כיוונית – אתה יכול להקליד אותה, אבל לא למצוא אותה.

בכל אופן, הפעם הייתי צריך את לוח הטיסות המתוכנן. הטופס נראה כך, והשדה המעניין בו הוא "חברת תעופה".

image

השדה אינו עריך ישירות, כלומר אי אפשר להקליד בו. חייבים ללחוץ על הכפתור הזה בעל עיצוב הרטרו בסגנון "אמצע שנות התשעים". למה? לא קשה לעשות מנגנון של השלמה אוטומטית, שיתמוך בעברית ובאנגלית, כפי שנראה בהמשך. לחיצה על הכפתור פותחת את הדיאלוג הבא:

image

למעלה יש את תיבת הבחירה, ולמטה את תיבת הפריטים הבחורים. הטופס גם טורח לציין שאפשר לבחור עד 3 חברות תעופה. כיצד בוחרים יותר מאחת? אם סתם נלחץ על שני פריטים אחד אחרי השני, כפי שיעשה בהיעדר הנחיות אחרות המשתמש הממוצע (שאלתי אותו, יש לי את המספר), הפריט השני פשוט יחליף את הראשון. אמנם בסופו של דבר זה מתבצע בתפעול החלונאי הסטנדרטי של לחיצה על ctrl, אך הטופס אינו מכיל כל הסבר על זה, והמשתמש צריך לנחש את זה בעצמו. לא הייתי אומר שזה ניחוש פשוט. מאוד הייתי רוצה לפתוח את לוג האתר ולראות את אחוז המשתמשים שמצליחים לעשות את זה בפועל. אגב, להבדיל מהטופס הראשי, דווקא כאן כן יש אפשרות להקליד בשדה העליון, והוא יקפוץ לאות שהוקלדה. הם הולכים אפילו רחוק יותר מרוב הטפסים, ומאפשרים להקליד את כל הביטוי, בלי להתייחס לכל אות כאות ראשונה של מילת חיפוש חדשה. וזאת השקעה ראויה לציון, אבל מאחר ואין שדה המיועד ויזואלית להקלדה, אין כל דרך לגלות את האפשרות הזו אם לא מנסים. כך שאת ההשקעה עדיף היה להפנות בכיוונים אחרים, ואני יכול לחשוב על כמה. משום מה בשאר תת-הטפסים, כמו בבחירת מדינה למשל, כן יש שדה כזה. מעניין להשוות את אחוז המשתמשים שמקלידים בשני הטפסים האלו.

image

לאחר שעברתי את מכשולי השדות והזנתי את המידע הנדרש, רציתי להפעיל את החיפוש, אז לחצתי על הלינק שצד את עיני עם המילה "חיפוש". ואז כל המידע שהזנתי נעלם, והטופס התאפס לברירות המחדל. אני מודה שעשיתי את זה פעם נוספת לפני שהבנתי מה הבעיה. הלינק אינו מפעיל את החיפוש. מה שמפעיל אותו זה הכפתור הקטן בכחול ולבן, שלא רשום עליו דבר ובמקום זה יש עליו ציור של חץ. כחול ולבן זה אמנם נורא פטריוטי, אבל במקרה זו גם בדיוק סכמת הצבעים של הטופס עצמו, מה שגורם לכפתור להתמזג עם הטופס עד כדי כך שהדבר הראשון שבולט לאחר שסיימת להזין מידע הוא הלינק לחיפוש חדש. ואם הוא היה נקרא "נקה טופס", שזה בדיוק מה שהוא עושה, אולי האפקט היה פחות חזק, אבל הניסוח הנוכחי שלו מאוד מטעה, במיוחד בצירוף עם העובדה שהמשתמש שם לב אליו לראשונה בדיוק כשהוא מחפש ללחוץ על משהו שרשום עליו "חיפוש", ובמקרה הוא באמת רוצה לבצע חיפוש חדש. ולא למחוק את כל השדות שהוא הזין.

בלי לגרוע מהאמור לעיל, אני רוצה לציין לטובה את האפשרות לחפש טיסות לפי חגים, מבלי להזין את תאריכי החגים ישירות. בעיניי זה רעיון מעולה, במיוחד במציאות הישראלית. זאת חוויית משתמש טובה, שיוצאת (קצת) מהקופסא, לוקחת בחשבון את הצרכים האמיתיים של המשתמש, וחוסכת לו זמן ומאמץ. כמובן שכרגע החג היחיד שזמין בתפריט הוא "שבועות", וגם לא בדיוק ברור מהי המשמעות של ערך ברירת המחדל "הכל" (האם זה אומר "רק בחגים ולא משנה איזה חג" או "תמיד, לא משנה אם זה חג או יום רגיל"?), אבל לצפות שגם הרעיון וגם הביצוע שלו יהיו מעולים זאת נאיביות לשמה. במיוחד במציאות הישראלית.

ולקינוח, קבלו הודעת שגיאה מנצחת מהאתר:

image

בואו נהיה לארג'ים ונתעלם מהתהייה מהו אחוז האנשים באוכלוסיית היעד שמבינים מה זה קריטריון בהקשר של חיפוש. אבל מה הסיפור עם הכוכבית האדומה מימין לכפתור החיפוש? מה, אתם יודעים שמקובל לשים כוכבית ליד שדה שיש בו שגיאה, אבל אין פה שדה ספציפי כזה, אז החלטתם לשים אותה במקום אקראי בטופס? או שההגיון מאחורי ההחלטה היה "חלה שגיאה בחיפוש אז צריך לסמן את כפתור חיפוש"? או שזה לטובת כל אלה שלא עלה בידם לפענח את הטקסט? פעם ראיתי באתר TED הרצאה של איזה מתכנן ערים אקסצנטרי. הוא הראה תמונה של בניין גדול וממש מדכא ללא חלונות, ואמר משהו בסגנון של "אני לא יודע מי היו האנשים בדיון בו הוחלט על העיצוב הזה, ואני לא יודע היכן הוא התקיים או כמה זמן הוא נמשך. יש רק דבר אחד שאני יודע על הדיון הזה – שהמשפט האחרון בו היה 'Oh, fuck it'". אני סתם מספר את זה, בלי קשר.

ועוד כמה דברים שהצטברו:

בראש אתר העין השביעית נמצא תפריט ניווט שהוא גם רשימת הכותבים הקבועים באתר. לחיצה על שמו של אדם מציגה למטה את המאמרים שפירסם. יפה. אבל על הדרך הרשימה גם מהווה דוגמא לאחת התופעות הנפוצות שיותר מרגיזות אותי, פשוט בגלל חוסר המחשבה שמאחוריה. ה-tooltip על הכפתורים מציג בדיוק את שמות הכפתורים. למשל, אם על הכפתור רשום "עידו קינן", אז גם בטולטיפ יהיה רשום "עידו קינן". שמישהו יסביר לי למה צריך טולטיפ כזה ומה הוא משיג. לפעמים עושים את זה מסיבות קידום אתרים, כי הכפתור מוצג כתמונה ואז גוגל לא יכול לקרוא אותו. ולפעמים זה עניין של נגישות, שנועד עבור תוכנות קוראות מסכים המשמשות גולשים בעלי מוגבלויות ראייה. לדעתי אלו עדיין אינן סיבות מספקות לעשות זאת (כן תציגו טולטיפ, רק תמצאו עבורו איזה טקסט מועיל, למשל "לכתבות של עידו קינן" במקרה שלנו), אבל לפחות זה סוג של סיבה. ואולם כאן הרכיב עצמו הוא פלאשי, שזה אכן בעייתי לגוגל ולקוראי המסכים, אבל גם הטולטיפ הוא פלאשי, אז למיטב הבנתי אין סיבה שהוא יעבוד טוב יותר משתי הבחינות הללו. ומרתקת בפני עצמה העובדה שהטולטיפ מוצג רק עבור חלק מהשמות, ועל אחרים לא מוצג דבר.

אתר מגניב ביותר נמצא בכתובת הפשוטה www.IJustMadeLove.com. בניגוד לאיך שזה נשמע, האתר הוא די חופשי מתכני זימה ותועבה, ואנשים נכנסים אליו מטעמים סטטיסטיים גרידא, כלומר במטרה להעשיר את בסיס נתוני המשגל העולמי. כולל גיאוטאגינג (geotagging), כלומר זיהוי מיקום המשתתפים והצגתו על המפה. יצא לי קצת לעבוד עם אפליקציות מבוססות מפה, ואני חייב להודות שבשימוש כזה מעולם לא נתקלתי. כשלראשונה גיליתי על האתר ועל הקונספט שלו, הייתי בטוח שזה עוד סוג של צ'אט רולט, שנבע מהשיעמום של איזה תיכוניסט. אבל האתר הפתיע אותי לטובה – הוא מאוד מרשים ומעוצב למופת. גם התכנים הבעייתיים יותר (תציצו באזור הסטטיסטיקות) מוצגים בצורה משעשעת ובהחלט לא נגיד "חסודה", אבל סטרילית למדי.

לפוסט שלי על סגירת הטאבים הייתה השפעה אחת מאוד לא צפויה. בתגובות הזכירו לי שניתן לסגור טאבים בדפדפן גם בלחיצת כפתור אמצעי של העכבר (לחיצה על הגלגל). חברים, זה הדבר הכי נוח בעולם. חסל סדר קליעה למטרה. לצערי זה קצת נוח מדי – התרגלתי לזה תוך בערך תוך יום, וזה התחיל להשליך על אפליקציות אחרות, כך שעכשיו אני מנסה לסגור בצורה כזו את כל החלונות והטאבים שנקרים בדרכי רוויית החלונות והטאבים, אבל זה עובד רק בדפדפנים. בסרגל המשימות של ווינדוז 7 זה אפילו פועל הפוך ופותח חלון נוסף של התוכנה עליה לחצתי. אבל זה עדיין שווה את זה.

אפריל 28, 2010 4 תגובות

כיצד להראות צעיר יותר — בצעד אחד פשוט

לפני כמה ימים נתקלתי בבאנר הבא באחד האתרים הישראליים. אני מביא אותו בגודל אמיתי, ותיכף תבינו מדוע אני מציין את זה.

girl

המחשבה הראשונה שעברה בראשי הייתה שהבאנר יכול להיות לגיטימי רק בתנאי שבצד השני מסתתר שוטר מהיחידה למלחמה בפדופוליה ברשת, כי הילדה הזאת נראית מקסימום בת 15. לחצתי על הבאנר, אבל להפתעתי הימ"מ לא פרץ לדירתי (אפילו חיכיתי כמה דקות), אז אני הנחתי שטעיתי.

הסיפור התבהר כשנתקלתי בבאנר אחר בכיכובה של אותה מתבגרת בודדה, אבל הפעם הוא נראה כך:

girl2

אני חייב להודות שזה עדיין די מטריד, אבל לפחות הפעם זה נראה כאילו שהיא כבר התחילה את הבגרויות.

מה קורה פה? התשובה מצויה במיתולוגיה היוונית, בסיפור על השודד פרוקרוסטס, שהיה משכיב את קורבנותיו על מיטה – ומקצץ את איבריהם כאשר היו גבוהים מדי, או מותח אותם בחבלים במידה והיו נמוכים מדי (ועכשיו גיליתי שבמסורת היהודית קיים סיפור דומה על מיטת סדום). את תפקיד השודד משחק כאן מעצב הבאנרים, שהחליט שהבחורה מהבאנר הנמוך אינה גמישה מספיק בשביל לככב גם בבאנר הגבוה, ולכן עשה לה הצרת היקפים נמרצת ועל הדרך גם מתח אותה קצת לגובה. כך נראות שתי הגרסאות צד אל צד.

2girls

כידוע, פרופורציות הגוף שלנו משתנות (בעיקר לרוחב) כשאנחנו יוצאים מגיל ההתבגרות, ואם נשנה אותן בצורה מלאכותות, למשל בפוטושופ, אפשר גם להוריד כמה שנים במשיכת עכבר אחת. ואמנם סקס מוכר, אבל זה לא אומר שלא צריך לחשוב לפחות דקה כשחותכים באנרים, אפילו אם מככבת בהם בחורה במכנסיים קצרים על חוף הים.

נ.ב. בנושא לא קשור לחלוטין. הרגע נתקלתי בידיעה על כך שמיקרוסופט הכריזה על טלפון סלולרי מתוצרתה. המכשיר נקרא Kin, כלומר כנראה שלא תהיה ברירה אלא לקרוא לו קין בעברית. חייבים להודות שזה שם קצת יותר מוצלח מבחינת לוקליזציה מאשר Zune, אבל לא נראה לי שהשיא של Zune בכלל ניתן לשבירה. מעניין אם הלוגו של Kin ייקרא אות קין. ואם אנחנו בנושא לוגואים, אז אפשר להזכיר שבתחום הזה ההישג של Zune בתור השם הכי לא מתאים לעברית דווקא כן נשבר, אבל המתחרים רימו קצת. השם אנדרואיד כשלעצמו הוא בסדר גמור, אבל הכיתוב שעל הלוגו בהחלט אינו מותאם לעיניים קוראות עברית.

אפריל 10, 2010 5 תגובות

לא פוליטיקלי קורקט

אחד הדברים המעניינים לגבי עיצוב UX הוא שהמקצוע נוגע ברוב תחומי העשייה האנושית – ולו בגלל שכל דבר שאנו באים במגע איתו הוא בעל ממשק (די בהגדרה), וכמובן שכל דבר מספק חוויית משתמש.

לכן יש לי נטייה לקשר כל דבר לתחום ה-UX. ולכן הדבר הראשון שעבר לי בראש כששמעתי את הבדיחה הלא פוליטיקלי-קורקטית הזו היה שמוסר ההשכל הוא "יש לדבר עם משתמשים בשפה שהם מבינים".

During a recent password audit, it was found that a blonde secretary was using the following password: MickeyMinniePlutoHueyLouieDeweySacramento.

When asked why such a long password, she said that it had to be at least 6 characters long and have one capital.

אגב, חוץ מהעניין עם עיר הבירה, ניתן לתרגם את זה לעברית די יפה – אז יהיה מדובר בתווים והסיסמא תהיה משהו כמו דורהמיפהסוללה.

דצמבר 22, 2009 אין תגובות

עיצוב לוגואים

הנה התפרסם לו הלוגו הרשמי של המשחקים האולימפיים של שנת 2012 בלונדון.

לוגו המשחקים האולימפיים 2012

וכמובן שאיזו נשמה טובה שינתה קצת את הצבעים. כעת הלוגו מזכיר את ליסה סימפסון עושה דברים שהשתיקה יפה להם.

וזה ישר הזכיר לי את ההתלהבות סביב הלוגו של מערכת ההפעלה של גוגל למכשירים ניידים – האנדרואיד. ליתר דיוק, ההתלהבות סביב הכיתוב בלוגו של אנדריאיד, ורק בקרב ציבור קוראי עברית.

נובמבר 26, 2009 אין תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד