UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
הפוסט עם הציטוט של דאגלס אדאמס
ראשי » על חוויית משתמש » הפוסט עם הציטוט של דאגלס אדאמס

הפוסט עם הציטוט של דאגלס אדאמס

ינואר 15, 2011 תגובה אחת

לי ולבלוג יש מסורת: מדי פעם אני מפרסם בו ניתוח UI ממש משעמם. ליתר דיוק, לפעמים אני עושה את זה בצורה מודעת. הפעם נפלתם קורבן למסורת הזו, אז המשיכו לקרוא על אחריותכם בלבד.

אבל לפני כן, הצד הפופוליסטי שבי מתעקש לספק לפחות איזשהו ערך בידורי. ומאחר והפעם לא הצלחתי למצוא תירוץ להכניס לפוסט תמונה של דוגמנית, נסתפק בדבר הכי טוב הבא: אחד מאלילי הגיקים.

זה מה שהיה לדאגלס אדאמס ז"ל להגיד על ממשק ה-Kinect, ובאופן כללי על כל טירוף ממשקי ה-Minority Report. להזכירכם, המילים האלה נכתבו בשנת 1978:

A loud clatter of gunk music flooded through the Heart of Gold cabin as Zaphod searched the sub-etha radio wavebands for news of himself. The machine was rather difficult to operate. For years radios had been operated by means of pressing buttons and turning dials; then as the technology became more sophisticated the controls were made touch-sensitive — you merely had to brush the panels with your fingers; now all you had to do was wave your hand in the general direction of the components and hope. It saved a lot of muscular expenditure of course, but meant that you had to sit infuriatingly still if you wanted to keep listening to the same programme.

ועכשיו, down to business.

היום ביליתי כמה דקות מול המסך הזה, בניסיון להבין מדוע התפריט בפינה השמאלית התחתונה הוא disabled, ומה עליי לעשות כדי לאפשר אותו.

image

לחצתי על כל דבר שהיה על המסך, אך ללא הועיל. זאת עד שלחצתי על כפתור ZIP. אבל הלחיצה לא הפכה את התפריט ללחיץ, היא רק הפכה אותו לעוד יותר disabled:

image

רק אז הבנתי שבפעם הראשונה הוא דווקא היה מאופשר, ואכן:

image

ואז התיישבתי לכתוב את הפוסט הזה, ולהצטער על זה שלא נתקלתי בזה לפני שפירסמתי את הפוסט על ההסוואה, שגם הוא עסק בפקדים חסומים לכאורה. כשהגעתי למשפט הזה באתי לתהות מה גרם להם לעצב את שני הדרופדאונים בצורות שונות. ואז שמתי לב שיש כאן בעצם ארבעה דרופדאונים, שניים רגילים ושניים "לבנים". מה ההבדל ביניהם?

כשהגעתי למסך הזה לראשונה, הוא היה נראה כך:

image

השדה בפוקוס היה השדה הראשון. הוא כבר הכיל טקסט, והטקסט היה בחור, מה שסימן לי שאני יכול לערוך אותו. בכלל לא שמתי לב לכך שאני לא נמצא בשדה טקסט אלא בתיבת קומבו (שזה דרופדאון עם אפשרות לטקסט חופשי).

ורק עכשיו, לאחר שראיתי שהשדה העליון הוא מסוג הדרופדאון "הלבן", ונזכרתי שערכתי אותו בהתחלה, הצלחתי להבין שגם השדה התחתון הוא כנראה קומבו.

אז מה עושים?

א' – עיצוב. כן צריך לעצב את הקומבו באופן שונה מהדרופדאון, אבל לא צריך לעצב אותו בצורה כמעט זהה לפקד חסום.

ב – אפיון.

כפי שניתן לראות מהצ'קבוקסים בצילום המסך השני מלמעלה, צבע הטקסט משמש חיווי חזק מאוד למצב זמינות הפקד (enabled/disabled). הטקסט בולט הרבה יותר מאשר המסגרת הדקה של הפקד עצמו, ואנחנו שמים לב אליו באופן אוטומטי. כך גם בתיבה הזו – אם נשים בה טקסט שחור, זה יאותת למשתמש על כך שהפקד זמין. בנוסף, במידה ונלחץ בשדה עצמו, הטקסט ייבחר, וכך נדע גם שהוא עריך ושמדובר בקומבו ולא בדרופדאון.

image

כשל ממשקולוגיה עיצוב
« הקודם
הבא »
תגובה אחת
  1. ים של קבצים במסכיי « UXtasy פברואר 9, 2011 בשעה 22:49 הגב

    […] זה קרה בגלל אותו מסך שכבר דיברתי עליו: […]

השארת תגובה

ביטול

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד