בספינות עתיקות, כאלה של הרומאים והיוונים העתיקים, ההגה היה מאחורי הספינה (כמו שהוא היום), ואליו היה מחובר מוט ההגה שהיה מגיע עד לעמדתו של האוחז בהגה. כדי לגרום לספינה לפנות שמאלה גם ההגה במים צריך להסתובב שמאלה, וזה אומר שאת מוט ההגה צריך למשוך ימינה. לכן אם החובל היה רוצה נגיד לעקוף איזו זקנה ששטה במהירות 10 קשר בנתיב הימני, הוא היה צועק לאוחז בהגה: "ימינה!", ההוא היה מושך את המוט ימינה, והספינה הייתה פונה שמאלה בהתאם לחוקי הפיזיקה, ולרוב בלי לאותת. נכון, זה לא מאוד אינטואיטיבי, ואולי הוא היה צריך לצעוק "שמאלה" ולהשאיר לאנשי הצוות לפענח את המשמעות, אבל כבר בעת העתיקה הצי העדיף להשאיר את החשיבה לדרגים הגבוהים.
העניין הזה הפך למסורת, ונמשך המון המון שנים, הרבה אחרי המצאת גלגל ההגה (שהוא כן מסתובב בכיוון ההגיון), ומערכות הידראוליות שמחברות בינו לבין ההגה במים. במאה ה-19 מדינות רבות התחילו לזנוח את השיטה בהדרגה, ולעבור לשיטה חדשה ומוזרה, לפיה "ימינה" פירושו "ימינה". אבל אם יש בעולם מדינה שמכבדת את הטרדיציה שלה, זו בריטניה. ומאחר והם גם נוהגים בצד השני של הכביש, זה היה נראה להם מאוד הגיוני לסחוב את השיטה העתיקה אל המאה ה-20. אבל גם אז הם לא שינו את זה בבת אחת, והייתה תקופה לא מאוד קצרה שבה שירתו יחד ימאים ותיקים הרגילים לשיטה הישנה, ומלחים צעירים שפעלו לפי השיטה החדשה.
זה נמשך בערך עד שנות השלושים, וכנראה שאחד המקרים שעזרו להם להיות קצת יותר החלטיים קרה בשנת 1912, כשרב החובל של ספינה גדולה זיהה מכשול במים, ופקד על העוזר שלו לפנות ימינה (באמת ימינה). אבל העוזר חשב שמדובר בשיטה הישנה, והפנה את הספינה שמאלה. הספינה טבעה על רוב נוסעיה, כולל תזמורת, ואחר-כך עשו מזה סרט ארוך עם החבר של בר רפאלי.
אתם לא תאמינו כמה קשה למצוא תמונה של בר רפאלי עם בגדים בכלל, ועם חולצת כפתורים בפרט. באמת. זה היה קשה, אבל לא ויתרתי, בסבל רב נאלצתי לעבור על עשרות אם לא מאות תמונות שלה בבגדי ים גדולים ובעיקר קטנים, ולעיתים רחוקות בשמלות בגודל דומה, עד שבסוף מצאתי את זאת – של איזה פפאראצי. נשבע לכם, לבחורה הזאת אין כסף לקנות חולצה. אולי היא צריכה לבוא לחנות שלנו.
למה חיפשתי דווקא חולצת כפתורים? זה לא בגלל שאני איזה סוטה, זה פשוט הקישור החלק שלי לקטע הבא.
העניין הוא שהכפתורים בבגדי נשים נמצאים בצד הלא-נכון של החולצה. שימו לב, לא בצד ההפוך (לעומת בגדי הגברים) אלא בצד הלא נכון מבחינה ממשקולוגית. רוב האנשים הם בעלי יד ימין דומיננטית. כשאנחנו לובשים חולצה מכופתרת, אנחנו מביאים את הצד המכופתר של החולצה למקומו באמצעות היד הדומיננטית, לאחר מכן תופסים את הצד עם הלולאות עם היד השנייה, מביאים אותו מעל הצד עם הכפתורים וממשיכים להחזיק אותו שם, עם יד שמאל. יד ימין משתחררת, ומבצעת את הפעולות העדינות של השחלת הכפתור בלולאה. אבל בבגדי הנשים הצד המכופתר נמצא משמאל (תסתכלו טוב על התמונה, במיוחד חיפשתי), כך שהן נאלצות לעשות את הפעולה המורכבת יותר דווקא עם יד שמאל. כן, אפילו בבריטניה.
"אז מה," תשאלו ברוח החג, "גם בזה אשמים היוונים העתיקים, כמו עם הספינות?" לא. בזה אשמה אצולת ימי הביניים. באותם ימים הכפתורים החלו לראשונה לשמש בתור תופסנים ולא רק לקישוט. ה-early adopters דאז היו העשירים, ליתר דיוק העשירות, ובעוד שפשוטי ופשוטות העם השתמשו בחבלים ובחוטים כדי להדק את הבגד, נשות האצולה עינטזו עם כפתורים נוצצים. ומה היה לעשירות חוץ מהכפתורים? היו להן משרתות. ולכן הממשקולוגים של ימי הביניים התאימו את הכפתורים למשתמש הטיפוסי, והכפתורים מוקמו כך שהמשרתות יכלו להלביש את גבירותיהן ביעילות המרבית, ידיים דומיננטיות וכל זה. עם זאת, גם היום התרחיש של תפעול כפתורי חולצת האישה בידי צד שני הוא לא לגמרי בלתי סביר. תשאלו את ליאו. במקרה, זה בדיוק ההבדל בין המשתמש הטיפוסי למשתמש המזדמן.
בדיוק סיפרתי את הסיפור של הכפתורים בשבוע שעבר. ראיתי בעיתון תמונה של מישהו וזיהיתי שתמונה הפוכה בזכות הכפתפורים.
אין מצב שבעולם שהייתי שם לב למשהו כזה.
יכול להיות שהיא לא לובשת חולצה בגלל הממשק?..
סתם למען הידע, גם יהודים->חרדים->חסידים מקפידים ללכת עם חולצות ימין על שמאל (זו ההגדרה וזו הסיבה).
אני מניח שיש גם סיבה יותר אהמ… רשמית, לא?
הסיבות שיהודים חרדים הולכים עם חולצות ימין על שמאל הם
א. לשנות ממנהג הגויים, שמכפתרים שמאל על ימין.
ב. כדי להגביר את החסד (שבקבלה מקביל לימין) על הדין (המקביל לשמאל).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99
תודה על ההבהרה יעקב! ועל הקישור המעניין.
תענוג 🙂
[…] ספינות ושמלות […]
[…] נכון, מדי פעם מתפלק לי איזה פוסט על עשר המכות או על הנדסת אנוש מימי שחר הספּנוּת, אבל הרוב זה דברים ממש מהימים האחרונים, בטווח של שני […]
[…] את התשובה לשאלה הראשונה כנראה שאתם יודעים, לפחות בערך, אחרת לא הייתם כאן (בהזדמנות זו – שלום למי שנכנס לכאן בטעות כשחיפש משהו בגוגל. אני רואה בדיוק מה אתם מחפשים, והפוסט עם בר רפאלי זה כאן). […]
ויטלי – אני תוהה כמה אנשים קראו את הפוסט שלך על "איך זוכים בלוטו", נתקלו בקישור ל"בר רפאלי" באמצע הפוסט, ונטשו את הפוסט החשוב לטובת הפוסט המסקרן…. (-B
תראה, היא עוברת פרידה קשה עכשיו, לא יזיק לה קצת טראפיק, מסכנה.
אתה מצליח להיות משעשע וזה ממש ממש טוב.
אחלה רשומה: מרתקת ומחכימה.
תודה רבה אליהו 🙂
[…] את המכונה לאדם ולצמצם בכך את מספר הטעויות שהוא מבצע (ראו כאן על תרומת הספנות לעניין). כך נולד כל התחום במובן המודרני שלו. אבל למזלנו הם לא […]
[…] על דרכנו לתפוס את העולם ולנתח אותו. זה שאני כותב פה על ספינות ועל שמלות ועל מכונות אספרסו ועל רמזורים ועל ברזים ועל נערות עם […]
[…] אליו גיליון דצמבר של בלייזר! הכתבה מתבססת בחלקה על הפוסט הישן הזה, וכוללת עוד כמה אנקדוטות ידועות מעולם […]