ישנה טענה מאוד נפוצה שאפיון חוויית משתמש הוא פשוט חלק מעיצוב גראפי ואינו אלא דרך להוציא עוד קצת כסף מהלקוחות ולתת קצת עבודה לאנשים שאינם יודעים לעצב. היא לא מאוד אופנתית, כי UX זה באופנה היום, אבל היא כן נפוצה (הנה דוגמא מהשבוע האחרון. כנסו לתגובות. הזהרו מטרולים). האנשים שטוענים אותה עושים זאת בנימה של "דוגרי" ובאווירה של "יאללה, נו, זה רק אנחנו פה, אין על מי לעשות דאווינים" ובכזה שמושכים את העין למטה עם האצבע (מה זה התנועה הזאת?? מאיפה זה מגיע?). או, במקבילה הבריטית שלה, wink-wink-nudge-nudge.
הביסוס התיאורטי של הטענה הוא כמעט תמיד אותו אחד – הטוען מסביר כי הוא מאפיין את האתרים שהוא מעצב – פשוט כחלק מהעיצוב, בלי שמישהו אחר יעשה זאת עבורו. אני מודה שזה טיעון מנצח שאי אפשר להתווכח איתו. יותר מזה, אני משתמש בו בעצמי! אני למשל יודע לתקן נזילה בניאגרה. וגם זה לא בתור איזה פרויקט נפרד – סתם כחלק מהתחזוקה השוטפת של הבית. ואפילו יש לי לא מעט ניסיון – אני עושה את זה בערך פעם בחודש. על אותה הניאגרה. ואני דואג לציין את זה בכל פעם שאני טוען שאין בעולם צורך באינסטלטורים כמקצוע נפרד (תופתעו עד כמה הנושא הזה חם בחוגים הנכונים). אבל זה רק בינינו, כן? לא נרצה לקחת לאנשים עבודה. עכשיו, אתם בטח תגידו שיש הבדל בין אתר לניאגרה, ואתם צודקים – נזילה באתר עושה הרבה, הרבה פחות רעש, ועולה הרבה, הרבה יותר כסף.
ובואו אפילו נתעלם מכל סוגיית המחקר ומי עושה אותו והאם יש לו מושג מה הוא עושה. נדבר רק על הביצוע. ב"שאלות נפוצות" כתבתי:
ישנם מוצרים ללא ממשק ויזואלי כלל – מוצרים עם ממשק שמיעתי, או ממשקי command line. את כל אלה עדיין צריך לאפיין, והאפיון שלהם מתבצע על-פי אותם העקרונות בדיוק כמו אפיון של מוצרים ויזואליים. המשתמשים הם אותם משתמשים, עם אותן היכולות והמגבלות. אני אישית במשך שנתיים עבדתי על פרויקט שבו 90% מהזמן ישבתי מול Word.
כשאני אומר את זה בקול, אני בדרך כלל מקבל מבט של "נו באמת, הרי אמרנו בלי דאווינים, עשיתי לך כזה עם העין, לא? מה ממשק שמיעתי עכשיו? מה קומנד ליין, מה אנחנו, בשנות השבעים? איפה אתה חי?"
ובכן, הודות לסירי ולקורטנה ולגוגל נאו נשמע שהמציאות של ממשקים שמיעתיים הופכת להיות יותר ויותר ברורה. והודות לסלאק ולפייסבוק מסנג'ר ולוויצ'אט נראה שממשקי קומנד ליין חוזרים ובגדול (אגב, הם מעולם לא נעלמו, רק ירדו קצת למחתרת).
רק ביומיים האחרונים נתקלתי בשלושה מאמרים טובים שמדברים על ממשק טקסטואלי (היום קוראים לזה "ממשק שיחתי – Conversational UX"):
On Chat as Interface – מאת אליסטר קרול
All Talk and No Buttons: The Conversational UI – מאת מתי מריאנסקי
When it Comes to Bots – The Beer Test Might be More Important than the Turing Test – מאת אמיר שבט
והנה עוד אחד שמדגים מה יכול לצאת לנו מזה:
Best Automated Bots You Need for Your Slack Channel
ולמי שרוצה לשמוע על זה קצת יותר, אני שמח לחשוף שמתי מריאנסקי, המחבר של המאמר השני ברשימה, הולך להרצות על הנושא בכנס UXI Live הקרוב, שהולך להתקיים ב-29.05.16, במתחם אווניו שבאיירפורט סיטי. אל תגידו שלא ידעתם.
