על חוויית משתמש

לי ולבלוג יש מסורת: מדי פעם אני מפרסם בו ניתוח UI ממש משעמם. ליתר דיוק, לפעמים אני עושה את זה בצורה מודעת. הפעם נפלתם קורבן למסורת הזו, אז המשיכו לקרוא על אחריותכם בלבד.

אבל לפני כן, הצד הפופוליסטי שבי מתעקש לספק לפחות איזשהו ערך בידורי. ומאחר והפעם לא הצלחתי למצוא תירוץ להכניס לפוסט תמונה של דוגמנית, נסתפק בדבר הכי טוב הבא: אחד מאלילי הגיקים.

זה מה שהיה לדאגלס אדאמס ז"ל להגיד על ממשק ה-Kinect, ובאופן כללי על כל טירוף ממשקי ה-Minority Report. להזכירכם, המילים האלה נכתבו בשנת 1978:

A loud clatter of gunk music flooded through the Heart of Gold cabin as Zaphod searched the sub-etha radio wavebands for news of himself. The machine was rather difficult to operate. For years radios had been operated by means of pressing buttons and turning dials; then as the technology became more sophisticated the controls were made touch-sensitive — you merely had to brush the panels with your fingers; now all you had to do was wave your hand in the general direction of the components and hope. It saved a lot of muscular expenditure of course, but meant that you had to sit infuriatingly still if you wanted to keep listening to the same programme.

ועכשיו, down to business.

–המשך קריאה–

זה המראה הטיפוסי של גלריות תמונות ב-Ynet. תמיד, במאה אחוז מהמקרים, כשאני מגיע לכתבה שמכילה גלריית תמונות, אני לוחץ על החץ המצביע ימינה. ושום דבר לא קורה, כי זה החץ החסום (disabled). החץ הזמין (enabled) הוא החץ הלבן, משמאל. זה נמשך כבר המון זמן, ואני מבצע את הטעות הזו בכל פעם ופעם. אני כבר יודע מראש שאני הולך לבצע אותה, אבל כנראה שאין מה לעשות, זה חזק ממני. השאלה היא מה זה "זה".

–המשך קריאה–

שמו של אחד מאלילי הרוק הראשונים בברה"מ היה ויקטור צוי. בשנת 1990, בגיל 28, הוא נהרג בתאונת דרכים. לפחות זו הגרסה הרשמית. אבל בוויקיפדיה הרוסית, במשך כמה שבועות, הופיעה גרסה אחרת, לפיה הוא נחנק מחתיכת מצה. לא, הוא לא היה יהודי, ואני בספק רב שהוא בכלל היה מודע לקיומה של המצה, פשוט ברוסית זה מתחרז ונשמע די מצחיק.

–המשך קריאה–

כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, בתוכנת האפיון Axure אין visual guides (אבל יהיו החל מהגרסה שצפויה לצאת החודש). לכן השבוע ניסיתי לזייף אותם עם סרגל פיקסלים כזה שצף מעל המסך ואתה יכול למקם אותו איך שאתה רוצה. המליצו לי על תוכנה נחמדה שעושה את זה, בשם pixel ruler.

זה צילום של אשף ההתקנה:

תראו את העיצוב הזה. מינימליסטי אבל מסוגנן, עם גראדיינטים יפים ופקדים מושקעים. ההבלטה העדינה על השורה התחתונה מסמנת את מעבר העכבר על השורה. ה-X מסמן את ה-V.

ה-X מסמן את ה-V.

–המשך קריאה–

היום בעבודה דיברנו על תוכנת האפיון Аxure. ליתר דיוק, על הסיבה שבגללה אין בה visual guides, כמו שיש בפוטושופ למשל. הגענו למסקנה שזה בטוח לא משהו שנשמט במקרה, אלא שהתבצע תהליך של תיעדוף, שבחן גם את נושא ה-guides, והוחלט לוותר עליהם בינתיים לטובת יכולות יותר חשובות. תהליך תיעדוף כזה הוא קריטי אם ברצונכם להוציא מוצר טוב, והוא לא מאוד כיפי, כי כל המעורבים מרגישים שחותכים להם בבשר החי. ואפרופו מוצר טוב – כשלפני כמה חודשים התלוננתי על היעדר ה-guides בטוויטר, אנשי Axure שמו לב לזה ואף ענו לי שזה משהו שבהחלט מתוכנן לגרסה הקרובה של התוכנה.

אבל מספיק לדבר על נושאים משעממים כמו כלי אפיון, עדיף לדבר על משהו מלהיב, כמו רכבים למשל. כדי לנהוג ברכב צריך רישיון. וכדי להוציא רישיון צריך להצטלם. וכדי להצטלם לרישיון צריך לגשת לאחת מתחנות הצילום המורשות. וכדי לגלות היכן הן נמצאות, אפשר ללכת לאתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. ושם נראה את העמוד הזה:

–המשך קריאה–