UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » ישראלי

ישראלי

These are not the droids you are looking for

לפני כמה חודשים טסנו לחו"ל. הגענו לנתב"ג ברכבת, כמובן שלחצנו על הקומה הלא-נכונה במעלית (לא, זה לא פוסט יואקס מעליות), וכך הגענו לאולם מקבלי הפנים במקום קומת הטיסות היוצאות. יצאנו, הסתכלנו קצת מסביב, וראינו את המסכים האלה שיש שם עם טבלת הטיסות.

מסך טיסות יוצאות

התקרבנו אל המסכים והצטרפנו לקבוצה של בערך חמישה-עשר איש שחיפשו את טיסותיהם בטבלה. הטיסה שלנו לא הופיעה בעמוד שראינו, לכן חיכינו בסבלנות לעמוד הבא. אבל המסך לא התחלף. חיכינו בערך שתיים-שלוש דקות, ואיתנו כל הקבוצה המקורית ועוד כמה אנשים שהצטרפו בינתיים. בסוף מישהו אמר שהמסך תקוע. בתור אחד ש"עובד במחשבים", כפי שהוריי מנסחים את זה, התחלתי לחפש סימני תקיעה על המסך ולא מצאתי כאלה, אבל ראיתי שהשעון מעודכן כך שרוב הסיכויים שהוא לא תקוע לגמרי. הדבר הנוסף שתמזל מזלי לגלות הוא הכיתוב הגדול בתחתית המסך, שמבשר על כך שהמסך למעשה לא אמור להתחלף, וכל הטיסות מלבד אלו המוצגות כרגע – מוצגות בקומה שלישית של הטרמינל.

זו אחת הדוגמאות הכי טהורות שאני מכיר למושג המודל המנטאלי (שכתבתי עליהם בעבר לא פעם ולא פעמיים). "המודל המנטאלי של המשתמש" מתאר את איך שהמשתמש חושב שהמערכת מתנהגת. לעומת זאת, "המודל המנטאלי של המאפיין" מתאר, באופן לא מאוד מפתיע, את איך שהמערכת אופיינה (ולכן – לעיתים – גם את איך שהיא מומשה). ככל שהפער בין השניים גדול יותר, כך חוויית המשתמש במערכת קרובה יותר למושג האמריקאי המופלא SNAFU.

אני מאמין שעקרון הפעולה של המסכים האלה הוא מובן מאליו לכל מי שאי-פעם עבר במסוף תחבורה מרכזי בעולם המפותח, בין אם מדובר בשדה תעופה, תחנת רכבת גדולה או תחנה מרכזית של אוטובוסים. אתה מסתכל על המסך, ואם הטיסה/נסיעה שלך אינה מופיעה שם, אתה מחכה שהמסך יתחלף ויציג את קבוצת הנסיעות הבאה. ולמעשה זה היה נכון גם לפני שעברנו למסכים – זוכרים את אלה, כן? עם הרעש המגניב שהם היו עושים?

מקור - https://www.flickr.com/photos/huangjiahui/4209682803
מקור – https://www.flickr.com/photos/huangjiahui/4209682803

ובכן, העקרון הזה, המובן מאליו, יוצר את המודל המנטאלי של המשתמשים. הם מצפים שהמסך יתחלף. וברגע שהם מאמינים שהם יודעים בדיוק איך המסך עובד, הם לא טורחים לקרוא שום דבר חוץ ממה שמעניין אותם – שזו רשימת הטיסות. לכן לא כדאי לצפות שישימו לב להוראות ששולחות אותם לקומה השלישית, גם אם הן כתובות באותיות צהובות ממש גדולות.

ברגע שמודל מנטאלי כזה מקבל תפוצה רחבה ופועל בצורה זהה ברחבי העולם, הוא מתחזק ומגיע לרמה של קונבנציה. וקונבנציות זה משהו שעדיף לא להתעסק איתו (כפי ראינו כאן כבר כמה וכמה פעמים).

עכשיו, לפי אמות המידה האמביציוזיות של הבלוג הזה, בתור אנשי מקצוע עלינו לא רק להצביע על הבעיה אלא גם להציע פתרון.

לשם התחלה מתבקש לחקור כל מיני פתרונות גראפיים אלימים יותר או פחות, ולנסות להבליט את ההסבר עוד יותר, עד כדי לכתוב אותו באותיות מרקדות על רקע אדום מהבהב. אבל, למרות כל הדיבורים על הקשב המוגבל של דור ה-Y ולמרות מה שאתם מרגישים כשאתם מנסים להתרכז במשהו, היכולת של המוח להתעלם מגירויים לא רלוונטיים היא אדירה ומעוררת התפעלות. כלומר הוא עדיין ממשיך לעבד אותם, הוא פשוט בוחר שלא להטריד אתכם בזה, לכן אינם נכנסים למוּדעוּת. לצערנו (אך תאמינו לי שבעיקר לשמחתנו) המוח מחליט בעצמו מה רלוונטי ומה לא, לכן קשה מאוד לשלוט על זה. ומכיוון שכאן המוח סמוך ובטוח שעליו לחכות לעמוד הבא, המעצב ייאלץ לנקוט באמצעים ממש אלימים כדי לחדור את שיריון ההתעלמות שלו – וכדרכם של אמצעים אלימים, זה ייראה די מזעזע. ולא נרצה משהו מזעזע בנתב"גנו האהוב.

באופן אירוני, אחד הדברים שיעבדו הכי טוב לדעתי זה פשוט דף A4 מנוילן כזה, שיודבק בסלוטייפ מתחת למסכים ויודפס עליו בפונט טיימז ניו רומן גודל 50 "בס"ד כל הטיסות האחרות בקומה 3. ועד הבית". מכיוון שזה לא יהיה חלק מהמסך, המוח לא אמור לתפוס את זה בתור "השטויות הזניחות שמקיפות את התוכן שמעניין אותי", ויקריא לכם את זה כמו גדול. אבל פתרון כזה לא בא בחשבון מן הסתם.

בהנחה שעשינו קצת בדיקות ולא הצלחנו למצוא פתרון גראפי שגם עובד וגם שומר על טוב טעם, מה שאפשר לעשות הוא פשוט להתלבש על אותו המודל המנטאלי שבא בעוכרינו, ולנצל אותו ללא בושה. המשתמש בוהה במסך ומצפה שהוא יתחלף? יופי. אז פעם בדקה באמת אפשר להחליף אותו למסך ריק שעליו הודעה נחמדה ומעוצבת שאומרת שהטבלה מכילה רק את הטיסות של הקומה הזו, וליתר הטיסות יש לגשת אחר כבוד למעלה. ואז אחרי כמה שניות לחזור חזרה לטבלה. כך במקום לנסות לגבור על הקונבנציה, נגרום לה לעבוד לטובתנו.

נ.ב. אם כבר אנחנו בנתב"ג – אם נצא החוצה ונרד קומה אחת לתחנת הרכבת, נמצא את השלט האימפוטנט ביותר בעולם. אסור לפספס!

ינואר 9, 2016 אין תגובות

השילוט הקדוש

והיום בתוכניתנו אורח מיוחד: השלט "אין לעלות עם כבודה! נא להשתמש במעליות", המותקן מעל המדרגות הנעות בתחנת הרכבת בנתב"ג, שלום רב.

שלט בנתב"ג

ונעבור ישר לשאלות מהצופים:

-איך זה מרגיש להיות השלט הכי אימפוטנט בעולם?

-האם אדריכל ומהנדס התחנה באמת התכוונו שמאות האנשים עם המזוודות שפורקים מהרכבת יעמדו כולם בתור ויחכו למעלית שלהם? נזכיר שמדובר במדינת ישראל ושלמעלה יש דיוטי פרי.

-ומדוע בעצם אסור לעלות עם כבודה, בשונה מרוב המדרגות הנעות בתחנות הרכבת ובנמלי תעופה בעולם? הייתכן שהייתה פעם שהמדרגות פשוט לא עמדו בעומס ונתקעו, ובמקום לשדרג אותן הרכבת בחרה בפתרון הזול והכסת"חי וכך באת לעולם?

-האם תוכל לספר לנו על איזה מקרה שנחרט בזכרונך, אולי איזה תייר ממדינה שבה מצייתים להוראות, שקרא אותך באנגלית, נשמע לך, הצליח להימלט מזרם האנשים שבא לסחוף אותו במעלה המדרגות, ויצא לחפש את אותן מעליות חוקיות?

-האם זה עוזר לדעת שאתה לא לבד ויש שלט נוסף בדיוק כמוך אשר ניתן לראות אותו על העמוד שמימינך והוא חוזר על אותן ההוראות, ובאותה מידת הצלחה?

-האם תסכים שישתמשו בתמונתך במילון לצד המונח set up to fail?

 

אוקטובר 16, 2015 אין תגובות

קשב – איך לתפוס אותו ומה לעשות איתו אחר-כך.

-אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא! אמא!
-מה?
-תקראי לאבא!

עמוד הבית של ביה"ח לניאדו. תיבת החיפוש.
-הלו! אחי! גבר! הלו! אני כאן! חיפוש! מהיר אחושילינג! הלו! במרכז המסך! יו! הנה יש אייקון של זכוכית מגדלת! היי! מסגרת כתומה שמנה! גיסנו! פונט אדום! אני כאן!
-כן, כן, מצאתי, אני רוצה לחפש את מחלקת…
-החיפוש בחלונית בראש הדף.

יולי 24, 2015 אין תגובות

מעורב באר-שבעי

תוכנית השלבים של אשף.

לא מזמן הופיעה באתרים השונים הכותרת "חברה ישראלית לתרגום אונליין מגייסת 100 עובדים למרכז חדש בבאר שבע". כפי שחלק מהקוראים עשויים לזכור מחשיפות עבר, זו העיר שבה גדלתי ועל כן שמורה לה פינה חמה בלבי (חצי קיץ ארבעים מעלות בצל, איך לא תהיה חמה). בפרט אני עוקב בעניין רב אחר חזונו של ביבי להופכה ל"בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי", לא פחות, שאנחנו שומעים עליו כבר קרוב לעשור. עד לפני כשנתיים לא ראיתי התקדמות של ממש בנושא, והתחלתי לחשוד שביבי בעצם לא כזה מגלומן ושהכדור המזרחי היה סתם רפרנס עקמקם להפועל ב"ש (מה שדווקא קלע בתור דימוי למצב העיר על מפת הסייבר העולמית), אבל אז נזכרתי שזה בכל זאת ביבי.

ובכן, בשעה טובה נפתח פארק ההיי-טק, אוכלס בחברות מכובדות, ואף רשם אקזיט נחמד למדי. אפילו ביקרתי בו והוא די מרשים. והנה עכשיו חברה ישראלית לתרגום אונליין מגייסת לשם מאה עובדים. מעולה. הלכתי לראות מה זה החברה הזאת.

OneHourTranslations היא, לשמחתי, לא באמת "חברה לתרגום אונליין", שזה רעיון גרוע מאוד ונדבר על אתגרי התרגום האוטומטי בהזדמנות אחרת, אלא חברה שמתווכת בין מזמיני התרגום לבין מתרגמים אנושיים. אונליין. שזה רעיון מצוין דווקא.

נכנסתי לאתר החברה. מיד ראיתי שהאתר אינו בנוי בצורת תמונה אוירתית מטושטשת עם שלוש מילים פלוס הנעה לפעולה, שתופסות את כל המסך הראשון. שזה מה שהפך בזמן האחרון לסימן ההיכר של "חוויית משתמש טובה", הודות להרבה "מומחים" אשר "יש להם" את "זה". כבר העובדה הזאת לבדה מבשרת טובות.

במקום התמונה האוירתית, מה שיש במסך הראשון הוא אשף (לא הזה עם הכאפיה אלא הזה עם הכובע המחודד, מה שנקרא wizard בפי הגויים) שדואג שמיד תמצא את עצמך כבר בתוך תהליך הזמנה . מעולה. במבט ראשון (וגם במבטים חוזרים) האשף נראה די עמוס ומורכב, שזה אולי לא להיט עבור המשתמשים אבל כן חדשות טובות עבורי כי אני אוהב את השיט הזה.

OneHourTranslation –המשך קריאה–

יוני 27, 2015 אין תגובות

שובר שורות

סיפור אמיתי לחלוטין: בשנת 2007 החלטנו אני ואשתי לעתיד לעבור מבאר שבע גוש דנה. היא מצאה עבודה בפתח תקווה, ולכן התחלנו את חיפוש הדירה דווקא משם. עשינו סבב טלפונים, שאלנו מחבר מכשיר GPS (הרבה לפני עידן הווייז – היה מדובר במכשיר PDA עם מקלט GPS נפרד ועם תוכנת ניווט מזעזעת), ויצאנו לכבוש את אם המושבות. אחת הדירות, ברחוב הרצל 1, ממש מעל ההמבורגריה, הייתה מאוד מבטיחה ותלינו בה תקוות רבות. היום היה יום שבת. הגענו לדירה, נקשנו בדלת, המתנו, כלום. צילצלנו ונקשנו עוד קצת – כלום. התקשרנו לבעלי הדירה, הוא אמר שמישהו אמור להיות בפנים ושנמשיך לנסות. המשכנו, אך אין קול ואין עונה. התקשרנו שוב לבעלים. הוא אמר שהוא תיכף מגיע, חמש דקות. ואכן אחרי פחות משעה הוא תיכף הגיע. הגיע והסביר שמדובר בדירה מחולקת (שאת זה כבר ידענו) ומי שהיה אמור להיות בדירה הוא פועל שלו שהיה אמור "לשפץ קצת" למחרת. הדלת שלפתחה התנחלנו היא הדלת הראשית של כל הדירה, והיחידה המיועדת לנו היא ממש מאחוריה ושמאלה. תוך כדי שהוא מסביר את זה, הוא פתח את הדלת הראשית, הצביע שמאלה ונעמד בתנוחת אמדאו פליסה, מנכ"ל פרארי, שהסיר זה עתה את הלוט מעל הדגם החדש לעיני מאות צלמים משולהבים, כאומר "טא-דאם!". בנשימה עצורה הסתכלנו שמאלה וראינו קיר לבן. מאוד מאוד לבן. הרבה יותר מדי לבן, ממש FFFFFF#. שאלנו את הבחור, שנותר לעמוד בחדר המדרגות, איפה בדיוק "שמאלה", והוא אמר: "שמאלה, שמאלה, ממש פה, מאחורי הפלדלת". והצביע שוב ליתר ביטחון. הרגשנו קצת כמו הארי פוטר שאמור להגיע לרציף 3/4 9 אך רואה מולו קיר לבנים. לקחנו צעד אחורה וביקשנו מהאדון שידגים לנו כיצד מגיעים לדירה המכושפת, אם ישנן רונות סודיות שיש לצייר באוויר בשרביט קסמים, או שאולי נדרש לומר לחש נסתר ולפזר אבקת פיות (או, בהיות העיר בכל זאת פתח תקווה, אולי אבקת פלאפל).

ובכן.

–המשך קריאה–

מרץ 23, 2015 אין תגובות

יש לי קוביות קטנות, טוב מהן הכל לבנות


כאשר התחלתי לעשות פרויקטים וגיליתי עד כמה אקראי יכול להיות הקשר בין כוונות המאפיין והמעצב  לתוצר הסופי, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים שמציינים את שם ספק ה-UX שלהם.

כאשר ארגון מסוים איים לנתק את הקשר עם חברה שעבדתי בה, בעקבות פוסט שפרסמתי על האתר של אותו ארגון עוד לפני שהתחלתי לעבוד באותה חברה, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים באופן כללי. במצטבר זה ארבע פעמים, אז זה הרבה חשיבה.

בשבוע שעבר רציתי ללכת לאכול עם כמה חברים בהרצליה. חשבנו על רשת מסעדות מסוימת אבל לא זכרנו אם יש לה סניף קרוב, לכן נכנסנו לאתר שלהם. בעמוד הבית היו מלא קוביות גדולות, צבעוניות וצעקניות שמתחרות על תשומת ליבו של הגולש. די עמוס בעיניים ודי מקשה להתמקד במשהו אחד, אבל בסך הכל לא נורא. "חווייתי", מה שנקרא. אם מטרת האתר הייתה להעביר את המסר של עושר וגיוון וליצור אווירה חיה ותוססת, שזו מטרה לגיטימית לחלוטין, זה הצליח להם. ממש באמצע המסך הייתה קוביה גדולה יותר, בצבע בולט ושונה מהאחרות, שהיה רשום עליה "סניפים". מאוד בולט ובמיקום אסטרטגי שקלע בול למה שחיפשתי. עבודה מעולה. לחצתי, נכנסתי פנימה. בפנים נמשך הקונספט של הקוביות, אבל עכשיו הן הרבה יותר אחידות, כולן באותו גודל, אותו צבע ובגריד סימטרי. ועם ציורים. עבור כל סניף נוצר איור חמוד וברוב המקרים די מאולץ.  זה משדר כמה דברים: א' – שיש להם מלא סניפים. ב' –  שמישהו קיבל מלא כסף על עיצוב האתר ויצירת כל האיורים הקטנים. ג' –  שהדבר האחרון שמעניין אותם זה שהגולש ימצא במהירות את הסניף שהוא מחפש.

כאן מגיע צילום המסך המצופה. אבל מה, מדובר באתר ישראלי, וכזה ששם ספק ה-UX שלו רשום בתחתית האתר.  שזה בדיוק שני הקריטריונים שהזכרתי למעלה. לאחר שחשבתי את כל הפעמים הנדרשות בחוק, החלטתי להסיר את הלוגו והטלפון של החברה מצילום המסך (לכן הקובייה הכתומה ריקה).

סניפיםועכשיו תורי לשאול אתכם – האם יש סניף הרצליה לרשת הנפלאה הזאת שמשקיעה כל-כך בעיצוב?

–המשך קריאה–

יוני 30, 2014 אין תגובות

שאלות נפוצות על UX בישראל 2023

—מעודכן לשנת 2024 —

שאלות נפוצות על UX בישראל

בערך פעם בשבועיים אני מקבל מייל או פניית פייסבוק מאנשים שגילו את תחום ה-UX ויש להם שאלות.  אני באמת שמח לענות, במיוחד שהשאלות תמיד חוזרות על עצמן, אז יש לי כמה מיילים עם תשובות שמלווים אותי כבר שנים, ואני רק צריך למחוק מהם חלקים לא רלוונטיים ולשלוח. אה, ולכתוב "אהלן <שם>" בהתחלה, ולערוך את המין של כינויי הגוף והפעלים (על שמות התואר אני מוותר – יבינו לבד).

בהיותי אדם די עצלן, אני תמיד אומר לעצמי שאני צריך לפרסם את זה כפוסט  אחד מרוכז של שאלות ותשובות, מה שיפתור אותי מהצורך להוציא חלקים ולרשום "אהלן <שם>" בהתחלה. בהיותי אדם די עצלן, מעולם לא עשיתי את זה. החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו פשוט כי כרגע יש לי דברים יותר חשובים שצריך לעשות קודם. כל בוגר של מוסד אקדמי ייזכר איך דווקא ביום שלפני המבחן הוא חש צורך בלתי נשלט לשטוף את הדירה (שנשטפה פעם אחרונה על-ידי השוכרים הקודמים), ויבין למה אני מתכוון.

כמובן שהתשובות למטה משקפות את דעתי האישית בלבד, והן מושפעות מהמסלול שאני עברתי. אנשים אחרים עשויים לתת תשובות אחרות, אולי טובות יותר. התשובות מדברות על תפקיד של מאפיין חוויית משתמש (להבהרה לגבי שמות התפקידים פנו לשאלה המתאימה למטה).

אני מקווה להרחיב את הרשימה בעתיד עם שאלות נוספות, אז תרגישו חופשי להציע כאלה. ואתם מוזמנים להציע תיקונים ושיפורים אחרים. והפוסט הזה צבר כבר לא מעט פז"ם, אז למרות שאני מקפיד לעדכן אותו, ייתכנו לינקים שבורים. תגידו לי אם אתם מוצאים כאלה!

אז אהלן <שם>.

1. איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת? האם הבוגרים מוצאים עבודה?

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה בעצם עובדים.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום.

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את זה כאילו הייתי ילד בן 5

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים?

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?  

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

12.לא הבנתי, אז קיימות עדיין משרות UX נטו או שהכל עכשיו UX/UI?

13.סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

14.ואפרופו עבודה – נראה לך שעוד תשאר לכם כזאת עם ה-AI וכל זה?

15. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה?!

 

–המשך קריאה–

אפריל 15, 2014 9 תגובות

מקורות התסכול

מיכאל בעבודה בא ושאל: "תגיד, למה כל הפוסטים שלך הם כאלה…"  – כאן עצר והתחיל לחפש את המילה הנכונה. אני רציתי להתנדב ולעזור לו עם "שנונים, מעניינים, מרחיבים את הדעת" או לכל הפחות "מתנשאים ועילאיים", אבל לא רציתי לפגוע בטוהר הניסוי. הוא הלך על "מתוסכלים", מה שממש לא התקרב לאזור הסמנטי שבו חיפשתי אני.

התחלתי לחשוב מדוע באמת הפוסטים שלי מצטיירים, מיכאל, כמתוסכלים. והתשובה היא פשוטה – כי זה המקצוע. מה שמעסיק אותנו רוב הזמן זה מניעת תסכולים אצל המשתמש. בחלק מהמקרים זה הופך די מהר למניעת תסכולים דווקא אצל הלקוח, ולצערי זה לא תמיד אותו הדבר, אבל אין מה לעשות. אז אנחנו מתרגלים לשים לב לכל ממשק גרוע שאנחנו נתקלים בו – וזה קורה על בסיס די קבוע. אדון בשם ראנדאל מונרו, האיש מאחורי הקומיקס המופלא XKCD, היטיב לבטא את זה כך:

 

XKCD 1015

(למי שלא יודע מה זה קרנינג, יש כאן הסבר קצר וטוב בעברית. ואל חשש, רק מלדעת מה זה אומר, לא מפתחים רגישות לקרנינג גרוע, אז רמת התסכול הכללית בחייכם לא צפויה לעלות).

–המשך קריאה–

ינואר 25, 2014 אין תגובות

על ביטוח ויצירת קשר

לאחרונה יצא לי לבקר בכמה אתרים של חברות ביטוח. יצאתי מהסיור הזה עם כאב ראש בלתי רגיל ועם כמה צילומי מסך מעניינים, שעדיין לא ממש מפצים על הכאב ראש.

באתר של החברה הראשונה לקח לי בערך חצי דקה כדי לאתר את הקידומת 054 בדרופדאון הבא, בגלל הסדר ה… יצירתי שבו מופיעים הערכים.

הסיבות מדוע לא להכיל סדר אלפביתי על כל הרשימה ולהכניס את כל הקידומות התלת-ספרתיות באמצע הדו-ספרתיות ברורות לי בערך, ועוד לא החלטתי אם אני מסכים איתן או לא. אבל הסיבות לסידור של של שני בלוקים של תלת-ספרתיות בסדר יורד ביניהם (קודם 07X ואז 05X) אבל בסדר עולה בתוכם (072 ואז 073) נשגבות מבינתי. כי כשאני פותח דרופדאון, ממש לא מעניין אותי שרוב ה-07X – אבל לא כולן – מציינות שירות טלפון מבוסס-אינטרנט, כולה באתי למצוא מספר.

ובכלל למי שמתעקש לדחוף את קידומות המספר לתוך דרופדאון נפרד יש לי רק שתי מילים – תבניות סלחניות. תלמדו מה זה ואז תנו לאנשים להקליד את כל המספר בשקט.

אם כבר מדברים על טלפונים – בשביל הקסם הבא אזדקק לאייפון שלכם ולקצת דימיון. דמיינו שאתם רוצים להתקשר למוקד השירות של חברת הביטוח מגדל. עכשיו הפעילו את הסטופר באייפון (אנדרואיד גם תופס), כנסו לאתר שלהם, ותעצרו את השעון בשנייה שמצאתם את מספר הטלפון.

את המספר שקיבלתם תרשמו בתגובות Smile

הפעלת מוקד שירות טלפוני זה עסק מאוד יקר. אחת מהמטרות העסקיות של האתר בחברות גדולות היא למשוך אש מהמוקד ולענות על צרכי המשתמשים באתר, באמצעים אוטומטיים במידת האפשר.  אחת הדרכים לעשות את זה היא להציף דרכי תקשורת חלופיות, ולעודד את המשתמש למלא טפסים ולבצע פעולות באתר עצמו. דרך אחרת היא להחביא את מספר הטלפון עמוק בקרבי האתר ולא להציג אותו בכלל בעמוד הבית. על הדרך הזו משלמים בתסכול הלקוחות, שלא ממש מעניינות אותם המטרות העסקיות של האתר. אבל בסדר, זכותם. אני מקווה לפחות שזאת הייתה החלטה מודעת.

לשמחתי, לא כל חברות הביטוח חוטאות בלבזבז את זמנם של המשתמשים באיתור דרכי יצירת קשר. חברת ביטוח שלישית חוסכת לנו את הדאגה הזאת:

מה יכול להיות יותר פשוט מאשר כפתור רדיו אחד ויחיד שנבחר מראש באהבה עבור המשתמש?

טוב, הכיתוב "הסיסמה תשלח אליך בדואר ישראל" יכול להיות יותר פשוט. אבל הוא פחות משדר את האהבה והמאמץ שהשקענו בלסמן את האופציות מראש.

כנראה שקיימת איזו גרסה אחרת של העמוד, שמוצגת בתרחיש אחר, ובה יש יותר מאופציה אחת, ויש איזה חישוב שמתאים את התצוגה לפי פרמטרים מסוימים. אני מאמין שההשקעה הנדרשת כדי להסתיר את שאר האופציות היא מאוד דומה למה שנדרש כדי להסתיר את הכפתורים לגמרי ולשנות טיפה את הטקסט.

יש גם את העניין הפעוט של זה שהדבר האחרון שמשתמש שבא להירשם לאתר מצפה לו, הוא לקבל את הגישה אליו כעבור שבוע באמצעות דואר ישראל. אנשים נרשמים כדי לקבל מידע עכשיו. הם לא נוטים להרשם לאתרים מתוך הנחה שמתישהו בעתיד הם עשויים להזדקק לגישה אליו. הם יודעים שעד שהעתיד ההיפותטי הזה יגיע, הם כבר ישכחו שהם נרשמו פעם לאתר, וגם את שם המשתמש והסיסמא ואולי אפילו גם את שם המורה שהייתה להם ביסודי (לשלי קראו ליודמילה סמיונובנה והיא הייתה קצת אנטישמית. את הפרט האחרון הזה מעולם לא ראיתי בשאלת אבטחה באתר, אבל סתם חשבתי שתרצו לדעת).

ינואר 15, 2013 12 תגובות

באתי בגלל השירות, נשארתי בגלל החיוך

פעם היה לי כבר פוסט על עיצוב ממשק דידקטי – כזה שמנחיל למשתמשים את הערכים הדרושים לאט-לאט, בלי מכות ושוקים חשמליים. בפעם ההיא דיברנו על איות נכון של שמות ערים בישראל.

היום הולכים לדבר על הבנת הנקרא. מי שמלמדת את המשתמשים שלה הבנת הנקרא זו חברת לאומי קארד.

מכירים את הטריק הזה שנותנים לילדים מבחן של עשרות משימות שונות, אומרים להם קודם כל לקרוא את כל ההוראות עד הסוף ורק אז לגשת לביצוע המבחן, ומי שיסיים ראשון יקבל פרס? וכשהם מגיעים לסוף המבחן עם הלשון בחוץ הם מגלים שאחת המשימות האחרונות אומרת שאין בעצם צורך לבצע את כל המשימות הקודמות, ואילו באמת היו קוראים את כל המשימות לפני שקפצו על המבחן, היו כבר מסיימים לפני שעה? זאת דרך אחת ללמד הבנת הנקרא, והיא די סדיסטית בעיניי.

לאומי קארד נוקטים בדרך אחרת.

–המשך קריאה–

אוגוסט 20, 2012 16 תגובות
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד