התאריך 06/05/2010 הולך להיכנס לכל ספר מבוא לממשקולוגיה שייכתב מעתה והלאה. הולכים לדבר עליו בפרק "מחיר הטעות". האֶפִּיגרף הולך להיות מאת אלכסנדר פּופּ: To err is human.
בפרק הולכים להגיד משהו על זה שכולנו עושים טעויות, ואחד מתפקידי המערכת הוא לצמצם את מרחב הטעות שלנו וגם את השלכותיהן של הטעויות שכן נבצע. אבל מאחר וברוב המקרים המערכת אינה חכמה מספיק כדי להבחין בין קלט שגוי לקלט מכוון, מאוד נתקשה לתכנן אותה כך שהיא גם תמנע טעויות וגם תאפשר עבודה נוחה ,יעילה וזורמת. ואז נאלץ להפעיל את הקריטריון של מחיר הטעות. למשל נגיד שקלט X נראה לנו חשוד אבל לא מזיק, ונשאיר למשתמש לפתור את זה לבד. מקסימום נסב את תשומת ליבו לכך שמשהו כאן לא נראה תקין. זה קורה למשל בבדיקת איות, עם הקו הגלי האדום.
לעומת זאת, בקלט Y נהיה ממש בטוחים שמדובר בטעות. במקרה כזה פשוט נתקן אותה. זה קורה למשל בתיקונים האוטומטיים של אופיס, שמכיר הרבה שגיאות כתיב או טעויות דפוס מאוד נפוצות, ולא טורח לשאול לפני שהוא מתקן. זה יקרה לדוגמא אם נרשום בוורד "definately", במקום "definitely". תחת הגדרות ברירת המחדל, הוא יתקן את זה לבד, כי זה שיבוש מאוד מאוד (מאוד מאוד) נפוץ. מה שמפריע לי הוא שוורד אינו מסמן את התיקון, ומשתמשים רבים פשוט לא ישימו לב אליו. בצורה כזו הם גם לא ילמדו שהם כותבים בצורה לא נכונה, וגם לא ישימו לב לזה במקרה הנדיר בו הם כן התכוונו לרשום בדיוק את מה שרשמו. החיווי היחיד (חוץ משינוי המילה עצמה) מתקבל רק במעבר הבא של הסמן על המילה.
בתאריך 06/05/2010 היה מדובר בקלט Y. ההערכות הן שהסוחר המסתורי שהפיל את הוול סטריט בסך הכל רשם את האות B במקום האות M, שנמצאת במרחק מקש אחד ממנה. לצערו, זה היה במילה million, שהפכה ל-billion, הוציאה פקודת מכירה למניות של פרוקטר אנד גמבל ע"ס 16 מיליארד דולר, והצניחה את הדאו-ג'ונס בכאלף נקודות.
מצד אחד, ברור שלא נתכנן מערכת שתחסום כליל את האפשרות לבצע פעולות במיליארדים. אחרת, איך אני אוכל לשחק בבורסה? לא נעשה זאת מהסיבה הפשוטה שלא כל העולם סוחר בדולרים ובאירו, ואפילו לא בשקלים. לראיה, הנה רשימה של מט"ח ששווים פחות מסנט אמריקאי אחד, ביניהם מטבעות כמו השילינג הסומאלי, שכשלושים אלף חתיכות כאלה יכולים לקנות לכם דולר אמריקאי נוצץ אחד. למרות שתמורת שילינג סומאלי, כנראה שהוא אפילו לא יהיה מי יודע מה נוצץ. ומיליארד כאלה הוא בסך הכל 655 אלף דולר אמריקאי. ואמנם יש לי הרגשה שאלה הם לא בדיוק המטבעות הנסחרים ביותר בבורסות העולם, אבל נראה לי שהמערכות הפיננסיות הרציניות אמורות לתמוך ברוב המטבעות הרשמיים. ואני יודע שתמיד תהיתם איך נראה השילינג הסומאלי:
מצד שני, מאחר ומיליארד יחידות במטבעות הנפוצים ביותר בעולם הפיננסי זה, ובכן, המון המון המון כסף, נראה שהמעבר במחי מקש (מקש קרוב) בין מיליונים למיליארדים הוא הרבה יותר מדי קל, ושפקודת מכירה במיליארדים כנראה נופלת תחת הקטגוריה של קלט Y, יחד עם המילה definately. אבל עקב מחיר הטעות הגבוה, לא היינו רוצים שהתוכנה תתקן את כל המיליארדים המוזנים למיליונים. גם אם יתקבל על זה חיווי בולט, אנחנו מסתכנים בכך שהמשתמש לא יבחין בו. לכן לדעתי יש לעשות שני דברים: א' – לדרוש מהמשתמש אישור על ביצוע פעולות חריגות — הודעה קופצת בסגנון של "האם אתה בטוח?". ב' – להגדיר סף רגישות יחסי להקפצת ההודעה. על מנת להתגבר על הבדלי המטבעות, אפשר להגדיר סף אחיד יחסית לדולר לפי השער המעודכן. (עדכון: בתגובות לפוסט אמיר דותן מספר על דוגמא מעולה נוספת מתחום הבורסה)
ואם בפעולות חריגות עסקינן, רציתי להפנות לפוסט מעניין ב-ReadWriteWeb, שם נפש אמיצה אחת עשתה את הבלתי-ישוער ובדקה מה קורה כשאתה מנסה לסגור את החשבון שלך בפייסבוק. פייסבוק לא סתם שואלת האם אתה בטוח, הו לא! פייסבוק עושה לך ריגשי! פייסבוק אומרת לך, באפור ובקטן, כבדרך אגב, אבל לא בקטן מדי: לא שאכפת לי שתסגור את החשבון, ממש לא, תעשה מה שאתה רוצה, אבל סתם שתדע, שאם תעשה את זה, כל X החברים שלך לא יוכלו יותר לשמור איתך על קשר!
ואז פייסבוק מראה לך את תמונות החברים שלך, ורושמת למעלה: ג'ייסון הולך להתגעגע אליך! פרדריק הולך להתגעגע אליך! והקטע הכי טוב הוא שהיא לא מציגה את תמונות הפרופיל של החברים, אלא את התמונות בהן אתה מתויג יחד איתם!