UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » חוויית משתמש (עמוד 6)

חוויית משתמש

אבל ההמבורגר שלהם טעים

הנה תסריט שכיח: הלכתם למסעדה, שילמתם בכרטיס אשראי, והמלצר מביא לכם את הקבלה והולך. אתם צריכים לחתום, אבל אין לכם עט בשלוף. אז אתם צריכים לקרוא למלצר, שצריך לעזוב את מה שהוא עושה כרגע ולחזור אליכם ולהשיג לכם עט. או שמקשקשים משהו עם המפתח. לא מאוד יעיל. אז החבר'ה החכמים במסעדת בלאק, לפחות בסניף סינמה סיטי, מצאו פטנט: העט מחובר למגש שעליו מביאים את הקבלה. אני מקווה שתסלחו לי על איכות הצילום הסלולרי, אבל זה מה יש. כך נראה המגש.

מגש חשבונית בבלאק

חכם, נכון? עכשיו, כדי שהעט לא ייפול וישתלשל מהמגש, החוט שמחבר אותו למגש הוא קפיצי, אז כשמסיימים לחתום ועוזבים את העט, הוא ישר קופץ בחזרה אל המגש. גאוני.

רק שזה לא ממש עובד – העט לא קופץ אל המגש, כי הוא מעולם לא התרחק ממנו – הקפיץ חזק מידי. ולכן מה שקורה בפועל הוא שהמלצר מביא את המגש והולך, הלקוח בא לחתום ומושך את העט, העט לוקח את המגש איתו, הופך אותו, מפזר על הרצפה את הקבלות, את השטרות ואת העודף/טיפ, ושולח את החותם לזחול ברחבי המסעדה ולאסוף מטבעות.

image

אבל החז"ל אמרו כי אין רע בלי טוב, והחז"ל ידעו על מה הם מדברים. הקונסטרוקציה הזאת מספקת פתרון אבטחת מידע מעולה למי שלא רוצה שיראו איך הוא חותם. זה קצת כמו המקבילה הפיזית להסתרת סיסמאות בכוכביות.

image

אגב, הרעיון לקרוא לשלושת ההמבורגרים שלהם טוויגי, שוורצנגר ויוקוזונה, בהתאם לגודל, הוא מעולה בעיניי. זה תמיד מזכיר לי את מיפוי עוצמת התקיפה הגרעינית בארה"ב.

מאי 6, 2011 3 תגובות

שולחן לארבע מאות וארבע

פוסט אורח של עידו קינן מחדר 404.


שתי מסעדות שהזמנתי בהן מקומות חזרו אלי ביום היעד לוודא שאני אכן מגיע. הנה התסריטים ובעיות השימושיות שעלו.

מסעדה אחת סימסה לי.
– המספר לא מוכר, אבל זה לא משנה, כי זה סמס, אז קראתי אותו.
– הסמס אמר משהו כמו "שלום עידו, האם תגיעו חמישה אנשים ביום זה וזה בשעה כך וכך למסעדה פלונית?"
– הסמס נראה כאילו נשלח על ידי בן אנוש, אבל אני מניח שזה לא המקרה, ושהוא נשלח על ידי מערכת ממוחשבת. המערכת הזאת בוודאי תוכנתה לקבל קלטים סטנדרטיים כמו "כן", "לא", "מאשר", "חיובי" או "שלילי". אבל אין שום דרך לדעת את זה. כמה מסובך היה לכתוב בסוף הסמס "השב כן/לא"?
– סימסתי בחזרה תשובה חיובית כלשהי. לא קיבלתי תשובה שמעידה שהאישור התקבל.
– האם אני חייב להשיב לסמס? אם הייתי מתעלם ממנו, האם ההזמנה היתה מבוטלת? הייתי כועס מאוד אם זה היה קורה: אני ביצעתי הזמנה, וכל עוד לא הודעתי שאני מבטל אותה, ברירת המחדל שלי היא שההזמנה בתוקף.

המסעדה השנייה התקשרה אלי. ביג מיסטייק.
– השיחה הגיעה ממספר חסום. אני לא עונה לחסומים בדרך כלל.
– נניח שאני כן עונה לחסומים, אבל פספסתי את השיחה. מאחר שהמספר לא מופיע, אני לא יכול להתקשר בחזרה.
– גם אם המספר היה מופיע, לא הייתי מזהה אותו, ואני לא נוהג לענות למספרים לא מזוהים. עם זאת, לפחות הייתי יכול לחזור אליהם. אם זה היה מספר סלולרי, הייתי יכול לסמס ולשאול מי זה ומה הוא רוצה.
– המסעדה לא השאירה לי הודעה במשיבון.
– מאחר שלא עניתי, המסעדה התקשרה אלי עוד מספר פעמים. מטריד. כמה פעמים היא מתקשרת לפני שהיא מתייאשת?
– בסופו של דבר עניתי, קיבלתי הודעה מוקלטת שמבקשת ממני להקיש על ספרה מסוימת אם אני מתכוון להגיע. הקשתי וקיבלתי חיווי שההזמנה התקבלה.
– ומה אם לא הייתי עונה לטלפון, או מנתק את השיחה בלי להקיש את הספרה הרצויה? האם המערכת היתה ממשיכה להתקשר עד שעת היעד? האם ההזמנה היתה מבוטלת, למרות שלא ביקשתי לבטלה?

מסקנות:
– להודיע ללקוח במהלך ההזמנה שיש אפשרות לקבל תזכורת ולאשרר, ולשאול אם הוא מעוניין בכך.
– אם זה מנדטורי, להודיע לו שאי אשרור יגרום לביטול ההזמנה.
– לשאול את הלקוח אם הוא מעדיף סמס או שיחה.
– לתת לו את מספר הטלפון שממנו תגיע הפנייה, שיוכל להכניס אותו לספר הטלפונים.
– סמס: לפרט את אפשרויות התשובה ("כן/לא").
– לתת מספר טלפון למקרה שזה יותר מורכב מכן/לא, למשל אם מספר המוזמנים השתנה או שרוצים להזיז את השעה.
– אחרי שהלקוח אישר או ביטל את ההזמנה, לשלוח לו סמס נוסף שמודיע: "אישרור/ביטול ההזמנה התקבל. תודה".
– אם אין תשובה בסמס, לשלוח סמס תזכורת נוסף אחד בלבד.
– אם עדיין אין תשובה, להתקשר ללקוח (בנאדם, לא הודעה מוקלטת!)
– טלפון: לא להתקשר ממספר חסום!
– אחרי שהלקוח אישר או ביטל את ההזמנה, לתת לו חיווי קולי: "אישרור/ביטול ההזמנה התקבל. תודה".
– אם אין תשובה בפעם הראשונה, להתקשר פעם או פעמיים נוספות בלבד.
– אם עדיין אין תשובה, להשאיר הודעה במשיבון.

בתאבון.

______________________________
אנה פולק היא סטודנטית חיפאית למדעי המחשב, בשלנית ואדם נבזי עידו קינן הוא עיתונאי עצמאי, מומחה לתרבות רשת וכותב את הבלוג חדר 404.

אפריל 22, 2011 5 תגובות

דברי בציונים גברת, דברי במספרים

כנסו לגוגל תמונות ותעשו חיפוש על "לשחק ברופא". תקבלו תמונות של מייקל לואיס. אני לא יודע למה. עכשיו תדליקו בגוגל חיפוש בטוח. זה חשוב, סמכו עליי. ותעשו חיפוש על playing doctor. מה שתקבלו, בתקווה שבאמת הדלקתם חיפוש בטוח, זה הרבה ילדים קטנים עם סטטוסקופים. אם לא הדלקתם, תקבלו הרבה ילדים גדולים חסרי ידע בסיסי ברפואה, כי באזורים האלה אין מה לעשות עם סטטוסקופ.

Kids Play Doctor Kit, Doctor Medical Kit Doctor Case Roleplay Toy Set for  Kids Children - Walmart.com - Walmart.com

–המשך קריאה–

אפריל 19, 2011 4 תגובות

קישור דה-ז'ור: ארץ השימושיות השוקעת

איכות הסרטון גרועה, התרגום צולע, וההומור היפני מוזר כרגיל, אבל חוץ מזה אין ממש סיבה שלא לראות את המערכון הזה על חוויית המשתמש בכספומט היפני.

ולא לשכוח: ב-23.02 אנחנו עורכים מפגש המוקדש ללוקליזציה.

פברואר 15, 2011 אין תגובות

ים של קבצים במסכיי

כשמזכירים את המושג "מחיר הטעות", לעיתים קרובות מדברים על כסף, לעיתים אפילו על חיי אדם, ולעיתים על פעולות בלתי-הפיכות שונות במחשב או בעולם הפיזי. אבל במקרה הנפוץ ביותר, וזה שהכי קל לשכוח ממנו, מחיר הטעות יהיה פשוט תסכול בעקבות פעולה שביצענו. כמו זאת שגרמה לשני המסכים שלי היום להראות ככה:

desktop

ואיך זה קרה?

–המשך קריאה–

פברואר 9, 2011 6 תגובות

למה ככה?

כפי שכתבתי לפני קצת יותר משנה, אני מאוד אוהב את שירות המוזיקה grooveshark. אבל עד לא מזמן, לא יצא לי להשתמש בשירות הרדיו המקוון שלהם, אלא תמיד הייתי מחפש את השירים או האמנים המעניינים אותי. אני גם יודע להגיד מדוע זה קרה. כשגיליתי את גרובשארק לראשונה, הרדיו היה בתשלום, ולכן התרגלתי להתעלם מהאופציה הזו. בשלב מסוים הם הפכו אותו לחינמי, אבל או שהם לא טרחו לספר על זה למשתמשים, או שהצורה שבה עשו את זה לא הייתה מספיק בולטת. בכל אופן, לפני כמה חודשים חבר סיפר שהרדיו הפך לחינמי, והתחלתי להשתמש בו. אבל הייתי צריך לעבור כמה מכשולים בדרך.

כשהפעלתי את הרדיו ובחרתי תחנה, ראיתי משהו שנראה בערך ככה:

image

הצורה שפירשתי את זה הייתה שבתחנה הנוכחית יש רק שני שירים. לדעתי קשה לפרש את זה בדרך אחרת, מה גם שליד שם התחנה (פינה ימנית עליונה) רשום בבירור "2 שירים".

–המשך קריאה–

ינואר 29, 2011 9 תגובות

ספינות ושמלות

בספינות עתיקות, כאלה של הרומאים והיוונים העתיקים, ההגה היה מאחורי הספינה (כמו שהוא היום), ואליו היה מחובר מוט ההגה שהיה מגיע עד לעמדתו של האוחז בהגה. כדי לגרום לספינה לפנות שמאלה גם ההגה במים צריך להסתובב שמאלה, וזה אומר שאת מוט ההגה צריך למשוך ימינה. לכן אם החובל היה רוצה נגיד לעקוף איזו זקנה ששטה במהירות 10 קשר בנתיב הימני, הוא היה צועק לאוחז בהגה: "ימינה!", ההוא היה מושך את המוט ימינה, והספינה הייתה פונה שמאלה בהתאם לחוקי הפיזיקה, ולרוב בלי לאותת. נכון, זה לא מאוד אינטואיטיבי, ואולי הוא היה צריך לצעוק "שמאלה" ולהשאיר לאנשי הצוות לפענח את המשמעות, אבל כבר בעת העתיקה הצי העדיף להשאיר את החשיבה לדרגים הגבוהים.

–המשך קריאה–

דצמבר 11, 2010 17 תגובות

"תקופה" זו מילה קצת חזקה

Untitled

אין, פשוט אין על Last.FM.

בחצי השנה האחרונה השתמשתי בעיקר ב-grooveshark (שפעם כתבתי עליו), והיום הוא נפל, וגיליתי ששכחתי את שם המשתמש שלי ב-last.fm (שגם עליו כתבתי פעם). אז נאלצתי לפתוח חשבון חדש.

נכנסתי לאתר, והדבר הראשון שאני רואה זו השאלה "Did you enjoy it?". ההודעה אומרת לי שתקופת הניסיון שלי נגמרה ומעכשיו אני צריך לשלם. תקופת הניסיון, למי שלא הבין, נמשכה בדיוק בין אישור המייל שלי ועד לכניסה הראשונה שלי לאתר.

לפי הודעת ה-"welcome to last.fm", וההנחיות "to get started" אפשר לזהות שלא מדובר בטעות, והאתר כן יודע שאני משתמש חדש.

דצמבר 3, 2010 2 תגובות

חפוז

שמו של אחד מאלילי הרוק הראשונים בברה"מ היה ויקטור צוי. בשנת 1990, בגיל 28, הוא נהרג בתאונת דרכים. לפחות זו הגרסה הרשמית. אבל בוויקיפדיה הרוסית, במשך כמה שבועות, הופיעה גרסה אחרת, לפיה הוא נחנק מחתיכת מצה. לא, הוא לא היה יהודי, ואני בספק רב שהוא בכלל היה מודע לקיומה של המצה, פשוט ברוסית זה מתחרז ונשמע די מצחיק.

בול לזכרו של ויקטור צוי

–המשך קריאה–

נובמבר 27, 2010 2 תגובות

כשהיא אומרת "לא", למה היא מתכוונת?

כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, בתוכנת האפיון Axure אין visual guides (אבל יהיו החל מהגרסה שצפויה לצאת החודש). לכן השבוע ניסיתי לזייף אותם עם סרגל פיקסלים כזה שצף מעל המסך ואתה יכול למקם אותו איך שאתה רוצה. המליצו לי על תוכנה נחמדה שעושה את זה, בשם pixel ruler.

זה צילום של אשף ההתקנה:

סרגל פיקסלים

תראו את העיצוב הזה. מינימליסטי אבל מסוגנן, עם גראדיינטים יפים ופקדים מושקעים. ההבלטה העדינה על השורה התחתונה מסמנת את מעבר העכבר על השורה. ה-X מסמן את ה-V.

ה-X מסמן את ה-V.

–המשך קריאה–

נובמבר 3, 2010 8 תגובות
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד