ישראלי

אתמול עשיתי קצת ניקיון במחשב וכחלק מזה החלטתי להסיר את תוכנת Soluto. למי שלא מכיר, מדובר בחברה ישראלית שמייצרת את מה שהם קוראים לו anti-frustration software, ושחוויית המשתמש שעיצבו הכתה הרבה גלים כשהם השיקו לראשונה.

הדרך שלהם להלחם בתסכול היא לייעל את ביצועי המחשב ע"י זיהוי תוכנות מיותרות שמאטות, תוקעות או מקריסות אותו. לאחר שהתוכנות זוהו הם מסדרים לך אותן ברשימה שנראית בערך ככה (זה מה שהיה בגרסה הדסקטופית – בגרסה הוובית החדשה זה נראה קצת אחרת):

ומשם אתה בוחר את התוכנות שאתה רוצה להוריד מתהליך אתחול המחשב (או בכלל), והם מורידים לך אותן. זה בגדול.

–המשך קריאה–

בשפה האנגלית יש בעיה. אין בה אות המקבילה ל-"צ" שלנו. אני לא מתכוון לדרך לסמן רכוש צבאי – רוב הסיכויים שזה דווקא קיים – אלא ממש לאות כזאת באלפבית, שתביע את הצליל המתאים, כמו נגיד במילה "צליל" עצמה.

ישראלים שרוצים לרשום באנגלית מילה עברית המכילה "צ", משתמשים במגוון טריקים – רושמים את האות Z, או את הצירופים TS או TZ. שני האחרונים די מובנים כי הם מפיקים צליל די דומה למה שנדרש. הרעיון להשתמש ב-Z הגיע כנראה מגרמנית, שבה כך באמת הוגים את האות (ולכן המילה zimmer הולידה את "צימר" הישראלי – כשבגרמנית פירושה הוא פשוט "חדר", לאו דווקא עם ארוחת בוקר או ג'קוזי מג'וייף).

אז הצימרמנים למיניהם הרגילו אותנו לחשוב ש"צ" בשמות משפחה כותבים ב-Z (תמיד האשכנזים אשמים). אבל מה לעשות שהזמנים השתנו והיום למראה טקסט באותיות לטיניות ושאינו מכיל אותיות מוזרות כלשהן, אנחנו נוטים לקרוא אותו לפי הכללים הנהוגים באנגלית. זה מין רפלקס כזה. אז קוראים את זה כ-ז', יענו זימרמן.

והיית חושב שזה די ברור ולא אמור להפתיע אף אחד, אבל לא – אני די בטוח שזה כן יפתיע את בעליה של חנות אינטרנט מסוימת למכירת טלפונים סלולריים. הוא רצה שם מתחם טוב וזכיר שמשדר לעולם "אני מוכר טלפונים סלולריים". בפועל, הוא קיבל שם שמשדר "אל תתקרבו לחנות שלי, אנחנו מתייחסים חרא ללקוחות". www.zilzul.co.il. אין על זילזול, הכי טובים.

פעם עשינו ב-UXI תחרות פוסטרים. אני לא יודע אם נעשה עוד אחת, אבל במידה וכן – כבר יש לי פוסטר מוכן שאני רוצה להדפיס ולהדביק על קירות ברחבי מרכזי ההיי-טק בארץ. על הפוסטר יהיו שני התמרורים הבאים:

ייתכן שלחלק מכם משמעות התמרורים ברורה מאליה, אבל למי שלא – הייתי רוצה להסביר ולהדגים אותם.

–המשך קריאה–

לפעמים אני מתפתה לעזוב את האפיון ולעבור להתעסק בעיצוב. ואז, כשאני אגיש את התוצר הראשון ללקוח הראשון, והוא ישאל אותי למה זה נראה כמו משהו שילד בן 3 עשה עם צבעי פנדה בתור בקופת חולים, אני אגיד להם שזה מגניב, חדשני ולא משעמם כמו כל האתרים ברשת. לא יודע אם ההסבר הזה תופס גם כשמאפיינים מתחילים לעצב – אבל הוא בטוח תופס כשמעצבים מתחילים לאפיין. זו הדרך היחידה להסביר חלק נכבד מהאתרים שאני נתקל בהם. נקח לדוגמא את עמוד הבית של האתר  Unowhy.

–המשך קריאה–

דונלד הנרי ראמספלד, שר ההגנה לשעבר של ארה"ב, אמר במשפט מפורסם:

There are known knowns; there are things we know we know.
We also know there are known unknowns; that is to say we know there are some things we do not know.
But there are also unknown unknowns – there are things we do not know we don't know.

אחד מאותם דברים שאדון ראמספלד כנראה לא ידע, וכנראה גם לא ידע שהוא לא יודע אותם (unknown unknowns) הוא שהמשפט הזה מאוד נכון לגבי הצגת תוצאות חיפוש למשתמשים.

–המשך קריאה–