UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » כלים

כלים

השבוע בחומ"ש 4 – וירא

בפרשה הקודמת – לך לך – הנעה מוצלחת לפעולה גרמה לאברהם לעשות רילוקיישן, הוא נאלץ למכור למצרים מודל מנטאלי מטעה, שרה התגמשה שבעלה יעשה ילד עם המשרתת, וכל זכרי ביתו התעסקו עם חיתוכים בגלל שינויים כואבים בפרונט אנד.

האל מספר לאברהם שהוא החליט להשמיד את סדום. אברהם מנסה להגן על תושבי העיר ולמצוא בה צדיקים.

מה בעצם אכפת לו לאברהם מתושבי סדום? מילא הייתה עיר סבבה, אבל זה ממש סדום ועמורה מה שהולך שם. האם אברהם בא להגן עליהם כי הוא רואה בזה חלק משליחותו בעולם? טוב, ספציפית אברהם אולי כן, אבל מה איתנו?

ראיית תפקידו של מאפיין חוויית המשתמש בעולם היא נושא מסקרן. תפיסה אחת גורסת שתפקידו של המאפיין הוא לענות על הצרכים העסקיים של המוצר באמצעות ממשק משתמש. זוהי תפיסה לא מאוד נפוצה ולדעתם של רבים – מקוממת ממש. התפיסה הרווחת, לעומת זאת, היא שתפקידו בעולם הוא לייצג את המשתמשים ולהלחם על זכויותיהם אל מול ההנהלה המרושעת שרק רוצה לעשות כסף. הגישה הזו מאפיינת באופן כמעט גורף את המתחילים בתחום ואת אלה השואפים להגיע אליו – בקרבם היא נתפסת בתור אקסיומה שאין בלתה. היא מצליחה להתעלם בחינניות מהשאלות "אם נזניח את היעדים העסקיים של המוצר, אז מהיכן יגיע הכסף שמשלם את שכרו של איש הUX" ו"מדוע שההנהלה תמשיך להעסיק מישהו שהכריז עליה ג'יהאד".

–המשך קריאה–

אוקטובר 20, 2018 תגובה אחת

זה הפעולות הקטנות

ב"שאלות נפוצות" כתבתי שהייתי שמח אם יותר אנשי UX היו באים מרקע של QA. והנה מדוע:

Jing זו תוכנה חינמית מעולה להקלטת מסכים. מורידים אותה, היא שמה לכם בצד המסך מין שמש חמודה כזאת, ואפשר להקליט חמש דקות של פעילות על המסך ואז לשתף דרך האתר שלהם את הסרטון שהתקבל.

זה המסך שרואים בסוף:

 

הם משתמשים בשטח הסרטון כדי להציע לצופה להוריד את התוכנה, או לנגן שוב.

אני משתמש ב-Jing כבר כמה שנים טובות ומעולם לא חשבתי שיכולה להיות כאן בעיה.

עד שהיום ביקשתי שישתפו איתי הקלטה של התנהגות של אייקון ספציפי. קיבלתי לינק לסרטון קטנטן ואחרי הצפייה התקבל המסך הבא:

 

אם ממש מתאמצים, או אם מגדילים מספיק, רואים שאכן, הם עדיין משתמשים בשטח הסרטון כדי להציע לצופה להוריד את התוכנה או לנגן שוב.

 


הגודל המקורי של הכפתורים הוא בערך 10 פיקסל לרוחב על 2 פיקסל לגובה.

עכשיו, מילא שאין להם איש UX עם רקע של QA, אבל לפי זה נראה שאין להם אפילו איש QA עם רקע של QA.

 

 

יוני 12, 2015 אין תגובות

כלי אפיון (לרציניים בלבד)

הפוסט (הארוך) הזה יהיה מעניין רק למאפיינים. מה שממש לא אומר שהוא יהיה מעניין לכל המאפיינים  Smile.

Indigo Studio הוא כלי אפיון מן היפים והמושקעים שראיתי. בהערכה גסה, הוא יפה פי 700 מ-Axure. יש בו מה שנקרא "חוויית משתמש" הרבה יותר כיפית, עם כל מיני מעברים והצללות וקווי מתאר זוהרים בכחלחל שקפקף ("כחלחל שקפקף" זה סימן ההיכר של חוויית משתמש טובה, תזכרו את זה). יש בו מיליון אייקונים מגוונים, וחלק לא מבוטל מזמן העבודה שלי באקשור היה הולך על חיפוש אייקונים נורמליים ב-iconfinder, לפחות עד שרכשנו את החבילה המצוינת של konigi לאקשור (אפרופו חיפוש אייקונים לאפיון – מומלץ לבדוק גם את iconmonstr ואת the noun project).

Indigo studio icons

הוא גם מאפשר ליצור חוויית משתמש הרבה יותר מוקפדת, עם ציר זמן מפורט שבו אפשר להגיד מה קורה בכל חלקיק שנייה במעבר ממצב אחד לשני.

Indigo studio timeline

יש בו הרבה דברים שמאוד חסרים לי באקשור, כמו למשל התפריט הזה שהיינו קוראים לו "פלונטר" במערכת שעשיתי פעם. תראו מה קורה כשעושים לחיצה ימנית על אזור שיש עליו כמה צורות זו מעל זו:

Elements below cursor

זה תפריט אשר מונה את כל הפריטים שנמצאים באזור שלחצת עליו, ומאפשר לך לפעול עליהם ישירות. האמת שגם באקשור יש טריק נחמד לדבר הזה, שלא כולם מכירים. עומדים על אזור חפיפה כזה ומקליקים לאט עם העכבר – בערך פעם בשנייה, הרבה יותר לאט מלחיצה כפולה. בכל קליק כזה הבחירה תעבור בין הרכיבים שחופפים באותו אזור. זה מאוד מקל על העבודה, אחרת צריך לעשות שמיניות באוויר עם הזזת הרכיבים והחזרתם, משחקי "העבר לרקע" או לנסות להגדיר עם העכבר שטח שתופס בדיוק את מה שמחפשים, אבל שום דבר אחר.

וגם יש לו טאב קונטרול אמיתי, לא כזה שצריך לזייף בלא מעט מאמץ. שזה די טריוויאלי ומאוד מבוקש, אבל לא קיים באקשור משום מה.

בקיצור, הוא די מדהים.

ואין מצב שאני עובר אליו.

–המשך קריאה–

מרץ 31, 2013 6 תגובות

וויירפריים סיסי.

גיליתי כלי אפיון חדש וחמוד ביותר. אני לא הולך לזנוח את Axure משוש לבי לטובתו, אבל זה בעיקר מאותה סיבה שאני לא הולך לוותר על השימוש ב-Word לטובת לוח מחיק. זה לא אותה קטגוריית משקל.

זה מאוד נדיר שאני צריך לעשות משהו ב-low fidelity, ובמקרים כאלה או שאני ממשיך עם Axure או שאני פשוט מזיז כמה קוביות בפאורפוינט. אם אני צריך משהו טיפה יותר אקספרסיבי מקוביית פאורפוינט אני הולך לגרסה המקוונת והחינמית של Balsamiq. אז זה כמו בלסאמיק אבל הרבה יותר פשוט וכיפי. גם הרבה יותר צנוע מבחינת פיצ'רים. היו הרבה אנשים שניסו לתרגם את החווייה של אותו לוח מחיק אל עולם האפיון הדיגיטלי, ובינתיים לא ראיתי הצלחות מיוחדות – רובן מסתכמות בשיבוט כזה או אחר של Balsamiq.  שזה אומר ספריות ארוכות של פקדים שאתה ממקם על המסך. עד עכשיו.

wireframe.cc הוא באמת לוח לבן שמבקרה נראה כמו דפדפן. או כמו סמארטפון אנכי או אופקי. וזהו – בלי ספריות, בלי פקדים, בלי כלום.

wireframe.cc

כדי להוסיף פקד את פשוט מקיפה את השטח שאת רוצה לייעד לו על המסך. וכאן מתחיל להיות מעניין. את מגלה שהאפשרויות שמוצעות לך משתנות בהתאם לצורה שהקפת על המסך, ויש שלוש אפשרויות – משהו באזור המלבני, משהו שמתקרב יותר לקו אנכי או לקו אופקי (וכן, אני יודע שטכנית הם כולם מלבנים – מה לעשות שאין צורה אחרת שאפשר להגדיר ע"י גרירת עכבר סטנדרטית).

הפקדים האפשריים

זה בעיניי די מבריק. קודם כל זה פשוט אפליקציה שכיף להשתמש בה. כלי אפיון שרוב הזמן לא רואים בו דבר פרט לקנבס, הוא מחזה מאוד נדיר, אפילו כשמדובר בכלי כזה מצומצם. למעשה אחרי שמתחילים לעבוד בחלק העליון מופיעה שורה של פעולות, אבל גם היא מאוד מינורית ובקושי שמים אליה לב.

אבל מה שיותר מבריק זה הגישה לארכיטקטורת מידע. ברוב כלי האפיון הפקדים אינם מחולקים לקבוצות כלל, או שהם מחולקים לקבוצות כמו רכיבי הזנה, קונטיינרים, ניווט כד'. כאן הם מחולקים כאמור לאלמנטים מלבניים, אנכיים ואופקיים. שזה לא הכי הגיוני מכל בחינה פונקציונאלית, אבל מאוד הגיוני כשמנסים לשרבט סקיצה שמסתכמת בעימוד בלבד.

בקיצור, כיף חיים. מומלץ בחום. תומך בעברית עם סימני פיסוק הפוכים. תמיכה בסיסית בשכבות, כמה גוונים של אפור (לא 50) ויש גם כתום. חינמי, מתישהו תהיה גם גרסה מורחבת בתשלום. ויש גם תוסף לכרום.

אה, ואפשר לשתף. הנה למשל גרסת ה-Hello World של חוויית המשתמש, אתר מוצר גנרי.

Hello World

מרץ 27, 2013 3 תגובות

ראש גדול וראש קטן

Mondial finals countdown

זה צולם באתר של ערוץ 1, בערך כאשר חצי מאוכלוסיית כדור הארץ עצרה את נשמתה בזמן ההארכה של משחק הגמר של המונדיאל.

מי אחראי על זה? לא, אני באמת שואל. התשובה הטיפוסית היא שה-QA פיספסו באג. העניין הוא שאין כאן באג, הכל מתפקד כהלכה. יש תאריך ושעה מוגדרים מראש, ויש רכיב שסופר את הזמן מהרגע הנוכחי ועד אותה שעה. התוכנה עושה בדיוק את מה שהיא הייתה אמורה לעשות. אז אם אין כאן באג, נראה שגם המתכנתים היו בסדר. ואם זה לא באג, אבל זו בהחלט בעיה מובהקת, מה שנשאר זה פער באפיון. אז האם המאפיין אשם? לא יודע. המאפיין אמר "למעלה יהיה כיתוב, ומתחת לזה יוצג הזמן שנותר עד שעת ה-ש'. הזמן יוצג בפורמט XX:XX:XX:XX ומתחת לכל חלק תהיה רשומה יחידת המידה הרלוונטית". הוא בטח גם צייר את זה, אבל אחסוך מכם את הציור. הסיפור הזה עם הספירה ההפוכה שייך לסוג הדברים שהם כל-כך מובנים מאליהם שלא חושבים עליהם. באותה מידה אפשר לשאול מדוע המאפיין לא ציין שייעשה שימוש דווקא בספרות הודיות-ערביות, ולא בספרות לטיניות, ערביות מודרניות, או בגימטריה. גמר המונדיאל אי"ה בעוד א' ימים, א' שעות, ל"ד דקות ו-ז' שניות בלי נדר. כתבתי בעבר על דברים מובנים מאליהם. אז מי אחראי? לא יודע. אולי כל מי שהיה מעורב, ולא הגדיל ראש קצת. בטוח שבסוף מנהל המוצר/הפרויקט אחראי, אבל זה רק מתוקף תפקידו כזה שאוסף את כל מה שנופל בין הכיסאות של המוצר שלו. אבל מאיזה כיסא בדיוק זה נפל אני לא יודע להגיד. בכל מקרה, תודה לברק דנין על הצילום :).

אוקיי, ונגיד Last.fm. אתר רציני ומכובד לכל הדעות. היום הוא שימח אותי בכפתור קטן שנקרא Go. תראו בעצמכם:

Last.fm password reset form

רואים את הכפתור ההוא למטה שהולך להיחנק עוד שניה? כן, עליו אני מדבר. זה ההבדל בין חוסר הגדלת ראש, כלומר חיפוש מכוון של בעיות פוטנציאליות לא צפויות, לבין הקטנת ראש קיצונית. הרי בטוח שהדבר הזה עבר לא מעט אנשים בדרכו אל המסך שלי. ואף אחד לא חשב שזה נראה טיפה מוזר? מה עשה לכם ה-Go הזה שהלבשתם עליו כפתור שקטן עליו בשתי מידות? או שזה פשוט "לא התפקיד שלי"? ולפני שתגידו שזו בעיית תאימות דפדפנים – בדקתי בשלושת הגדולים. זה צולם בכרום. ב-IE ובפיירפוקס באמת יש יותר מרווח. עוד שני פיקסלים שלמים. אבל מבחינת מרחק השדות מהלייבלים – לא, זה אותו מרחק בדיוק. אני שוקל לפתוח תנועה חדשה: "תנו לשדות לחיות!". אגב, הסתכלתי בקוד המקור של הדף. חיפשתי הערה שאומרת "הטופס הזה מעניין לי את התחת, אני רק רוצה ללכת הביתה". היא לא הייתה שם.

וכמה מילים על אפיונים באופן כללי.

האפיונים הראשונים שעשיתי, עוד בלי לדעת שזה מה שאני עושה, היו ב-Frontpage. זו התוכנה הראשונה ברשימת "התוכנות הבאמת נוראיות של מיקרוסופט".

לאחר מכן הייתה תקופה קצרה עם ויזיו. לאחר מכן פאורפוינט. אחר-כך VB. שוב פאורפוינט. כמובן שכל זה לווה בהרבה וורד. אחר-כך, לא תאמינו, היה פוטושופ. בסוף גיליתי משהו, שאדם נבון יותר היה מבין הרבה יותר מוקדם, כנראה. מסתבר שכל תוכנה מיועדת למשהו!

יש תוכנות שמיועדות לבניית אתרים, לכתיבת תוכנה, לעריכה והצגה של מצגות, ולעריכה ויצירה של תמונות. יש גם כאלה שמיועדות ליצירת תרשימים, דיאגרמות ושרטוטים למיניהם, שזה די קרוב למה שאנחנו צריכים. הפונקציונאליות של התוכנה ותהליכי העבודה בה בד"כ תומכים בייעודה, כלומר אם התוכנה אופיינה היטב. אבל הקטע המעניין הוא שקיימות תוכנות שמיועדות לאפיון תוכנות! יש המון המון המון תוכנות כאלה, בשלל פלטפורמות, יכולות ומחירים – החל מחינמיות, עבור בסבירות, וכלה בתוכנת iRise שעולה שבע אלף דולר לפני שפצורים. כן, גם אני אמרתי WTF.

לכל אחד מהכלים שציינתי היו יתרונות וחסרונות לעומת הכלים האחרים. בחריקת שיניים אודה שאפילו לפרונטפייג' היו יתרונות, אם כי לא בטוח שיש הצדקה לשימוש שלי בצורת רבים. אבל התוכנה העיקרית שאני משתמש בה בחודשים האחרונים היא Axure RP, והיא היחידה ביניהן שבאמת נועדה לאפיון מסכים. נראה שהיא המובילה בתעשייה, וכשמתחילים להשתמש בה, מהר מאוד מבינים מדוע. אני לא הולך לשווק אותה כאן מעבר למה שאמרתי (אלא אם יהיה לי התקף התלהבות בלתי נשלט באחד הימים). ההמלצה שאני כן רוצה לתת היא להגיע למפגש של UXI שהולך להתקיים בסוף החודש, והוא מוקדש לבניית אבות-טיפוס. לפי התוכנית, הולכים לדבר שם גם על Axure וגם על כלים נוספים, ולסקור את היתרונות והחסרונות של הכלים הנפוצים. לכל חוואיי המשתמש – במוקדם או במאוחר תיאלצו להתמודד עם דילמת בחירת כלי האפיון שלכם. ליתר דיוק, הדילמה הזו חוזרת פעם בכמה שנים – עם התקדמות הטכנולוגיה, שינויים במקומות העבודה (ולמען הפסיכולוגים שביננו – גם within וגם between), שינויים בדרישות הלקוחות, וגם כי לפעמים פשוט נמאס מהכלי. המפגש הוא הזדמנות מצוינת לעשות את זה.

אני גם מוכר רישיונות ל-Axure ללא מע"מ, הנחה לחיילים במדים, המבצע עד סוף החודש או עד גמר המלאי.

יולי 13, 2010 8 תגובות

שונות

  • סרטון חזון מעניין של קבוצת חוקרים מגרמניה. הקבוצה חוקרת את השילוב של טכנולוגיית מעקב עיניים עם טקסטים דיגיטליים, ושואלת את השאלה "כיצד אפשר היה לשפר את חוויית הקריאה אילו הספר היה יודע על מה בדיוק מסתכל הקורא בכל רגע נתון".
  • אבל לא רק באקדמיה עוסקים בניסיונות להחיות את הטקסט היבש. בחטיבת המחקר של המגזין פלייבוי (אני מניח שאמורה להיות להם, לא?) הגו את הרעיון המעניין של לפרסם תמונת אמצע תלת-מימדית של נערת השנה, ולצרף את המשקפיים המיוחדות לגיליון יוני. איזה באסה, עכשיו לא תהיה לי ברירה אלא לרכוש את גיליון יוני מסיבות של מחקר ממשקולוגי. טוב, מישהו חייב לעשות את זה.
  • ואם כבר מדברים על טקסטים דיגיטליים ואחרים: ישנה תוכנה מצוינת לעבודה עם קבצי PDF, שנקראת Foxit Reader. אני מאוד אוהב אותה. לפני כמה גרסאות של Acrobat Reader, האקרובט היה איטי פי כמה מאשר הפוקסיט. כשהאקרובט השתפר, ההבדל הצטמצם במידה ניכרת, אבל עדיין הפוקסיט מהיר בהרבה, וצורך הרבה פחות משאבים. המפתחים של הפוקסיט רידר הם אנשים חכמים. למשל, ברור למדי שהם יודעים שבעברית כותבים מימין לשמאל. כנראה שהם לא יודעים שגם האותיות נראות טיפה שונה מאשר באנגלית, והצגת תמונת מראה של הטקסט באנגלית עוד לא הופכת אותו לטקסט עברי, אבל אי אפשר לדעת הכל, נכון? כך נראה סרגל הכלים של הפוקסיט רידר כשהוא מותקן באקספלורר.

Foxit Reader toolbar on IE

מאי 14, 2010 4 תגובות

CAPTCHA

אני מת על פתרונות שגם עושים את העבודה ועל הדרך גם עוזרים למטרה טובה.

נזכרתי בזה בגלל שבעת הרישום לאתר מסוים נתקלתי במנגנון CAPTCHA שעושה את שני הדברים האלה – גם מגן על האתר מפני כניסות אוטומטיות ודואר זבל, וגם עוזר להעביר ספרים ישנים לפורמט דיגיטלי. העיקרון הוא פשוט – הספרים נסרקים ועוברים עיבוד OCR – optical character recognition, כלומר המחשב מנסה לזהות את המילה המופיעה בספר. אבל כידוע המחשבים אינם יכולים לעשות זאת במאה אחוז דיוק (אחרת ה-CAPTCHA לא הייתה עובדת כמנגנון הגנה). ואז לוקחים את המילים שהמחשב אינו בטוח לגביהן, ומציגים אותן למשתמשים בתור מילת המטרה.

ורק היום גיליתי תוספת נחמדה למנגנון הזה. מנגנוני CAPTCHA רבים מציעים גם חלופה לאנשים בעלי מוגבלויות ראייה – קובץ אודיו שעליהם להקשיב לו ולהזין את הטקסט שהם שומעים. אז גם זה יכול לשרת מטרה דומה – כשם שמנסים להעביר ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי, עושים את זה גם עם תוכניות רדיו ישנות. התהליך הוא דומה, והמחשב מנסה לפענח אותן באמצעות מנגנוני S2T – speech to text. וגם כאן, כשהמחשב מתקשה לפענח קטע מסוים, מעבירים את הקטע למשתמשים בתור CAPTCHA.

למי שרוצה להשתמש בזה – המנגנון נקרא reCAPTCHA וניתן להשיג אותו באתר המקושר.

למי שרוצה לדעת קצת יותר על הפילוסופיה שמאחורי העברת ספרים ועיתונים לפורמט דיגיטלי – מומלץ לקרוא את הפוסט ולצפות בוידאו בבלוג של ברק דנין שמראיין את שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה.

ולמי שרוצה לדעת מדוע  נצטרך כנראה להפרד בקרוב ממנגנון ה-CAPTCHA – מומלץ לבקר באתר הזה שמציע לפרוץ את המנגנון במחיר שווה לכל נפש (2 דולר עבור אלף פתרונות נכונים), עצוב ככל שזה יהיה. למרות ש"פריצה" זה לא המונח הנכון כאן – הפיתרון מתבצע ע"י בני-אדם שיושבים כל היום ופותרים קאפצ'ות, ומקבלים עבור זה כמה גרושים.

נובמבר 26, 2009 17 תגובות

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד