UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » עיצוב טוב

עיצוב טוב

להיות מן שדון מתחצף, לראות את הטוב והרע

There's also an English-language version of this post available.

שיחה בעבודה הזכירה לי איך לפני כמה שנים גיליתי יצור שהתגורר על כתפה של ראש צוות פיתוח שעבדה איתי, ושנברא מכוח מחשבתה. שמו היה ויטלי, ואותה ראש צוות הייתה מתייעצת איתו בעת שהייתה מתכננת מסך כזה או אחר. בתגובה ויטלי היה מגבב קלישאות שהיא ראתה כטיפוסיות לאנשי UX. דברים כמו: "אבל זה מוסיף קליק", או "זה לא מספיק אינטואיטיבי", או "אסור להשתמש בחלונות מודאליים" או "אסור להשתמש ב-all caps". לאחר מכן היא הייתה מוכיחה לו ברהיטות ובלהט רב, שבמקרה הספציפי הזה אותה "עבירה" הייתה מוצדקת גם מוצדקת.

איך בעצם גיליתי על כל ההתגוששות המנטלית הזו, ואיך אני יודע ששמו של אותו שדון UX באמת היה ויטלי? שמעתי את זה ישירות מפי ראש הצוות – היא האמינה בהקדמת תרופות למכות ולכן את פגישותיה איתי הייתה פותחת בחזרה על עיקרי הנאומים המסכמים שלה מדיוניהם הדמיוניים: "אני יודעת שתגיד…, אבל… ". תודו שזה לא מותיר הרבה מקום לספק. האופציה השנייה היא שהיה לה תוכי בשם ויטלי והיא אילפה אותו להגיד את כל זה. מהפגישות שלנו היא הייתה יוצאת המומה מכושר השכנוע של עצמה, מפני שהייתי מסכים איתה ברוב הדברים המהותיים – זאת כמובן בניגוד מפתיע לדעותיו של ויטלי-על-הכתף מאתמול. היו לה אינטואיציות UX מעולות, אבל כנראה גם דעה לא הכי מחמיאה על אנשי ה-UX עצמם, ואני תוהה אם גם אני נושא בחלק מהאשמה על כך.

היא כנראה לקחה את זה לגבהים חריגים, אבל המגמה עצמה מאוד מעניינת בעיניי, כי אני באמת מוצא את עצמי מתעקש על דברים שברור לכל הדיוט (ובעיקר להם), שהם ההפך של UX טוב. ואני רואה הצלחת יח"צ אדירה של תחום ה-UX בזה שלפני עשור וחצי היינו מזיעים כדי לשכנע את הלקוח שהמוצרים צריכים להתחשב לפחות קצת בנוחות המשתמש, והיום חלקנו כבר עסוקים בלהסביר שאסור לקחת את נוחות המשתמש בתור כליל היואקס. סגרנו מעגל, יצאנו מהצד השני, וזה יפה. הנה דוגמה.

כאשר מגדירים בווטסאפ אימות דו-שלבי (אם טרם הגדרתם – זה הזמן), המשתמש מתבקש להמציא קוד סודי המורכב משש ספרות. כשאני הגעתי לשלב הזה, התבאסתי מאוד כי לא הצלחתי לחשוב על משהו שיהיה מאוד זכיר מחד, אבל לא מאוד טריוויאלי מאידך. כבר ראיתי בבירור גמור איך בעוד כמה חודשים אני מתבקש להזין את הקוד ואין לי שום מושג מהו, ואני צריך ללכת לחפור במנהל הססמאות שלי (אם טרם התקנתם – התקינו כעת) כדי לחלץ אותו. אבל (האשלייה של) אבטחת מידע זה חשוב, לכן על אף הבאסה, המצאתי איזה קוד, והשלמתי עם זה שאין מצב שאני זוכר אותו.

ולמחרת היום קיבלתי את המסך הזה:

whatsapp

המסך הכניס אותי להלם רציני. איך הם ידעו שאני לא הולך לזכור במשך יותר מיומיים את הקוד השרירותי שנאלצתי להמציא? איך הבינו גם שקוד שמונע ממני את הגישה לווטסאפ מהווה בעיה מספיק דחופה כדי שאי אפשר יהיה להסתמך רק על תהליכי שחזור הסיסמה הרגילים, וחייבים לגרום לי לזכור אותו? ומצד שני – האם יש סיכוי שהם לא מבינים עד כמה הפעולה הזאת מציקה?

נראה דווקא שהם מבינים יפה מאוד.  את התזכורת הראשונה קיבלתי יום למחרת הגדרת הקוד, כשזה עוד היה טרי. התזכורת הבאה קפצה אחרי 3-4 ימים. לאחר מכן עבר משהו כמו שבוע עד שזה קפץ לי שוב. אח"כ שבועיים בערך. בכל פעם פרק הזמן הולך וגדל. אז ברור להם שזה מעצבן ומפריע, והם מנסים לצמצם את חשיפת המשתמשים לתשאול הזה, אבל בלי לבטל אותו לגמרי.

אבל זה אומר שמישהו שם בווטסאפ התעקש, ביודעין, לבצע פעולה מעצבנת ביותר, שמתפרצת ללא התרעה, חוסמת את האפליקציה שביקשתי לפתוח, ושואלת אותי שאלה מיותרת לחלוטין. היא עוברת על כל חוק אפשרי של יואקס בגרוש. ומפני שהמשתמש הממוצע יגיד "חבל שהם לא אילצו אותי לשנן את הקוד" רק במידה והוא באמת שכח אותו, ובדיוק את המצב הזה הפעולה נועדה למנוע, אין גם מה לבנות על הכרת תודה עתידית של המשתמש – הוא ימשיך להתעצבן כל עוד הפעולה מתרחשת.

אותו מישהו (או מישהי, כן) – התעקש על זה מתוך הכרת המגבלות הקוגניטיביות שלנו ומתוך ההבנה שלא כל דבר שהוא טוב למשתמש תמיד חייב להיות גם כיף למשתמש (שזה אחד הדברים שהשדון ויטלי לא מבין, על-פי כל העדויות שברשותנו). זה בדיוק כמו עם ילדים – יש דברים לא הכי מהנים, שמשתלמים רק בטווח הרחוק. גם בדיוק כמו עם מבוגרים, בעצם.

אפריל 25, 2017 אין תגובות

המילים של בית UX

 

בשבוע האחרון של 2013 ניר אייל פירסם את הספר המעולה שלו חינם להורדה באמאזון (חינם רק באותו שבוע), בפורמט kindle cloud. בהתחלה התבאסתי שלא אוכל לקרוא את הספר כי אין לי קינדל, אבל אחר-כך מישהו ביטא את באסתנו המשותפת בקבוצת הפייסבוק של חוויית משתמש ישראל, ונשמה טובה גילתה לנו שאפשר להשתמש בגירסא הוובית גם אם אין לך קינדל. וכך אנחנו כמעט ופיספסנו את הספר, ואמאזון יחד עם ניר אייל כמעט ופיספסו אותנו רק בגלל שם מטעה (ולבטח כן פיספסו קוראים רבים נוספים) אבל זה לא משנה כרגע, סוף טוב הכל טוב.

קינדל קלאוד זה מוצר מאוד נחמד לקריאת ספרים דיגיטליים. אתה יכול להתחבר אליו מהמחשב, הטאבלט או הטלפון והוא תמיד יהיה מסונכרן ותוכל להמשיך מאיפה שהפסקת. גם בלי קשר לזה די כיף להשתמש בו. ואפשר גם לקרוא ספרים שאינם בפורמט של אמאזון, אלא בכל פורמט נפוץ.  לאחר שסיימתי את הספר של ניר ועברתי לקרוא ספר אחר, שהיה ב-PDF רגיל, שמתי לב למשהו מוזר – קינדל כיפף קצת את חוקי הפיסיקה, או ליתר דיוק חוקי המטאפורה, כדי לאפשר לי לקרוא בצורה זורמת יותר.

כידוע, הקריאה בספר מתרחשת בערך בסדר הזה (באנגלית):

כאשר אנחנו מגיעים לסוף העמוד השמאלי, אנחנו קופצים ישר לראש העמוד הימני ולא חושבים על זה פעמיים. בטאבלט קטן, שבו רואים עמוד אחד בתצוגה אנכית או חצי עמוד בתצוגה אופקית, זה קצת יותר קשה מאשר בספר אמיתי, וממש מרגישים פיזית עד כמה החזרה למעלה היא פעולה מיותרת ומעיקה. לכן בקינדל החליטו לבוא לקראתנו ולדאוג שכאשר אנחנו גוללים ימינה, אנחנו מגיעים ישר לראש העמוד הימני, כאילו שהספר בנוי כך:

זה כמובן שובר לחלוטין את מטאפורת הספר הפיזי, ומה שעוד יותר גרוע זה שזה ממש דורס את מבנה הקובץ. זה כמו לקחת תמונה של שני אנשים עומדים ליד השני, לעשות zoom in על אחד מהם, לרדת לכיוון הרגליים שלו, ואז לגלול הצידה ולגלות שם את הראש של האדם השני – ואז לעשות zoom out בחזרה ולראות שהם עומדים אחד ליד השני ומקשקשים כאילו כלום.

–המשך קריאה–

מרץ 14, 2014 2 תגובות

קישור דה ז'ור – אובונטו

כשנכנסים לאתר של מערכת ההפעלה ubuntu וניגשים לעמוד ההורדה, הם שואלים במה כדאי להם להשקיע בגרסאות הבאות, ואפשר לשחק עם כיווני ההשקעה השונים. רק שעל הדרך הם מציעים to put your money where your mouth is ואז שמים לב שכל המשקלים שחילקת הם בעצם סכום התרומה שלך לארגון.

image

–המשך קריאה–

יולי 26, 2013 אין תגובות

פוש דה-באטן

האלוהים, כידוע, נמצא בפרטים הקטנים.

כשהתחלתי בתחום והיו שואלים אותי מה החלק שאני הכי נהנה ממנו, הייתי אומר שזה עבודת הקונספט. לאחר כשנתיים-שלוש הגעתי למסקנה שעבודת האפיון המפורט מעניינת אותי לכל הפחות באותה מידה – וכנראה אפילו קצת יותר. ועכשיו אני לפעמים מרגיש שאפילו האפיון המפורט שאני עושה הוא לא מספיק מפורט והייתי רוצה לפרט יותר. דוגמא שאני מאוד אוהב היא שברוס טוגנזיני, שהוא הכי קרוב שיש לאלוהי הUX (הוא זה שייסד ואייש במשך 14 שנה את המשרה שמאייש היום ג'וני אייב – אם כי לא לאורך זמן ככל הנראה), התעסק בדברים כמו פונקציית תאוצת העכבר במערכות ההפעלה של אפל.  "מה ל-UX ולפונקציות תאוצת העכבר", אתם בטח לא שואלים, כי אין לכם הרגל לדבר אל המסך? פשוט מאוד – אם המשתמש מזיז את העכבר מהר, אז כנראה שהוא רוצה להגיע רחוק, וכרגע פחות חשוב לו הדיוק. אז אולי כדאי להזיז את העכבר בשתי נקודות על כל נקודה שהוא זז בפועל. לעומת זאת, אם הוא מזיז את העכבר לאט ובזהירות, אז כנראה שחשוב לו הדיוק ולא המהירות – אז אולי נזיז את העכבר בחצי נקודה על כל נקודה במציאות, ונקל עליו את המשימה הכירורגית. משהו כזה.

לא רבים מאיתנו עוסקים באפיון של מערכות הפעלה, אבל זה לא אומר שלא צריך להתעסק בפרטים. אני אפילו אסתכן ואומר שהם משפיעים על חוויית המשתמש יותר מהקונספט. כי הקונספט, המבנה הכללי של המערכת, זה מה שהמשתמש לומד בימים הראשונים. הפרטים זה מה שהוא מתמודד איתו לאחר מכן בכל מסך ובכל קליק.

–המשך קריאה–

יוני 14, 2013 אין תגובות

קישור דה-ז'ור: מצבים ריקים

לפני כמה זמן היה לי דיון ארוך עם קולגה לגבי אפיון מצבים ריקים – כלומר איך נראה מסך שאמור להציג מידע, כשאין לו מידע להציג.  פעם הזכרתי כאן את הנושא הזה בפוסט על מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים.

היום נתקלתי בבלוג שמוקדש לנושא הזה בדיוק – באפליקציות מובייל (אחרת זה לא סקסי מספיק).

אוסף מאוד כיפי של מצבים ריקים: http://emptystates.tumblr.com

אין תמונות להוספה - colugo

 

 

 

ינואר 29, 2013 תגובה אחת

קישור דה-ז'ור: שוב על קאפצ'ה

הזנחתי קצת את קטגוריית קישור דה-ז'ור, וביננו יש לה שם מגניב מדי כדי שיגיע לה יחס כזה. אז הנה.

חברה בשם Xero מייצרת תוכנה לראיית חשבון. את השם שלהם מבטאים "זירו", בדיוק כמו את המילה zero. הלוגו שלהם הוא הוא המילה Xero בתוך עיגול, ככה:

image

האתר שלהם מציע התנסות חינמית בכלי, וכדי לעשות את זה צריך להרשם. כדי להרשם צריך למלא טופס קטן שבסופו מוצגת captcha ממש מגניבה (זה הדבר הזה ששמים באתרים כדי לוודא שאתה בן אדם ולא רובוט. מסתבר שזה תופס גם לגבי רואי חשבון. כאילו, מסווג אותם דווקא כבני אדם. כן, גם אני הופתעתי).

–המשך קריאה–

נובמבר 30, 2012 2 תגובות

קישור דה-ז'ור: סוף-שבוּער תל-אביב

מזמן לא פינקתי את הבלוג באיזה קישור דה-ז'ור (בגדול הפעילות הזו עברה לפייסבוק, כדרך כל בשר).

אז הנה, קישור דה-ז'ור, אתר ממש מקסים.

http://www.weekender-tlv.com/

image

חוץ מהדיבוב במבטא הישראלי הכבד לא הייתי משנה שם דבר (טוב, אם כן הייתי משנה את הדיבוב, זה היה יוצא במבטא ישראלי-רוסי, אז עדיף כבר ככה). מצד שני, אולי זה בכוונה, אולי זה תורם לאווירה הים-תיכונית האותנטית ונועד למשוך תיירות שמחפשות ישראלי מסוקס יוצא יחידה מובחרת. אם ככה, אז אחרי שלב בחירת המין עבור הגברים צריך לשים קול של בחורה. מצד שלישי, רחמנא ליצלן, מה זה קולות של בחורות ברשת ככה חשוף לכל.

יולי 4, 2012 אין תגובות

על אצבעות ועל מנופים

אני אסתכן ואניח שאתם יושבים עכשיו מול מקלדת.

הקלידו בבקשה את המילה stewardesses, יענו דיילות אויר.

ועכשיו את המילה homophony, יענו הומו מזויף. אה, לא, סליחה, זה תכונה של מספר מילים שאומרת שהן נשמעות אותו דבר.

ועכשין את המילה encyclopedia.

אם אתם מקלידים ממש לאט, עם אצבע אחת כזה, כנראה שהמילה הראשונה הייתה הקלה ביותר להקלדה, אחריה המילה השנייה, ואז האנציקלופדיה.

אם אתם מקלידים ממוצע, רוב הסיכויים שלא היה הרבה הבדל, עם עדיפות קטנה למילה השנייה.

ואם אתם מקלידים מהר, סביר להניח שהמילה הראשונה הייתה סיוט. אם אתם מקלידים בשיטה עיוורת, יש מצב שאפילו נשברת והסתכלתים על המקלדת בשבילה.

לכבוד מה התרגילים? לכבוד הקומיקס הזה, שנתקלתי בו במהדורת מאי של הידיעון של UPA Israel (הסניף הישראלי של ארגון מומחי השמישות העולמי).

ok/cancel comics

הפריים השמאלי מתייחס לסיפור הידוע שאומר שמקלדת QWERTY (זו שהרגע תיקתקתם עליה) עוצבה כך שצמדי אותיות שכיחים יחולקו לצדדים שונים של מכונת הכתיבה, כדי שהמנופים הקטנים שבתוכה לא יפריעו זה לזה כשהאותיות נלחצות יחד, מה שמרחיק אותיות שכיחות זו מזו וגורם לנו עד היום להקליד לאט יותר.

אחת הבעיות לגבי הסיפור הזה היא שהוא נכון לחלוטין. בעיה נוספת היא שמדובר בשטות גמורה ועיקשת שמסרבת למות, כמו כל שמועה על זה שמישהו מתישהו דפק אותנו.

–המשך קריאה–

יוני 9, 2012 9 תגובות

שימור לקוחות

דמיינו שאתם נמצאים במערכת יחסים עם אתר מסוים. וביום מן הימים אתם מחליטים שהגיע הזמן להיפרד, ומודיעים לו על כך חגיגית. ואז האתר מתחיל להגיד לכם נו, אולי תשאר? אולי בכל זאת? מה רע לך? פליז? מה, אתה חושב שה-footer שלי גדול מדי? אבל יש לי mega menu, מה, זה כבר לא נחשב?

קיצר, לא סיטואציה נעימה. ומילא זה, יש גם אתרים שעושים לך ריגשי, מבקשים לתת להם עוד צ'אנס, ומציעים ללכת יחד לטיפול זוגי. המטפל הזוגי במקרה הזה הוא המאפיין. הוא מודע לזה שהמשתמש בגדול בא ליהנות, אבל גם האתר יש לו צרכים מסוימים, ולכן האתגר הוא לראות איך אפשר לספק את הצרכים העסקיים של האתר, מבלי להבריח את המשתמש.

לרוב, אני חייב להודות, תהליך כזה לא נראה טוב. אומרים לך דברים בסגנון של "אבל רגע, אתה תאבד את כל אנשי הקשר שלך! כל העבודה שעשית פה – הולכת לפח, לא חראם? ברגע שתלחץ על הכפתור, זהו, אתה כבר לא תוכל לחזור, תזכור את זה טוב טוב! אנחנו מוחקים את המייל שלך, ושם המשתמש הולך לקטגוריית הפנויים!". בשפת בני אדם זה נראה כמו "דיר באלק את עוזבת אותי" וידוע בשם "גישת הבעל המכה".

–המשך קריאה–

אוגוסט 25, 2011 3 תגובות

איך זוכים בלוטו

להלן השאלות המטרידות חוואי משתמש במהלך ההתקדמות שלו בקריירה, בסדר כרונולוגי:

1. מה זה חוויית משתמש?

ולאחר שהבין מה זה:

2. איפה אני לומד חוויית משתמש?

ולאחר שלמד (או שלא):

3. איך אני נכנס לתחום חוויית המשתמש?

ולאחר שנכנס:

4. איך אני לומד את זה באמת?

ולאחר שהתנסה קצת:

5. איך אני לומד את כל התחומים שלא יוצא לי להתעסק בהם, אבל אני עדיין חייב להכיר?

ולזה מתווסף בהדרגה, אך לעולם לא מחליף אותו לחלוטין:

6. איך אני לא שוכח את כל התחומים שכבר לא יוצא לי להתעסק בהם?

כמובן שאת כל זה מלוות שאלות מהותיות נוספות, כמו איך אני מסביר לסובביי מה זה חוויית משתמש, וכמובן האם בחורות אוהבות חוואי משתמש, וגם איך אני יכול להרוויח כסף מעיסוק בחוויית משתמש, ואז, די מהר, איך אני יכול להרוויח הרבה כסף מעיסוק בחוויית משתמש? שזה  מתקשר לשאלה השנייה, אבל לא משנה. על השאלות האלה אני לא הולך לדבר, אותי יותר מעניינות השאלות ברשימה הראשונה (אלא אם אתם יודעים את התשובה לשאלה האחרונה, ואם כן אז צרו קשר).

–המשך קריאה–

יולי 18, 2011 14 תגובות
  • 1
  • 2

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד