UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » על חוויית משתמש (עמוד 8)

על חוויית משתמש

ה-path לגיהנום רצוף פקדים יפים

לפני כשבועיים עשינו איזה מחקר מהיר של עמודי כניסה (Log in) לאתרים שונים. ספציפית, דיברנו על האפשרות לקשר הודעות שגיאה לשדה ספציפי לעומת הודעות ששייכות לעמוד/טופס באופן כללי.

די מהר הבנו שההודעה היחידה שניתן לקשר לשדה ספציפי היא שתוכן השדה אינו חוקי – כלומר המשתמש ניסה להזין תווים אסורים או, במקרה שבו שם המשתמש חייב להיות המייל, כתובת המייל אינה תקנית. לעומת זאת, ההודעה הנפוצה ביותר בעמודים כאלה – שהסיסמא או שם המשתמש שגויים – חייבת להיות ברמת הטופס עצמו ולא קשורה לשדה ספציפי, כי אין דרך לדעת מה משני הדברים שגוי.

באותה הזדמנות הבנו גם שאימות הנתונים יתבצע תמיד בשליחת הטופס, ולעולם לא "על הדרך", בזמן שהמשתמש מקליד. ואז קיבלתי במייל דוגמא לאתר שכן בודק את הסיסמא בזמן ההקלדה. מדובר באתר Path.

מי ששלחה לי את זה אין לה חשבון ב-Path. היא נכנסה, ראתה שכפתור השליחה חסום, ניסתה להזין שם משתמש וסיסמא סתמיים, ראתה שהכפתור עדיין חסום, והבינה שהם בודקים את זה בזמן אמת, וכל עוד לא הזנת פרטים נכונים, הוא נשאר חסום.

–המשך קריאה–

אפריל 12, 2013 4 תגובות

It's never lupus

באתר הכתוביות Addic7ed.com יש ציור נורא חמוד של דר' האוס. גם לוגו האתר מעוצב כמו הכותרת של התוכנית, עם האות הראשונה במין ריבוע כזה וקו תחתון, וגם האות T של המילה addicted מעוצבת כמו מקל הליכה של האוס. שזה הופך אותה מאוד דומה לספרה 7 ולא מאוד דומה בכלל לאות T. אבל זה בסדר, ספרות לא חייבות להיות דומות לאותיות שאותן הן מחליפות.

למשל בכיתוב המסורתי של שם הסרט "שבעת החטאים", שהוא Se7en, הספרה 7 מחליפה את האות v, שלא דומה לה בשום צורה, וזה בסדר. זה בסדר משום שאדם דובר אנגלית שרואה את הספרה 7 יקרא את המילה Seven בכל מקרה, גם אם יהיה רשום 7even או Seve7. במילה Addic7ed אין שום משחק כזה, ובאופן כללי די קשה לי להבין למה עשו את זה, כשההשערה היחידה היא ששם המתחם היה פנוי, בניגוד ל-addicted.com שאינו פנוי, אבל גם אינו עולה.

–המשך קריאה–

אפריל 7, 2013 3 תגובות

וויירפריים סיסי.

גיליתי כלי אפיון חדש וחמוד ביותר. אני לא הולך לזנוח את Axure משוש לבי לטובתו, אבל זה בעיקר מאותה סיבה שאני לא הולך לוותר על השימוש ב-Word לטובת לוח מחיק. זה לא אותה קטגוריית משקל.

זה מאוד נדיר שאני צריך לעשות משהו ב-low fidelity, ובמקרים כאלה או שאני ממשיך עם Axure או שאני פשוט מזיז כמה קוביות בפאורפוינט. אם אני צריך משהו טיפה יותר אקספרסיבי מקוביית פאורפוינט אני הולך לגרסה המקוונת והחינמית של Balsamiq. אז זה כמו בלסאמיק אבל הרבה יותר פשוט וכיפי. גם הרבה יותר צנוע מבחינת פיצ'רים. היו הרבה אנשים שניסו לתרגם את החווייה של אותו לוח מחיק אל עולם האפיון הדיגיטלי, ובינתיים לא ראיתי הצלחות מיוחדות – רובן מסתכמות בשיבוט כזה או אחר של Balsamiq.  שזה אומר ספריות ארוכות של פקדים שאתה ממקם על המסך. עד עכשיו.

wireframe.cc הוא באמת לוח לבן שמבקרה נראה כמו דפדפן. או כמו סמארטפון אנכי או אופקי. וזהו – בלי ספריות, בלי פקדים, בלי כלום.

wireframe.cc

כדי להוסיף פקד את פשוט מקיפה את השטח שאת רוצה לייעד לו על המסך. וכאן מתחיל להיות מעניין. את מגלה שהאפשרויות שמוצעות לך משתנות בהתאם לצורה שהקפת על המסך, ויש שלוש אפשרויות – משהו באזור המלבני, משהו שמתקרב יותר לקו אנכי או לקו אופקי (וכן, אני יודע שטכנית הם כולם מלבנים – מה לעשות שאין צורה אחרת שאפשר להגדיר ע"י גרירת עכבר סטנדרטית).

הפקדים האפשריים

זה בעיניי די מבריק. קודם כל זה פשוט אפליקציה שכיף להשתמש בה. כלי אפיון שרוב הזמן לא רואים בו דבר פרט לקנבס, הוא מחזה מאוד נדיר, אפילו כשמדובר בכלי כזה מצומצם. למעשה אחרי שמתחילים לעבוד בחלק העליון מופיעה שורה של פעולות, אבל גם היא מאוד מינורית ובקושי שמים אליה לב.

אבל מה שיותר מבריק זה הגישה לארכיטקטורת מידע. ברוב כלי האפיון הפקדים אינם מחולקים לקבוצות כלל, או שהם מחולקים לקבוצות כמו רכיבי הזנה, קונטיינרים, ניווט כד'. כאן הם מחולקים כאמור לאלמנטים מלבניים, אנכיים ואופקיים. שזה לא הכי הגיוני מכל בחינה פונקציונאלית, אבל מאוד הגיוני כשמנסים לשרבט סקיצה שמסתכמת בעימוד בלבד.

בקיצור, כיף חיים. מומלץ בחום. תומך בעברית עם סימני פיסוק הפוכים. תמיכה בסיסית בשכבות, כמה גוונים של אפור (לא 50) ויש גם כתום. חינמי, מתישהו תהיה גם גרסה מורחבת בתשלום. ויש גם תוסף לכרום.

אה, ואפשר לשתף. הנה למשל גרסת ה-Hello World של חוויית המשתמש, אתר מוצר גנרי.

Hello World

מרץ 27, 2013 3 תגובות

תיק מס' 316013: חוויית משתמש נגד קים דוטקום

מכירים את הבחור השובה הזה?

 קים דוטקום

שמו קים דוטקום (כן, כמו ב-kim.com) ובמקור הוא גרמני. למחייתו הוא נודד בעולם, מתיישב בארצות אקזוטיות למיניהן, מקים שם חברות טכנולוגיות מפוקפקות, מרוויח מהן הון עתק, ומדלג ללוקיישן חדש כשהרשויות מגלות עניין במעשיו באופן פעיל מדי. ע"פ התמונות נראה שמחייתו די מסודרת ושהוא השיג את כל שאיפותיו בחיים, מלבד מכנסיים שלא נרטבים במים:

קים דוטקום

הפרויקט הידוע ביותר שלו היה האתר megaupload, אחד האתרים הראשונים לשיתוף קבצים, ורשת אתרי השיתוף שנלוותה אליו תחת המותג mega, ביניהם מגהפיקס (אחסון תמונות), מגהלייב (אחסון וידאו), מגהבוקס (אחסון אודיו) ומגה בעיר (אחסון מוצרי צריכה. לא באמת).

–המשך קריאה–

מרץ 16, 2013 אין תגובות

על ביטוח ויצירת קשר

לאחרונה יצא לי לבקר בכמה אתרים של חברות ביטוח. יצאתי מהסיור הזה עם כאב ראש בלתי רגיל ועם כמה צילומי מסך מעניינים, שעדיין לא ממש מפצים על הכאב ראש.

באתר של החברה הראשונה לקח לי בערך חצי דקה כדי לאתר את הקידומת 054 בדרופדאון הבא, בגלל הסדר ה… יצירתי שבו מופיעים הערכים.

הסיבות מדוע לא להכיל סדר אלפביתי על כל הרשימה ולהכניס את כל הקידומות התלת-ספרתיות באמצע הדו-ספרתיות ברורות לי בערך, ועוד לא החלטתי אם אני מסכים איתן או לא. אבל הסיבות לסידור של של שני בלוקים של תלת-ספרתיות בסדר יורד ביניהם (קודם 07X ואז 05X) אבל בסדר עולה בתוכם (072 ואז 073) נשגבות מבינתי. כי כשאני פותח דרופדאון, ממש לא מעניין אותי שרוב ה-07X – אבל לא כולן – מציינות שירות טלפון מבוסס-אינטרנט, כולה באתי למצוא מספר.

ובכלל למי שמתעקש לדחוף את קידומות המספר לתוך דרופדאון נפרד יש לי רק שתי מילים – תבניות סלחניות. תלמדו מה זה ואז תנו לאנשים להקליד את כל המספר בשקט.

אם כבר מדברים על טלפונים – בשביל הקסם הבא אזדקק לאייפון שלכם ולקצת דימיון. דמיינו שאתם רוצים להתקשר למוקד השירות של חברת הביטוח מגדל. עכשיו הפעילו את הסטופר באייפון (אנדרואיד גם תופס), כנסו לאתר שלהם, ותעצרו את השעון בשנייה שמצאתם את מספר הטלפון.

את המספר שקיבלתם תרשמו בתגובות Smile

הפעלת מוקד שירות טלפוני זה עסק מאוד יקר. אחת מהמטרות העסקיות של האתר בחברות גדולות היא למשוך אש מהמוקד ולענות על צרכי המשתמשים באתר, באמצעים אוטומטיים במידת האפשר.  אחת הדרכים לעשות את זה היא להציף דרכי תקשורת חלופיות, ולעודד את המשתמש למלא טפסים ולבצע פעולות באתר עצמו. דרך אחרת היא להחביא את מספר הטלפון עמוק בקרבי האתר ולא להציג אותו בכלל בעמוד הבית. על הדרך הזו משלמים בתסכול הלקוחות, שלא ממש מעניינות אותם המטרות העסקיות של האתר. אבל בסדר, זכותם. אני מקווה לפחות שזאת הייתה החלטה מודעת.

לשמחתי, לא כל חברות הביטוח חוטאות בלבזבז את זמנם של המשתמשים באיתור דרכי יצירת קשר. חברת ביטוח שלישית חוסכת לנו את הדאגה הזאת:

מה יכול להיות יותר פשוט מאשר כפתור רדיו אחד ויחיד שנבחר מראש באהבה עבור המשתמש?

טוב, הכיתוב "הסיסמה תשלח אליך בדואר ישראל" יכול להיות יותר פשוט. אבל הוא פחות משדר את האהבה והמאמץ שהשקענו בלסמן את האופציות מראש.

כנראה שקיימת איזו גרסה אחרת של העמוד, שמוצגת בתרחיש אחר, ובה יש יותר מאופציה אחת, ויש איזה חישוב שמתאים את התצוגה לפי פרמטרים מסוימים. אני מאמין שההשקעה הנדרשת כדי להסתיר את שאר האופציות היא מאוד דומה למה שנדרש כדי להסתיר את הכפתורים לגמרי ולשנות טיפה את הטקסט.

יש גם את העניין הפעוט של זה שהדבר האחרון שמשתמש שבא להירשם לאתר מצפה לו, הוא לקבל את הגישה אליו כעבור שבוע באמצעות דואר ישראל. אנשים נרשמים כדי לקבל מידע עכשיו. הם לא נוטים להרשם לאתרים מתוך הנחה שמתישהו בעתיד הם עשויים להזדקק לגישה אליו. הם יודעים שעד שהעתיד ההיפותטי הזה יגיע, הם כבר ישכחו שהם נרשמו פעם לאתר, וגם את שם המשתמש והסיסמא ואולי אפילו גם את שם המורה שהייתה להם ביסודי (לשלי קראו ליודמילה סמיונובנה והיא הייתה קצת אנטישמית. את הפרט האחרון הזה מעולם לא ראיתי בשאלת אבטחה באתר, אבל סתם חשבתי שתרצו לדעת).

ינואר 15, 2013 12 תגובות

האיש עם הפּטיש

כשחיפשתי את העבודה הראשונה שלי בתחום, התראיינתי בין השאר בחברת היי-טק מסוימת – חברה גדולה וידועה, פורצת דרך ומובילת השוק בתחומה, שהוא תחום מאוד טכני, מורכב ו"קרוב לברזלים". המראיין, איש הממשק הבכיר בחברה, סיפר לי על החברה ואמר בין השאר שמי שמתכנן את הממשק אלה המהנדסים. אני נתתי גיחוך מנומס של הבנה והזדהות, כי חשבתי שזה הקטע שבו אני אמור לתת גיחוך מנומס של הבנה והזדהות. מסתבר שלא. קיבלתי בחזרה מבט חמור-סבר והסבר על זה שהמהנדסים עושים עבודה מצוינת ושהתחום מורכב מכדי שיאפיינו אותו אנשים שאינם מהנדסים. מיותר לציין שאת העבודה ההיא לא קיבלתי (למזלי – כי אם הייתי הולך על זה, הייתי עושה טעות מקצועית גדולה). מה שדווקא לא מיותר לציין זה שעם הזמן התפתחה תעשייה קטנה אך מצליחה של מוצרים שהדבר המרכזי שהם עושים זה לספק ממשק חלופי – רק הממשק, כן? – עבור המוצרים של אותה חברה. שזו כמובן עדות נפלאה על העבודה המצוינת של המהנדסים ההם.

הגישה הזאת שאפיון ממשק הוא מקצוע "מומצא" (יש כאלה שלא?) ושכל אחד יכול לעשות אותו, נפוצה גם היום, ואני חושב שהיא הסיבה המרכזיות לקיומו של יום השמישות העולמי שמתקיים בעשרות מדינות בו-זמנית, בנובמבר (ובארץ נדחה השנה לפברואר מכיוון שהמרצים מחו"ל נבהלו מעמוד ענן מסוים וביטלו את בואם – עדיין אפשר להרשם למועד החדש). בגדול מטרתו היא להעלות את המודעות למקצוע בתעשיה ובציבור. זה כמו מצעד הגאווה של אנשי חוויית משתמש, רק שהוא קצת פחות ססגוני ונדיר לראות שם בחור/ה לבוש/ה נוצות בלבד. אבל אנחנו עובדים על זה (כבר יש אורח קבוע אחד שמגיע תמיד מאופר ועם שמלה (הי אריאל, מה שלומך?)).

–המשך קריאה–

דצמבר 21, 2012 3 תגובות

בעיות תקשורת

זהו מסך שמוקפץ ע"י תוכנת לינק (Lync). למי שלא מכיר, מדובר במין messenger ארגוני כל-יכול, שיודע לדבר עם האוטלוק ושרת ה-exchange והטלפון הנייח בעמדה והנייד בכיס, ובאופן כללי לענות כל כל צרכי התקשורת החיה (סינכרונית) בארגון, כולל וידאו, טלפוניה וכו'. יש בו כמות פיצ'רים דמיונית, גדולה אפילו מכמות הבאגים שלו – וכאלה יש מספיק כדי לגרום לנו להשתמש בסקייפ בכל זאת.

כפי שאתם רואים, זה אני מתקשר לעצמי (כל צרכי התקשורת, כבר אמרתי?). אבל זה דווקא בסדר, זה בכוונה. כמו שאתם שוב רואים, אני יכול לסרב לשיחה או שאני יכול להפנות אותה לאנשהו. אפשרויות אחרות אני לא רואה כאן. במיוחד לא את אפשרות קבלת השיחה, שזה קצת באסה כי אני דווקא די נהנה לדבר עם עצמי, כפי שיודע כל מי שיצא לו לעבוד איתי באותו חדר. נשאלת השאלה מה עליי לעשות כדי לקבל את השיחה. בהתחלה אני לא יודע, ואז אני אומר לעצמי (לא בטלפון, כי הרי עוד לא קיבלתי את השיחה): רגע, מה זה החץ הקטן הזה ליד כפתור ההפניה? כנראה שמסתתר שם תפריט! אולי אני יכול להפנות את השיחה… לטלפון? אולי זה מין הגיון מתכנתים שכזה, שאומר שכפתור כיבוי המחשב יהיה בתפריט "התחל" וכפתור קבלת השיחה יהיה בתפריט "הפנייה"? אז אני תופס את העכבר וגורר אותו לשם כדי לפתוח את התפריט (וכל אותו זמן בן השיחה שלי ממתין בצד השני של הקו שאני אענה כבר – מזל שזה אני שם ולא מישהו חשוב). ואז, ברגע שאני שם את העכבר על התיבה, היא משתנה באנימציה חיננית וקסומה כמעט, לכדי זה:

השפופרת הירוקה היא כפתור קבלת השיחה.

אני מקבל שיחות בדבר הזה מדי יום, ולמדתי מזמן את מיקומו של הכפתור, ובכל פעם ופעם אני חש אי-נוחות מסוימת מזה שאני בא ללחוץ על משהו שנראה לי כמו חיווי של שיחה נכנסת, וממש לא כמו כפתור.

עדכון מהשטח: הקורא רמי מעדכן שאפשר לקבל שיחה ע"י לחיצה בכל מקום בתיבה. אני משתמש בדבר הזה יום-יום כבר חצי שנה ולא ידעתי את זה. כמה אנשים שבעבודה שבאו להביע הזדהות עם הפוסט גם לא ידעו את זה. כלומר, לא רק שבמבט ראשון לא ברור איך מבצעים את הפעולה העיקרית שלשמה קיים המסך, אלא שכאשר החיווי על הפעולה כן מופיע, הוא ממש מטעה את המשתמש בצורה מאוד יעילה. אני מהמר שהמסך הזה נראה למישהו בצוות הפרויקט כל-כך מובן מאליו שהם לא השקיעו דקה אחת בבדיקות משתמשים. 

דבר נוסף שאני עושה על בסיס יומי זה שליחת המסמכים שאני עובד עליהם.

–המשך קריאה–

אוקטובר 27, 2012 4 תגובות

34:03:29:13:26:11

לפני כמה זמן עשיתי ניסוי משתמשים. ליתר דיוק ניסוי משתמש. הייתי אצל חבר, ביקשתי ממנו להיכנס לאתר המקלדת הקצת-יותר-מדי-פוזה-לאנשים-שכולה-רוצים-להקליד, www.daskeyboard.com, להיכנס לטאב ה-Professional, ולהגיד לי מה יקרה ברגע שילחץ על אחד משלוש הריבועים הקטנים שלמטה.

ניסויים, כך לימדו אותי, צריך לשחזר. לכן תגידו לעצמכם גם אתם מה יקרה לאחר שתלחצו על אחד הריבועים. אתם הרי כבר יודעים מה יקרה, ידעתם את זה בשנייה שראיתם את התמונה, אז עכשיו רק תגידו בקול.

אם אמרתם שתקבלו תמונות נוספות של המקלדת בטאב Professional, כפי שאמר החבר שלי וכפי שאני חשבתי כשהגעתי לראשונה לאתר, אז טעיתם.

–המשך קריאה–

אוקטובר 8, 2012 אין תגובות

התער של פייפאל

רבים מכירים את עקרון התער של אוקאם, שאומר שאין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, ובשפת בני-אדם ממליץ לבחור תמיד בהסבר הפשוט ביותר כאשר מנסים להסביר תופעה כלשהי.

פחות אנשים מכירים את עקרון התער של הנלון, איש אלמוני לחלוטין מפנסילבניה, אשר בדרך לא ברורה קיבל קרדיט על משפט שנכתב ופורסם ארבעים שנה קודם לכן, כמעט באותן המילים, ע"י רוברט היינליין, איש לחלוטין לא אלמוני מצמרת המדע הבדיוני. נראה שהדימיון בשמות המשפחה תרם לבלבול, אם כי לא ברור לי איך זה יכול לתת יתרון דווקא לאיש האלמוני.

העיקרון של הנלון/היינליין, בתרגום שלי, אומר את הדבר הבא: "לעולם אל תייחס כוונת זדון למה שניתן להסבירו ע"י טיפשות".

אני מאוד אוהב את התער של הנלון, הוא מאוד עוזר לקחת את הדברים בפרופורציה. הבעיה היא שלפעמים ממש קשה להחליט האם באמת מדובר בטיפשות או בכוונת זדון, במיוחד כשהתופעה המדוברת מתורגמת לרווח כספי של הצד שמבצע אותה.

–המשך קריאה–

ספטמבר 29, 2012 3 תגובות

אלבום ארה"ב ופראג

לפני כחצי שנה חזרתי מחופשה בתאילנד ופרסמתי כאן יומן מסע ממשקולוגי. לפני שבועיים טסתי לארה"ב לערוך בדיקות שמישות, ובעיקרון לא תכננתי לכתוב על זה שום דבר, אבל כשהדבר הראשון שאתה רואה ביציאה משדה התעופה זה הפוסט האחרון שלך, אתה מבין שתוכניות אפשר לשנות.

בפוסט האחרון הזכרתי את הבעייתיות שבסימון כפתורי toggle. מה ששכחתי לציין זה שהבעיה אינה ייחודית רק לכפתורים, אלא לחיוויים דו-מצביים באופן כללי. כאמור, נזכרתי בזה בשנייה שיצאנו משדה התעופה בניוארק ורצינו לחצות את הכביש. מהצד השני הבהב לעברנו רמזור שנראה בערך כך:

כשראינו את הרמזור, הוא היה בערך בשנייה ה-18. הוא הבהב לו, והספרות הלכו וירדו. אנחנו היינו שניים, ועבר זמן מאז הפעם האחרונה שראינו רמזור כזה, ולכן התחלנו להתווכח האם 18 (או 4 בתמונה) הוא מספר השניות שנשאר לנו לחכות עד שהוא יתחלף לירוק (הירוק הוא במקרה הזה לבן משום מה) או שזה מספר השניות שיש לנו כדי לעבור את הכביש, לפני שהרמזור יתחלף לאדום קבוע במקום אדום מהבהב. ניצלנו את שארית הזמן כדי להתווכח על זה, ובתום הספירה הוא באמת הפך לאדום קבוע.

–המשך קריאה–

ספטמבר 22, 2012 6 תגובות
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
  • 10
  • 11

ux_by_examples

www.bit.ly/uxbe8

מערכת המדיה של אל-על היא ברו מערכת המדיה של אל-על היא ברורה, אינטואיטיבית, חדשנית, לא מפרה שום כלל יואקסי חשוב, ו... בלתי ניתנת לשימוש בעליל. ויש מצב שאפילו עברה בדיקות שמישות. דברים שקורים בשמיים.
חג ח(פי)רות שמח חברים! חג ח(פי)רות שמח חברים!
Follow on Instagram
ויטלי מיז'יריצקי

מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
UXtasy
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד