UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
UXtasy
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
  • ראשי
  • UX בישראל
  • אודות
  • צרו קשר
ראשי » על חוויית משתמש (עמוד 6)

על חוויית משתמש

דיאלוגים מהראש*

אחרי שצברת קצת קילומטראז' בעסק הזה של חוויית משתמש, אתה מתחיל לשמוע בראש את הדיונים שקדמו לפתרון ממשקי כזה או אחר.

למשל הבוקר ראיתי את התוספת הבאה לסרגל העליון של פייסבוק:

פייסבוק

ומיד שמעתי את הדיאלוג הבא, שבוודאות התרחש אי-שם במסדרונות החברה.

פרודקט: שמע, שמתי לב שיש לנו עוד מקום בסרגל העליון. בוא נדחוף שם כפתור כתיבת סטטוס.
יואקס: זה יהיה מכוער טילים, ויהרוס לנו את ה-header.
פרודקט: אבל יש שם מקום! אני לא מבין למה לא לנצל אותו.
יואקס: לא בכל פעם שמזהים פיקסל פנוי על המסך חייבים לדחוף לשם משהו!
פרודקט: אבל זה כפתור כתיבת סטטוס! הסטטוסים זה הדלק של כל פייסבוק!
יואקס: והיום אנשים לא מפרסמים סטטוסים? קשה להם למצוא איך עושים את זה? זיהינו קושי אצל המשתמשים?
פרודקט: היום הם חייבים לחזור לעמוד הפיד או הטיימליין שלהם, והם לא תמיד שם.
יואקס: אז חסכת קליק? במקום ללחוץ Home ואז לרשום סטטוס, הם יכולים לרשום את הסטטוס ישר, לא משנה איפה הם נמצאים?
פרודקט: בטח! קליק של מאתיים מיליון משתמשים זה מאתיים מיליון קליקים!
יואקס: [facepalm]
פרודקט: בקיצור, דחוף אותו שם למעלה.
יואקס: תקשיב, זה הולך לבלבל אנשים. היום אם הלכת לעמוד של קבוצה ואתה רושם סטטוס, הוא מתפרסם בקבוצה. אנשים רגילים לזה.  מקום פרסום הסטטוס הוא חד-משמעי, הוא תמיד בהקשר של הניווט (ועדיין קורה שאנשים מתבלבלים). הכפתור הזה מוסיף עוד דרך, שמתנהגת שונה מהדרך שיש היום ומפרסמת את הסטטוס אצלך, לא משנה איפה אתה נמצא כרגע.
פרודקט: נו יופי! יש יותר דרכים לעשות דברים!
יואקס: אבל לא כולם יבינו שזה מתנהג שונה ממה שהם רגילים!
פרודקט: נו לכן שמתי את זה למעלה!
יואקס: זה ברור לך, אבל זה לא ברור מאליו לכולם!
פרודקט: סבבה, בוא נעשה A/B testing.
יואקס: ומה זה יראה לך בדיוק?
פרודקט: אם אנשים משתמשים בזה.
יואקס: סבבה. אבל זה לא יראה לך את האנשים שפירסמו סטטוס במקום שלא התכוונו, את האנשים שלקח להם יותר זמן לפרסם סטטוס כי הם לא היו בטוחים באיזו מן הדרכים להשתמש, את האנשים שהיו מפרסמים אותו גם ככה וממש לא מזיז להם שהוספת להם כפתור, את המאמץ הקוגניטיבי הנוסף שנדרש עכשיו כדי להבין מה קורה ב-header שלנו, וזה ממש  ממש לא יראה לך שזה מכוער טילים!
פרודקט: אה, אתה לא מאמין ב-A/B Testing? איזה מין UX מעפן אתה? ידעתי שזה חשוד שאין לך אייפון!
יואקס: טוב, תעשה A/B testing. [הולך להתפלל שאף אחד לא יילחץ על הכפתור]

 


*כי "מונולוגים מהואגינה" היה תפוס

 

נובמבר 26, 2014 אין תגובות

האריה שאהב תפוח

…כאשר ילדים מטיילים ביער ובאמתחתם תות, מבקש האריה לטעום מהמאכל, אולם הילדים נבהלים ובורחים מהמקום. האריה טועם מהתות שמצא בתיקיהם שנותרו מאחור ומגלה שטעמם איננו ערב לחיכו כפי שחשב…

 

לא כל יום אתה יכול להגיד שפיצחת תעלומה. היום כן. היא התגרתה בי כבר שנים, וככל שהזמן עבר, היא הפריעה לי יותר ויותר. ככל שחקרתי אותה וצברתי יותר מידע, היא הפכה מסתורית יותר ומרגיזה יותר. למדתי עליה מכיוונים שונים ומאנשים שונים, ובשום שלב לא הרגשתי שאני מתקרב לפתרון – רק מתרחק ממנו. ואז היא נפתרה בבת אחת, בפעולה שגרתית של שינוי שם של קובץ. המזל שלי הוא שנפלתי על הקובץ הנכון.

–המשך קריאה–

נובמבר 9, 2014 אין תגובות

העונש של גוגל

מצד אחד, אומרים שבני אדם מתרגלים לכל דבר. גם אומרים שפעולה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים ברצף נלמדת מהר ברמה האינסטינקטיבית, כך שאנחנו מפסיקים לחשוב עליה ותופסים אותה כטבעית ומובנת מאליה.

מצד שני – גוגל תמונות.

אני מחפש תמונות בגוגל כל יום, כמה פעמים ביום. אני לעולם לא מוצא את התמונה המתאימה על הניסיון הראשון, לכן אני עובר על כמה וכמה תמונות בכל פעם.

אני רוצה לשתף את איך שזה נראה מהצד:

ויטלי: אני רוצה תמונות של חתולים.

גוגל:

Screenshot_5

ויטלי: החתול הזה נראה מתאים, תראה לי אותו בגדול

גוגל: הנה החתול!

–המשך קריאה–

אוגוסט 30, 2014 תגובה אחת

יש לי קוביות קטנות, טוב מהן הכל לבנות


כאשר התחלתי לעשות פרויקטים וגיליתי עד כמה אקראי יכול להיות הקשר בין כוונות המאפיין והמעצב  לתוצר הסופי, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים שמציינים את שם ספק ה-UX שלהם.

כאשר ארגון מסוים איים לנתק את הקשר עם חברה שעבדתי בה, בעקבות פוסט שפרסמתי על האתר של אותו ארגון עוד לפני שהתחלתי לעבוד באותה חברה, החלטתי לחשוב פעמיים לפני שאני מבקר אתרים ישראלים באופן כללי. במצטבר זה ארבע פעמים, אז זה הרבה חשיבה.

בשבוע שעבר רציתי ללכת לאכול עם כמה חברים בהרצליה. חשבנו על רשת מסעדות מסוימת אבל לא זכרנו אם יש לה סניף קרוב, לכן נכנסנו לאתר שלהם. בעמוד הבית היו מלא קוביות גדולות, צבעוניות וצעקניות שמתחרות על תשומת ליבו של הגולש. די עמוס בעיניים ודי מקשה להתמקד במשהו אחד, אבל בסך הכל לא נורא. "חווייתי", מה שנקרא. אם מטרת האתר הייתה להעביר את המסר של עושר וגיוון וליצור אווירה חיה ותוססת, שזו מטרה לגיטימית לחלוטין, זה הצליח להם. ממש באמצע המסך הייתה קוביה גדולה יותר, בצבע בולט ושונה מהאחרות, שהיה רשום עליה "סניפים". מאוד בולט ובמיקום אסטרטגי שקלע בול למה שחיפשתי. עבודה מעולה. לחצתי, נכנסתי פנימה. בפנים נמשך הקונספט של הקוביות, אבל עכשיו הן הרבה יותר אחידות, כולן באותו גודל, אותו צבע ובגריד סימטרי. ועם ציורים. עבור כל סניף נוצר איור חמוד וברוב המקרים די מאולץ.  זה משדר כמה דברים: א' – שיש להם מלא סניפים. ב' –  שמישהו קיבל מלא כסף על עיצוב האתר ויצירת כל האיורים הקטנים. ג' –  שהדבר האחרון שמעניין אותם זה שהגולש ימצא במהירות את הסניף שהוא מחפש.

כאן מגיע צילום המסך המצופה. אבל מה, מדובר באתר ישראלי, וכזה ששם ספק ה-UX שלו רשום בתחתית האתר.  שזה בדיוק שני הקריטריונים שהזכרתי למעלה. לאחר שחשבתי את כל הפעמים הנדרשות בחוק, החלטתי להסיר את הלוגו והטלפון של החברה מצילום המסך (לכן הקובייה הכתומה ריקה).

סניפיםועכשיו תורי לשאול אתכם – האם יש סניף הרצליה לרשת הנפלאה הזאת שמשקיעה כל-כך בעיצוב?

–המשך קריאה–

יוני 30, 2014 אין תגובות

שאלות נפוצות על UX בישראל 2023

—עדכון שנת 2023 —

השאלה הבוערת של 2023: האם האינטליגנציה המלאכותית (AI) הולכת לייתר את המקצוע הזה?

הנבואה כידוע ניתנה לשוטים. אבל אני לא כזה חכם אז זה דווקא מסתדר יופי. AI בהחלט הולך לדלל את השורות במידה מסוימת. הרבה דברים טריוויאליים שאנחנו עושים היום, הוא יעשה יותר טוב, יותר מהר ויותר בזול. והוא הולך לשנות את איך שכולנו עובדים – בהחלט. כידוע, 90% מהפתרון (לפי מקורות אחרים – 80%) זה להבין את הבעיה. AI, נכון להיום, ה-20 ביולי 2023, יודע לתת פתרונות לא רעים לבעיות פשוטות ודטרמיניסטיות (כלומר, שיש להן פתרון אחד שנגזר באופן בלתי נמנע מהגדרת הבעיה). הוא ממש לא יודע להבין את הבעיה. הוא יודע להעמיד פנים שהוא מבין, ואם תתחילו לחקור אותו, הוא יקשקש לכם עד מחרתיים ויעשה אחלה רושם של הבנה. ברגע שתביאו מומחה שיסתכל על מה שהוא כתב לכם, זה יקרוס בערך בשורה החמישית.

בשביל להבין בעיה צריך לחקור אותה. והוא לא יודע לעשות את זה (כנ"ל לגבי העמדת הפנים המעולה).

דבר נוסף שAI יעשה לדעתי זה להוריד את רף הכניסה הנדרש היום מבחינת יכולת העיצוב הגראפי של המועמדים. לרשות האנשים שלא יודעים לעצב (כמוני), יעמדו כלים שיעזרו לגשר על הפער הזה הרבה יותר בקלות ממה שאפשר היום. והמגמה הזו התחילה כבר לפני כמה שנים טובות עם התפשטות הדיזיין סיסטמז, שבזכותן הרבה אנשים שעסקו עד אז רק באפיון (ראו מטה) השקיעו מאמץ לא בלתי-סביר ועברו לעסוק גם בעיצוב (UX/UI או פרודקט דיזיין, ראו מטה) – ודי בהצלחה. מה שלדעתי יעלה חזרה את קרנו של רקע במדעי החברה בכלל ובפסיכולוגיה בפרט (דגש על קוגניטיבית וחברתית), מבחינת הרקע הכי מתאים לתחום.

שורה תחתונה: AI בהחלט ישנה את פני המקצוע, אבל אני בספק רב שהוא הולך להחליף אותנו. וכאמור נבואה ושוטים וזה.

ועכשיו חזרה לפוסט המקורי:

שאלות נפוצות על UX בישראל

 

בערך פעם בשבועיים אני מקבל מייל או פניית פייסבוק מאנשים שגילו את תחום ה-UX ויש להם שאלות.  אני באמת שמח לענות, במיוחד שהשאלות תמיד חוזרות על עצמן, אז יש לי כמה מיילים עם תשובות שמלווים אותי כבר שנים, ואני רק צריך למחוק מהם חלקים לא רלוונטיים ולשלוח. אה, ולכתוב "אהלן <שם>" בהתחלה, ולערוך את המין של כינויי הגוף והפעלים (על שמות התואר אני מוותר – יבינו לבד).

בהיותי אדם די עצלן, אני תמיד אומר לעצמי שאני צריך לפרסם את זה כפוסט  אחד מרוכז של שאלות ותשובות, מה שיפתור אותי מהצורך להוציא חלקים ולרשום "אהלן <שם>" בהתחלה. בהיותי אדם די עצלן, מעולם לא עשיתי את זה. החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו פשוט כי כרגע יש לי דברים יותר חשובים שצריך לעשות קודם. כל בוגר של מוסד אקדמי ייזכר איך דווקא ביום שלפני המבחן הוא חש צורך בלתי נשלט לשטוף את הדירה (שנשטפה פעם אחרונה על-ידי השוכרים הקודמים), ויבין למה אני מתכוון.

כמובן שהתשובות למטה משקפות את דעתי האישית בלבד, והן מושפעות מהמסלול שאני עברתי. אנשים אחרים עשויים לתת תשובות אחרות, אולי טובות יותר. התשובות מדברות על תפקיד של מאפיין חוויית משתמש (להבהרה לגבי שמות התפקידים פנו לשאלה המתאימה למטה).

אני מקווה להרחיב את הרשימה בעתיד עם שאלות נוספות, אז תרגישו חופשי להציע כאלה. ואתם מוזמנים להציע תיקונים ושיפורים אחרים. והפוסט הזה צבר כבר לא מעט פז"ם, אז למרות שאני מקפיד לעדכן אותו, ייתכנו לינקים שבורים. תגידו לי אם אתם מוצאים כאלה!

אז אהלן <שם>.

1. איך נכנסים לתחום של חוויית משתמש?

2. יש לי רקע/תואר ב-X, האם זה תחום רלוונטי או שחייבים רקע/תואר ב-Y?

3. האם אני חייב לעבור קורס UX כדי להיכנס לתחום? איזה קורס לקחת? האם הבוגרים מוצאים עבודה?

4. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין איפה בעצם עובדים.

5. שמעתי ש-UX זה ממש מגניב וקראתי על זה קצת, אבל אני לא מבין מה עושים בפועל כל היום.

6. אהם… ובאיזה כלים עושים את כל זה?

7. אוקיי, ועכשיו תסביר לי את זה כאילו הייתי ילד בן 5

8. אני נמצא בארגון בתפקיד X, איך מוסיפים לזה את ה-U?

9. כיצד רוכשים באופן עצמאי ידע וכישורים?

10. אם אפשר לשאול, ובאמת שאתה לא חייב לענות, אבל אשמח רק לקבל מושג כללי, מה סדר הגודל של המשכורות בתחום?  

11. מי זה UX Designer? מה זה UI? איך אומרים את זה באנגלית? מה הסיפור עם הטייטלים?

12.לא הבנתי, אז קיימות עדיין משרות UX נטו או שהכל עכשיו UX/UI?

13.סבבה, הבנתי. ואיפה מחפשים עבודה?

14. רגע רגע, איפה בעצם נרשמים לקבלת עדכונים מהבלוג הנפלא הזה?!

 

–המשך קריאה–

אפריל 15, 2014 9 תגובות

המילים של בית UX

 

בשבוע האחרון של 2013 ניר אייל פירסם את הספר המעולה שלו חינם להורדה באמאזון (חינם רק באותו שבוע), בפורמט kindle cloud. בהתחלה התבאסתי שלא אוכל לקרוא את הספר כי אין לי קינדל, אבל אחר-כך מישהו ביטא את באסתנו המשותפת בקבוצת הפייסבוק של חוויית משתמש ישראל, ונשמה טובה גילתה לנו שאפשר להשתמש בגירסא הוובית גם אם אין לך קינדל. וכך אנחנו כמעט ופיספסנו את הספר, ואמאזון יחד עם ניר אייל כמעט ופיספסו אותנו רק בגלל שם מטעה (ולבטח כן פיספסו קוראים רבים נוספים) אבל זה לא משנה כרגע, סוף טוב הכל טוב.

קינדל קלאוד זה מוצר מאוד נחמד לקריאת ספרים דיגיטליים. אתה יכול להתחבר אליו מהמחשב, הטאבלט או הטלפון והוא תמיד יהיה מסונכרן ותוכל להמשיך מאיפה שהפסקת. גם בלי קשר לזה די כיף להשתמש בו. ואפשר גם לקרוא ספרים שאינם בפורמט של אמאזון, אלא בכל פורמט נפוץ.  לאחר שסיימתי את הספר של ניר ועברתי לקרוא ספר אחר, שהיה ב-PDF רגיל, שמתי לב למשהו מוזר – קינדל כיפף קצת את חוקי הפיסיקה, או ליתר דיוק חוקי המטאפורה, כדי לאפשר לי לקרוא בצורה זורמת יותר.

כידוע, הקריאה בספר מתרחשת בערך בסדר הזה (באנגלית):

כאשר אנחנו מגיעים לסוף העמוד השמאלי, אנחנו קופצים ישר לראש העמוד הימני ולא חושבים על זה פעמיים. בטאבלט קטן, שבו רואים עמוד אחד בתצוגה אנכית או חצי עמוד בתצוגה אופקית, זה קצת יותר קשה מאשר בספר אמיתי, וממש מרגישים פיזית עד כמה החזרה למעלה היא פעולה מיותרת ומעיקה. לכן בקינדל החליטו לבוא לקראתנו ולדאוג שכאשר אנחנו גוללים ימינה, אנחנו מגיעים ישר לראש העמוד הימני, כאילו שהספר בנוי כך:

זה כמובן שובר לחלוטין את מטאפורת הספר הפיזי, ומה שעוד יותר גרוע זה שזה ממש דורס את מבנה הקובץ. זה כמו לקחת תמונה של שני אנשים עומדים ליד השני, לעשות zoom in על אחד מהם, לרדת לכיוון הרגליים שלו, ואז לגלול הצידה ולגלות שם את הראש של האדם השני – ואז לעשות zoom out בחזרה ולראות שהם עומדים אחד ליד השני ומקשקשים כאילו כלום.

–המשך קריאה–

מרץ 14, 2014 2 תגובות

מקורות התסכול

מיכאל בעבודה בא ושאל: "תגיד, למה כל הפוסטים שלך הם כאלה…"  – כאן עצר והתחיל לחפש את המילה הנכונה. אני רציתי להתנדב ולעזור לו עם "שנונים, מעניינים, מרחיבים את הדעת" או לכל הפחות "מתנשאים ועילאיים", אבל לא רציתי לפגוע בטוהר הניסוי. הוא הלך על "מתוסכלים", מה שממש לא התקרב לאזור הסמנטי שבו חיפשתי אני.

התחלתי לחשוב מדוע באמת הפוסטים שלי מצטיירים, מיכאל, כמתוסכלים. והתשובה היא פשוטה – כי זה המקצוע. מה שמעסיק אותנו רוב הזמן זה מניעת תסכולים אצל המשתמש. בחלק מהמקרים זה הופך די מהר למניעת תסכולים דווקא אצל הלקוח, ולצערי זה לא תמיד אותו הדבר, אבל אין מה לעשות. אז אנחנו מתרגלים לשים לב לכל ממשק גרוע שאנחנו נתקלים בו – וזה קורה על בסיס די קבוע. אדון בשם ראנדאל מונרו, האיש מאחורי הקומיקס המופלא XKCD, היטיב לבטא את זה כך:

 

XKCD 1015

(למי שלא יודע מה זה קרנינג, יש כאן הסבר קצר וטוב בעברית. ואל חשש, רק מלדעת מה זה אומר, לא מפתחים רגישות לקרנינג גרוע, אז רמת התסכול הכללית בחייכם לא צפויה לעלות).

–המשך קריאה–

ינואר 25, 2014 אין תגובות

זו לא את, זו מישהי אחרת.

ממש אתמול רשמתי בדיון בפייסבוק ועל פייסבוק את המשפט הבא: "בכל אופן אני ויתרתי מזמן על לנסות להבין מה עומד מאחורי החלטות ממשקיות ספציפיות של פייסבוק, כי יום למחרת הממשק משתנה ואין לך מושג למה…". והנה היום באה דנה טל והזכירה לי שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בקבוצת הפייסבוק של חוויית משתמש ישראל הופיע לו הפוסט האמין הבא:

 

כמובן שבתור אחד שמתעסק באינטרנט היה לי נורא מעניין ללמוד יותר על עבודה מהבית דרך האינטרנט ללא צורך בידע באינטרנט. מי יודע, אולי הגיע הזמן לשינוי קריירה. ובמקרה אני גם אישה או גבר מגיל 18 ומעלה, אז נשמע שהתפקיד תפור עליי.  אז המשכתי ונכנסתי לפרופיל של הגברת. ושם נחשפתי לתמונות הקשות הבאות:

כלשון המשורר, פה חשדתי.

–המשך קריאה–

ינואר 4, 2014 אין תגובות

קישור דה-ז'ור – מוסיקת נסיעות

פרויקט מעולה של פלקסוואגן – אפליקציה לסמארטפון שמתחברת למחשב הרכב ויוצרת מוסיקה שמושפעת מהנהיגה בזמן אמת. כשאומרים שחוויית משתמש זה הרבה יותר מהממשק, מתכוונים לדברים כאלה.

http://www.youtube.com/watch?v=mss2tv8PYBw

 

ינואר 2, 2014 אין תגובות

תזכור, סנדלר חכם לא הולך יחף

מוקדש לליהי ,על שהעירה את הבלוג משנת החורף.

שמעתי השבוע את החדשות המעולות שנטקראפט – שממנה נפרדתי לפני כשנתיים, אבל רק במובן המשעמם שאני לא עובד שם יותר – מועמדת לשני פרסים של המגזין המקוון UX Magazine:  אחד על תוכנית ההכשרה הטובה ביותר לאנשי חוויית משתמש, ואחד על עיצוב מוצר. המון ברכות על המועמדות, וכולי תקווה שתזכו.

לאחר שקיבלתי את הידיעה, מצאתי בגוגל את עמוד התחרות ונכנסתי כדי ללמוד יותר, ולבדוק אם במקרה אנשים שהסתובבו בין הרגליים והפריעו בעת העבודה על המחזורים הראשונים זכאים גם הם לאיזה פרס מיוחד (התשובה היא "לא").  לשם זה נכנסתי לאתר התחרות והתחלתי לחפש את רשימת הקטגוריות. יש לי מושג טוב די כיצד נראות רשימות ולכן סרקתי את העמוד מבלי לקרוא את הטקסטים. וראיתי את הרשימה מיד, שם למטה :

 

UX Magazine awards

–המשך קריאה–

דצמבר 21, 2013 אין תגובות
  • 3
  • 4
  • 5
  • 6
  • 7
  • 8
  • 9
UXtasy
ויטלי מיז'יריצקי


מנהל, חוקר ומאפיין חוויית משתמש, עוסק בתחום משנת 2006 וכותב עליו מ-2007.

מרצה בקורס הUX של הטכניון בתל אביב. עונה בשמחה על שאלות לגבי הקורס ובכלל.

ממייסדי UXI -- חוויית משתמש ישראל.

מנטור UX ב-Google for Startups.

בעל תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית. לא עשה הסבת מקצוע.

יצירת קשר
עדכונים באימייל

uxtasy.com © כל הזכויות שמורות.
We WordPress
גלילה לראש העמוד